innvision

חיים יוד, תודה על התשובות המקצועית והענייניות למקרה, החכמתי.

מה שרציתי להציע.

מה לגבי הצלחות?

מעניין, והבחור בווידאו כמובן צודק.אני לא רואה מזגן נייד עם זוג צינורות שנמכר בארץ, אולי מישהו נתקל בדגם כזה?

הזן באתר הזה מספר שלדה (VIN) : https://alfa-romeo.7zap.com/en/

nitch, אליהו שבת, תודה רבה. ChemGuy85, היחידה עם שני חדרים וסלון, יש מזגן בחדר השינה ובסלון, נשאר רק חדר אחד לא ממוזג. בנוסף, אני מסייע לחבר בעניין ואין לי קשר עם המשכיר.

תודה רבה לכולם על התשובות. יוסי, רצפת בטון מרוצפת, הרעפים לא נגישים יש תקרת בטון מתחת (הנתון על סוג התקרה ניתן בעיקר מבחינת התחשבות בעומס החום, לא ידעתי שיש תקרת בטון, חשבתי שמדובר ברביץ), יש חלון רגיל (לא משופע) בחדר. ברור לי שמזגן רגיל עדיף, כשרשמתי שלא ניתן להתקין הכוונה הייתה שלא ניתן להתקין כי לא ניתן אישור לכך מהבעלים, ואכן מדובר במצב דחוק. קורן בן אשר, תודה, אז פמלי בהחלט יילקח כאופציה. nitch, אני מנחש שהמותג מזגן שיש לך לא נמכר בארץ. khc, איזה סוג מזגן יש אצלכם בעבודה? יד 2 זו אופציה באמת טובה, מאוורר תקרה ייבדק.

שלום לכולם, מדובר בחדר 12 מ"ר ביחידת דיור שכורה בקומת גג (רעפים+ בטון משופע). לא ניתן להתקין מזגן סטנדרטי, ולכן נשקלת האופציה למזגן נייד. האם יש דגמים\יצרן מומלץ? מחיפוש זריז נראה שישנם דגמים בעיקר של פאמלי וטורנדו. מקריאה בפורום נראה שהדעות חלוקות, חלק אומרים שהמזגנים הניידים (מהסוג של יחידה אחת עם צינור אוויר שיש להוציא מחוץ לחדר) לא יעילים כלל, וחלק אומרים שהמזגנים האלו לא רעים, לכן אשמח לשמוע מבעלי ניסיון. תודה רבה.

כן, דיברתי על זו, רשום במודעה תלתן ירוק . בכל אופן אם זה לא אותו הרכב, אז אין לי מה להעיר בנושא, בהצלחה. לגבי הבדיקה, ניתן לבדוק רק שילדה במכונים שאני נתקלתי בהם, העלות כמובן מופחתת, אבל אני לא זוכר את המחיר. לגבי הבדיקה במוסך, בקש שיתחברו למחשב הרכב שם תוכל לבדוק (ראה תמונה מצורפת): ק"מ שצרוב במחשב, מספר הפעמים שהרכב עבר את הסל"ד המותר, מה הערך המקסימלי ולכמה שניות, האם צרבו את מחשב הרכב וכמה פעמים. בדוק גם שהרכב לא עבר "שיפורים", האינדיקציה הראשונה היא מספר צריבות המנוע, אם צרבו את מחשב הרכב בעבר, זו נורה אדומה. הרכבים האלו מושכים אנשים לבצע מגוון של "שיפורים", הורדת ממירים, החלפת טורבו (הרבה פעמים לטורבו שאינו תואם את המקורי אך גדול יותר), ושלל קומבינות כאלו ואחרות. באופן אישי הייתי מחפש רכב שלא עבר שינויים.

האם זו הג'ולייטה שמפורסמת ביד 2 ללא תמונה וללא מחיר?

כל הכבוד על ארגון ערב נהדר ומושקע, ודיון פורה ופתוח. לא בכל יום זוכים להיפגש עם אנשי מפתח בחברה בסדר גודל של מוביל לדיון שכזה, בטח שלא בתחום הטכני. תודה לטלרון ולהנהלת הפורום על מפגש מהנה ומשכיל.

לגבי המדידה, אפשר להשתמש בשני ספייסרים. הכוונה למדוד עובי של שתי חתיכות כלשהן (עדיף משהו מתכתי וקשיח כדי שלא יתעוות בלחץ) מחוברות, ולהצמיד אותן לצלחות הבילום משני הצדדים כך שיבלטו מחוץ למדרגה שנוצרה, ככה ניתן למדוד את עובי הצלחת (צלחת +ספייסרים) ו"לדלג" על המדרגה שנוצרה. המדידה כמובן תהייה פחות מדוייקת כיוון שהיא מורכבת משתי מדידות, ושגיאת המדידה המחושבת גדלה בהתאם אבל גם ככה זה מדוייק כנראה משמעותית מהנדרש. אם המד הזחיח (קליבר) דיגיטלי ניתן לאפס אותו על עובי הספייסרים ואז לבצע מדידה משותפת של הצלחת והספייסר. אפשר גם להשתמש במשהו כזה:

נשמע מחיר מעולה.

אפשר גם מקורי זה המחיר המירבי המומלץ ללא מע"מ, תוכל לרכוש במוסך מורשה מאזדה, או בחנות חלפים שם אני מאמין שתוכל למצוא את החיישן בארץ במחיר הזה כולל מע"מ בערך (לאחר הנחה מהמחירון).

A_lex, צודק. לטפל בפלדה כדי שתעמוד בקריסה לא יעזור. נוסחת אויילר מגדירה כוח קריטי (אפשר כמובן גם לרשום את הנוסחה עם מאמץ לאחר חלוקה בשטח החתך), שבו מוט יקרוס. הגורמים המשפיעים על הקריסה הם, מומנט האינרציה של שטח המוט, אורך המוט, מודול האלסטיות של המוט, צורת הקיבוע (ריתום\קיבוע). חוזק המוט לא רלוונטי במקרה זה (ועליו משפיע הטיפול התרמי). במידה ויש ספק מה הגורם המכריע שעלול להוביל לכשל, ניתן לבדוק את יחס התמירות של המוט ולהשוות אותו למקדם נוסף שמתחשב בחוזק המוט, ואז ניתן להכריע האם תהיה "קריסה לפני כניעה", או "כניעה לפני קריסה". אם צופים כי תהיה כניעה לפני קריסה, טיפול תרמי לחיזוק המוט בא בחשבון.

אם הוא מתכוון לזה אז באמת יש ל ע.ד.א פלסט רב בית שקע בקישור ש natco צירף. אני הבנתי מסעיף 2 שפותח השרשור מעדיף גוויס.

אם יש לך קופסה מלבנית ומתאם לגוויס אין שום בעייה. יש אביזר לרשת שתופס מקום בודד. עם קופסה ומתאם מתאים ניתן גם להרכיב 6 חיבורי רשת. מתאם ריק עבור קיסטון: מתאם 6 מקומות:

לשאלה הזו אני מוביל.

כן, חשבתי על זה גם. אני בספק אם במקטע צנרת פלסטיק (בניגוד לצנרת ברזל ישנה, שם אכן יש תנאים טובים למושבות חיידקים) יהיה הבדל משמעותי לאחר "השטיפה" הראשונית מרגע פתיחת המים ועד להחלפת המים העומדים בצנרת. מה גם שהמים שמוזנים לצנרת עם או בלי ברז ערבול הגיעו מהדוד שבו הטמפרטורה יכולה לעלות על 60 מעלות, ובמצב זה אמורים להגיע ללא החיידק. בנוסף, גם ללא ברז ערבול יש סיכוי שהטמפרטורה בדוד נמוכה מ 55 מעלות ואז בשני המצבים הצנרת תקבל הזנה בטמפרטורה זהה, כך שיש עוד מצבי קיצון שניתן להעלות באופן תיאורטי, ואני בספק אם ההבדל בפועל יהיה משמעותי.

ערכתי את ההודעה לפני שראיתי את תגובתך, להבנתי מהנחיות משרד הבריאות החשש הוא בעיקר במאגרי המים. גם אם אכן החשש הוא לגבי הצנרת שבין הדוד לבין נקודת הקצה, אני בספק לגבי ההבדל בין שתי התצורות. נניח והצנרת בין הדוד לנקודת הקצה מזוהמת, עדיין המים שבה עם החיידקים יגיעו לנקודת הקצה כמעט ללא אינטרקציה עם המים החמים מהדוד.

נתקלתי גם במסמך מסכם של ארגון בטרם שיכול לסייע, עם סקירה של האפשרויות השונות להגנה, קצת ישן אבל יכול לעזור לדעתי. יש גם סדר גודל של מחירים לחלק מהפתרונות, כך שאפשר גם להתחשב גם בעליות. מצויין במסמך גם החשש של משרד הבריאות (מחלת הליגיונרים), אך מצויין כי מדובר במבנים מסחריים וציבוריים. בדקתי גם את ההנחיות של משרד הבריאות עבור בתים פרטיים, ובאופן אישי לא הייתי חושש מעניין מחלת הלגיונרים, מהסיבה שהטמפרטורה בדוד אינה מוגבלת על ידי ברז הערבול שמותקן ביציאה. אומנם מומלצת התקנה בנקודת הקצה, אבל להבנתי החשש העיקרי הוא ממאגר המים, מה גם שלאחר נקודת הקצה יש מקטע נוסף קצר של צנרת. אביזרי בטיחות להפחתת טמפרטורה בברזים_1.pdf

מה שאתה רושם ידוע לי, ועדיין התקן מחייב. את הטענה לגבי החיידקים שמעתי איפשהו, אבל לא ברור מה היה עוזר אם היו מכוונים לטמפ' גבוהה יותר. הרי הטמפרטורה בתוך הדוד יכולה לעלות על הטמפרטורה שיוצאת, אז ממה החשש? מחיידקים בצנרת? לא ברור לי, אשמח להבהרה בנושא. יש לקחת בחשבון גם הפסדי טמפרטורה בצנרת עד המקלחת, שיורידו במעט את הטמפרטורה במקלחת עצמה. לגבי התקלות, ידוע שיש בעיות עם האביזר הזה, אבל מצד שני, אני משער שהחלפה שלו זולה ופשוטה לעומת החלפה של אינטרפוץ או מנגנון אינטרופץ.

לפי תקן (חדש יחסית) חייב להיות ברז ערבול ביציאה מהדוד שמש, כך שכל הבית "מוגן". אם יש אמצעי חימום אחר בבית, כמו חימום בגז, גם בו יהיו הגנות על הטמפרטורה המקסימלית.

ראה מדריך בנושא :

תודה. תתכונן להפתעה מאוד טובה. אני מאמין שרשכשת אותו לצורך מדידות זרם DC, אני מצרף לך כמה מדידות שביצעתי אתו (בהשוואה למדידות עם מודד "רגיל"), אני הופתעתי מאוד. מכשיר שעולה גרושים מבצע מדידה ללא מגע (אפקט הול) בתחום המיליאמפרים, כאשר מכשיר עם יכולת דומה מתוצרת Fluke לדוגמא, יעלה כמה אלפי שקלים טובים. דבר אחד חשוב מאוד, מהמעט שיצא לי לעבוד אתו יש חשיבות לאיפוס נכון במצב DC של המכשיר, אם משנים מקום פיזי, יש צורך לאפס שוב, אני מניח שהדבר נובע משדה מגנטי שונה במיקומים השונים. אני כבר לא זוכר מה היו התוצאות במדידת AC שבדקתי, אבל אם תרצה אוכל להשוות לצבת של פלוק ולהעלות את התוצאות.