חן פרחי

לכל חשמלאי המכבד את עצמו יש בודק מצברים וטעינה. לרוב זהו מכשיר ישן עם מחוג אנאלוגי שמראה אם המצבר פרוק או שיש בו "תא מת". מצבר שיש בו תא מת, שום טעינה לא תעזור לו, וחייבים להחליפו גם אם הוא בן חודשיים. מצבר פרוק אין שום בעייה להטעין, ובמכוניות החדשות אלטרנטור תקין יטעין אותו תוך כמה דקות. הפיתוי כאן גדול במיוחד, מאחר ומרוויחים פעמיים - פעם ממכירת מצבר חדש במחיר מופקע, ובפעם השנייה מלקיחת מצבר תקין ומכירתו בכמה מאות שקלים. למעט הצדיקים, כל שאר "בעלי המקצוע" היו פשוט נוכלים, אין מילה אחרת.

8 עמודים ואין ספור מילים, והכל על מה ? על עוד פרשנות לגולף, ותו לא. כל הכבוד לקונצרן VAG שמשנת 74' מכתיב את הטון בפלח השוק הנמכר ביותר באירופה.

למעט מד גדישה, שאף הוא לא יותר מגימיק נחמד, שני המחוונים האחרים מיותרים לחלוטין. מד לחץ שמן רלוונטי רק כשהמנוע "עייף", ומד חום שמן חסר חשיבות מאחר ומגדשי הטורבו מקוררי מים במכוניות החדשות. מה שכן, המחוונים מקנים אווירה ספורטיבית.

שפע המחוונים נועדו בעיקר לצורכי תדמית. במכוניות של ימינו הכל עובד בשיטת "פועל לא פועל" כמעט ללא מצבי ביניים. גם כך שעוני החום מכויילים כמו נורת אזהרה, בעיות טעינה כבר אין וכנ"ל גם לחץ שמן. גם במטוסי נוסעים חדישים ויתרו על כל המחוונים, ואם אין תקלה הלוח פשוט נשאר חשוך. אין טעם להטריד את הטייס במידע לא חיוני.

נכון, אך מצבה החיצוני של המכונית הוא לרוב הפקטור העיקרי לצורך הערכת שמאי. ברור שאין טעם לייבא מכונית רקובה לחלוטין, אך מצב צבע ירוד יכול בהחלט להשפיע. כדאי לזכור שלא היו בארץ מכוניות כאלו, וכל טיפול מכאני ידרוש יבוא חלפים, וזו ממש ויה דלורוזה.

ברור שתיקונים מכאניים קל יותר להעלים - אף שמאי לא יפשפש בקרביו של המנוע או יפרק את תיבת ההילוכים. הפורשה 928 מכונית די מורכבת מכאנית, ולכן בהחלט עדיף לייבא מכונית במצב חיצוני טוב פחות, אך במצב מכאני מצויין.

נו, ואם יפתחו פלטפורמת הנעה אחורית חדשה לחלוטין, זה אומר שהיא בהכרח תהייה עדיפה על שלדת הנעה קדמית טובה ? הסיכוי של אלפא להתחרות בב.מ.וו אפסי - אולי בשנות ה 80' כשמכוניות ב.מ.וו ואלפא נמכרו בטווחי מחירים די דומים. שוק מכוניות המנהלים והסאלון סגור עבור כל יצרן שאינו גרמני, ופיתוח מכונית שתפנה לסגמנט הזה מהווה התאבדות כלכלית גרידא.

יופי של עבודה ! ללא ספק אחד הפרוייקטים המושקעים ביותר שניתקלתי בהם בעת האחרונה. הצבע הולם להפליא את קוויה של המכונית, בנוסף לזה שהגוון מקורי ומעניין.

כן, פספסת את דגם ה 1.4 LT שמופיע בשורה הראשונה. 111K עולה דגם ה 1.6, שרחוק מאד מלהיות שווה את זה.

תודה על הסקירה ! סוף כל סוף אחרי למעלה מ 100 שנה לאחר שהומצאה המכונית, נמצאה המכונית המושלמת - מכונית חפה מכל חסרונות, שכולה שלמות מוחלטת. מי אמר שהרגע הזה לא יגיע לבסוף ?!

הגוף היחיד שבאמת משפיע על יוקר המחייה הוא רשות הנמלים, מאחר וכל מוצרי הייבוא (והייצוא) עוברים דרכו, כך שהדרך היחידה לחסל את המונופול המעיק הזה היא הקמת נמלים מתחרים. תרומת רשות שדות התעופה ליוקר המיחייה אפסית בעליל, וסה"כ זהו גוף די יעיל, יחסית לגודלו. שוק הסלולר לא דומה כלל למקרה רשות שדות התעופה, ולא מזכיר אותו אפילו. תאורטית, שוק הסלולאר היה חופשי, מעשית הוא הוכתב ע"י 3 חברות גדולות, ורק שנפתח לתחרות ע"י הכנסת מתחרות, הוא הפך לחופשי באמת.

ה"תרומה" של רשות שדות התעופה ליוקר המיחייה אפסי ושולי בעליל. שחיתויות ואי יעיליות היו, ישנם ותמיד יהיו ואין מה לעשות נגדם. קל לצעוק "תפריטו את חברת חשמל", כשהמטרה היא כמובן לפגוע בשכרם של העובדים, על משקל אני "מוכן שיוציאו לי עיין, אבל אני אוציא לו שניים". חברת חשמל מפסידה כסף באופן מובנה, וגם ללא הוצאות שכר כלל, היא רחוקה מלהרוויח. אני לא מכיר הרבה עסקים שהממשלה מכתיבה להם בכמה למכור את מוצריהם. ממשלת ישראל יכולה מחר בבוקר לבטל את רשות שדות התעופה, ולהחזיר לידיה את כל כאב הראש הזה. ואם מישהו חושב שמהנדסים או פקחי טיסה יעבדו בשכר מינימום, חי באשליות. כל הדיבורים על יוקר המיחייה די תלושים מהמציאות - זה הכל פונקצייה של שכר מול הוצאות. כל זמן שהציבור קונה וצורך, אין שום בעייה, ככה מתנהל שוק חופשי.

מ 48' אנחנו בדרך לקריסה טוטאלית, פעם באשמת הקיבוצים, פעם באשמת המיתיישבים ביהודה ושומרון, פעם באשמת הוועדים הגדולים ועכשיו הטייקונים יגרמו לנו לקרוס כליל ולהעלם סופית מהמפה. הכל יהיה בסדר, עברנו גרועים מאלו ושרדנו.

יקר לכם ? אל תקנו, כמה פשוט ככה נכון. פיניתי 10 דקות מזמני וקראתי את החפירה של פנחס עידן, שגם אם היא נכונה, אין הרבה סיכוי לשנות אותה. במקום שבו אני סבור שהמחיר אינו לרוחי, אני פשוט לא קונה.

יהיה חדש בקרוב, נארגן מפגש גדול, ממתין לאישור לגבי התאריך.

תמיד טענתי שבמקום להלחם בהצבת מצלמות המהירות, יש צורך לעלות את מהירות הנסיעה המירבית בכבישים בהם ניתן לעשות זאת בבטחה. היעד הסופי הוא העלאה ל 130 קמ"ש בכביש 6, 120 קמ"ש בכבישים בין עירוניים רחבים, ו 100 קמ"ש בכבישים מישניים בהם רמת הבטיחות טובה. אמנם בשנים האחרונות חלה תזוזה בנושא, צריך להפעיל לחץ על מנת שהמגמה תמשך.

הסקסו היתה פיג'ו 106 בעיצוב שונה מעט. כמכונית, היא היתה טובה בהרבה מה AX, למעט ההגוי שהיה כבד בדגמים הבסיסיים. ה C3 שהחליפה אותה היתה פיג'ו 206 מינוס, ולמעט עיצוב נאה ואבזור עשיר, נפלנ מה 206 ברוב ההיבטים.

UMI חזרו לייבא את הסוניק 1.4 סאדן, וכיום היא מוצעת ב 89K לפני מיקוח. בהחלט שווה בדיקה, לפחות היא נוסעת ומתנהגת כמו מכונית ולא פחונית, יש לה תא מטען ענק וציון גבוה מאד במבחני הריסוק - 5 כוכבים. גם האיבזור מכובד למדי.

תוריד 10 ס"מ תמימים מבסיס הגלגלים. ל AX היה הגה מהיר בהרבה מל 205, 3.15 סיבובים מנעילה לנעילה, לעומת 3.8 בפיג'ו. למרות יחס העברה הקצר יחסית של ההגה, ההיגוי היה קל מאד, בלי להיות קל מידי. אחרי כמה שנים עם מכוניות בעלות הגאים חשמליים אילמים, אי אפשר שלא להתגעגע להגאים ההם. חבל רק שהצרפתים שכחו לייצר כאלו מכוניות, ובחרו את מכוניות VAG כמודל לחיקוי. טוב, לפחות הן נמכרות היטב, מה שמוכיח שפשוט טעם הקהל השתנה.

אין חולק על כך שהמכוניות החדשות, ללא יוצא מן הכלל, עדיפות ברוב הפרמטרים החשובים על המכוניות ״של פעם״, למעט ניצול המרחב הפנימי, נוחות הנסיעה וההיגוי, בזה לרוב חלה דווקא נסיגה. מסכים שה ax לא היתה מכונית מבריקה, ורוב מתחרותיה היו עדיפות עליה, היא פשוט היתה מכונית צעירה, שובבה ומהנה לנהיגה, בדיוק כמו שמכונית מיני אמורה להיות, וזה היה קסמה העיקרי.

מניסיון, ה AX חסכונית יותר מרובן של מכוניות המיני, כל עוד מקפידים על מנוע מכוון ומאייד נקי. מצד שני, זו לא חוכמה גדולה, עם משקל עצמי של 640 ק"ג ומקדם גרר מצויין, בערך שנחשב נמוך גם היום. אם בעינייני חיסכון עסקינן, המכונית הכי חסכונית שהיתה לי היתה רנו 5GTL משנת 83' שקיבלתי מתנה מאבי בשנת 87'. בנסיעה בין עירונית רגועה היא היתה מגיעה ל 21-22 ק"מ לליטר בקלות. ונראה לאיזו מיני של ימינו יש את נוחות הנסיעה של הרנו 5 או הסיטרואן AX, זו חוכמה !

היו לי 3 סיטרואן ax- אחת עם מנוע 1.0, השנייה עם מנוע 1.1 ולקינוח gt. כולן היו חסכוניות להפליא, בייחוד ה 1.1 עם 5 הילוכים, שהשיגה 20 ק״מ לליטר בנסיעה בין עירונית בקלות. ה gt היתה זריזה ומהירה, עם תגובת דוושה נהדרת, ולפחות בהאצות הראשוניות היתה זריזה גם מה 205gti. ה ax לא היתה מהנה בשל היכולת המוחלטת שלה, שללא ספק נופלת מזו של הקטנות בנות דורנו, אלא בשל החיבור הישיר של הנהג למכונית, מה שאיפיין את כל הקטנות של psa בעבר.

חבל, באמת חבל שאין יותר מכוניות קטנות ופשוטות מהנות לנהיגה. הסיטרואן AX, האוטוביאנקי Y10, הדייהטסו קורה ואפילו האופל קורסה דור ראשון היו סה"כ מכוניות פשוטות מאד, אך משקל נמוך ומיכלולים טובים גרמו להן להיות מהנות, גם אם במונחים מוחלטים הן איטויות מהמכוניות של ימינו. מכונית קטנה צריכה להיות "פריכה", כזו שכיף למעוך אותה ולדחוף אותה אל הקצה. בוא נגיד שהשברולט ספארק והקאיה פיקנטו ממש לא עושות חשק לזה, שלא לדבר על הקטנות האיטלקיות שתמיד התמחו בזה.

זו רנו 9 ספרינטר, מנוע 1237 סמ"ק מתוצרת ספרד. באותה תקופה היתה אפליית מיסוי למכוניות בעלות מנוע 1.3 ומעלה, כך שהמנוע היחיד שהיה רלוונטי ברנו 9 היה ה 1.1, שסיפק ביצועים עלובים. לכן בסוף 84׳ החלו בקרסו לייבא את ה 9 מספרד. ייבוא הספרי נטר נמשך עד סוף 87׳. לא תזכר לטובה.

http://www.carsforum.co.il/cars/מגזין-רכב/1683/אספנות-/סיטרואן-AX--סקירה-היסטורית.