dorki

תתעלם ותמשיך הלאה. אל תנסה לחנך מחדש את המשטרה, אתה לא תצליח בכך וגם כולנו ביחד לא נצליח בכך.

מידע מעניין - תודה רבה. הפוסט שכתבת תומך בטענת היסוד שלי שכלי הרכב האלה אינם יקרים במיוחד לאחזקה ובלבד שמדובר בטיפולים שוטפים ושבעל הרכב יודע איך לצמצם עלויות אחזקה ( לדוגמא - החלפת בלמים במוסך מתמחה שאיננו מוסך יבואן ובחלקי oem ולא 'מקוריים'). הבעיה מתחילה כשיש תקלה רצינית ברכב - אז יורדת הגליוטינה.

תשתף, תשתף... תודה

תלוי מה קרה לרכב. לחיצת pdr אחת שתוקנה על מכסה המנוע לא תשנה לי את הרגשת החדש, כי הרכב נשאר חדש. רכב שנפגע קשות זה ברור שלא בא בחשבון. וכלי הרכב שבאמצע? הם באמצע - יהיו כאלה שיסכימו לרכוש רכב כזה ויהיו כאלה שלא.

לדעתי זו יכולה להיות הצעה מעניינת ובלבד שלרכב מצורף תיעוד מדויק של הנזק. לחיצה אחת או שתיים ב pdr שוות לטעמי פיצוי של קרוב לארבעת אלפים ש'ח.

האוטו הפרטי שלי ספג לפני קצת יותר מעשר שנים סופת ברד במהלכה הוא עבר מסטטוס רכב לסטטוס של 'תבנית ביצים'. שמאי אישר לרכב מכסה מנוע חדש וירידת ערך של 10% בשל צביעת גג. בפועל הרכב תוקן ב pdr, מכסה המנוע חזר לקדמותו ולא נשאר שום סימן לארוע והגג תוקן באופן מושלם. מכל עשרות הפגיעות שהרכב ספג נותרו רק שתיים בקורה c ששם הפח כפול ולא היה ניתן לתיקון. כשהרכב נמכר הוא עבר בדיקת במכון שלא זיהה מאומה ממה שתיארתי.

על נסיעה מהירה שתנקה מאבק חשבת? בגדול כמובן

שתי נקודות למחשבה: 1. כשרוב מחיר הרכב שאנו משלמים הולך למדינה - זה נשמע כמו זעקת הקוזאק הנגזל שמנסה להסיט ממנו את האש. תוסיפו למדורה את העובדה שכ - 60% ממחיר ליטר בנזין הוא מס שהולך למדינה, אז חד משמעית שהשודד הראשי הוא משרד האוצר. 2. רכב להבדיל מדירה אפשר לקנות ישן בן עשר במחיר השווה כמעט לכל נפש. התועלת ממנו קרובה לתועלת מרכב חדש למעט כמובן ענייני קריעת ניילונים והוצאת עיניים לשכנים. ממש לא חובה לקנות חדש. בקיצור, זה נראה כאילו מישהו מנסה לעשות ספין על חשבון יבואני הרכב.

זה נכון, אבל ההבדל רחוק מלהיות רק צליל (ומי כמוני יודע). המנוע מגיב אחרת לגמרי, מעלה סל"ד בקלילות שאין במנוע הישן והמשיכה שלו גם ממהירות מנוע נמוכה היא מדהימה. הנתונים שעל הנייר מרמזים שה N55 (הישן) וה- B58 (החדש) הם מנועים דומים - בפועל זה ממש לא המצב.

כתבה מצוינת, נהניתי מאוד לקרוא. בסוף הקיץ האחרון, במהלך החיפושים של חבר אחרי רכב החלומות שלו קיבלנו ובחנו במשך יום שלם את ה - A4 בגרסת הקואטרו עם המנוע הבכיר דאז (245 או 252 כ"ס אינני זוכר בדיוק). נראה לי שההבדלים הדינמיים שבין הרכב שבחנתי לבין ה- A5 שבכתבה הם מינוריים למדי וזו ההתרשמות שלי: תא נוסעים, עיצוב חוץ - אם יש משהו שאודי מצטיינת בו בשנים האחרונות אלה בדיוק הסעיפים הללו. רכב מעוצב לעילא עם תא נוסעים מהמובילים בתעשייה - ממש יופי. היגוי - לפעמים "קל" זה קל מידי, היכולת של הרכב בסיבובים היא נפלאה, אבל זה קורה בקלות וללא מאמץ. תוסיפו על זה הגה חסר משקל ותקבלו מתכון שיקסום לחלק מהנהגים ולחלק ממש לא. מנוע - 252 כ"ס זה אחלה ואף אחד לא צריך יותר, אבל במחיר הזה (מחירון לפני מו"מ) קונים אצל המתחרים מכונית קופה עם מנוע משושה צילינדרים שחמוש ביותר מ- 300 כ"ס - וזה רבותי הבדל נוכח ומורגש מאוד, במיוחד כשמבינים שאין דבר כזה "מספיק כוח" וה"טיל" של היום הופך מהר מאוד ל"בסדר" או ל"חלש" של מחר. תיבת הילוכים - זה עקב אכילס של הרכב במלוא מובן המילה ושימו לרגע בצד את העובדה שהשם "DSG" מעביר בי תחושת חלחלה (וכן אני יודע שמדובר במשפחת גירים שונה ומשונה - חלקם למנועים צנומי מומנט וחלקם עם מצמד טבול בשמן). הגיר שתפקד היטב במשך כל היום נכנע לחום של סוף הקיץ ובפקקים של כביש גהה בדרכינו אל האלופים מבני ברק להחזיר את הרכב החלה דפיקה חזקה ונוכחת מאוד בזמן העברת הילוכים. אגב - הדפיקה של הגיר הגדרה בידי נציגת המכירות כ"מחלה ידועה של הגיר שטופלה ולא קיימת בדגמים החדשים...". אז בטוח שיבואו אלה שיגידו שזה כלום ושאנחנו לא יודעים לנהוג על גיר כזה (לא מומחים אבל לגמרי מבינים איך צריך לשמור עליו), אבל במחיר הזה זו תופעה שלא ניתן לקבל ולהשלים איתה. בוודאי תשאלו מה נסגר עם החבר? אז הבחור השאיר צ'ק נחמד ברחוב המסגר.

אשאל שאלה הפוכה, רכשת רכב ונשבר לו פנס דרך, הפנס הוחלף. אתה תמשוך אותו מהיבואן? האם זה בכלל יפריע לך? נחזור אל המכוניות הפגועות, הכל תלוי במהות הפגיעה ואיכות התיקון שלה. פגיעה בודדת של ברד שתוקנה ב pdr ונעלמה כלא הייתה, זה דבר אחד. רכב שספג הפגזה, זה דבר אחר.

ממוסכניק הגון הייתי מצפה שבמצב הזה יבוא ללקוח ויגיד לו " הרפידה שלך שחוקה יחסית אבל עדיין ניתן להמשיך ולנסוע עליה, אתה יכול להחליף עכשיו או לחזור אלי בעוד 5,000 ק"מ". כל הפחדה אם הייתה איננה במקום.

אני לא בעל מקצוע מהתחום אלא חובב פשוט. לפי הידוע לי אין שום בעיה עם ניקוז המערכת בתנאי שמקפידים שלא יחדור אוויר אל משאבת ה- ABS. כלומר, כל עוד אתה מקפיד למלא את כוסית הנוזל הרזרבי כנגד הנוזל הישן שנוקז - הכל בסדר. בעיה יכולה להתעורר אם במהלך הניקוז המכל התרוקן ואוויר חדר אל המשאבה.

אתה שוכח שהתופעה מתרחשת מעצמה, הרי תאונות יש כל הזמן ומספיק שערך הרכב הנפגע יישחק משהו כדי שכבר לא יהיה כדאי לתקן אותו.

נכון, ואכן ראוי לציון. יחד עם זאת, לקוחות שמזמינים דגמים יקרים נוטים לדחות את מועד האספקה לינואר (תופעה שמוכרת לי היטב ), על זה תוסיף את ההיפ שהיה לדגם החדש דבר שהביא לגל הזמנות ראשוני מהמכורים למותג. יהיה מעניין לראות מה יקרה בהמשך, כש"החיים האמתיים" יתחילו.

הרבה מאוד תלוי בטיפול שהלקוח מקבל. לטויוטה היו ערימות של מנועים שהוחלפו כשהם נגועים בבוצה קשה. יחסית זה עבר בשקט מופתי. למה? שירות הוגן, מגובה בתמיכה טכנית שכיבו במהירות את השרפות לפני שהן הפכו לאירוע רב נפגעים.

לפי הידוע לי סדרה 2 מיוצרת בלייפציג (כך לפחות היה עם ה- 240 של השכן שלי), כך שמינכן כנקודת יציאה תהיה בעייתית משהו. בשטוטגרט מוצאים את האתרים האלה: פורשה - מוזיאון ופס ייצור, מרצדס מוזיאון בשטוטגרט ומרצדס פס ייצור בסינדלפינגן. העיר עצמה חסרת ייחוד ואין משהו מיוחד לראות בה ופקיד הקבלה במלון ענה לנו על השאלה אם יש אתר שחייבים לראות בעיר בתשובה "לא באמת יש"... לפיכך יום אחד בשטוטגרט הייתי מנצל כך: מרצדס מוזיאון, מרצדס פס ייצור ובשארית הזמן מוזיאון פורשה.

א. תודה. ב. לעניין מערכת הניווט, אנחנו לא באמת שנזקקנו לה כדי להגיע לשדה התעופה, כל שנדרש ממנה זה להוציא אותנו מהמלון במינכן אל הכביש המהיר באופן יעיל. אבל היה לנו קצת זמן לשחק בה ורצינו לראות עד כמה היא בעייתית - והיא בעייתית. פקיד הקבלה שבמלון שהסיפור שלנו על המערכת המחורבנת עורר את סקרנותו, הצטרף אלינו כדי להראות לנו כמה שזה קל - וגם הוא נכשל... ג. לגבי ייצור מקומי של חלקים לרכב - די ברור שחלק ניכר מהרכיבים מיוצרים "בחוץ" - אצל ספקי משנה והיצרן משמש לשני תפקידים - פרויקטור כללי ומפעל הרכבה. אצל פורשה זה הגיע לכדי קיצוניות מוחלטת שלא ראיתי אצל האחרים. האם זה אמור לשנות משהו למישהו? אני בספק.

עוד כמה נקודות: 1. טיול כזה אפשר לעשות רק עם חובב רכב נוסף, אישה/ילדים חסרי סבלנות יהפכו כל ביקור למתסכל ולחסר הנאה. 2. אסור לצלם בפס הייצור, לפיכך תיאלצו להסתפק בתמונות מהמוזיאונים. 3. הטיול נעשה במצב של גל קור קיצוני ועל כך יעיד הפסל מכוסה הקרח, מי שלא סובל קור טוב יעשה אם יגיע לשם בתקופות אחרות תהנו.

פרולוג - אוקטובר 2016 קצת אחרי החגים, הטלפון שלי מצלצל ועל הקו "י." שהוא חבר וותיק, "היי דורקי - מה דעתך שניסע שנינו לטיול בגרמניה שמוקדש אך ורק לתעשיית הרכב ולהיסטוריה שלה?". הבטחתי לשקול בחיוב ואחרי איפוס יומנים קבענו את מועד הטיול לסוף חודש ינואר שנה זו הקונספט - אצלכל יצרן רכב שביקרנו סיירנו בטיול מודרך בפס הייצור והיינו במוזיאון שלו. הכניסה אל המוזיאון היא בתשלום אבל ללא צורך בתיאום, אולם סיור בפס הייצור מחייב הרשמה ותיאום מראש. למזלנו תכננתי את הטיול בסמוך לסוף השנה, במועד שבו רק נפתחו ההרשמות לסיורים בפסי הייצור לשנת 2017, כך יצא שניתן היה להזמין ולקבל סיורים בדיוק במועד המבוקש. מהלך הטיול - אחרי נחיתה והתאקלמות בשטוטגרט פתחנו את הטיול "האמתי" בביקור במטה ובמפעל של פורשה בזופנהאוזן. אחרי סיור במוזיאון של היצרן שנמצא במקום נגשנו לסיור המודרך של היצרן במפעל. כאן המקום לציין שפורשה איננה מייצרת בעצמה שום חלק, חלקי הרכב מתוכננים אצלם אבל הייצור נעשה כולו אצל ספקי חוץ. המפעל עצמו הוא פס הרכבה שדחוס בתוך מבנה תעשייתי כמוהו ניתן לראות רבים גם בארץ. מחוסר מקום פס הייצור בנוי בקומות והרכב מועבר בניהן במעלית במהלך תהליך ההרכבה. עוד הראו מקומה אחת למעלה את סדנת הרכבת המנועים. גימיק קטן - המכוניות המורכבות יוצאות מהמפעל כשהן מוגבלות במהירותן ל- 30 קמ"ש וזה כדי למנוע מעובדים מתלהבים להתלהב יותר מידי. יום 2 מרצדס - היום נפתח בביקור במוזיאון מרצדס שממוקם - איך לא - במרצדסשטראסה 100 בשטוטגרט, סיור ממוצע במוזיאון נמשך כשעתיים ומשם המשכנו אל אתר הייצור של מרצדס שנמצא בפרבר של שטוטגרט העונה לשם סינדלפינגן. האתר הזה הוא מעצמה מרשימה, שיטחו כ - 3.2 קמ"ר ובמהלך הסיור מדלגים בין אתרי הייצור השונים עם אוטובוס תיירים. הסיור התמקד בשני היבטים של תהליך הייצור 1. בניית הגוף באמצעות רובוטים שמרתכים פיסות מתכת אחת אל השנייה ולאט-לאט נוצר חלק גדול שמולחם אל חלק גדול עד ליצירת מבנה מושלם. 2. הרכבת הגוף לכדי רכב מושלם. באתר מייצרים מידי יום כ- 8,000 מכוניות ואף יותר, 200 מהן נמסרות במקום לקונים שהגיעו נרגשים כדי לקבל את רכבם החדש שנפלט זה עתה מפס הייצור. את היום הזה סיימנו בנסיעה על ה- A8 למינכן. יום 3 ב.מ.וו - יום שהתחיל כרגיל בסיור במוזיאון שנמצא במינכן, והמוזיאון גם היווה את נקודת הפתיחה לסיור המרשים ביותר מבין השלושה. הסיור התמקד בכל שלבי הייצור של הרכב: הטבעה - ביקרנו בסדנת ההטבעה שם מכבשי ענק לוחצים לוחות פח מהן מכינים את כל חלקי המרכב. בניית גוף - חלקי הפח מולחמים זה לזה עד לבניית מרכב מושלם. צביעה - זה הסיור היחידי שבו הציגו את תהליך הצביעה, מרשים לראות רובוטים מיומנים מבצעים עבודות צבע ומרשים עוד יותר לראות איך כל מכונית בפס נצבעת בצבע שמיועד לה וכך ניתן לראות מעבר מצבע לבן, לשחור לאדום וכו'. הסיור נחתם בעמדות הרכבה של כלי הרכב על פס הייצור וכמובן שבנקודת בדיקת האיכות ממנה הרכב נפלט אל אוויר העולם. נקודות כלליות - בכל פסי הייצור היה מרשים מאוד לראות שהבנייה היא לפי הזמנה (דילר או לקוח) ולכן לא נראות על הפס ברצף שתי מכוניות דומות, המכוניות שונות אחת מרעותה וזה סיוט לוגיסטי לא פשוט. בפורשה טענו שמידי שנה נפלטות לכל היותר צמד מכוניות שזהות בכל אחת לשנייה. איכות הייצור משובחת, בכל המפעלים טענו לעד 2% מהמכוניות שנדרשות בסוף התהליך לתיקון כלשהו, במרצדס הציגו בפני את המכוניות שיוצאות מהפס ואמרו "אם היו הרבה תקלות לא היה לנו מקום להעמיד את המכוניות....". בהמשך לדיונים שהיו כאן בפורום, הרכבה במפעל לעולם תהיה טובה יותר מהרכבה במוסך שפירק חלק מרכזי ברכב. די לראות את הניקיון והסדר המופתי - אבל זה הרבה מעבר לזה, השימוש בכלים ממוחשבים מבטיח שכל בורג ייסגר במומנט המתאים כשמערכת מחשב מבצעת לפי קואורדינטות בדיקה שכל הברגים נסגרו ללא יוצא מין הכלל. כמה זה עולה לנו? - תיירות חורף מאופיינת במחירי שפל, טיסות סדירות בסוויס ולופטהנזה עלו 254 דולר לאדם, לילה כולל ארוחת בוקר במלון טוב עוד 50 יורו, ביקור בפס ייצור חינם (מרצדס) עד 10יורו (ב.מ.וו), ביקור במוזיאון עד 10 יורו. כמה מילים על הרכב השכור שקיבלנו ועל השכרת רכב - הרכב שקיבלנו היה מסוג סיאט ליאון FR עם מערכת הניווט גרועה במיוחד, באמצע לילה חשוך היא יצאה מדעתה האלקטרונית והחלה לתת הנחיות לא הגיוניות בלי שהועילו ניתוק וכיבוי שלה. את העיר MUNCHEN היא לא מכירה אלא רק את MUNICH, שדה התעופה ניתן להזנה רק באמצעות סימון צלב על המפה - לא הצלחנו למצוא כתובת שהמערכת מזהה כשדה התעופה של מינכן. בקיצור זו מערכת ניווט גרועה אפילו כפרויקט גמר של תיכוניסטים ומומלץ לנווט עם מערכות ניווט המוכרות לנו מהסמרטפון . הזמנת הרכב כולל ביטול השתתפות עצמית נעשתה מאתר אינטרנטי, אבל אני ממליץ להזמין ישירות מחברת ההשכרה - ולו בשל הסיוט הבירוקרטי שעלולים להיקלע אליו במקרה נזק (חיוב כרטיס האשראי של הנהג ודרישה לפיצוי מצד המבטח). אם יש שאלות אשמח לענות.

ממש לא זבל ואולי אתה מבלבל אותו עם אלו של אמריקן איגל שנמכרים בתחנות דלק ב- 40 שקל. לוקח לו כמה דקות לנפח גלגל, אבל הוא מנפח. אם הייתי ג'יפאי שנדרש למלא אוויר בגלגלים אחרי יציאה מהשטח אז הייתי לוקח קומפרסור חזק יותר של שתי בוכנות. כאביזר חירום למקרה של פנצ'ר מינורי* או ירידת אוויר - הוא לגמרי מספק. פנצ'ר מינורי -כזה שנעוץ בורג בצמיג אבל אין בריחת אוויר היסטרית.

הבחור צריך להתחיל ללמוד מה מצב השוק דהיום. יתכן גם שחלק מהאשמה עליך בכך ששידרת להיטות לקנות. השוק היום קשה מאוד למכוניות שמורות וראויות וקשה עד בלתי אפשרי למכוניות כאלו. תעבור הלאה, שכח מהרכב הזה.

הרושם שמתקבל אצלי מהבדיקה שהרכב היה מעורב בתאונה מאוד משמעותית, אפילו אם קורות השלדה (כנראה) שלא נפגעו. יתכן גם שכריות האוויר נפתחו ולך תדע איך תיקנו אותן - אם בכלל. כל שאר הליקויים (בלמים, תיקון וכיוון ציר קדמי, מצבר, מתג שלא עובד) הם נסבלים ליישור קו ראשוני. סיכום - אני הייתי מוותר על הרכב אלא אם המוכר היה עושה הנחה ראויה ביותר, בכפוף לכך שהתאונה אכן הסתכמה בחלקי פח חיצוניים, ללא פתיחת כריות אוויר וללא פגיעת שילדה ושהתיקון נעשה ברמה טובה.