alfa_draco

מחזק את ההמלצה בעניין אריק יעקב. והוא יודע לא רק לבטח בזול, אלא גם להתאמץ בשבילך כשצריך להוציא כסף מחברת הביטוח (חשוב לא פחות...) וכמובן תתחדש על הקניה ולא לשכוח להצטרף למועדון !

וחוץ מזה עמיקם - מי שמתייחס בזלזול לעיצוב כנראה לא ראה 159 חדשה נוצצת בשמש של בוקר, עומדת בשורה עם אחיותיה ליד חוות סוסים, האין זאת ...? לשאלת השרשור, לדעתי כמעט כל האלפות שנספרו בספט' - אוק' הן 159 ואני מניח שגם בנובמבר היה מספר דומה, אני גם מאמין שרובן הגדול מרוכזות בתל-אביב וסביבותיה, ולכן כשנוסעים בתל אביב היום באמת מתקבל הרושם ש-159 נהיית נפוצה, ורואים אותה יותר מאשר, לדוגמא ב.מ.וו סדרה 3 חדשה. אם קצת מתרחקים מתל אביב לעומת זאת, כמעט לא רואים אותן.

המשטרה חזק בקטע של משחקי תפקידים ודרמות מרגשות (יגוייס איבגי!), עוד מימי ניידת הקרטון והשוטר המדומה. ומדוע שלא כל הנהגים יאמצו אף הם את רוח התיאטרון השורה על כבישי ישראל? מה יקרה אם כל נהג שנעצר ע"י שוטר לביקורת שגרתית, ישחק כאילו שכח את רשיונותיו, יהפוך את כל האוטו כולל הבגאז' ומתחת לשטיחים במשך חצי שעה, עד שבסוף "ייזכר" שהניירות בתא הכפפות. אמנם יש בכך משום סכנה שנבזבז את זמנם היקר של השוטרים, ונגרום לכך שבמקום למדוד מהירות או לתפוס אופנוענים מהזן המסוכן הם ימרחו חצי שעה בהמתנה לניירות שלנו, אבל תסתכלו על הצד החיובי: גם הם יוכלו סופסוף להנות מהצגה טובה.

מקפיץ את השרשור כתזכורת, ומעט פרטים נוספים - למי שלא מכיר את המקום, המפגש הוא בחניון הפתוח ברח' יוחנן הסנדלר בהרצליה פיתוח. החניה בצד שמול בית הקפה מצדה (צידו המערבי של החניון) מיועדת לאיטלקיות בלבד; ככל שיישאר מקום (בד"כ בשעות אלה החניון די פנוי) צידו השני של החניון פתוח לאורחים ואינו בתשלום בשעות הארוע. צפוי מזג אוויר נאה ואביבי...

מישהו שאל "מה יקרה אם..." ורומן הסביר לו מה יקרה (המנוע יגמגם ואף ייכבה). איך בדיוק הבנת מזה שרומן הציע לו לכבות את המנוע? אם משהו שנכתב נראה לך כל כך טפשי, כדאי לקרוא שוב - אולי באמת טעית בקריאה.

את המצב עם מה? לא הבנתי את המילים האחרונות במשפט. בכל מקרה, עבירת קו לבן היא אכן חמורה. חוקי המהירות מפגרים, כי הם נתקעו הרבה שנים לאחור ולא התקדמו עם המכוניות (ולכל אלה שקופצים ואומרים שגוף האדם לא השתנה - OK אז אני מבין ש- Euro NCAP סתם משחקים בנדמה לי?). לעומת זאת חוקי הפיזיקה הבסיסיים שקובעים ששני רכבים לא יכולים לתפוס את אותו מרחב באותו זמן, לא השתנו, ולכן חוקי התעבורה שנועדו למנוע מצב כזה - כגון חציה באור אדום, מתן זכות קדימה, אי עקיפה על קו לבן ועוד כמה כאלה - אין בהם מקום לגמישות.

המצב הכלכלי בארה"ב והשפעתו על העולם רחוקים מאוד מכל אפשרות לניתוח פשטני. המשבר הנוכחי נגזר ישירות מאותם מרכיבים ממש שהפכו את ארה"ב למעצמה כפי שהיא - החופש האישי והכלכלי, השאיפה להמשיך ולצמוח, חוסר הנכונות "להסתפק במה שיש". נכון שעכשיו יצטרכו להוסיף למערכת כמה מנגנוני ויסות, והאמריקאים יצטרכו לבחון לעומק עד כמה ניתן להגביל את החופש התאגידי (כלומר לקיים רגולציה) מבלי לפגוע בחופש האישי. וזה כמובן אפשרי, כי אין סיבה שרגולציה עסקית תפגע בחופש האישי, ואני סומך על האמריקאים שיחזרו לעצמם בגדול. מה שכן, הצמיחה תואט בארה"ב ובכל המדינות המפותחות, שבהן למעשה עיקר הצמיחה התבססה על "בועה של מינופים" שלמעשה גרמה לבורסה לעלות מעבר לקצב הגידול הטבעי של המשק (ישראל דווקא אינה כזו, ולמרות שאיננו חסינים מפגיעת המשבר עדיין למשק שלנו יש פוטנציאל צמיחה אמיתי, שמבוסס על צמיחת התעשיות המקומיות ולא על מישכון נכסים לא ריאלי או על הלוואות בנקאיות בלתי סבירות). בכל מקרה הבעיה של תעשית הרכב האמריקנית שונה, וגם היא מורכבת. אסור לחשוב שחברות הרכב הנ"ל מנוהלות ע"י חבורות של מטומטמים - ממש לא. לתעשיית הרכב האמריקנית יש בעיות מבניות מהותיות, ואחת מהן היא של האיגודים המקצועיים שהשפעתם שם גורמת להתנהלות שמזכירה קצת את ערוץ 1 בטלביזיה. קשה מאוד לחברות הללו להתייעל ולהכניס טכנולוגיות ייצור חדשות, מה שמכניס אותן למלכוד - מצד אחד הממשל דורש התייעלות כדי לקבל סיוע, מצד שני גם לאיגודים יש הרבה דרישות (גם הן יקרות) כדי לאפשר התייעלות, ומצד שלישי העברת הייצור מחוץ לארה"ב, אשר תאפשר לחברות להתייעל מאוד, יוצרת להן בעיה פוליטית מהותית גם עם הממשל (שחושש מזליגת הסיוע למפעלים מחוץ למדינה), גם עם האיגודים וגם עם ציבור הלקוחות הפטריוטיים שלהן. מעבר להתייעלות עצמה, האיגודים אינם מאפשרים שינויים מבניים מהירים הנדרשים כדי להתאים את התעשיה לדרישות החדשות. זה גורם לכך שגם כאשר קיימת הכרה של ההנהלה בשינויים בשוק, וגם כאשר מחלקות השיווק יודעות ללא ספק להצביע על הכיוונים הנדרשים (רכבים יותר חסכוניים, יותר אופציות לרכבים קלים / קטנים לצד ה-SUV הגדולים, פלטפורמות גמישות יותר, איכות חומרים גבוהה יותר) השינויים מחלחלים לשטח הרבה יותר לאט מאשר בחברות האסייתיות ו(רוב) האירופאיות.

לא עברה חצי שנה מביקורי הקודם, והופ - שוב הכל התהפך, וכמו תמיד הפרסומות הן ראי הכלכלה. אם ביוני סיפרתי שכל הפרסומות פתאום מתעסקות רק בחסכון בדלק, הרי היום הדלק זול אבל כל שאר הפרמטרים הכלכליים בקאנטים וצו השעה הוא - זהירות פיננסית וצמצום ההוצאות... ולכן פתאום מילת המפתח בכל הפרסומות לרכב בארה"ב היא Financing (מימון) ונגזרותיה ("0% ריבית" "ללא תשלום מקדמה" וכו'). למשל מותג Hummer שלפני חצי שנה התבייש להזכיר את עצמו מפאת יוקר הדלק פתאום חוזר לפרסם, כאשר כמובן אין התיחסות לצריכת הדלק של הרכבים אבל יש גם יש הבטחה למחירים מיוחדים ו"הכל כלול". לעומת זאת רכבי פרימיום כמו ב.מ.וו ואאודי, שבד"כ תופסים נתח פרסום נרחב כמעט לא ראיתי (בטלביזיה בכלל לא, בשלטי חוצות - הרבה פחות מפעם) - כנראה למותגים אלה אין עניין לדבר על מימון והם מניחים שמי שמרשה לעצמו ימשיך לקנות ומי שלא - לא. אגב באותו עניין, מעניין היה לעקוב ב-C-Span אחר השידור מהשימוע בסנאט של מנכ"לי GM, פורד וקרייזלר מתחננים לסיוע ממשלתי. אינספור מומחים ופרשנים טלביזיוניים התעסקו במשך שעות בשאלה "האם לתת להם ליפול או לעזור להם ולסמוך שאחר כך יתייעלו". אחד מחברי ועדת הכלכלה, שהעיד על עצמו כ"חקלאי פשוט מהדרום" (ותאמינו לי הלוואי שכל חברי הכנסת שלנו היו יודעים להתבטא כמו החקלאי הפשוט הזה) התעמר במנכ"לים במיוחד, למרות סגנון דיבור חביב וחברותי במיוחד. "לי איאקוקה, כשחילץ את קרייזלר מהמשבר, לקח שכר שנתי של דולר אחד, מה אתם חושבים על זה?" הוא שאל, והמנכ"לים הזיעו בכסאות תוך אמירות כמו "צמצמנו את הבונוסים שלנו ב-50%". "אני יודע כמה המשאית בחווה שלי צורכת דלק, והצריכה כמעט לא השתפרה ב-30 השנה האחרונות" הוא הקשה ומנכ"ל אחד מלמל שההתמקדות במנועים חסכוניים היתה ברכב הפרטי ובאמת לא כל כך התעסקו ברכבים בתעשיה וחקלאות. באופן כללי, שאלת המפתח היא: האם החברות הללו הבינו כבר מה עליהן לעשות כדי להרוויח, או שהן ימשיכו לייצר רכבים שאף אחד כבר לא רוצה ולבזבז את כספי הסיוע. הגעתו של אחד המנכ"לים לישיבת הוועדה ברכב היברידי מלמדת שיש הבנה; רק לא בטוח שיש יכולת.

פשוט ספורט בשיאו. לא רק ספורט מוטורי - ספורט בכלל. זה היה פשוט זה. איזה מזל שנזהרתי לא לראות ולא לשמוע כלום לפני השידור החוזר בעשר בערב. איזה מזל שלמרות העייפות לא ויתרתי. איזה מזל שלמרות שבכלל שכחתי שזה המרוץ האחרון והמכריע סימנתי לעצמי תזכורת בלוח המשדרים. איזה מזל שאשתי הלכה לישון מוקדם כי אחרת היתה רואה את האח הגדול או משהו והייתי בכלל שוכח מהסימון שלי בלוח המשדרים. איזה מזל שלקראת תשע בערב קלטתי מזוית העין את כתבת הספורט של ערוץ 10 עם תמונה של מאסה ברקע, וזינקתי (מילולית. לדעתי קפצתי איזה 3 מטר מהמקום. בחיי!) על השלט כדי להספיק להעביר תחנה לפני שיחדור למוחי איזה שביב מידע טרם זמנו. אחרי שנגמר לקח לי עוד 20 דקות לקום מהספה. אני מתכוון 20 דקות אחרי הכל - אחרי מסיבת העיתונאים, הכותרות, תודה לאילדיס, הכל. ועוד 20 דקות להצליח להרדם. מאז שהייתי בסילברסטון ב-2003 לא הצלחתי להתרגש יותר מדי מלראות F1 בטלביזיה - אבל הפעם, לפחות בשלוש הדקות האחרונות של המרוץ ההרגשה היתה כמו להיות לראות את זה מהיציע באינטרלאגוס (ולמי שהיה שם, אני מניח שההרגשה היתה כמו לראות את זה מענני הגשם שמעל המסלול). בכל זאת - רגעים כאלה אין ב-WRC. יש משהו בתחרות ראש בראש שאי אפשר לייצר בתחרות "נגד השעון".

אני לא אהיה נאיבי - אז אקח כנקודת מוצא שאי אפשר לחנך הורים. עוד כמה אלפים (אולי אפילו לא, אולי יש הנחות אצל היבואן) ואפשר לקחת ניסאן קשקאי בסיסית - גבוהה, אבל בטוחה ונוחה הרבה יותר מהג'יפונים הזולים.

נו, תהרגו אותי, אבל לדעתי מספיקה לזוג פיאט פנדה. קטנה, חסכונית, נוחה, תנוחת ישיבה גבוהה יחסית וזקופה, באופן ג'יפוני במקצת. בלי יותר מדי ביצועים ופוזה - פשוט ולעניין. ונשארים 50K כדי לנסוע לאוסטרליה ולהתחמם קצת בחורף.

הוולוו המדוברת היא עגלה, המנוע חלש מאוד (יחסית לנפחו ובכלל) מדובר בדגם מיושן יחסית של וולוו ולכן זול מה-S40. לגבי קאמרי - עניין של טעם, יש שאוהבים אותה - אני לא מוצא בה פאר והדר כלל ולדעתי היא נראית פחות מרשימה מהמונדיאו של הסמנכ"לים. ה-A3 שמוזכרת בגלובס מכונית מאוד איכותית אבל במהותה היא רכב לצעירים (עם כסף...) והיא לא נראית כמכונית של מנכ"ל. לכן מהאפשרויות האמורות - אין ספק שהאלפא 159 היא המהנה ביותר לנהיגה, מכונית מאוד איכותית, בעלת נוחות נסיעה מרשימה, ביצועים טובים וכל אביזרי הנוחות והבטיחות הדרושים, והיחידה מהאופציות שהוזכרו שאי אפשר יהיה לטעות לגביה מי המנכ"ל ומי סגניו...

המגאן אינה אלופת האמינות אם כי צריך לקחת הכל בפרופורציות. אני לא יודע בכמה המחיר שהוצע לכם נמוך ממחיר השוק, אם מדובר באלפים טובים אז זה עשוי להצדיק רכישה ולאזן עלויות תחזוקה גבוהות. מחיר השוק של מגאן גם כך די נמוך עקב ה"מוניטין" של רנו, כך שזו עשויה להיות עסקה טובה. כדאי לברר מה היתה איכות הטיפול ברכב בתקופת הליסינג (ניתן להניח שקרובתכם לא הקדישה לכך יותר מדי תשומת לב אלא סמכה על חברת הליסינג), אם יש עליו צמיגים טובים, ממולא נוזלים ראויים וכו'. בכל מקרה אפשר בהחלט להתמקח עם החברה. מניסיוני, למכור רנו מגאן (אפילו פרטית) לא כל כך קל, וניתן בהחלט להניח שיתנו לכם עוד הנחה כדי להפטר מהרכב מהר. מניסיוני במגאנים - יש לרכב נטיה "גבוהה מהממוצע" נקרא לזה, לתקלות בגיר אוטומטי (החל מתקלות שטותיות של התפרקות ידית הילוכים ועד בעיות בגיר עצמו) ובעיות חשמל. לצד החיוב - בסופו של דבר מדובר ברכב בעל יתרונות רבים, ותמורה למחיר אתם מקבלים רכב מרווח (אני מניח שכמרבית רכבי הליסינג מדובר בגרסת הסדאן), בטיחותי, נוח ובעל ביצועים סבירים. אם אתם לא צריכים את המרווח ויכולים להסתפק ברכב סופר-מיני אז יש אופציות עדיפות במחיר, אבל עבור סדאן מרווחת זו עשויה להיות הצעה טובה.

גם כשנוסעים בכביש הערבה, אם רכב נתקע הוא בד"כ לא יודע לעשות את זה בדיוק ביוטבתה מול השוקו, ולעצור בצד הדרך בכביש שנהגי משאיות רדומים חולפים בו זה לא הדבר הכי בטיחותי בעולם. כך שגם בהקשר של אמינות הרכב, ההמלצה של ג'רמי עושה שכל. ככל שהבחנתי, כאשר עברתי שם לפני שבועיים, יש קליטה לאורך הכביש על הגבול המצרי לפחות בסלקום. אם יש חשש שתידרש גרירה, כדאי לעקוב לאורך הדרך אחרי ציוני מקום שונים (יש כל מיני שלטים עם שמות נחלים וכו') כך שאם נתקעים אפשר לציין בטלפון מיקום מקורב לפי השלט האחרון שנראה. בכל מקרה התנועה בכביש זה אמנם דלילה אך קיימת כך שהוא לא ממש מבודד ולא צריך לחשוש ממנו.

האיכות לטעמי לא נמדדת בקשיות אלא במרווחים, בצליל שהפלסטיק הזה משמיע כשנוקשים עליו, בתחושת הכפתורים כשמסובבים אותם וכו'. נכון שיש ברכב אלמנטים "זולים" כמו מנוף הרמת הכסא וכו' אבל הסה"כ נראה בנוי היטב. כמו שעיתונאי הרכב אוהבים לומר "לא נראה שעומד להתפרק בשנים הקרובות".

עשיתי עליה היום סיבוב. גרסת לימיטד, עם תפעול מנופים לתיבת ההילוכים. התרשמותי היתה שמדובר קודם כל ברכב שמשדר איכות - בנוי היטב ומוצק, גימור איכותי, מאובזר למדי (בגרסא האמורה) - הרגיש הרבה יותר טוב ממאזדה 3 או סובארו B3, לדוגמא. בנהיגה, הרכב לא רע בכלל. האחיזה גבוהה, המנוע סביר - נותן כוח כשצריך, אם כי בסל"ד גבוה (4,500 ומעלה) הרעש שלו נהיה די מעצבן, ובתור אלפיסט זה די הפריע לי (אני רגיל שהמנוע רק מתחיל לשיר בסל"ד הזה...). ההיגוי מדוייק, מהיר למדי ומגיב יפה בלי שטחים מתים, אם כי קצת כבד יותר ממה שצריך לטעמי וכמובן חסר תחושה לחלוטין. במצב ידני תפעול ההילוכים לא רע בכלל, יותר טוב מכפי שאפשר היה להבין מכמה ביקורות שקראתי - בסה"כ הרכב מוריד ומעלה הילוך (כאילו. התיבה הרי רציפה) כצפוי, מגיב לפקודת הנהג במהירות בהחלט מתקבלת על הדעת - יותר לאט מסלספיד ואני מניח שהרבה יותר לאט מתיבות DSG, אבל עדיין יותר מהר מאשר זמן התגובה של רוב התיבות שאני מכיר לפעולת kick-down למשל. אין עדיין ציוני בטיחות לרכב אבל אני אתפלא אם לא יעמוד בסטנדרטים המקובלים. נראה שהוא תוכנן לעמוד במבחני ריסוק היטב, ובכל מקרה הוא מאובזר בטיחותית היטב בכל הגרסאות. המלווה שלי בנסיעה טען שיש גם מנגנון מדמה דיפרנציאל מוגבל החלקה, ככל הנראה דומה ל-Q2 של אלפא רומיאו, אני לא קראתי על זה בשום מקום אבל אם אכן כן - זה בהחלט דבר מועיל. המנוע לא מספיק חזק בשביל להצריך את זה על כביש יבש, אבל ייתכן שעל כביש רטוב זה יבוא לידי ביטוי. אומרים שהנסיעה ברכב קצת נוקשה מדי - כאמור אני רגיל לזה מהאלפות ולטעמי זה לא מפריע. בכל מקרה הרכב כאמור מרגיש מאוד מוצק ולא השמיע רעשים מיותרים, כך שהנוקשות הזו לא מתבטאת בפגיעה בתחושת הנוסעים אלא אם הם ממש רגישים או רגילים לסיטרואן...

מהירות הורגת. גם גובה הורג, וכן גם מנת יתר של תרופות, חוסר חמצן ודברים מאוד חדים, אז למה החוק אינו אוסר בניית בניינים גבוהים, מכירת אקמול, שקיות ניילון וסכיני מטבח? אולי כי ההנחה הסמויה היא שמי שנופל מבניין גבוה, לוקח יותר מדי כדורים, כורך שקית על ראשו או חותך את הווריד בד"כ התכוון לכך, או אפילו עשה טעות מטופשת (גם אני חתכתי כבר אצבע או שניים תוך כדי קילוף פרי), ולכן יש לאפשר המשך השימוש בכל הדברים הללו ע"י אנשים נורמטיביים שלא מנסים לקלף תפוח לילדה תוך כדי הכנת חביתה. כי בסופו של דבר מה שגורם לאדם לההרג במהירות, בגובה, בחנק ובחדות (בהנחה שלא התכוון לכך) זה חוסר תשומת לב. אז כמו שלא נצפה לראות פועל בניין עובד על פיגום תוך כדי גילוח, קריאת עיתון ושיחה בטלפון (אני מניח. יש גם פועלים שנופלים מפיגומים) אלא נצפה שיסתכל איפה הוא דורך, וכמו שלא ננסה לקצץ בשר לקבבים תוך כדי שליחת SMS, יש לצפות שאדם לא ינהג תוך עשיית כל הדברים הללו. מי שישים לב מה הוא עושה - מתוך הבנת מעשיו ומתוך ריכוז מלא בפעולתו - יצליח כנראה להגיע לשיבה טובה (ולאינספור התחלואים המגיעים קומפלט עם מה שמכונה "שיבה טובה"), מבלי לבצע תאונה עצמית לתוך עמוד, בלי ליפול ממרפסת ביתו, בלי לנסר את כף ידו ואף בלי למצוא לפתע את שקית הקניות כרוכה על ראשו. הייתי מציע לשר התחבורה להחליף את שלטי הגבלת המהירות בתמרור חדש שהוראתו "נהג - בקטע דרך זה יש להתרכז". והייתי שם את השלט הזה ביציאה מכל חנייה בארץ. מצד שני גם שר התחבורה (הקודם? הנוכחי? מה בדיוק הסטטוס של מ' כרגע) לא ממש היה מרוכז בעבודתו, אז לא הייתי בונה על זה...

לפעמים כן ולפעמים לא, בזמנו קניתי 147 כשהייתה ב"מחיר הכרות" - כעבור שנה הייתי יכול למכור אותה, לפי יצחק לוי, ביותר ממה שקניתי אותה. בכל מקרה במקרה של מכונית כמו 159 בתמחור נמוך, קרוב לוודאי שירידת הערך (באחוזים, ובודאי אבסולוטית) תהיה נמוכה מאשר באלפות שעולות 250 ומעלה; ובכל מקרה ה-159 הזו היא קניה אטרקטיבית במחירה המלא ובוודאי שבמחיר קב' 5 היא קניה יוצאת דופן (אפילו שאין ג'אנטים קלים).

אם נעזוב לרגע את לוי יצחק ונחזור לעניין הרכב - אני חושב שאלפא 159 "גרסת הליסינג" נותרת תמורה מעולה - זה רכב שכמעט בכל מובן שייך באמת לקבוצת מחיר של 250 אש"ח. צפויה גם לשמור על ערכה באופן סביר, משום שרוב גרסאות 159 יקרות בהרבה ומשום שככל הנראה עם ירידת מחירי קב' 5 בסוף השנה סמל"ת לא יוכלו לשמור את המחיר, וייוותרו על הגרסא או שהיא תתייקר.

היפה בעניין הוא כי עפ"י דיווח המשטרה המקומית, יורג מיהר - בשעת לפנות-בוקר מוקדמת, לאחר שסיים את בילויי הלילה - למסיבת יום הולדת של אמו בת ה-90. כל הכבוד לאמו האנרגטית. אילו אני הייתי מגיע לפנות בוקר למסיבת יום הולדת של סבתי, עליה השלום, בגיל 90 - הייתי מוצא מספר קשישים ישנים מול הטלביזיה המכוונת לערוץ 1, מזילים מעט ריר, ואולי את דף התוצאות המסכמות של משחק הרמי. לא משהו ששווה לטוס אליו במהירות מופרזת, או בכלל.

אני יותר מופתע שהכינוי "טייס" אכן מתייחס לאדם המפעיל כלי טיס. בד"כ בעיתונות ארצנו הטייותיו השונות של השורש ט.ו.ס מתייחסות לאדם שנתפס, רחמנא לצלן, נוהג במכוניתו במהירות העולה על 110 קמ"ש.

לפי דעתי יש להוריד את המהירות המותרת בכל הכבישים המהירים ל-70 קמ"ש - לפחות עד שיפתרו את הבעיה הזאת של עמודי הבטון שקופצים פתאום לאמצע הכביש (תמיד אמרתי, צריך לחייב את הבדווים לקשור את עמודי הבטון שלהם שלא יתקרבו לכביש) לפותח השרשור - החבר לא צריך שום עו"ד, שיגיד לשוטר שיחזיר לו את הרשיון כדי שיוכל להפעיל את המזגן ברכב. אני בטוח שיתנו לו.

אבל למה להעליב את המושט? יותר דומה לסלמנדרה:

מנה"ח עוברת על הדפים אבל אם יש חריגה היא מביאה אלי ובד"כ אני אומר לה "תגידי לעובד שבחודש הבא ישתדל ... " וכו'... בקיצור זה סתם, תמיד יהיה הסבר לשיחה ארוכה (או לענייננו - לנסיעה ארוכה) והגבלות דראקוניות הן עניין קצת מעצבן. העיקר שיעשו את העבודה... אופיר - אתה מוזמן לעבור על החשבונות, אבל זה במסגרת סטאז', לא תקבל על זה שכר (וכשתסיים תעזור קצת לאיציק, הוא גם צריך מזכירה)