innvision

יכול להיות שהסורק מדייק, אין לי ניסיון עם הדגם הזה, לפעמים יש בדיקות שסורקים אוניברסליים מצליחים לבצע יפה ברכבים מסוימים ובאחרים לא, לכן הצעתי בדיקה על רכב נוסף מאותו הדגם כדי לראות שהבדיקה עוברת. מוסיף שרטוט עם החלק:

אולי כדאי לנסות לחבר את הסורק למאזדה אחרת ולבצע את הבדיקה כדי לוודא שהסורק לא "מזייף" (מדובר בדגם בסיסי מאוד).

gsi16v, אם חוד הלהב ברמה כזו (ראי כמעט) אז זו באמת רמה גבוה. הסכין שהשחזתי, כחדשה, לא הגיעה ברמת טיב פני שטח שמתקרבת לזה (ממש לא סכין יפנית משובחת (אני משער) כמו בתמונה שלך). אין לי ספק שאפשר להגיע לתוצאות מדהימות בהשחזה ידנית, אבל המטרה שלי להימנע מתהליך ידני ככל שניתן (אולי רק לפיניש סופי, אני לא מתכוון "ללטף" סכינים ) ולקבל תוצאה דומה לזו שמתקבלת מסכין "מתועשת" חדשה.

הנס, תודה, ענינו יחד, כמו שרשמתי יש סיכוי שטעיתי בגריט, אנסה שוב. אני שמח שאתה מגיב מניסיון מכיוון שאני מנסה להבין האם כדאי להשקיע מעבר לתצורה הנוכחית וכמה שיפור יהיה בפועל על המצב הקיים מבעלי ניסיון. אבן יפנית למשחזת שברשותי תעלה מעל 1000 ש"ח ואם לפי מה שאתה אומר, השינוי זניח, כנראה שזו לא השקעה כדאית מבחינתי. הכיוון בגדול הוא השחזה כמה שיותר מהירה ונוחה עם תוצאות טובות לעבודה בסיסית במטבח (נאמר ברמת השחזה של סכין אירופאית סבירה שיצאה מהמפעל).

תיקון טעות, את השלב הראשון יתכן שביצעתי עם גריט 250 ולא 1000, אני לא בטוח. יש אפשרות "ליישר" את האבן לשני מצבים 250 או 1000, אעבור שוב עם אבן היישור ואנסה בשנית.

ברור שהשלב הראשון הוא עם גריט נמוך (1000), לכן התעניינתי בשלב השני. יש אפשרות לחליף את האבן לאבן "יפנית" עם גריט גבוה משמעותית (אבל זה יקר). בינתיים קניתי משחת השחזה ייעודית, אתן לזה ניסיון נוסף. כעיקרון התוצאה כרגע (מה שבתמונה) לא רעה בכלל, אבל בכל זאת מעניין אותי לאיזו רמה החברים שמשחיזים בבית מגיעים, אני רואה כמה וכמה מגיבים כאן שמשחיזים בעצמם, והייתי שמח אם מישהו יוכל לחלוק תמונות של התוצאות (ולציין מה התהליך).

יש מסירי דבק ייעודיים אבל אני לא בטוח כמה הם בטוחים לשימוש על דשבורד. אני הייתי מנסה להוציא עם WD40 ושפכטל מפלסטיק, לאחר שתבדוק בנקודה נסתרת בדשבורד שלא נגרם נזק. יתכן שתצטרך "להשרות" את השמן כמה שעות, לגרד שכבה וחוזר חלילה. הורדתי ככה דבק מגע ממזוודת פלסטיק, לוקח זמן ומומלץ לתת זמן לחומר לעבוד לפני הגירוד.

תודה על ההמלצה. מעדכן, חזרתי על השלב האחרון הפעם עם שימון מקדים של הגלגלת ולאחריו מרחתי שוב את הפוליש שבתמונה. היה בהחלט שיפור, הסכין חותכת נייר A4 די בקלות (חתך יפה ולא קריעה). להלן התוצאות: לצורך השוואה, הנה להב של סכין חיתוך פשוטה מאוד ("סכין יפני"): האם לדעתכם ניתן להגיע לרמה כזו? אולי אנסה משחה נוספת, אבל הייתי שמח לקבל חוות דעת של מי שמשחיז ומצליח להגיע לטיב פני שטח כזה. אגב, אני לא פוסל את האפשרות שבתהליך הייצור, לאחר ההשחזה הלהב עובר ציפוי נוסף, ואז זה לא הוגן , אז אם מישהו יודע על זה משהו אשמח למידע.

תודה, באיזו חנות ראית את החומר והגלגל? אולי הגלגל יהיה שימושי, אני יכול לנתק את הגלגל עור ולחבר למשחיז את הגלגלת החדשה מהבד. בנתיים סיימתי את התהליך עם שטול יהלום במקום הפוליש העדין, יצא לא רע.

שלום לכולם, מקפיץ לטובת שאלה בנושא. אני מחפש משחת השחזה מומלצת (למרוח את הגלגלת עור של המשחיז), ניסיתי פוליש גס לרכב כי לא הייתה לי משחה זמינה, ויצא לא משהו (שלב "הפיניש", ההשחזה עצמה בסדר): בהוראות רשום לשמן לפני מריחת הפוליש, והאמת שלא שימנתי, אנסה שוב, הפעם עם שימון מקדים ומשחה תקנית. מדובר בסכין מטבח סבירה לא איזו פלדה אקזוטית, ההשחזה ב 20 מעלות (משתדל לפחות). האם למישהו יש המלצה למשחה מתאימה? (ואולי גם לפלסטר מומלץ לאצבע )

בבקשה. ולעניין המדידה, התייחסתי לתרחיש שאתה מתאר : נניח לרגע תשתית תקינה (מכיוון שאנו חושדים במכשיר ספציפי), אם המכשיר עצמו מאורק וכמובן גם "השלדה" המתכתית שלו והארקה שלמה תקינה ורציפה, כל הזרם (כמעט) יזרום דרכה (דרך מוליך הארקה). עכשיו נניח שהיכן שהוא בדרך יש מסלול "קצר" יותר לאדמה מאיזושהי סיבה, עדיין אם תמדוד בצד של הצרכן (בשקע או בתקע) תמדוד את זרם הזליגה לפני "הפיצול". אם הבנתי נכון אתה טוען לזליגה במכשיר עצמו, כלומר מצב שהפאזה או האפס נוגעים ישירות או דרך התנגדות נמוכה, בגוף המכשיר והארקה לא תקינה או "שהתשתית" עליה מותקן המכשיר מהווה מוליך מעולה שמגיע לאדמה, כך שהתנגדות המסלול דרך התשתית זניחה ביחס להתנגדות דרך מוליך האדמה (לולאת התקלה) ורוב הזרם יזרום דרך התשתית? לי זה נשמע תרחיש עם סבירות נמוכה, במיוחד במבנה מגורים סטנדרטי. הרי אם תיקח אפילו חוט פאזה חשוף בקצהו ותצמיד אותו לקיר, יש סיכוי טוב שלא יופעל הפחת, וזה מקרה קיצוני לתרחיש שהוצג. אם תחבר את הגיד לסורגים שמעוגנים לבטון יש סיכוי שתפעיל את הפחת ( לא יודע, לא ניסיתי, וגם ממליץ כמובן שלא לנסות).

אפשר לקרוא לזה סמנטיקה, מכיוון שצבת השראתית ברוזולוציה גבוהה מספיק יכולה לשמש גם למדידת זרם זליגה, אבל היצרנים מייעדים צבתות כאלו בדרך כלל לשימוש יותר ממוקד ומכאן הכינוי. משהו בסגנון הזה: https://megger.com/earth-leakage-clampmeter-dcm300e

האם החוק מגדיר מהי "חניה מותרת"? האם חניון פרטי מוגדר כחניה מותרת לצורך עניין זה?

האל חוזר לא "בניהם", הפורק נמצא אחרי (במורד הזרם, כאשר הזרם הוא זרם מילוי הדוד) מנגונון האל חוזר הפנימי (השסתום עצמו), זו יציאה ייעודית עבור כך, כחלק מהמכלול\אביזר שנקרא "שסתום אל חוזר" . ראה תמונה להמחשה:

החיבור אצלך נראה תקין (בהנחה שמכלול האל חוזר והפורק מחוברים באמת לחיבור ההזנה, לא רואים בתמונה את הכיתוב בתחתית הדוד). ראה הודעות קודמות בנוגע למשקעים.

korola, במחשבה שניה, בסביבה צפופה ורועשת (אלקטרומגנטית) של ארון החשמל כנראה שהייתי מעדיף את השיטה שלך, פרקטית כנראה יהיה יותר נוח, ותמיד יש לי חשש במדידות ללא מגע כשזה נוגע לערכים נמוכים כאלו. בצד של הצרכן אולי יהיה יותר פרקטי.

ולאן זורם ההפרש הזה שאתה מחפש? לאדמה. כלומר בהנחה שהארקה תקינה ואין איזה מקרה של זליגה דרך "אדמה" אחרת, תוכל למדוד את זרם הזליגה בעזרת צבת מתאימה. בהתאם לנקודת המדידה תוכל למדוד את זרם הזליגה הכולל חלק ממנו או בנפרד לכל קו (אפשר גם למדוד בצד של הצרכן אם יש פיצולים ולא בטוחים מאיפה בדיוק).

korola, אני לא פוסל את הבדיקה שלך כמובן, אבל לא יותר פשוט להתחבר עם צבת זרם זליגה על כל מוליך אדמה בנפרד (כמעט ללא צורך בניתוקים) ? אפשר גם לבדוק על כל מכשיר בנפרד ולא רק בלוח.

האם יש ברשותך\לחשמלאי צבת זרם השראתית המסוגלת למדוד מילי אמפרים בודדים (או "צבת זרם זליגה")? אני חושש שכמו שציינו כאן, עם מגר תאלץ להפריד רכיבים, כלומר לבדוק בנפרד את המדחס, המאוורר וכולי... נאמר שתבדוק את המזגן מהתקע שלו (בין הפאזה לאדמה, ובין האפס לאדמה), ותקבל תוצאה תקינה, זה עדיין לא יעיד על מצב עבודה בו הממסרים מחברים צרכנים שונים שלא היו מחוברים בבדיקה מהתקע. כמובן שאם הבדיקה מהתקע לא תצא תקינה, עדיין תאלץ לבודד את הרכיב התקול\ מקור הזליגה. לכן אני ממליץ לבדוק זרם זליגה לאדמה במצב עבודה (כמובן אחרי שחשמלאי מוסמך יבצע את השינויים שהצעת או מעקף זמני שיאפשר את הבדיקה), או פירוק המזגן ובדיקת כל רכיב בנפרד עם "מגר". באיזה מזגן מדובר (מה הספק הקירור?) ? אני יכול לבצע את הבדיקה החלקית על התקע עבור מזגן דומה (אם יש בנמצא) כדי שתוכל לקבל לפחות מדד להשוואה (כמובן שכמו שסייגתי, מדובר בבדיקה חלקית). אוכל גם לנסות לבדוק זרם זליגה בפועל במצב עבודה (לאדמה). האם יש אפשרות שיש זליגות ממספר מכשירים בבית (חוץ מהדוד שנותק) וסך כל הזליגות מגיע לסף הניתוק? האם ניתקת את כל הצרכנים מכל הבית לגמרי (מהשקע) והפעלת את המזגן לבד? ולגבי בדיקת התשתית, כאן יש צורך בבדיקה ארוכה יותר של כל קו בנפרד (מנותק כמובן מהצרכנים), מכיוון שיש תופעת חולפות (טרנזינטי) של טעינה קיבולית וקיטוב דיאלקטרי של הקווים. לכן יש צורך בבדיקה ארוכה יחסית (לפחות מספר דקות), כדי לקבל תוצאות יציבות ומדדים.

17.2 אמפר זה על הגבול העליון (לעבודה לאורך זמן) של מפסק שמדורג 16 אמפר נומינלית, כלומר הוא יכול לעבוד אפילו מעל שעה עם זרם כזה עד שההגנה התרמית תכנס לפעולה. אני משער שייתכן שמאמ"ת עצמו כבר התיישן ולא עומד בדיוק באופיין המקורי, או שהמדחס של המזגן צורך עם השנים מעט יותר, או שהחליפו קבל בערך קרוב למקורי אבל מעט שונה מה שעלול לגרום לשינוי בצריכת הזרם גם בעבודה רציפה. אין מנוס לדעתי מלבצע בדיקה מסודרת של צריכת הזרם.

2. בעזרת "צבת זרם" ניתן למדוד את צריכת הזרם של המזגן בצורה בטוחה מבלי לנתק את המעגל ולהתחבר בטור (מדידה השראתית). אמור להיות לכל טכנאי מיזוג וחשמלאי לדעתי. בכל מקרה לפי הנתונים על המדבקה נראה שזרם העבודה הוא 17.2 אמפר מה שכנראה יקפיץ את ההגנה התרמית של המאמ"ת לאחר זמן ממושך בדיוק כמו שאתה מתאר, במיוחד אם התרמוסטט מכוון על טמפ' נמוכה והמדחס עובד רצוף לאורך זמן. 5. כנראה זו לא הסיבה אלא צריכת הזרם הגבוהה בעבודה, לפני שצילמת את נתוני הצריכה של המזגן, היה לי חשד שהפיקוד מנתק ומחזיר את המדחס מעבודה לזמן קצר ללא השהייה (כמה שניות), מה שיגרום לצריכת זרם גבוהה בהתנעה. כמו שרשמו לך, צור קשר עם חשמלאי מוסמך לצורך בדיקת צריכת הזרם בפועל, יתכן ותאלץ להחליף למאמ"ת 20 אמפר (צריך לדעתי חוטים בעובי 4 ממ"ר).

1. אני מניח שאכן קופץ המאמ"ת ולא ממסר הפחת (הגנת ההתחשמלות). מה דרוג זרם המפסק והאופיין שלו? מה צריכת הזרם המופיעה על המזגן? 2. צריך לבדוק צריכת זרם לאחר עבודה ממושכת, יתכן והמדחס חורג מצריכת הזרם הנומינלית אך לא באופן קיצוני מה שיפעיל את ההגנה התרמית רק לאחר שימוש ממושך. 3. האם הקבל שהוחלף על ידי הטכנאי הוא בערך הקיבול המתאים (המקורי)? נסה למצוא שרטוט של המערכת בדופן שפירקת או ממקור אחר. 4. האם אתה בטוח שהניתוק הוא לא בהנעה חוזרת של המדחס? 5. איזה פיקוד (פנל הפעלה) יש למזגן? האם אתה שומע קליק של ממסר בסמוך לניתוק?

מרק, תודה על הטיפ על העינית, אני באמת רואה (מתמונות במרשתת) שלמצברי AGM אין את העינית וזה מאוד הגיוני ומסתדר עם הטכנולוגיה של מצבר AGM. אבל איך אתה יודע שהמצבר המקורי הוא זה שבתמונה ?

הבנתי, אני מעדיף להשתמש בכוס תרמית (גם קונטיגו) בעיקר כשאין לי ברירה.

למה לא להכין קפה בעבודה?