alfa_draco

אני לא אתייחס להבטים שחוזרים בכל שרשור לגבי אלפא 156, אני מניח שכבר קראת הכל על איכויותיה, עלויות תחזוקה, הנאה, יתרונות וחסרונות. רק לגבי עניין הפוזה - אני לא חושב שהמילה "פוזה" מתאימה כאן, אבל ה-156 מושכת לא פחות תשומת לב ממיאטה. יעידו על כך הסריטות שיש לי על הרכב, אם כי רוב תשומת הלב היא חיובית. הרבה מסתכלים, שואלים שאלות, מתחילים להזכר באלפא שהיתה להם לפני 30 שנה, חלק מתלהבים, חלק שואלים על מוסכים... גם מבוגרים, גם צעירים, מתדלקים, אנשים ברמזור, אנשים שמטיילים עם הכלב... באמת הרבה מאוד תשומת לב. בכל מקרה באלפא זה "בא עם הטריטוריה" ואין מה להתלונן, זה מוסיף עניין לחיים...

כל מי שאני מכיר שהתנסה בפרייד אומר שאמינות של הרכב זו לא הבעיה. הרכב נמאס הרבה לפני שהוא מתקלקל. אני נסעתי על הדבר הזה רק יומיים כרכב חלופי, והוא בהחלט נמאס עלי אחרי שעה (וזה היה לפני שנים, כשהיתה לי פיאט פונטו, הרבה לפני שהתרגלתי לאלפא). הצרפתיות הבסיסיות שרוני הזכיר הרבה יותר חביבות מכל בחינה. עדיף גם למצוא רכב איכותי יותר (אירופאי או יפני לפי טעמך) ואפילו ישן בכמה שנים.

מגיע להרצאה באיחור ושואל שאלות... עדיף שתיקח מחברת ממישהו שהקשיב ורשם הכל

חבר'ה אתם לא מבינים, לא סתם הוא "נאלץ" לעצור. מדובר בנרקומן קפה. ושלא יהיה לכם ספק, בינינו מסתובבים הרבה כאלה. אולי אפילו השכן ממול הוא כזה. ברגע שרמת הקפה בדם יורד מתחת לקו האדום, מתחילות להדלק לו נורות במוח. קופץ הווריד. גלי חום וקור. העור סומר מחטים מחטים. מתחילות הזיות פרנואידיות. מתחילים לבקש מאנשים ברחוב 50 שקל בשביל אוטובוס לבאר שבע. אתם באמת מעדיפים שבנאדם כזה ימשיך לנהוג במצבו? עדיף שיעמוד רגע באדום-לבן ויטפל בעצמו, לטובת הציבור. גם לי יש וידוי, קוראים לי ע' ואני לא סתם נרקומן קפה - אני נרקומן קפה עם שוקולד. אני לא רק חייב את הקפה שלי כל שעתיים, אני חייב איזה עוגה קטנה לידו. ואם זה קורה כשאני בכביש, אין מה לעשות, אני אעמוד באדום לבן גם רבע שעה (ב-2 דקות אני לא מספיק לאכול את העוגה שלי, וחוץ מזה, אם כבר עצרתי לקפה ועוגה אז מה, אני לא אקח גם איזה עיתון לקרוא?)

B4 הבסיסית באמת לא בסטנדרט, אני מכיר חבר מועדון שעבר מ-156 ל-B4 ליסינג, בזמנו, ותמיד כשהייתי נתקל בו ברמזור היה נראה מאוכזב. לפני כשנה עבר לאקורד והיום הוא נראה הרבה יותר מרוצה. B4 נזכרה בכתבות כאופציה ספורטיבית רק בהקשר של גרסת ה-3 ליטר (שלה יש גם תת-גרסאות ספורטיביות במיוחד). ה-2 ליטר לא נחשבת בשום מקום כספורטיבית. היתרון של האקורד הבסיסית הוא גם החסרון שלה כרכב מנהלים, היא מגיעה מאוד לא מאובזרת (אבל בהחלט נעימה לשהייה בזכות עיצוב פנים טוב), באיזשהו אופן זה גם אומר שיש הרבה פחות קשקושים אלקטרוניים וגדג'טים שמפריעים. צריך להבין, רכב בבסיסו הוא דבר מהנה! מה שמפריע זה התוספות המיותרות שמוסיפות משקל... תיבות אוטומטיות "חכמות" שחושבות שהן יודעות מה אתה רוצה, הגאים עם משקל משתנה מלאכותי וכו'. באקורד הכל פשוט, עובד טוב, נותן לנהג להנות ולא מתערב יותר מדי בנהיגה. (אני מניח שבאקורד החדשה זה כבר לא כך) בכל זאת לגבי האלפא, גרסת 2.5 אוטומטית נחשבת אמינה מאוד, על מכלוליה השונים. מנועי ה-JTS (דגמי ה-2 ליטר המאוחרים) החזירו קצת את הילת חוסר-האמינות של פעם בגלל רגישות קיצונית לאיכות דלק וחוסר שמן. מצד שני גם ה-JTS יתפקד כראוי במשך שנים ארוכות אם יתוחזק כראוי (לבדוק שמן ואת רשימת תחנות הדלק המוהלות זה לא תחזוקה יקרה כל כך...). בנאדם צריך עם היד על הלב לדעת, אם הוא אחד שמקפיד לבדוק ולתחזק, או אחד שמזניח. למזניחים, באמת עדיף להתרחק מאלפא, ולמצוא איזו יפנית שתמשיך לקרטע גם תחת התעללות (אמנם תוציא מאחור עשן בצבעי הקשת, ותפיק רבע מההספק שהיה לה ביציאה מהמפעל, אבל תמשיך לנסוע). מי שמקפיד, יכול להנות מאלפא 156, מאוד (גם בדרך לעבודה, וגם בסופרלנד).

אה, הזכירו את האקורד. למרות שאני עדיין מצפה לתיקון הכותרת ("הוא לא מחפש באמת רכב ספורטיבי, רק כזה שסוחב קצת") ניתן לפותח השרשור להנות מהספק... באמת, האקורד - מבין הרכבים שהוזכרו - היא היחידה שבאמת נהניתי לנהוג עליה ברמה שמתקרבת לאלפא. היא גם הרכב האוטומטי היחיד שבאמת נהניתי לנהוג עליו (אני מוציא מכלל זה מיני בהמות בעלות מנוע מגודל שהצליח להשכיח ממני את הגיר), בזכות מצב טיפטרוניק מאוד נעים שלא מתנגד בכלל להגיע לקו האדום.

פורד פוקוס, סביבות שנת 2001-2, אמינות טובה, ויותר מהנה לנהיגה ממרבית המכוניות שנזכרו כאן. אם תצליח למצוא ידנית, על אחת כמה וכמה.

חוץ כאמור מבעלי ה-156

ל-3 דלתות קשיחות מבנית גבוהה יותר = יתרון (אמנם קל, לחדי אבחנה בלבד) בנהיגה ספורטיבית. ל-5 דלתות, הדלת קצרה יותר = יתרון (משמעותי, האמת) בחניונים צפופים. חבל על 5 דלתות, באמת, ממילא אף אחד לא מצליח להכנס מאחור ("מה, אין ידית בדלת?"... )

השאלה מתי תאיץ יותר חזק - אם ירוץ אחריך תנין עם מאתיים שיניים קטנות, או טיגריס עם חמישים שיניים גדולות?

תחשוב על זה ככה - ההילוכים הנמוכים נותנים לך כידוע יותר כוח ופחות מהירות מאשר ההילוכים הגבוהים. כשהגיר קצר, ההילוכים כולם קצת יותר "נמוכים" ונותנים לך יותר כוח ופחות מהירות. בגדול זה אומר - יותר גמישות כי יהיו לך פחות מצבים שיהיה חסר לך כוח - אבל מהירות סופית נמוכה יותר. כמו כן, אם מספר ההילוכים נתון (נניח, 5 קדמיים) אזי ככל הנראה במהירות שיוט בינעירונית בהילוך 5 הגיר הקצר יהיה פחות חסכוני* (אבל את זה אפשר לפתור בעזרת הילוך שישי). * בהנחה שגם בגיר הארוך יותר תהיה בסל"ד שבו המנוע מושך

ההצמדות להשוואות על בסיס מה מקביל למה (IS ל-3, GS ל-5 וכו') קצת "מרובעות" מדי, זה מתאים למישהו שאומר "אני צריך רכב בגודל כזה וכזה" אבל פה המקרה אחר - בנאדם מחפש פוזה ואיכות במחיר נתון, מה לעשות ויש מידות שונים של רכבים במחיר הזה, ולכן אני חושב שאם ממדים של "סדרה 3 ומקביליה" לא קטנים עליו אפשר בהחלט להשוות רכבים מסוג זה. אם יבוא ויגיד שיש לו ילדים בוגרים, והמרחב מאחור חשוב - אז כן, יש בהחלט יתרון לסדרה 5 ומקביליה, ואזי אכן ה-520 הנ"ל עשויה לתת תמורה ראויה (האינפיניטי יקרה יותר).

וכמובן, לאסוף את הפרורים שנשארים בשקית של הבמבה והביסלי גריל ולתת לאמא לצפות איתם את השניצל - משובח (פירורי הבמבה נותנים את הארומה הבוטנית, פירורי הגריל נותנים את הפילפול הדרוש). אגב מה עם אלעד, ילד במבה, איך הוא עוד לא הגיב פה (והרי למה נכנסתי לשרשור הזה - כדי לראות מה הוא חושב).

לא כל דבר צריך לשנות. פיש אנד צ'יפס, בירה גינס, פאב בריטי, ציד שועלים, יגואר "של פעם". בשביל זה יש את אנגליה. בשביל דברים חדשים יש אמריקה, גרמניה, יפן וכו' כל אחד בתחומו... אנגליה של פעם היא סמל אריסטוקרטי, עם ניחוח של איכות אמיתית, לא של סלבריטיז לרגע שנוסעים בג'יפ האמר (ואני מקצין לכיוון ההפוך). האם באמת נגמרו הלקוחות שרוצים את הסמל הזה? אני מתקשה להאמין. אישית, יגואר היתה (ועדיין) אחד המותגים המוערכים עלי, לדעתי העיצוב של ה-XJ הישנה הוא קלאסי ויגואר - אם תשרוד - עוד תחזור אליו (אולי בלחץ הקהל עוד 5 שנים, אולי כ"רטרו" עוד עשרים שנה), העיצוב החדש יישכח ויעלם בדפי ההיסטוריה.

או שתשאיר אותו רק כדי להצל על חלקו העליון של ההגה כשאתה חונה בשמש הקיצית, ובנהיגה תוריד. ממילא עדיף לא לנהוג עם כיסוי הגה. אם הכיסוי לא יושב פרפקט, הוא עשוי להפריע לך בעת תמרון חרום, וכמעט תמיד אחיזת היד תהיה טובה יותר על ההגה (גם אם ההגה נראה חלק והכיסוי מחוספס).

גם אני הופתעתי פעם לגלות שאחד מעובדי, שענה בשלמות לסטראוטיפ של "מתנחל דתי" היה בילדותו במרוץ פורמולה 1 בגרמניה (אליו לקח אותו אביו, ה"מתנחל דתי" אף הוא) והוא כמובן זוכר זאת כחוויה נפלאה. אבל איך אומרים, יש דברים שיפים לגויים ולא לארץ הקודש. הרי לא הייתם רוצים שיום אחד יופיע כאן משיח על חמורו, ולפתע תופיע מעבר לפינה מכונית ראלי רועשת ותדרוס אותו חו"ח? לפיכך המחוקק שואף למנוע נהיגה במהירויות העולות על מהירות ריצה של חמור, בין אם על מסלול או בכביש.

השאלה היא, אם לא היה מבצע האם היה מעוניין בבימר הזו? במחירים האלה זה קודם כל שאלה של טעם, אחר כך של "כדאי או לא". המכונית לא עגלה אבל גם לא ממש מכונית מרוץ ובד"כ במחיר הזה בנאדם מעוניין ברכב שייתן לו, מפעם לפעם, גם קצת יותר כוח מהרכב הממוצע ברחוב. אם זו תקרת המחיר, הייתי מציע לשקול את אלפא 159, 2.2 סלספיד (בהנחה שלא רוצה ידני). מכונית נוחה באופן מפתיע (אם כי פחות מרווחת מהבימר ליושבים מאחור), עם מקדם פוזה / אלגנטיות משמעותי וזריזה בהרבה. במחיר הזה אפשר לקבל אותה עם כל התוספות. לגבי אופציות אחרות שהוזכרו - האינפיניטי נותנת תמורה מעולה למי ששם את הכוח במקום גבוה בסדר עדיפויות - אבל אני מתרשם שהוא לא כזה, לקסוס IS קצת צפופה ולא הכי נוחה, אם כי מאוד איכותית ונעימה לנהיגה רגועה, נראית מצויין ואולי - אם אין לו בעיה עם הצפיפות (כלומר אין בני משפחה שנוסעים בקביעות במושב האחורי) עשויה לתת מענה טוב.

מפתיע שהשרשור הזה הגיע לעמוד השני. איפה הימים שפורומים נוהלו ע"י גברים קשוחים עם שפם...?

כמובן, ריכוז, ריכוז ריכוז. וחוץ מזה, תשומת לב מיוחדת באותן נקודות שבהם הסיכויים גדולים יותר להצטלבות או מפגש בנתיביהן של שתי מכוניות: צומת והתמזגות נתיבים; עקיפה (המתבצעת בלית ברירה בנתיב התנועה הנגדי). (ולגבי הקשר לחוקים - אלו גם הנקודות בהם ראוי היה כי כוחות האכיפה יתמקדו: רמזור; מתן זכות קדימה; פס לבן)

שלום, ביום שישי האחרון נערכה השקה חגיגית של אלפא 2000 ספיידר טורינג שנת 60', במפגש מועדון אלפא רומיאו בהרצליה. מכונית נדירה ורבת ערך, ככל הנראה היחידה בארץ במצב נסיעה, אשר שופצה בידיו הנאמנות של אודי בניה עבור הרוכש שביקש לשמור על אנונימיות (נראה אותו נשאר אנונימי כשינהג ברכב הזה...) תמונות נוספות ממצלמתו של זלמן, מזכיר המועדון - http://s123.photobucket.com/albums/o295/ziko156/AlfaClub/Alfa%20Turing%202000/

רוני, אני לא מאמין שבאמת היית יורד מהפגאני למיטו ראיתי פונטו אבארת' והיא נראית הרבה יותר טוב, לפחות מבחוץ, מהמיטו. הפרופורציות שלה נכונות יותר, המראה שלה קרבי יותר, הפרונט שלה משכנע יותר. היא - להבדיל מהמיטו - נראית "אורגנית" במובן שניסיתי לבטא קודם. במיטו יש הרבה פרטים עיצוביים נחמדים ואף יפים, שלא מתחברים. השירוקו במציאות מסובבת ראשים אמיתית, ונראית בדיוק כמו שרכב כזה צריך להראות, במובן הזה מעצבי פולקסוואגן עשו עבודה הרבה יותר טובה ממעצבי אלפא. בכל מקרה אם נשים רגע את הגרמניות בצד, ונשכח רגע השוואות למכוניות של פעם (כי באמת, למה להשוות ל-147. בוא נשווה לג'וליה וזהו...) בהחלט ניתן לשקול את המיטו כרכב שנותן תמורה יפה למחיר.

איזה גולף? איזה 1600? איזה שנה? מנועי 1600 הישנים היו עגלות. גולפים של סביבות 2002-3 אין מה להשוות מול האלפא, ה-147 הרבה יותר ספורטיבית. גולפים חדשים יותר זריזים, אבל עדיין ברובם פחות ספורטיביים. לשאלתך - 147 אוטו עם כוח. מצד שני יש רכבים עם יותר כוח (ויש גם עם פחות). אתה יכול למצוא בכמה קליקים את כל המידע הטכני על הרכב, כולל באתר היבואן, אז מה בעצם השאלה? בקיצור תן יותר פרטים עם מה אתה משווה ואז תקבל התיחסות יותר מדויקת.

הבעיה היא שאלפות אמיתיות מרגישות "אורגניות" במובן שהן מרגישות כאילו מישהו קם בבוקר כשכל העיצוב והקונספט הטכני כבר אצלו בראש, ושאר העבודה היתה רק להוריד את זה לייצור (ברור שזה לא באמת עובד ככה, אבל אתם מבינים את הכוונה). כשמסתכלים ונוהגים ב-147 היא בפירוש מרגישה כך. המיטו, עושה רושם "סינתטי", של משהו שנבנה במעבדה כשמה שהוביל את הפיתוח היו האילוצים ולא השראה. רוב המכוניות הן כאלו, רק שאכן - כשמדובר באלפא זה מאכזב.

קודם כל, מהכרות קרובה עם איכילוב וסביבותיו, מומלץ לכל נותני ה"עצות" להרגע. מציאת חניה במקום קשה מאוד, ובעבר כבר מצאתי עצמי מסתובב חצי שעה בחניון עד שמצאתי מקום מרוחק ונידח במיוחד. עבור אדם הנעזר במקל הליכה, ההליכה מהחניון עשויה להיות מסע ממושך. מומלץ לפנות לעירייה במכתב, ושיהיה מעורר רחמים ככל שניתן - בסופו של דבר, מי שקורא הם בני אדם (אהבלים, לפעמים, אבל בני אדם). עיריית ת"א נוטה לעתים לבטל דוחות חניה כשיש להם הסבר וכשבעל הדוח אינו עבריין חנייה קבוע, אם כי הנטייה היא יותר בעד תושבי העיר - אם הסב אינו תושב ת"א, כפי שניתן להבין, הסיכויים לביטול נמוכים יותר.

האמת, בשביל המחירים שהולכים בארץ - פונטו אבארת' עם טאצ' של אלפא שמשאירה ביד עודף יפה מ-150K, זה לא רע בכלל. ועדיין בעיני שאלת המפתח (גם למיטו, גם לאבארת' אם אכן הרכב כה דומה) זה ההגה ותחושתו. מור, יכולת להתרשם מההיגוי, בפרט בהשוואה ל-147?