504L

וברקע התמונה כמות מכובדת של וולוו 144, שיובאו בחלקן(אם לא ברובן) לנכי מלחמת ששת הימים. באותה תקופה 144 עדיין לא היתה מכונית מיניסטריאלית וימי הזוהר בשוק הישראלי היו עוד לפניה.

בהצלחה בשיפוץ ותודה על השיתוף היסודי בפרטים. אני עוד זוכר את המרצדס הזו ממפגשי המועדון בשנות השמונים - ואשמח לראות את העטרה חוזרת לישנה. זו מכונית נהדרת, לא זריזה במיוחד אבל מרגישה מודרנית ומהנה בנהיגה - ומשייטת נהדר על 80-90 קמ"ש.

מה שנכון, נכון - וגם הזיכרון שלי מתעתע בי, לעתים.

צביקה יקירי, זה קורה כל שבוע, ללא תלות במזג האויר - וזה גם מתועד תודות ללא מעט אנשים; שלמה, יונתן JMG, ארז סובארו(שם המשפחה הוא גל, אבל זה ממש לא משנה), דודי FF1, אמוץ וגם ערן הצלם שמצלם ולא מפרסם . ואני שמח שזה קורה גם בגעש ובירושלים וברחובות ובקרית גת - ושהחבר'ה מעדכנים אותנו על כך מדי שבוע. להבדיל, היום ברופין שאל אותי מישהו מדוע לא רואים אותי בנוקיה. השבתי לו שלפי קצב פרסום התמונות מנוקיה, נראה לי שכבר אין שם מפגש. מזלנו שיהודי יקר אחד, יוחאי רודין שמו, מביא עדויות מהשטח אחת לזמן מה

כרגיל, כיף לי לקרוא את הטורים שלך ולחוות איתך את שעברת. רק מה, הכותרת קצת הטעתה אותי, מאחר וקיוויתי למצוא את האמבטיה דלהלן(תוצרת נאש - וזה היה הכינוי הרווח לדגמים האלו);

יוחאי, תודה על השיתוף. אכן "צדיק בודד בעירו". את הב.מ.וו הגדרת באלבום כ-1502 וזה אכן לא הדגם. 1502 יוצרה מ-75' ועד 77' כדגם בסיס זול, מתחת לסדרה 3(E21) שהושקה באותה שנה. ל-1502 היו פנסים מלבניים מאחור, נפח מנוע של 1500 סמ"ק ו-75 כ"ס. ב.מ.וו יחזרו באופן דומה על התרגיל מספר שנים מאוחר יותר עם E21, כאשר ה-315 יוצרה מספר חודשים לצד E30 החדשה.

גם אני לא הייתי קונה זובה, עם או בלי שיפוץ

גבי, במכוניות אספנות, אתה יכול להביא כל רכב שאתה רוצה. אין לך גם בעיה להביא מארגנטינה. מכל המכוניות ששמת בקישור, הייתי הולך על הרנו(רמבלר) טורינו. שעטנז ארגנטינאי מוצלח ויפה - וגם מהיר למדי.

מאחר ורמת התמחור של פרארי ומאזרטי בישראל סבירה יחסית, סבירה מאד אפילו - מעניין מה תהיינה עלויות האחזקה והטיפולים במוסכים. מה שבטוח, במחיר בסיס של 850K, המאזרטי גראן טוריסמו הולכת לעשות חיים קשים לב.מ.וו סדרה 6 החדשה, בעלת העיצוב המאכזב. 2011 תיזכר כשנת הסופרקארס בישראל, בזכות יבוא מרצדס SLS, שתי האיטלקיות והניסן GTR. ב-2012 נקבל בארץ מגוון מכוניות ספורט וקופה, עם פורשה 911 ובוקסטר חדשות, סובארו BRZ וטויוטה GT86, פורד מוסטאנג, שבי קאמרו ואולי אפילו אלפא 4C, אם האיטלקים לא ימרחו את הפרוייקט כהרגלם. אה - ויהיו כאן גם גאטסו ועוד כל מיני "ממתקים", במקרה וחשבתם לרגע שהגעתם אל המנוחה ואל הנחלה...

אתמול, יום ה', עלעלתי במוסף הרכב של 'ידיעות אחרונות'. הוא אסתטי ואינפורמטיבי, אבל עמוס לעייפה בפרסומות(שמן הסתם מצדיקות את עצם הדפסתו). אלא שבקריאה יותר מדוקדקת, שמתי לב שכתבתו של אודי עציון על פרארי נקטעה - ושחלק מהטבלאות המובטחות בכתבתו של בני ברק על דגמי 2012 פשוט לא היו שם. אשמח אם אודי, שמגיב בפורום הזה לעתים, יבהיר את הנקודה הצורמת הזו.

האוסטין הזו היא מדגם A40. דגם זה יוצר מ-1947 ועד 1952 והיה לו מנוע בנפח 1.2 ליטר עם שסתומים עיליים. בדומה לאוסטינים נוספים מהתקופה, די ברור שהעיצוב הושפע מטרנדים אמריקאיים של התקופה. זו גם הזדמנות להודות לכם על המסע הקבוע והמרתק שאליו אתם לוקחים את כולנו מדי יום חמישי. מאחל לכולנו שנת תחביב נהדרת ב-2012.

מאחל לכם הרבה הצלחה - והנאה. ההתחלה נראית מבטיחה . דה סוטו דיפלומט היה דגם שיועד ליצוא ולא נמכר בארה"ב. בשנים מסוימות הדגם התבסס על פלימות', באחרות על דודג'. הדגם הספציפי במפגש מבוסס על דודג' דארט והוא מודל 60'.

הלנסר הראשונות, מודל 89' עם 75 כ"ס, לא היו מבריקות דינמית. נוחות הנסיעה היתה בעייתית, הביצועים לא משהו והמושבים זכורים לי כלא נוחים וחסרי תמיכה נאותה (מחלה מיצובישית שאיפיינה את הלנסר לדורותיה). מתיחת הפנים של 91', עם מנוע 12 השסתומים המוצלח(87 כ"ס), הביאה עמה גם כיול סלחני יותר למתלים. או אז הגיעה הלנסר לבשלות והציעה יותר מהמתחרה שלה באותן שנים, הדייהטסו אפלאוז. מספר קוריוזים זכורים לי מהלנסר באותן שנים: -במקביל לאותן לנסר סדאן ראשונות ומהודרות, המשיכה כלמוטור למכור את דגם הסטיישן המיושן אותו החלה לייבא שנה אחת קודם לכן. -הלנסר יובאה גם בדגם GL פשוט וידני עם מנוע 1.3, שבקושי נמכר. -תא המטען המוגבה "תרם" לשדה ראייה זועתי לאחור, מה שהתבטא בלא מעט פגושים אחוריים מעוצבים מחדש. היבואן קפץ על המציאה והציע "מגן טמבון" מכוער שנבנה מצינורות מתכתיים, מה שכמובן לא פתר את הבעיה. -הלנסר אתגרה את יכולתו המילולית של הישראלי הממוצע, שהתקשה לבטא את השם מיצובישי כהלכתו. -הלנסר נכנסה לשוק בטיימינג מדהים וכבשה שלוש נישות מרכזיות; מאוכזבי ה-BX, ותיקי אופל שרצו שינוי וסובארואידים שנמאס להם.

+1 למעט הדגמים הספורטיביים שהיו מדליקים(נהגתי לפני כ-20 שנה ב-RS2000 מקורית בקפריסין עם מנוע 'פינטו'. כיף של אוטו), הברנדות הפשוטות - קל וחומר אלו שהורכבו בארץ - ובמיוחד האוטומטיות - היו רכב עלוב למדי. בשנות השבעים כינו את העליה הרוסית הראשונה 'עליית הפורד אסקורט', מאחר ולא מעט עולים רכשו ברנדות בזכויות העולה שלהם. על כך נאמר, מלאדה רוסית ללאדה ישראלית...

מאחל לכם שהמפגש הקטן והאינטימי יהפוך למוסד של קבע בדומה למפגשי רופין. הופתעתי לראות שמישהו ייבא מרצדס W123, מכונית שעדיין פוגשים פה ושם על כבישינו. האם זה 250/280? ה-W116 הזהובה יפהפיה - ה-S קלאס היפה ביותר לדורותיה, לטעמי האישי. וחוץ מזה, הקמארו האדומה(דור ראשון) פשוט מדהימה. שימו לב כי קמארו זו היא ההשראה לדור הנוכחי של הקמארו.

אשמח אם תסביר להדיוטות שכמותי את המשפט התמוה הזה.

דרור, סיכום איכותי, מעניין וממצה לכל הסאגה. הזוית האישית בהחלט הוסיפה צבע. כמוך, גם אני נמנעתי עד אתמול מלהגיב בנושא, מאחר וחיכיתי לראות מה ילד יום. למבחנים לא ניגשתי, עקב אילוצי זמן(עבודה חדשה), אבל אינני מצטער במיוחד שלא הייתי שם. לא מעט חברים ועמיתים לפורום כבר שיתפו אותי בחויה . מה שהיה יכול להתאים למסלול הזה ככפפה ליד ולתת שואו אדיר לקהל היה מכוניות Legends. הז'אנר הזה יכול להיות התחלה נהדרת לספורט מוטורי ישראלי בעלויות די סבירות - ובורסטיליות רבה(מתאים למסלולי מירוץ/מסלולי קארטינג ארוכים, מסלולים אובליים קצרים ומסלולי עפר אובליים(בארה"ב משתמשים בהן בכל האופציות, באירופה בעיקר בשתי האופציות הראשונות). מכונית הלג'נדס משתמשת במנוע וגיר של אופנוע ימאהה 1100, קצרה יותר מסמארט, שוקלת כמו פורמולה רנו ומורידה את הכח דרך סרן אחורי ללא דיפרנציאל . עלויות הרכישה/השתתפות בעונת לג'נדס בחו"ל זולות משמעותית מסינגל סיטר. וטעימה קצרה, ממירוץ רחובות גשום בצרפת; וגם קצת דריפטינג; ואפילו על הקרח;

רוני, תודה. חסכת לי פוסט ארוך . מספר נקודות נוספות; 1.השימוש בסלבס מיותר ופרובינציאלי. לשמוע את ערוץ הספורט מקריין ומפרשן את נהיגתם בשידור חי היה :oops:. 2.הפורמולה רנו נראו על המסלול הזה כמו קרפיון באקוריום. על מסלול כזה הייתי הולך על מכוניות Legends, שמתאימות לו כמו כפפה ליד והיו מספקות לצופים אקשן משובח. 3.לא ברור לי כיצד המסלול הזה קיבל אישור בטיחותי. כולם דיברו כבר על עמודי התאורה והמחסור ב-run-off areas לצידי המסלול. מישהו שם לב לשורת המכולות שעמדה שם? פשוט מלכודת . 4.המארגנים יכלו לפנות לבעלי מכוניות ספורט קלאסיות שיבצעו מספר הקפות ראווה על המסלול. שואו נהדר לצופים. עכשיו כל שנותר לראות הוא, אם תהיה למי שיחפוץ בכך אפשרות להנות(בתשלום, כמובן) מהמסלול האילתי בטרם יחזור השטח ליעודו המקורי. ולעניין המארגנים, הם אכן הרימו כאן אירוע ראוי למדי, אך הותירו בפי רבים טעם מר כל כך שקשה לי לפרגן להם בלב שלם. ולמגיב מטעמם, אנא חסוך ממני את תגובתך הידועה מראש. מוטב שתשקיעו את זמנכם ומאמציכם בפיצוי רבים מעמיתי לפורום הזה.

ראובן יקירי, תתחדש. מכונית מיוחדת ומהנה מאד, לא הכי מהוקצעת במנהגי הכביש שלה - אבל זה חלק מהקסם (נהגתי ב-156GTA סדאן בצרפת לפני כ-10 שנים והצלילים מהדהדים באזניי עד היום). רק תשאיר משהו בצד גם ל-BRZ

כתבה מרתקת. תודה על השיתוף. ותהייה קטנה; 11 ג'ולייטה TI נמכרו בישראל. הכיצד לא נשתמרה אפילו אחת (ואולי נשתמרה ונחבאת באיזשהו מחסן)? מעניין אם למישהו מהאלפיסטים המידע הרלבנטי.

לפי עורך מוטור-טרנד, המצטט בכיר בסובארו, הפרונט של הסובארו יהיה קשיח יותר מהטויוטה, המתלים האחוריים רכים יותר. ובעברית פשוטה, הטויוטה תפנה יותר לדריפטרים, הסובארו לחובבי נהיגת מסלול/כביש מהירה. מה שבטוח, התלהבות כזו בקרב עיתונות הרכב העולמית כבר מזמן לא נראתה. המכוניות מקבלות מחמאות אין קץ.

ל-BRZ(ולתאומתה לבית טויוטה) יש סיכוי לזכות בכל הקופה, בהיותן; - תחליף טבעי לבוגרי מיאטה - "השלב הבא" אחרי הוט האץ'(לא מעט רוכשי הוט האץ' מחפשים להתקדם לרכב ממוקד יותר במהותו) - אלטרנטיבה לשירוקו/מגאן RS/פיז'ו RCZ - אלטרנטיבה רעננה לבוגרי WRX, STI וכיו"ב אין לי ספק שבתמחור נכון ותחרותי יצליחו שתי היבואניות להעלות כמה עשרות יחידות על הכבישים עוד לפני תום 2012 - וזאת כאשר המכוניות צפויות להגיע רק בעוד כחצי שנה, מן הסתם לאחר בכורה מקומית באוטומוטור, באפריל הקרוב.

דודי יקירי, איש בר מזל שמוצא מכוניות במצב מדהים יש מאין. מזל טוב וברכות על הרכש החדש. היא נראית נפלא. למיטב זכרוני, 1983 היתה השנה הראשונה בה הוצעו מספר תוספות ע"י יפנאוטו ב-GLF; חישוקים מקוריים, לוח שעונים דיגיטאלי, גג נפתח והגה כח. למכונית מנוע בנפח 1.8 עם 82 כ"ס. החל מדגמי 82', כל דגמי ה-1.8 הגיעו ברמת גימור GLF, גם כסטיישן וכהארדטופ קופה. רמת גימור GLF הוצעה גם בגרסת סדאן 1.6 ידנית. ההבדלים בין דגמי הלאונה מ-1982 ואילך מבחינת הפנסים היו; עגולים ב-1.3DL, מלבניים ב-1.6DL וארבעה ריבועים ב-GLF. בשנים 81'-80' ל-GLF היו פנסים מלבניים - ואילו הלאונה החזקה ביותר היתה דווקא 1.6GFT, עם מאייד כפול ו-85 כ"ס(מנוע זהה הותקן גם בהצ'באק SRX, שלא יובאה). כמי שהכיר היטב את הדגמים האלו ונסע/נהג בהם לא מעט, אספר שה-GLF היתה מעבר לרמת גימור ואבזור נטו. המכונית היתה שקטה יותר, המושבים משופרים לעומת ה-DL והתחושה הכללית היתה של חוית נסיעה משודרגת משהו. הבדלים דומים היו גם בין דגמי DL ו-GL של הלאונה מ-1985 ואילך.

סרטון נוסף. איזה סאונד ממכר יש לרכב הזה. תענוג. וגם כתבה חביבה, דווקא על ה-GT86: http://www.thetruthaboutcars.com/2011/11/finally-ttac-gets-its-hands-on-the-ft86-and-its-chief-engineer/ ולעניין הויכוח מיאטה מול הוט-האץ', פאן טהור מול שימושיות, חישבו על צמד הטויובארו כעל מיאטה עם ספסל אחורי סביר(מבקרים בתערוכה סיפרו שאדם עד לגובה 1.70 יצליח לשבת שם). לא יודע מה אתכם. לי(כבעל מיאטה לשעבר) זה נשמע כמו מתכון מנצח.

החלפת הפקונג ראש לעבה יותר על מנת להוריד את יחס הדחיסה נעשתה גם באופלים בשנות הששים/שבעים. חמי(מכונאי בעברו) רכש שני רקורדים חדשים באותה תקופה ושניהם עברו את ה"טיפול" הנ"ל. צעירי הפורום אולי לא זוכרים, אבל עד סוף שנות השמונים הדלק בישראל היה באוקטן נמוך שממש לא התאים למנועים מודרניים ויעילים. דגמי אופל נמכרו כאן עם מנועי N ו-S(הפרש של 15 כ"ס בנפחי 1.3, 1.6 ליטר, 10 כ"ס בנפח 2 ליטר) - והאסים היעילים יותר צלצלו כמו כנסיות גרמניות בחג המולד. ועכשיו, תארו לעצמכם אסקונה 1.3S אוטומטית - ועוד עם מזגן