Top Geek

ובהמשך למרק - המערכת לא מודדת את סל"ד האלטרנטור עצמו? איך מסיקים מכך סל"ד מנוע?

אם אתה מחפש ג'אנטים "15 זולים וקלים והלוק לא משחק תפקיד, נסה ג'אנטים מסגסוגת קלה מקוריים של סיטרואן C5. קלים מאוד וזולים, בערך 200 ש"ח ליחידה משומשת.

פחות מאסה מסתובבת, מומנט אינרציה קטן יותר = עליה וירידה מהירים יותר בסל"ד. בכל מקרה, לא נראה לי שגלגל תנופה קל זה השיפור המתבקש ברכב המדובר.

בנוגע להחלפת קפיצים וכו' - הכי פשוט להתייעץ עם יצרן הקאמשאפט. במידה ומומלץ להחליף סביר שהוא יוכל להציע לך קיט שכולל קאמשאפט + קפיצים וכו'

אכן 320 פאונד ללא מע"מ. בהנחה שאין לך חבר שקונה שם ללא מע"מ ואח"כ מביא לך את החלקים במזוודה, תביא בחשבון שמשלוח לארץ בחברת שילוח + מיסים שונים + עמילות מכס יעלה לך משהו כמו 1700 ש"ח. צפה להוצאה בסדר גודל של 3500 - 4000 ש"ח.

יכול להיות שזה מתאים? http://www.pipercams.co.uk/pipercams/www/product_nav.php?type=C&cat=CM&man=1&engine=53 בדקתי גם את "NEWMAN" ו - "KENT" אבל לא מצאתי באתרים שלהם קאמשאפטים למנוע שלך.

למה לא לשפר את ה - NFU כ - NFU מבלי לנסות להסב ל - NFX? יש קאמשאפטים חמים יעודיים ל - NFU (כדוגמת catcams) יש מע' פליטה ייעודיות (כדוגמת "סופרספרינט", ע"פ הצהרת הייצרן נותן כ - 125 כ"ס על מנוע סטנדרטי). תוסיף מע' יניקה "חופשית" יותר + תכנות מחדש של הניהול הקיים ויהיה לך מנוע נחמד. נראה לי שזו הדרך הפשוטה והזולה לקבל את הביצועים שאתה מחפש.

איבדתי מפתח. כמדומני שהמפתח כולל צ'יפ שפותח את המחשב, אבל אני לא בטוח ב - 100%. אם אני צודק, מה הפרוצדורה לשכפול + מקומות מומלצים באזור חיפה. תודה.

על 106 ברלינגו + רפידות "פרודו" + צינורות בלם שזורים + בוכנה ראשית גדולה מהסטנדרט + טויו T1R עושים עבודה טובה, מניסיון. מה שאר הרכיבים אצלך, חוץ מהקאליפרים?

מקסים. מה לגבי חיזוקי שילדה? אני מניח שהרכב לא נבנה ע"ב רצפה TYPE49.

שום דבר חדש. בעיקרון, מדובר על עקרונות פשוטים וידועים: נתון "שיא ההספק" לא אומר הרבה. מנוע לא עובד בנקודת סל"ד קבועה, אלא בטווח יעיל מסויים (במאמר 5000 עד 8000). הספק ממוצע ע"פ טווח סל"ד זה הוא הנתון המשמעותי יותר. יש הבדל בין ביצועי "מצב יציב" (STADY STATE) לבין ביצועים בהאצה (כלומר דינאמיקה של מצב לא יציב). הדוגמא הפשוטה ביותר זה 2 מנועים זהים לחלוטין מלבד משקל גלגל התנופה. לשני המנועים יהיו ביצועים זהים במצב יציב אבל התנהגות שונה בשינויי סל"ד.

באופן עקרוני מדובר על מצב בו הכוחות המועברים מהמיתלה לשילדה בראש ה - STRUT יוצרים עיוות בצורת "פיטריה" (כלומר הפח בראש ה - STRUT נדחף מעלה). ניתן למנוע ע"י עיבוי / חיזוק ראש ה - STURT TOWERS באמצעות פלטת מתכת שתפקידה לפזר את העומס.

פרוקסימה, תלוי איך אתה מגדיר את השאלה: שיא מהירות באפקס או מעבר פניה במינימום זמן (כולל בלימה פנימה והאצה החוצה) אגב ה - 106 מצטיינת (בין היתר) בתקשורת דרך ההגה וביכולת לשנות כיוון באמצעות העברות משקל, פחות במהירות אבסולוטית.

בתיאוריה אפשר בהחלט להעתיק סעפת כדוגמת "סופרספרינט". אם יש לך הרבה זמן פנוי, מכופפת צינורות "מנדרל", רתכת מתאימה וחומר גלם - אני מניח שתוכל לייצר העתק שווה ערך בזול. נסה את זה במציאות. קצת יותר קשה ולא בטוח שמשתלם כלכלית, במיוחד אם מדובר ביחידה בודדת. מדוע יצרן הרכב לא מתקין סעפת טובולארית 4-2-1? אני חושב שהסיבה העיקרית היא עלות. זול יותר לייצר סעפת פליטה ביציקה. אין בעייה לתכנן סעפת 4-2-1 שתיתן לך כל עקומת כוח שתרצה. אחת הסיבות שרכשתי "סופרספרינט" היא בגלל שהיצרן מבצע בדיקות דיינו כחלק מתהליך הפיתוח (טוב, היצרן לפחות מצהיר שהוא עורך בדיקות כאלה...). תשווה פלט דיינו לפני מול אחרי ותראה שבמקרה זה אין עקומת כוח צרה.

כ - 7000 ש"ח יאפשרו לרכוש סעפת 4-2-1 + צנרת מרכזית + דוד אחורי של "סופרספרינט". אני מכיר את המחירים כי רכשתי ל - 106GTI. אגב, כמו כל דבר בחיים המחיר הזה כולל עלות מו"פ, הנדסה, עבודה, מיסים ורווח (לא מילה גסה) של כל הגורמים הרלוונטיים. היות ופותח השרשור לא מתכוון לבנות בעצמו, ההשוואה אמורה להיות "סופרספרינט" (או כל יצרן מוכר אחר) מול בניה של "מישהו שיודע לבנות מערכת פליטה בקוטר מסויים". אם הפרוייקט שבנדון כולל סעפת פליטה, הייתי מוודא היטב שיש מי שיודע לתכנן את הסעפת, על כל המשתמע מכך. רון - ברור שבניה עצמית תהיה זולה יותר (וגם מהנה יותר, אם אתה בקטע). אם אני זוכר נכון הרכב שלך מוגדש ולפיכך תכנון הסעפת פשוט הרבה יותר. אגב, מסכים איתך שייתכן וניתן למצוא שימוש מועיל יותר ל - 7K, אבל זה לשיקול פותח השרשור.

קוקו, אני מבין שאתה מחפש שסתום פרפר שישב על סעפת הפליטה. הדבר הקרוב ביותר שאני יכול לחשוב עליו הוא שסתום פרפר שנועד לייצר "לחץ נגדי" בסל"ד נמוך. אני לא בטוח לגבי עמידה בטמפ' במקרה שלך (אתה רוצה למקם אותו בין המנוע לטורבו, באפליקציה המקורית הוא מותקן לפני הדוד האחורי). אולי תעקוף את היניקה? תוכל להשתמש באביזרים פשוטים (וזולים) הרבה יותר. אגב, מה המטרה ב "כיבוי הטורבו"? הוא ממילא לא ממש עובד רוב הזמן ואם אתה ממש מתעקש אפשר לבצע משהו דומה באמצעות ניהול (כמו שציינו לפני). אני לא יורד לסוף דעתך.

מעבר לקוטר הצנרת הראשית (במקרה שלך כנראה משהו כמו "2.5) צריך להחליט על קונפיגורציית סעפת הפליטה (4-1 או 4-2-1) ולתכנן אורכים / קטרים, רזונאטור, דוד וכו' ע"מ לקבל את עקומת הכוח שאתה רוצה. חשוב שתדע שמע' פליטה (בדגש על סעפת פליטה) למנוע אטמוספרי מסובכת יותר לתכנון ממע' פליטה למנוע מוגדש.

אלטרנטיבה לבנייה עצמאית - רכישת מערכת פליטה מיצרן מוכר כדוגמת "סופרספרינט". אני מעריך שמערכת מושלמת (סעפת, צנרת מרכזית, דוד אחורי) תיתן תוספת של כ -8 - 10 כ"ס, בעלות של כ - 7000 ש"ח. האם כדאי להשקיע? - ההחלטה שלך.

פרוקסימה, כתבה מעניינת. בנוגע לשרטוט של הרדיאטור, אין בעיה להוסיף מחיצה נוספת ולהפוך את הרדיאטור מ - 2 מעברים ל - 3 מעברים. עקרונית, אתה יכול לתכנן כמה מעברים שאתה רוצה. כל מעבר יגדיל את המהירות, את הטורבולנציה ואת מקדם מעבר החום (עד גבול מסויים). יחד עם זאת, כל מעבר גם יגדיל את מפל הלחץ של נוזל הקירור על הרדיאטור. המתכנן צריך לאזן בין כל הפרמטרים האלה. אם יש לך שאלות נוספות - אשמח להרחיב.

כתבה יפה שמסכמת את הטכנולוגיות השונות ומתייחסת לנקודות שהעליתם. http://autospeed.com/cms/A_111118/article.html

אנזו, ממליץ בחום לקרוא את השרשור של פיזבן בנוגע לגדישה. יש שם מחשבון "אקסל" פשוט שיאפשר לך לחשב פרמטרים שונים, כגון טמפ' ביציאה מהטורבו. תופתע לגלות שמדובר בטמפרטורות נמוכות מ - 200 מעלות צלזיוס. להבנתי, היציאה ממיכל האיסוף צריכה לצאת ללחץ אטמוספרי כדי "לנשום". אחרי הטורבו (ולמשל באינטרקולר) אתה נמצא באזור לחץ גבוה. בנוגע למתזים / מע' קירור לאינטרקולר - יש כמה מאמרים מעניינים באוטוספיד. בצע שם חיפוש. מד הטמפרטורה שברשותך מבוסס על IR ולא על לייזר. הלייזר משמש כסמן מיקום בלבד. שם לב לקשר בין גודל השטח ממנו המכשיר מודד טמפרטורה למרחק בין המכשיר לשטח הנמדד (זיות פתיחת הקרן) ול - EMS FACTOR כדי לקבל קריאה אמיתית (אני למדתי בדרך הקשה, מסתבר שאלומיניום מבריק וחם מאוד הוא חם מאוד למרות שה - IR מראה אחרת). בד"כ המכשירים הנ"ל באים מכויילים לקריאה מברזל שחור. בהצלחה. עריכה: אנזו - קראתי שוב את ההודעה שלך (מס' 16) ואני לא בטוח שהבנתי נכון. יכול להיות שאתה מתכוון להתקין מיכל איסוף שמן שיהיה ממוקם בין הטורבו לאינטרקולר?

בתמונה העליונה רדיאטור "מעבר בודד". בתמונה התחתונה 3 מעברים. למעשה, הקווים האדומים בתמונה התחתונה מייצגים את ה"מחיצות" בין המעברים השונים. הקטעים בהם הקו האדום מהווה חסימה לזרימת המים במכסים (מכסה שמאל בשליש העליון, מכסה ימין בשליש התחתון) הם המחיצות שצריך להלחים לתוך המכסים. בתמונות האלה הזרימה אופקית, בתמונה שהבאת הזרימה אנכית, חוץ מזה - העיקרון זהה.

פרוקסימה, פותחים מכסה עליון + תחתון. מלחימים מחיצות במכסים (אחד במכסה העליון ממש מימין לצינור הכניסה, שני במכסה התחתון ממש משמאל לצינור היציאה) מלחימים את המכסים חזרה. וואלה - קיבלת 3 מעברים.

פרוקסימה, אם תתבונן באיור שצרפת תראה שבמקור מדובר ברדיאטור עם כניסה מלמעלה --->מים מפוזרים לכל רוחב הרדיאטור במכסה העליון ---> מים זורמים דרך הליבה כלפי מטה ומתקררים ---> מים נאספים במכסה התחתון ---> יוצאים מלמטה. בתכנון המקורי כל הזרימה מפוזרת לכל רוחב הליבה וכפועל יוצא מהירות הזרימה בליבה נמוכה. בתכנון המשופר מכניסים "מחיצות" אנכיות שמחלקות את הליבה ל - 3 חלקים. ניתן לראות את המחיצות באזורים שיש "חתך" במכסים העליונים / תחתונים. עכשיו, הזרימה הנכנסת יכולה לזרום רק דרך שליש הליבה (בכל "מעבר") וכפועל יוצא מהירות הזרימה גדולה יותר. ככלל הגדלת מהירות הזרימה --> שיפור מקדם מעבר החום (כלומר המים ימסרו חום לרדיאטור באופן יעיל יותר). הקפיצה הגדולה בכושר הקירור מרמזת על שינוי משטר הזרימה מלמינארי לטורבולנטי. המחיר הוא הגדלת מפל הלחץ על הרדיאטור. Fanjio - בתכנון רדיאטורים בהחלט יש פרמטרים נוספים מלבד הנפח ומספר הצלעות.

אם אתה קונה חלקים מפרוייקט איכותי / מקצועי של מישהו אחר שבוצע על מנוע זהה לשלך, יכול להיות שתחסוך כסף.