dorki

suds 2. יעלה לך כ- 200 ש"ח לגלון

היה לי מצבר שזה לכינוי 'מתושלח' ששירת אותי 7 שנים ותשעה חודשים - זו איננה טעות. לא לגעת

בקיצור, גם לשיטתך יתכן ספק משנה שיפשל, יקבל הזדמנות שנייה ושלישית ואז יצא מרשימת הספקים. מה יהיה על כלי הרכב שבהם הותקנו החלקים של אותו היצרן (החל מתחילת הפישול ועד לפסילה הסופית)? אלה יסבלו מאחוז תקלות גבוה שבאופן מפתיע יהיה לו קשר הדוק למפעל ההרכבה של אותו הרכב.

מרק, אין כאן עניין של ביטחון אלא של אמונה. ציינתי את העובדות הידועות ומכאן כל אחד מוזמן להסיק את המסקנות שלו בהתאם לאני מאמין שלו ובכפוף להשפעתן של הדעות הקדומות שישנן אצל כולנו - אפילו אצל אלה שטוענים שאצלם אין. גם הדוגמה שהבאת מוכיחה מה בדיוק? שישנה חברה בטורקיה שמיישרת קו עם האיכות הישראלית, הטיעון הזה לא רציני בדיוק כמו טיעון הפוך שאוכל להביא בדבר הבוצה שהייתה בקורולות הטורקיות משנת 2003. זה טיעון לא רציני וגם זה לא רציני. נתוני אמת ישנם רק אצל יצרן הרכב והוא מין הסתם לא יזדרז לפרסם אותם.

מתוך היכרות קודמת עם דרכי העבודה של היבואן זה בדיוק מה שהוא יעשה. יתקן את התקלה בשקט, ללא שום וויכוח ובנדיבות. הלקוח ישתכנע שקרתה לו תקלה ייחודית כי "טויוטה לא מתקלקל" ובזה ייסגר הסיפור.

חשבתי. מתלים נוקשים ששולטים בזוויות גוף הרכב ומאפשרים נסיעה ספורטיבית יגרמו לך לשבור את הגב כשהגלגל ידרוך על אבן קטנה, מתלים רכים וארוכים יספגו את אותו הזעזוע בלי שתרגיש בו.

אפשר הפעם - לשם שינוי - לדלג על שלב 'גילוי המסמכים'? ביקרתי במספר פסי ייצור של רכב, צפיתי כמעט בכל תכנית שעוסקת בתחום, אלה עיקר טענותיי: 1. בכל פס ייצור - גם המתקדם ביותר - ישנן מספר מטלות רב שמבוצעות בידי פועלים בשר ודם, חלק מהמטלות דורשות מיומנות טכנית לא מבוטלת. מכאן שכל אחד יסיק את מסקנותיו באם מקום פס הייצור משפיע איכות המוצר או לא. 2. ישנם מיקרים שבהם רכיבים מסופקים בידי ספקי משנה שונים כתלות באזור הגאוגרפי, האם איכות המכלול זהה ואחידה אצל כל ספקי המשנה? לדעתי לא, אם כי ברור לי שיהיו כאלה שיטענו טענה הפוכה.

כי הוא לא טיפל במורשה. זו תעודת כבוד לדלק רכב, להערכתי מעט מאוד יבואנים היו נוהגים כמוהו.

כנראה שלא ביקרת ולא צפית בפס ייצור של כלי רכב. כן, יש רובוטים והרבה - אבל הם משמשים בעיקר לריתוך חלקי המתכת של הגוף ולצביעתו. הרכבות הפנים ולא מעט פעולות שדורשות מיומנות טכנית, מבוצעות בידי פועלים בשר ודם. ביפן עושים את העבודות האלה יפנים ובטורקיה עובדים טורקיים, ברור שהדבר לא משפיע על איכות המוצר, ממש לא...

סיכום מעולה - תודה

נהגתי על דגם ה-540 הנוכחי, במילה אחת - נפלא. מדובר במכונית סלון מהודרת שמצליחה להסתיר היטב את תוספת של כמעט 200 ק"ג ביחס לסדרה 3/4. היכן נעוצה הבעיה העיקרית שלה? בדגם ה- 340 שחד יותר עם מנוע שבועט יותר, נתוני התאוצה הרשמיים של ה- 540 קצת מטשטשים את העובדה שהאוטו פחות עוקצני מהשלוש. את הסיבות לכך יחסתי לשני גורמים: 1. הרכב כבד יותר 2. החמש מרמה את תחושת המהירות, נדמה לך שאתה נוסע במהירות סולידית סבירה אבל מד המהירות מספר לך שאתה טס ואם אין לך כוונה לסיים את היום במעצר - כדאי שתאט קצת... כך או כך, אני מכיר מקרוב רוכש פוטנציאלי של החמש שממתין להופעת ה- M5 כי ה- 540 קצת איטית בעבורו (5.1 שניות 0-100)...

הצטרפתי לרוני ידידי לחלק ממבחן הדרכים, נסיעה שנערכה על כביש אספלט. מראש אציין שהז'אנר הקרוי 'רכבי כבישטח' רחוק מלהיות כוס התה שלי ומספר הנסיעות שעשיתי במכוניות כאלה - רובן כנוסע ומיעוטן כנהג - איננו רב במיוחד. מספר רשמים שלי מהנסיעה ומהרכב: 1. הרכב בנוי לעילא, האיכות וההקפדה נראים בכל מקום ובכל משטח ברכב. לגבי עיצוב הפנים והחוץ - לא נפלתי ממנו אבל זו כבר שאלה של טעם שעליו לא ניתן להתווכח. לטעמי לקסוס טעתה כשהחליפה את הקו הסולידי והאלגנטי שאפיין אותה עד למשפחת הדגמים הנוכחית, מקבלי ההחלטות שם סבורים אחרת ובכך הם אבדו חלק מקהל הלקוחות הישן שלהם לטובת קהלים חדשים שרוצים משהו מוחצן יותר. 2. בנסיעה על הכביש התרשמתי לחיוב מהמנוע שהצליח להזיז את המפלץ בקצב משביע רצון, לא חורכת אספלט, לא טיל שיוט אבל גם ממש לא עגלה. 3. יומרות השטח של הרכב גובות מחיר כבד על הכביש, מהלך המתלים הרך וארוך גורם לרכינת גוף בכל בלימה או פניה מעט מהירה. אולי התנהגות הכביש הזו היא בבחינת "טעם נרכש" - אבל היא לא בשבילי. כל הנקודות האלה הביאו אותי לשאלת מפתח שקשה לי לענות עליה - למי מיועד הרכב הזה? מה הוא קהל המטרה שלו? כי מצד אחד המתלים הרכים מרמזים על כוונה לתת לרכב יכולת שטח מסוימת, מצד שני צבע הלבן פנינה רגיש להחריד לשריטות וכל ההידור ואיכות הבניה של המכונה הזו רחוקים מלעורר תאבון לנסיעת שטח בכלי הזה. ממש כמו לקחת גברת מהודרת בשמלת ערב לטיול בשביל ישראל - לא לעניין.

לדעתי ישנה טעות, 780 סל'ד שווה ל - 1560 פעימות עבודה.

אני צריך להזכיר לך שההתניידות שלי נעשת במכונית קופה? אבל יש קופה ויש קופה וה- brz אפילו לא מתאימה לשמש כרכב שני למשפחה עם ילדים, כיוון שאם המושב האחורי נדרש מסיבה כלשהי אז אין מצב להסיע בו נוסעים בלי להשאיר צלקות בנפשם נוסח כלא גואנטנמו.

בדיוק. אני מניח שרוב החברים כאן עוצמים את העיניים ולמשמע המילה 'קופה' מדמיינים רכב ספורט שדוהר בתוך שדות ירוקים אל השקיעה, מוזיקה בוקעת ממערכת השמע המשובחת וצלילים נפלאים נשמעים גם מכיוון המנוע. הם מחליפים הילוכים באמצעות מוט ההילוכים הקצרצר והשמן שנע בתנועה קצרה ומדויקת, תוך שידם נוגעת לא נוגעת בירכה החשופה והשזופה של הכוסית התורנית שהתלוותה אליהם לנסיעה הזו. הרכב תוקף את הפניה התורנית מיד עם הפניית ההגה ותוך שמירה על זוויות מרכב שטוחות, הכוסית שלצידם משמיעה צליל בהלה והם מרגיעים אותה בליטוף קליל - ובלב חושבים לעצמם שאנדרנלין תורם רבות לסקס משובח... אכן רכב חלום. ואז החלום הופך למציאות ופתאום אין נסיעות אל השקיעה אלא נסיעות שגרתיות שכוללת גם העמסת ילדים במושב האחורי והגב מתחיל להישבר. לפעמים גם צריכים לקחת מטען שהוא קצת יותר מארנק ופתאום מגלים שהעניין "הזניח" עם גודל תא המטען מתחיל גם הוא לגבות את מחירו. זה עוד לפני שאפילו דיברנו על עניינים "שוליים" אחרים כמו תפוקת המנוע או תמורה למחיר. באמת שנחמד מאוד לחלום ולפנטז, אבל מי מהחברים כאן שהחזיק בבעלותו רכב קופה מבין שהמציאות יותר אפורה.

צ'מע, הבנתי שהאוטו לחץ לך חזק על מתג הרגש ושאתה מאוהב ( ), אבל הנסיעה הזו עם כל הכיף שעשתה לך היא החריג - ביום-יום האוטו צריך להביא גם קניות מהסופר ואם יש לך משפחה אז גם לאפסן ילדים מאחורה בתנאים מינימליים כדי שיצחק קדמן לא יתבע אותך בעוון התעללות. כאן האוטו הזה נכשל ובענק, כן כאוטו כיף "של פעם" שיוצא מהחניה לנסיעת חוויה שבועית הוא פגז, כאוטו שצריך גם לבצע בעבור האדם הסביר את מטלות השגרה הוא ממש לא אופציה.

יש ל- VAG כל כך הרבה סעיפים שהם דיל ברייקר כך שאינני מבין את הסוגיה. המנועים אינם שיא האמינות, המונח dsg מהווה סמרטוט אדום לרבים, ובכל זאת נתפסים למה? למומנט הגבוה יותר? הרי בסופו של יום הרכב יבלה את עיקר זמנו בפקקים ושם תיבת ההילוכים תעניש כל פעם מחדש את הנהג. מזכיר לי את הסיפור על ההוא שהחליט להתחתן וכולם סיפרו לו שהכלה המיועדת נפקנית מקצועית שעושה את זה לפרנסתה אבל החתן המיועד לא מוכן לשמוע מאף אחד מתוך הנחה שהסקס איתה יהיה מעולה...

נותנת בהחלט בראש, כשהמנוע תקין, המכטרוניק לא עושה בעיות והמצמדים לא רועדים לרוב האנשים דווקא האמינות היא הפרמטר החשוב יותר.

הרבה תלוי בסבירות המחיר: אם הייתי מרגיש שקיבלתי תמורה הולמת בעבור התשלום אז הייתי משלם את המע"מ בנפש חפצה, מאידך אם הייתי מרגיש שגרזנו אותי והחשבון לפני מע"מ - ובוודאי שהחשבון שאחרי המע"מ - לא מצדיקים את התמורה שקיבלתי, אני מניח שהייתי שולח את הבן שיחפש מי ינענע אותו.

לטעמי האישי שיטת הטפטוף עדיפה על שיטת הניפוח שבה מפמפמים על דוושת הבלם. בטפטוף לא מעמידים בסכנה את משאבת הבלם המרכזית.

חבר שקל לרכוש A4 קואטרו, קיבלנו את הרכב למבחן של יום שלם. בפקק של כביש גהה בדרכנו חזרה אל "אלופי בני ברק", הגיר החל לדפוק דפיקות גסות מאוד במעבר בין ההילוכים, זאת למרות ניסיונותינו הכנים להפחית ככל הניתן את העומס עליו. נציגת המכירות הבטיחה לנו בפתוס "שזו בעיה ידועה שנפתרה בדגם הבא". למתעניינים - האירוע מסוף קיץ 2016.

לפי מה ששמעתי באחד מכלי הרכב שהורדו מהכביש נתגלו שתי תקלות, 1. צמיגים שחוקים ואת זה מאשר גם הבעלים. 2. לפי בוחן המשטרה ברכב פנסי קסנון לא חוקיים ולפי דברי הבעלים הפנסים מקוריים מהמפעל. זה לגבי אחת המכוניות.

עכשיו פורסמו באתר נתוני מכירות של משרד התחבורה לחודש אפריל: מכירות ג'וליה ינואר פברואר 76. מכירות גוליה ינואר אפריל 124. כלומר בחודשיים הראשונים של השנה הרכב מכר 38 עותקים לחודש. בחודשים מרץ-אפריל נמכרו 24 יחידות בממוצע מידי חודש. תובנות שלי: 1. ההיפ שסביב הרכב מתחיל לדעוך וגם המכורים למותג כבר הזמינו, מכאן מתחילים החיים האמתיים של הדגם. 2. אם הרכב יצליח לשמור על המומנטום של מכירת 30 מכוניות לחודש, זו תהיה הצלחה יפה מאוד.

הבעיה לא נפתרה, כשהרפידה תתקע השחיקה תפסיד להיות מאוזנת.

מר ב.- אני בכלל לא משוכנע שמובילי קליפר תפוסים יכולים לגרום לתופעה המתוארת. כשהמוביל נתפס הבוכנה שנמצאת שבצד הפנימי של הקליפר מפעילה לחץ, מכיוון שהקליפר תפוס במקום אז הלחץ יופעל רק על הרפידה הפנימית והיא שתישחק. להערכתי הסיבה לבעיה נעוצה במסילות עליהן יושבים העוקצים של הרפידה הפנימית, בנקודה מסוימת הרפידה נתפסת ואז רק הרפידה החיצונית מפעילה לחץ על הדיסק.