חן פרחי

רק בשנים 95' עד 97' היו בולמי זעזועים מתכווננים בדגם הסופר בלאנו. בדגמים המאוחרים יותר הסופר כלל ABS וזוג כריות אוויר בלבד.

אני זוכר מצויין את נסיעות המבחן שערכתי על הלנטרה והסונטה שהגיעו ב 94'. במבט ראשון הן נראו מכוניות מערביות לחלוטין, נאות למדי ובעלות גימור מרכב טוב. שלא כמו הדייהו רייסר, מכוניות יונדאי לא היו דגמים שאבד עליהם הכלח, אלא מכוניות שהוצגו בתחילת שנות ה 90', ונראו מודרניות ועדכניות. גם תא הנוסעים היה נראה יפני למהדרין, עד שמתחילים לרדת לפרטים; דיפון הדלתות היה עשוי דיקט דקיק עם ריפוד דקיק עוד יותר, המושבים היו מתנדנדים והתפרים בהם היו גסים ולא אחידים וגם רמת הגימור של הפלסטיק היתה רחוקה מזו של המכוניות היפניות בנות דורה. עיקר האכזבה הגיעה בנסיעה; המנועים היו רחוקים מלהרגיש חזקים, למרות שמנוע הלנטרה היה מתקדם יותר מזה של הסופר לנסר, עליו התבסס. ההגה היה זוועתי, בצקי וחסר רגישות לחלוטין והבלמים הרגישו כאילו יש אוויר במערכת. בסונטה הבלמים היו מבוצעים רע במיוחד, הדוושה היתה ממש מגיעה לרצפה וה ABS ניטרל גם את המעט שהיה. גם כיול המיתלים היה גרוע, והמכונית היתה קשיחה ורכה גם יחד, ובמובן הרע של המילה. בנוסף, הן לא היו זולות יחסית למתחרותיהן היפניות, ומציאה הן בטח לא היו. הדור הבא של הלנטרה והסונטה היו מכוניות טובות בהרבה, ללא השוואה לדור הראשון, והוכיחו שיפור עקבי ומתמיד. ה I30 היתה המכונית המודרנית באמת הראשונה של יונדאי, והוכיחה את רצינות כוונותיהם של הקוראנים, ולפחות עבור הזמן בו הוצגה, היתה אחת הקומפקטיות היותר טובות.

רק תראה איפה פולקסווגן היום ואיפה אלפא..

מעטים זוכרים, אבל יבוא קיה לארץ החל כבר בשנת 90'. מדובר היה בטנדר חד קבינה מכוער ומיושן שענה לשם סרס, והוצע אפילו בגירסת הנעה כפולה. הסרס יובא לארץ ע"י יבואני פיאג'יו, עופר אבניר, וכצפוי לא זכה להצלחה. יבוא המכוניות הפרטיות החל בספטמבר 94' כשנת הדגם 95'.

באופן תיאורטי ניתן היה להשצמש בסדרת הסיומות 8X. הבעייה שמרבית הבעלים של מכוניות שנות ה 80' כלל לא טרחו להשבית את המכוניות במשרד הרישוי, כך שמלעשה אפילו אם המכונית פיזית כבר לא קיימת שנים רבות, רישומית היא על שם הבעלים האחרון.

ב 30 לאפריל 94' נפתחו סוכניות יונדאי בישראל, והיצרן הדרום קוריאני, שהיה עד אז אלמוני לחלוטין לקהל בישראל, החל למכור כאן מכוניות. יונדאי היא את היצרניות הצעירות ביותר בעולם הרכב, המכונית הראשונה שלה הושקה ב 67' ולא היתה אלא פורד קורטינה שיוצרה ברישיון בדרום קוריאה. רק בשנות ה 70' יונדאי החלה בפיתוח דגמים עצמאיים, שכולם התבססו על מיכללי מיצובישי, עמם היה ליונדאי הסכם שיתוף פעולה ואחוזים בחברה. המכוניות הראשונות של יונדאי נראו כמו העתקים דהויים של מכוניות יפניות ישנות, ולמעט מחיר ואבזור עשיר יחסית, לא היו להן שום יתרונות יחסיים. הפוני, האקסל והסטלאר היו פשוט מכוניות עלובות, שלא רק שנראו רע גם בוצעו רע ובאיכות נמוכה. למרות זאת, יונדאי צמחה במהירות, והקימה מרכז פיתוח עצמאי גדול, והתכוננה "ליום שאחרי" השת"פ עם מיצובישי. במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים לייבא את יונדאי לארץ, וכולם נתקלו בסירוב מוחלט, בעיקר בשל החשש מהחרם הערבי. פתיחת היחסים הדיפלומטיים עם דרום קוריאה בתחילת שנות ה 90' וסוף החרם הערבי של היצרנים היפניים, שכנעה את הקוראנים העקשנים, ובתחילת 94' נחתם הסכם בין יונדאי לכלמוטור יבואני מיצובישי ומרצדס. לארץ הגיעו בתחילה 3 דגמים - הלנטרה המשפחתית, שלא היתה אלא גירסה קוראנית של המיצובישי סופר לאנסר, הסונטה הסאלונית שהתבססה על מיכללי המיצובישי גלאנט וה H100 המסחרית שהיתה למעשה מיצובישי L300 בגירסה קוראנית. ההצלחה לא היתה מדהימה, בעיקר בשל תמחור גבוה מידי ומוצרים די עלובים. אני זוכר היטב את נסיעות המבחן שביצעתי על הלנטרה 1.6 והסונטה 2.0, מכוניות פטאטיות למדי שניסו להיות פרשנות קוראנית למכוניות יפניות. בחריצות והתמדה, הצליחו יונדאי לשפר בהתמדה את התוצרת שלהם, הקימו מחלקת פיתוח באירופה והיום יש להם קו דגמים מוצלח מאד, וזה בנוסף לאמינות בסיסית גבוהה ושרות טוב של היבואן.

בפעם המי יודע כמה - אנחנו סה"כ מדינה בת 66 שעברה 7 מלחמות. בכל פרמטר אפשרי כלכלת ישראל היא נס, אין מילה אחרת. מכלום בנינו מדינה משגשגת, לא נטולת בעיות אמנם, אך בעלת רמת חיים גבוהה בכל קנ"מ, שיעורי אבטלה נמוכים יחסית (בדוק את נתוני האבטלה בספרד או באיטליה ותבין) ורשת בטחון לא רעה.

בא לגלות לנו את אמריקה. עיקר הבעייה היא באוכלוסיה הערבית והחרדית, שפיריון העבודה בהם נמוך עד אפסי, וחלקם באוכלוסיה הולך וגדל. ועדיין, כלכלת ישראל חזקה ויציבה, כשהתמ"ג של תושב ישראל עולה בהרבה על מדינות רבות באירופה. סה"כ אנחנו מדינה בת 66 שעברה 7 מלחמות, פלוס מינוס, שהוצאות הביטחון שלה עצומות.

גירסת הפילה היתה היחידה שדלת תא המטען שלה לא היתה שחורה, ולכן זה נראה קצת מוזר. לפיאט אונו היתה גירסה מקבילה שנקראה אונו ביאנקה. לארץ הגיעה ה Y10 בתחילת 86' ויובאה במקביל ל A112 ג'וניור. הגיעו ה FIRE 1000 וה LX המהודרת, כמו גם גירסת הטורבו, ממנה נמכרו מכוניות בודדות, כשלמיטב ידיעתי לא שרדה אף אחת. גירסאות הטורינג 1050 וה 4X4 לא יובאו לארץ. מחירה כחדשה היה דומה לזה של האונו FIRE, ואילו גירסת הטורבו היתה יקרה יחסית, כמעט כפול ממחיר גרסת הבסיס. בניגוד לאונו שהפגינה איכות ייצור טובה יחסית, ה Y10 התפרקו די מהר, וסבלו מנזילות מיים רבות ולוחות מחוונים שהתבקעו בשמש הישראלית, ובשל כך לא שרדו. ה Y10 יובאה לארץ ע"י טלקאר, יחד עם לנצ'יה, ובחילת שנות ה 90' הועבר היבוא לסמל"ת, יחד עם יבוא אלפא רומיאו. גם ה GT IE הופיה במחירון היבואן, מעניין אם נמכרו כאלו.

העברת הבעלות אמורה להיות אינטרס מובהק של המוכר. מה הסיבה שלא הועברה בעלות מיד עם התשלום ?

ולכן גם ההצלחה שלה במכירות בהתאם. לו האימפרזה היתה פונה לפלח שוק הנמוך יותר שנשלט ע"י ה I25 והקאיה ריו, סיכוייה להצליח היו גבוהים בהרבה. מול המאזדה 3\פוקוס\קורולה ושות' סיכוייה אפסיים, אלא אם סובארו מתכננת למכור אך ורק לציי רכב, וזו תפיסה מוטעית, ש "שורפת" את המכונית עבור לקוחות פרטיים.

זו תוכנית החומש הרביעית או החמישית שכאילו מודלפת לעיתונות, שדי ברור שלא עומד הרבה מאחוריה. שמענו על הבטחות למכונית הנעה אחורית (כאילו שזה משנה בימינו..), מכוניות סאלון, SUV ועוד כהנה וכהנה. בפועל, למעט ה C4 שגם היא לא ממש אלפא, אין לאלפא הרבה מה למכור, והאמת שעולם הרכב חי לא רע עם העובדה הזו. גם אם יחל בליץ של דגמים חדשים, צריך מישהו שיקנה אותם, ולחזור להתחרות בב.מ.וו נראה יומרני משהו, שלא לדבר על פלחי השוק הגבוהים יותר שסגורים עבור כל היצרנים הלא גרמניים (למעט לקסוס).

ברלין היא אחת הערים העניות ביותר בגרמניה ולכן יוקר המיחייה בה בהתאם. בדוק את רמת המחירים במינכן או בשטוטגרט ותבין.

הטויוטה פריוויה ללא ספק המעניינת מכולן. טויוטה פיתחה וואן בגודל מלא ממש מהיסוד ולא התבססה על מכונית מסחרית קיימת. לפריוויה היה מנוע 2.4 מרכזי, הנעה אחורית ומתלים אחוריים נפרדים. גם עיצוב הפנים היה מבריק ומקורי, כמו גם ניצול החלל הפנימי. התנהגות הכביש היתה מצויינת, פועל יוצא של התכנון המקורי, וגם הביצועים היו טובים. גם 14 שנה לאחר שהוצגה נראית הפריוויה עתידנית ונאה. הדור שהחליף אותה ב 2000 נראה סתמי לחלוטין ואיבד את מקוריות הדגם הראשון.

מקדם גרר בודקים במנהרת רוח, ע"י הזרמת עשן מלאכותי. ל Y10 היה מקדם גרר מעולה ונדיר עבור מכונית כה קטנה.

לפי הצבע והחישוקים מדובר על XM 2.0 מוגדשת, ולמיטב ידיעתי כל המכוניות שהגיעו בשנתונים האלו היו אוטומטיות. צריך רק להביא בחשבון שסיטרואן עומדת מתקלקלת יותר מסיטרואן נוסעת..

את הקוביה הזו אני זוכר עוד כילד, עומדת באותו מקום לפחות 35 שנה.

אין שום סדר היום, משתמשים במספרים אקראיים. בתקופה האחרונה החלו להשתמש בסיומת 30 ו 31, ולמיטב ידיעתי רק הסיומת 40 עדיין לא נוצלה.

זה היה דגם ה GT IE שהחליף את דגם הטורבו. ההספק המופחת נבע מהתקנת ממיר קטליטי. המכוניות הראשונות שצויידו בממירים קטליטיים סבלו מהספק מופחת ותחושה "חנוקה".

http://www.carsforum.co.il/cars/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%9B%D7%91/1620/%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%AA-/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA-30-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%A7%D7%99-Y10-%D7%95%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%A7%D7%99 קריאה מהנה ושבוע טוב !

מה פירוש המילה "גנבים" ? לא כל מי שמנסה להרוויח כסף הוא בהכרח גנב. לבית קפה יש לא מעט הוצאות שלא תמיד אנחנו מודעים להן, ולכן נראה ששודדים אותנו. בכלל, בתקופה האחרונה התפתחה אופנה חדשה - כולם גנבים ושודדים, ללא יוצא מן הכלל. כולנו מרווחים כסף, וזה מגיע מהיכן שהוא. תחשבו על זה.

כרגיל, מרתק ומעניין. ארועים מוטוריים היו ועודם די נדירים בארצנו, כך שכל ארוע מעניין בפני עצמו. מעניין אם מישהו תיעד את המרוץ (שלא רץ..) באשקלון בשנת 1970.

בשנת 90' שונה תקן לוחיות הרישוי, וכל המכוניות חוייבו בלוחיות מחזירות אור. עד אותה שנה הלוחיות היו דוהות והיו נוהגים לצבוע אותן (!) לפני מבחן הרישוי השנתי. אין שום בעיית מקום אם יעברו ללוחיות בנות 8 ספרות; רכבי אספנות משנת 80' והילך, כמו גם רכבי אספנות מיובאים מסתדרים היטב עם לוחית בת 7 ספרות והכיתוב "רכב אספנות" בצידם.

שכח מהפייסבוק. התחלת כאן, תמשיך כאן. הצעתי את חניון הסינמה סיטי בראשל"צ, גם תצפית טובה וגם בית קפה קרוב, אך אם יוחלט אחרת אגיע לכל מקום.

במקרה ה 1.2 TSI מדובר בכיול מובנה, מאחר והמנוע מסוגל להגיע להספק גבוה יותר, ולמעשה רק הסל"ד המירבי מגביל אותו. רוב המנועים, גם כאלו שיש להם מגביל סל"ד, מסוגלים לטפס לסל"ד גבוה יותר מזה שבו מושג ההספק המירבי.