innvision

חבר קנה את הברז הזה לא מזמן, הוא מרוצה מאוד. שים לב שהברז לא באמת מיוצר בגרמניה כמו שמופיע בפרסומים, אלא בפורטוגל אם אינני טועה. דבר שני, המחיר בהום סנטר יקר, הנה קישור לאייס שם הוא נמכר ב 650 ש"ח בערך: https://www.ace.co.il/bathroom/plumming/faucet/3031962.html

צעצוע, מונוע הולך? אין בעייה, ניתן לשדרג בקלילות למנוע ניטרו : [video=youtube;c1X3-5uD8aE]

אני לא בטוח, זו שאלה טובה, גם אני רואה מחיפושים ברשת את מה שאתה אומר, אבל לא ממקור מוסמך. יהיה מעניין להפנות את השאלה לאגף בחברת חשמל שאחראי על הביקורת חשמל במבנים. שוב, ממה שאני יכול להבין, הטענה שלך מתייחסת לסעיף 31-ב, אבל הסעיף שאחריו מחריג את הסעיף הקודם, ולכן אני מבין שההגבלה של קשר עין לא מתייחסת לשקע ותקע: אמצעי ניתוק 30. (א) מכשיר חשמלי יצוייד באמצעי לשם ניתוקו מהזינה. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להתקין שנאי לזינת פעמון במתח נמוך מאוד ללא אמצעי לשם ניתוקו מהזינה. [TABLE] [TR] [TD][TABLE] [TR] [TD] התקנת מפסק למכשיר קבוע או נייח [/TD] [/TR] [/TABLE] [/TD] [/TR] [/TABLE] 31. (א) למכשיר חשמלי קבוע או נייח יותקן מפסק קבוע אשר יתאים לזרם הנקוב של המכשיר. (ב) המפסק יהיה נפרד מהמכשיר ויותקן בטווח ראייה ממנו, אלא אם כן ניתן המפסק לנעילה במצב מופסק. (ג) המפסק יהיה דו-קטבי למכשיר חד-מופעי ובעל שלושה או ארבעה קטבים למכשיר תלת-מופעי. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להתקין מפסק נפרד לכל סוג אספקה אם המכשיר ניזון מסוגי אספקה אחדים; מפסקים כאמור יותקנו זה ליד זה ועל המכשיר יצויין באופן בולט כי הוא ניזון מסוגי אספקה אחדים. [TABLE] [TR] [TD][TABLE] [TR] [TD] זינה על ידי תקע ובית תקע [/TD] [/TR] [/TABLE] [/TD] [/TR] [/TABLE] 32. (א) על אף האמור בתקנה 31 מותר להזין מכשיר באמצעות – (1) תקע ובית-תקע במקום מפסק, כאשר הזרם הנקוב של בית-התקע אינו עולה על 25 אמפר; (2) חיבור בר-שליפה מפסי צבירה ללא הגבלת הזרם שלו, בתנאי שקיים מפסק על גוף המכשיר. (ב) במכשיר הניזון מסוגי אספקה אחדים הזינה תיעשה באמצעות תקע ובית-תקע מיוחדים לכל סוג האספקה אולם אם מותקן פתיל רב-גידי המשותף לכל סוגי האספקה, מותר שהזינה תיעשה באמצעות תקע ובית-תקע יחיד. (ג) ניזון מכשיר באמצעות פתיל יהיה הפתיל שלם לכל ארכו, ללא חיבורי ביניים, נראה לעין לכל ארכו ולא יעבור דרך חורים בקירות או במחיצות.

בוקי, לפי מה שאני יודע, חוק החשמל מחייב אפשרות ניתוק כפול לכל מכשיר חשמלי. במקרה של המזגן שלך היחידה הפנימית "מזינה" את היחידה החיצונית במתח הרשת, כלומר קיים אצלך ניתוק כפול, שהוא התקע. ביחידות של יצרנים שונים או יחידות גדולות היחידה הפנימית יכולה להזין את החיצונית\לקבל הזנה ישירה, שם יש חובה בתקנת מכשיר ניתוק דו-קוטבי, קרי, פאקט. [TABLE=class: cms_table] [TR] [TD][/TD] [TD]זינה על ידי תקע ובית תקע[/TD] [/TR] [TR] [TD][/TD] [TD](א)[/TD] [TD]על אף האמור בתקנה 31 מותר להזין מכשיר באמצעות –[/TD] [/TR] [TR] [TD][/TD] [TD][/TD] [TD][TABLE=class: cms_table] [TR] [TD]1)[/TD] [TD]תקע ובית-תקע במקום מפסק, כאשר הזרם הנקוב של בית-התקע אינו עולה על 25 אמפר;[/TD] [/TR] [TR] [TD]2)[/TD] [TD]חיבור בר-שליפה מפסי צבירה ללא הגבלת הזרם שלו, בתנאי שקיים מפסק על גוף המכשיר.[/TD] [/TR] [/TABLE] [/TD] [/TR] [TR] [TD][/TD] [TD](ב)[/TD] [TD]במכשיר הניזון מסוגי אספקה אחדים הזינה תיעשה באמצעות תקע ובית-תקע מיוחדים לכל סוג האספקה אולם אם מותקן פתיל רב-גידי המשותף לכל סוגי האספקה, מותר שהזינה תיעשה באמצעות תקע ובית-תקע יחיד.[/TD] [/TR] [TR] [TD][/TD] [TD](ג)[/TD] [TD]ניזון מכשיר באמצעות פתיל יהיה הפתיל שלם לכל ארכו, ללא חיבורי ביניים, נראה לעין לכל ארכו ולא יעבור דרך חורים בקירות או במחיצות.[/TD] [/TR] [/TABLE]

זה אולי יעזור: וגם את זה (אני לא בטוח אם זה בדיוק המנוע שלך) : https://www.autozone.com/repairguides/Cavalier-Sunfire-2001-2005/Engine-Mechanical-Components/Timing-Chain-Cover-Chain-Sprockets-Seal/_/P-0996b43f80cb3ace

nitch, אני חשבתי שההצעה הייתה בהומור, תודה על ההצעה, למרות שזה באמת יכל להיות נחמד. א. אני לא מתקין מקצועי, זה סוג של תחביב, הידע הפורמלי שלי בנושא הוא בעיקר תיאורטי (והקשר בינו לבין התקנה בפועל די רחוק ) וגם את רובו הספקתי לשכוח. לאחר שהייתי צריך להתקין אצלי כמה מזגנים החלטתי לקנות חלק מהציוד הבסיסי ובעזרת חבר שעסק בתחום "נכנסתי לפרקטיקה". ב. אצלך מדובר בהתקנה מורכבת יותר משמעותית, לא שזה בלתי אפשרי,בנוסף, אני לא בטוח שהמשאבת הואקום שהשתמשתי בה מתאימה למערכת בסדר גודל של VRF (ואולי עוד כמה כלים שחסרים). אני גם לא רוצה לחשוב כמה זמן היה לוקח לי להתקין דבר כזה.

נשמע כמו החופשה המושלמת, גם התקנה וגם טיול . יתנו לי לעלות עם הגז למטוס?

בבקשה, היה כיף לעבוד יחד.

אולי תנסה להחליף את המחבר למשהו מכאן: https://www.talmir.co.il/index-products.php?page=productBrowse&view=subcat&subcatid=31

הרכב מקרטע? אם כן, אני יכול להמר על חוטי\סליל הצתה.

הבעייה עם מקרים כמו אלו: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4526902,00.html בנוסף, לא הייתי בטוח שיחידה כזו לא מסוגלת ליפול על מישהו, מה מקבע אותה למקומה? צנרת נחושת וכבל חשמל? ואם השאירו מטר או שניים צנרת מגולגלים מאחורי היחידה, זה אפילו גרוע יותר. חשוב מה עלול לקרות במקרה של סערה, או אפילו הזזה של היחידה החיצונית בטעות ע"י בעל מקצוע או אחד הדיירים.

קח בחשבון שיש סיכוי שינסו לשכנע אותך שברגים יגרמו לרעש כתוצאה מתנודות, אל תתרגש. אפשר להוסיף רגליות למזגן, ובכל מקרה מזגן על ראש של מישהו יותר מדאיג.

לגבי הצינור ניקוז, אם תהיה סתימה בהמשך הצינור אחרי הפיצול, אתה עלול להציף לשכן את את המזגן (אם הוא נמוך ממך, וההפך כמובן, אם גבוה), לא מומלץ. ניתן להאריך את הצינור עם מחבר "זכר-זכר" (ניפל לצינור ניקוז) משהו כזה: http://www.laky.co.il/product?c0=16343 ,עלות צינור הניקוז נמוכה יחסית. לגבי הברגים, לדעתי זה עניין בטיחותי, ויש לקבע את היחידה החיצונית למתקן.

קודם כל, ההמלצה שלי, כמו שרשמו לך, היא לא לגעת בהתקנה, משתי סיבות: א. כמו שרשמו לך, גם אם זה לא אידאלי, הניסיון מלמד שהתקנות כמו שבוצעו אצלך עובדות שנים. ב. הנזקים שאני מדבר עליהם בעיקר כתוצאה מעבודה של טכנאים\מתקינים לא מקצועיים (אם גם התקנה פשוטה אפשר לחפף, אז כאן יש הרבה יותר מקום לחיפופים) , וכמו בהרבה מקרים להתחיל לפרק\להתעסק עם מערכת שעובדת עלול להיגמר בנזקים חדשים. לגבי התהליך עצמו, כרגע מה שיש במערכת זו תערובת של קרר (R410A, אני משער) ואוויר. הקרר עצמו הוא תערובת של תרכובות שהתכונות הפיזיקליות שלה ידועות בלחצים וטמפ' נתונות. ברגע שמרכיב נוסף מתווסף למערכת (כמו אוויר), התכונות משתנות והמערכת תתנהג שונה (סביר להניח שהיעילות תפחת ותחומי העבודה יצטמצמו), כמובן שהכל תלוי בכמה הקרר "מזוהם". התהליך שדיברתי עליו, במצב הקיים, הוא ביצוע ואקום לכל המערכת, המשמעות היא שכל הקרר "המזוהם" (כמעט הכל, לא ניתן להגיע באופן מעשי לריק מוחלט) נשאב החוצה, ובמקומו ממולא קרר חדש. לפני ההתקנה, לא היה צורך בואקום מלא למערכת, הברזים היו סגורים והקרר היה כלוא ביחידה החיצונית, כל שהיה צריך לעשות הוא לחבר את הצנרת ולפני שפותחים את הברזים, לבצע ואקום דרך שסתום השירות, מה שירוקן את האוויר והלחות מהיחידה הפנימית והצנרת בלבד. לאחר המתנה ובדיקה שאין דליפה פותחים את הברזים, והקרר מתפשט במערכת. כמובן שביצוע התהליך הזה כבר לא יכול להתבצע, רק ריקון מלא של כל הגז, ומילוי חדש. אבל שוב, לא ממליץ לבצע.

לא ברורה לי השיטה, אשמח אם תוכל לפרט. אני אענה רק על השאלה האמצעית, על השאר כבר ענו. במצב הנוכחי, הדרך היחידה אם תרצה להגיע "לשווה ערך התקנה עם וואקום" היא לרוקן את כל הגז מהמערכת, לבצע וואקום לכל המערכת (לא רק לצנרת ולמאייד) ולמלא גז לפי משקל. אני לא בטוח שהייתי עושה את זה, יש פה פוטנציאל נזק שאולי עולה על התועלת.

שמן מדחס ?

אם רשום אז זה נבדק במכון התקנים (צריך להפחית מה COP את אחוז הסטייה המותר, כיוון שהנטייה היא לטעות לטובת דירוג כמה שיותר טוב), אלא אם כן היבואן החליט להתחכם ולשנות את המזגן שהוא מסר לבדיקה מייצגת עבור הדגם, אבל זו תהיה כבר הטעייה מכוונת. אגב, מה עלות ההתקנה?

מכעיס, הייתי מצפה להתחשבות מצידם.

בוקי, אין אחריות לכרטיס?

גם כאן, אני לא חושב שמדובר בהסתייגות מייצרן ספציפי. אם במנוע "רגיל" התקלה החשמלית הנפוצה היא קבל שהלך, במנוע עם בקר (DC אינוורטר או VFD), הסבירות היא שכחובב ממוצע תאלץ להחליף את כל הכרטיס פיקוד (ויתכן שגם לא כחובב), אני לא חושב שהרבה יוכלו לתקן ברמת הרכיב, במיוחד כאשר ישנה בקרה דיגיטלית. כמובן שלמנוע אינוורטר יתרונות רבים, אבל החיסרון הגדול הוא האחזקה במקרה של תקלה בבקר. לא רק במנועים, כרטיסי פיקוד אלקטרונים מחליפים רכיבי בקרה מכנים ותיקים, כמו כרטיס פיקוד שאחראי על זמני הפשרה במקררים שהחליף את טיימר ההפשרה המכאני, או כרטיס פיקוד אלקטרוני שמחליף תרמוסטטים וטיימרים בתנורים. לרוב המכשירים החדשים יעילים יותר אנרגטית ומתוחכמים יותר בעקבות הטמעה של פיקודים אלקטרונים, אבל אחד החסרונות הוא עניין האחזקה. כרטיס פיקוד למזגן אינוורטר של אלקטרה לדוגמה (בוקי פתח שרשור על כך בזמנו) מגיע לעלות כזו שלחלק גדול מהצרכנים משתלם לקנות מזגן חדש ולא לתקן. במקרר ישן ניתן לקנות טיימר הפשרה מכני גנרי בעלות של פחות ממאה שקלים (משמעותית פחות), ולעומת זאת כרטיס פיקוד יעלה כמה מאות שקלים. לאחרונה זרקתי תנור של חברת de dietrich בגלל כרטיס פיקוד שדרשו עבורו מעל 1000 ש"ח בחברה.

נכון, שכחתי לציין שזה נכון לתחום האלסטי. אבל גם מעבר לתחום האלסטי קיים קשר בין מעוות למאמץ (לא לינארי כמובן), הנתון על זווית ההידוק אמור גם לעזור בתום זה (בצורה עדיפה על מומנט סגירה), לא?

יש קשר בין מומנט הידוק הבורג לבין כח ההידוק של הבורג. הקשר הזה תלוי במספר גורמים, בניהם קוטר הבורג, זווית מעלה התבריג מקדם החיכוך עם התבריג (בסגירה, גם עם ראש הבורג) וכולי... כמו שאתה רואה חלק מהגורמים ידועים באופן מוחלט (או כמעט מוחלט) וחלק כמו מקדם החיכוך, תלויים גם בחומרים, אבל גם בניקיון, שימון המשטחים וכולי... כלומר הנתון של מומנט ההידוק מושפע גם מגורמים שלמתכן אין עליהם ידע וודאי או שליטה מוחלטת. אם אני זוכר נכון, כדי לצמצם את חוסר הוודאות, נקבע קודם כל רפרנס סגירה לפי מומנט מסוים (נמוך יחסית). לאחר מכן נדרשת סגירה לפי זווית, הסגירה לפי זווית תקבע התארכות קבועה יחסית של הבורג (בהתאם לתבריג) והתארכות ידועה משמעה כח הידוק ידוע (חוק הוק).

אני מתאר לעצמי שהכוונה היא לאמינות הבקר ולא למנוע עצמו.

אגב, אם כבר דלת זכוכית (מעוצבת) אז למה לא משהו בסגנון הזה: http://www.shviro.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA/ עם פתרון כזה , אני חושב שאתה יכול ללכת לאולם תצוגה ולבחון את יכולת הבידוד בעצמך.

בבקשה. זו שאלה טובה, אני רק יכול להגיד לך, שאם אני לא טועה אצלי יש בחלון את אופציה מס' 2 בחלון פרופיל בלגי הזזה. אמרו לי שהמרווח לא מספיק, ושעדיף שאקח זכוכית טריפלקס במקום הבידודית עם המרווח המוגבל, אבל לקחתי את הבידודית בכל מקרה. אני רק יכול להגיד שהופתעתי לטובה גם מאיכות הבידוד התרמי ובמיוחד מהבידוד האקוסטי. זו הערכה סוביקטיבית כיוון שלא ביצעתי מדידות, ולפני היה מותקן חלון ישן שהקשר בינו לבין בידוד כלשהו מקרי בהחלט. לכן, באופן אישי, אני הייתי הולך על אופצייה מספר 2, אבל אין לי מספיק ניסיון להמליץ על כך בלב שלם. אגב, החלון בידודית אצלנו כבד נורא, זה חיסרון שכדאי להיות מודעים אליו, זו לא בעיה בשימוש יומיומי, אבל אם רוצים לפרק כנף לצורך ניקיון למשל, זה לא כיף.