חן פרחי

תוכנית הגריטה לא "חיסלה" אפילו רבע מהמכוניות מתחת לשנת 90' שהיו בעלות רישוי בתוקף. בכל מקרה מכוניות בנות 20 ומעלה היו נעלמות בצורה טבעית, שוב בשל העובדה שאין כדאיות כלכלית באחזקת מכונית שכל תיקון בה עולה על שוויה.

אין דבר כזה "מכוניות של פעם". כל מכונית יכולה לחיות לנצח, השאלה היא אם שווה כלכלית להחזיק אותה 25 שנה ואם הבעלים האחרון שלה מעוניין בזה. אל תשכח שמכוניות שנות ה 90' נפטרו סופית מבעיית ההחלדה, ששלחה מכוניות רבות בשנות ה 80' ומטה, לעולם שכולו טוב. אפילו הסובארו ליאונה, מכונית שאין פשוטה, אמינה וקלה לתחזוקה ממנה, כמעט ונעלמה מהכבישים.

על פי רוב, תקלה גדולה תכריע גם אותן. מכונית בת 20 ומעלה מבצעת שני מבחני רישוי שנתיים, מה שמהווה מטרד לא קטן, שלא לדבר על אישור מוסך שנדרש בכל מבחן רישוי.

העלייה המתמדת ברמת החיים גורמת לקיצור תוחלת החיים של המכוניות. לפני 2030 שנה תוחלת חיים ממוצעת של מכונית עמדה על 20 שנה, היום היא עומדת על 15-16 שנה, לפחות על פי מה שאני רואה שמגיע לפירוקיות. על פי רוב, מכונית מושבתת כשתיקון בינוני ומעלה ששויו מעל שווי המכונית, מגיע.

אמנם המחירים היו נמוכים, אבל גם ההכנסה היתה בהתאם. בשנת 88' שכר של 1800-1900 ש"ח לחודש היה נחשב לטוב למדי.

מפעל אוטוסאן קיים עד היום, ומייצרים בו את הפורד טרנזיט והפורד קונקט המוכרות לנו.

אוטוסאן היתה (ועודנה) מכונית טורקית, שהליך הפיתוח שלה היה כמעט זהה לזה של הסוסיתא הישראלית. כמו במקרה הסוסיתא, גם כאן רליאנט הבריטית סייעה בפיתוח עקב מומחיותה בפיברגלאס, וכמו בסוסיתא נעשה שימוש במכללי פורד. הדגם שבפרסומת יובא לארץ ב 79' בלבד, ולא זכה להצלחה. מכאנית, האוטוסאן אנאדול (איילה בטורקית) היתה זהה כמעט לאסקורט ברנדה.

מזראטי היה מותג חזק מאד בשנות ה 60' וה 70' והוזכר בנשימה אחת עם פרארי. שנות ה 80' וה 90' היו תקופה לא טובה עבור היצרן, בעיקר בכל מה שנגע לאיכות הייצור והאמינות, ובזה הושג השיפור הגדול, לאוו דווקא בצד הדינאמי, שתמיד היה טוב במכוניות מזראטי. גם יגואר עברה תקופה קשה, עד שנקנתה ע"י פורד, ואיכות מוצריה השתפרה פלאות.

האימפריה של VAG קיימת אך ורק אודות לגולף, ולמחשבה הנכונה שעמדה מאחוריה. עד שנת 72' מכירות החיפושית עלו בהתמדה מדי שנה, וגם נגזרותיה נמכרו מצויין, אך בפולקסווגן ידעו היטב שיומה יגיע, ולכן כבר ב 71' החלו לפתח את הגולף. והיום הזה הגיע - שנת 73' היתה שנה איומה עבור פולקסווגן, עם נסיגה משמעותית במכירות, אך העובדה שהגולף היתה בשלבי פיתוח אחרונים הרגיעה אותם. ללא פיתוח הגולף, קונצרן VAG לא היה קיים היום, בטח לא במתכונתו הנוכחית. גם פיאט היתה במצב דומה בתחילת שנות ה 80', כשקשת הדגמים שלה הורכבה ממכוניות מיושנות ולא אטרקטיביות, ורק הצלחתה המדהימה של האונו הצילה את פיאט מכלייה. ללא הצלחת האונו פיאט לא היתה שורדת, מהטעם הפשוט שלא היה לה מה למכור. פולקסווגן ב 74' ופיאט ב 83' העזו, והרוויחו בגדול. על פי רוב, מכוניות גדולות (לא פיזית, כמובן) נולדות לרוב שכחרב הסגירה מאיימת על צוואר החברה, וקונצן פיאט זקוק היום יותר מכל למכונית כזו.

אם קונצרן טאטא לא היה רוכש את יגואר מפורד, גם היא היתה עוברת לדפי ההיסטוריה, ולא שהיום היא מרוויחה מילארדים. שוק מכוניות הסאלון והפרימיום הוא שוק כמעט סגור, ולמעט לקסוס אף אחד לא מתקרב למותגי היוקרה הגרמניים. ואם אתה חושב שמישהו יקנה אלפא במחיר של מרצדס S או E, אז טעות בידך. ראה מה עלה בגורלה של האלפא 6 או 166. ה 164 הצליחה, יחסית, כי היא היתה זולה בהרבה ממותגי היוקרה הגרמניים, שהיו עדיפים עליה ברוב הפרמטרים.

בוודאי שזול יותר בברלין, מאחר והשכר הממוצע נמוך יותר מבארץ. בדקת פעם כמה נתמכי סעד חיים בברלין ? בתור תייר הכל נראה זוהר, לחיות שם שונה בתכלית.

אלפא מעולם לא היתה חברה ריווחית, לא כשהיתה חברה ממשלתית ולא תחת כנפי פיאט החל מ 86'. את פיאט זה לא ממש עיניין, כי האונו הסופר מצליחה חיפתה על כך. אלפא ייצרו שנים רבות מכוניות יקרות יחסית שפנו לקהל מצומצם, מכוניות שנהגו ע"י יוצרים מוכשרים שייצרו מכוניות כרוחם ולבבם. בשנות ה 60' וה 70' הן היו חסרות תחרות, לפחות מהצד הדינאמי, אך המתחרות, ובייחוד ב.מ.וו, סגרו אט אט את הפער, עד שה E34 של 89' וה E36 של 91' פתחו פער שאלפא לא יכלה לסגור. לו קונצרן פיאט היה משקיע בפיתוח כבר בסוף שנות ה 80' מצבה של אלפא היה שונה בתכלית, אך פיאט האמינו, וכנראה עדיין מאמינים שדי בסמל המיתולוגי כדי למכור מכוניות, ובשנים האחרונות עם הצטמצמות היצע אלפא, גם הלקוחות הצביעו ברגליים. גם אם אלפא תשוב, מחכים לדגמים החדשים חיים לא קלים. שוק מכוניות הסאלון סגור עבור כל יצרן שאינו גרמני (תשאלו את פיג'ו מה רמת המכירות של ה 607, כדוגמא) ואילו בפלחי השוק הנמוכים יותר ממתינות לה ב.מ.וו ואודי. אין חובב רכב שהשם אלפא רומיאו או לחילופין סיטרואן לא עושה לו משהו, וחבל ששני יצרנים שייצרו פעם מכוניות שבאו מהלב דעכו ונותרו עם מוצרים די בינוניים.

חבל, אבל ככה זה בטבע, רק החזקים שורדים. לנצ'יה, לפחות מאז שנרכשה ע"י פיאט ב 69' ואולצה להשתמש במיכללי מכוניות פיאט, ידעה להוציא מהן את המקסימום, במסגרת האפשרויות הדי מוגבלות. בגדול, לנצ'יה סיימה את תפקידה ההיסטורי בסוף 94', אז הופסק ייצורן של התמא, שהיתה מכונית הסאלון האיטלקית המצליחה ביותר, והדלתא אינטגרלה. הקאפה , שהיתה מכונית לא רעה כלל, הוצגה בעיתוי בעייתי, וכל מה שבא אחריה נמכר בכמויות איזוטוריות, עד שהמותג נמחק. אף יצרן לא זכה בכל כך הרבה אליפויות ראלי, וגם לא יזכה.

אודי הגיע למעמדה בעיקר בשל השקעה עצומה בטכנולוגיה ושרוג איטי אך עקבי במעמדה. עד שנת 80', השנה בה הוצגה האודי קוואטרו, מכוניות אודי לא היו אלא פולקסווגנים משודרגות, ואפילו האודי 100\200 לא הצליחו לדגדג את ב.מ.וו ומרצדס, למרות שהיו מכוניות טובות למדי לזמנן. הקוואטרו והאודי 100 של 83', ומאוחר יותר ה 80 שהוצגה ב 87', בידלו את אודי מפולקסווגן, שהתמקדה בפלחי שוק נמוכים יותר. אודי היתה הראשונה להציג את מנועי ה TDI שחוללו מהפכה בתחום מנועי הדיזל ואת גיר המולטיטרוניק המתקדם. ה A6 של 96' היתה האודי הראשונה שהתחרתה במיטב התוצרת של מרצדס וב.מ.וו, ואחריה ה A8 שנתפסה כמתחרה טבעית לדגמי הפאר שלהן. זה לא קרה ביום, אלא לקח שנים ארוכות של עבודה קשה, מה שמוכיח שלא בונים מותג ביום. פיאט התמחתה תמיד במכוניות קטנות, וברגע שפלח השוק החשוב ביותר עבורה כמעט ואבד לה, בצירוף כשלון לנצ'יה, הגיעה לאן שהגיעה.

אתה רק שוכח שלגטס יש 37 כ"ס (!) יותר מלפונטו, והיא לא נאלצת להשתרך מאחורי משאיות בעליות. הגטס 1.4 הידנית מכונית חסכונית בהחלט, אמינה מאד ופשוטה לתחזוקה. וסתם שאלה - בזמן הנהיגה אתה מביט מידי פעם לנעשה בכביש או שמבטך נעוץ תמיד במד הדלק ?

הסברתי אלף פעם שגם אם מכוניות העתיד יונעו בגזי הפליטה של הנהג, מדינת ישראל תמסה את השעועית והפול.. אין ויכוח על יעילותו של המנוע החשמלי על שלל יתרונותיו, ואני מאמין שברגע שיפתרו, אם בכלל, את בעיית המצברים וטווח הטעינה, הן יחליפו את מנועי הבעירה הפנימית. מנוע הוואנקל היה כשלון, מאחר ולא הציע שום יתרון על פני מנוע בוכנות שגרתי, פרט למימדים קטנים יותר.

שימושיות ופרקטיות מעייניות בערך 2% מהרוכשים של הג'יפונים האלו. את יתר 98% מעניין רק השופוני שלהם, ומי שלא מאמין מוזמן ביום ו' לראות את כל האמאות שבאות להוציא את ילדהם מביה"ס. הן צריכות ג'יפ כמו שאני צריך חוטיני מלטקס..

גם אני חבר במועדון ה 5 וגם אותי לא הזמינו להשתתף בכתבה שעסקה בתולדות רכבי השרד בישראל. אז נעלבתי ? ברור שאין מקום לכולם, קבלו זאת בהבנה, וקצת פירגון לחברים לא יזיק.

ההבדל העיקרי הוא שלאף מותג של VAG אין ממש "מה להפסיד". עם כל הכבוד, אודי הוקמה רק ב 68', בשנים שלנצ'יה ואלפא היו בשיאן, על סיאט עד 90' חבל להרחיב את הדיבור וסקודה היתה חברה מזרח אירופאית לכל דבר, אולי קצת יותר מתקדמת. מלנצ'יה ואלפא ציפו (ואולי עדיין מצפים, מיד יודע) ליותר, ובייחוד מלנצ'יה שעשו נפלאות במכוניות בינוניות של פיאט.

המיטו חולקת פלטפורמה משותפת עם הפונטו, האופל קורסה והשברולט סוניק. מישהו באמת חושב שיש קשר בינהן ? אגב, את ריבוי המותגים המבוססים על אותה מכונית עצמה המציאו הבריטים, בימיה העליזים של BMC. אותן מכוניות בדיוק נמכרו תחת המותגים אוסטין, מוריס, וולזלי, ונדן פלאס ואפילו MG, וכל אחת מהן תומחרה אחרת. הסוף היה ידוע ומוכר..

רק נשאר לשפר את קיבולת הסוללה ומשך הטעינה שלה, וזו כימיה נטו, לא קשור לטכנולוגיה. גם בעוד 500 שנה פריקת סוללה תמיד תהייה תוצר של ריאקציה כימית, ועד שלא תיפתר הבעייה, מכוניות חשמליות יהיו עדיין גימיק נחמד ותו לא. מישהו באמת משווה צריכת אנרגיה של טלפון סלולארי לצריכת אנרגיה של מכונית ? אין ספק, ה"המצאה" של שי אגסי באמת כבשה את העולם, שלא לדבר על ריווחי העתק שהמיזם הפיק לבעליו.. אבל מצד שני, קל לבזבז כסף כשהוא לא שלך.

לא אמרת כלום. קיבולת והטענת הסוללה שייכות לעולם הכימיה, וכאן בינתיים אין ניסים ונפלאות, לצערנו או לשמחתנו. מכוניות חשמליות הן ממש לא המצאה חדשה; כבר לפני 50 שנה ויותר, הציגו יצרנים רבים מכוניות חשמליות מלאות, שכולן סובלות בדיוק מאותן בעיות של המכוניות החשמליות של זמננו - טווח הנסיעה ומשך הטענת הסוללה, כמו גם משקל הסוללות\מצברים. למרות ניסיונות שונים, חלקם מוצלחים יותר או פחות, אין עדיין תחליף למנוע הקונוונציונאלי, וניסיון עם מנוע הוואנקל מוכיח זאת.

טוב, מאז ומתמיד לאמריקאים היה טעם מיוחד, ולא רק ברכבים. האמת, לא מוצא שום הגיון להעדיף קיה ספורטאג' על אופטימה, מאזדה CX5 על 6 או שברולט טראקס על הסוניק. מה שכן, מקדם השופוני שלהם גדול לעין ערוך, וזה אחד הדברים היותר אהובים על הישראלים.

כוון את הרב מודד למתח נמוך (V) וחבר את הגששים למצבר. אמור להראות לך 12V פלוס מינוס. הנע את המכונית ובדוק, המתח אמור להיות סביב ה 14V. אם התוצאה נמוכה יותר, יש לך בעיית טעינה.

קונצרן פולקסווגן משתמש עד ימינו אנו במנועים אלו, שנחשבים למוצלחים ואמינים. לא היתה לגולף VR6 שום בעיית התחממות, גם לא בתנאי הארץ, והבעייה העיקרית של המנוע הנפלא הזה היתה פיזור החום בראש המנוע הענק, בעייה שנפתרה בשלבי התכנון, ולכן הוא ארך זמן כה רב. בארץ נמכרו לא מעט מכוניות כאלו, חלקן אוטומטיות, ורובן דווקא זכו לחיים קלים יחסית, אך למרות זאת לא רבות שרדו במצבן המקורי, ולכן בהחלט כדאי לשמור מכונית יפה ושמורה,למרות שיש לה עוד שנים רבות עד אשר תזכה בסטטוס הנכסף.