alfa_draco

טוב, נראה לי שהבנתי את התמונה. אני לא הולך לשים מגבלה. בין השאר כי אני מכיר את עצמי - אני לא אקפיד ממילא (שמנו מגבלה על שימוש בטלפון סלולרי אבל מעולם לא אכפתי אותה ובד"כ אפילו אין לי עניין לעבור על החשבונות - זה פשוט לא שווה את הזמן שלי). האמת היא שגם די תהיתי מה המצב בשוק, אם יש היום יותר הגבלות מבעבר (והאם עובדי צריכים לשמוח שהם לא מוגבלים, או לקבל את זה כמובן מאליו). בכל מקרה תודה לעונים. אגב לגבי שריטות והזנחה - על זה דווקא אני כן מקפיד בקרב העובדים, כי אני יודע איך אני מרגיש כשאני רואה רכב ליסינג מוזנח של חברה אחרת (בעיקר כשהלוגו מודבק עליה) - זה פשוט עושה רושם רע. רכבים של חברות גדולות דווקא בד"כ מצוחצחים ונראים טוב, הבעיה בחברות קטנות שאולי לא מודעות לתדמית.

הבעיה שפורשה יודעים לעצב רק רכב אחד - 911. אם צריך הם לוקחים פוטושופ ומותחים את החזית שלו על טוארג, או מקטינים אותו קצת, ואם צריך אז הגרפיקאי חותך את החלק האחורי ומדביק אותו פעמיים בשביל לייצר 4 דלתות. זה לא רק מכוער - זה אפילו מעליב. אבל כנראה שזה מה שהלקוחות רוצים. ובכל זאת הימור שלי - הרכב הזה יהיה רחוק מלהפוך ללהיט. הקאיין הגיע בזמן הנכון, הפאנאמרה לא. אני מאחל להם כשלון רק כדי שבפעם הבאה יתאמצו קצת יותר (ומי שהשווה את זה ליגואר XF - "לך תטייל" כמו שהבת שלי נוהגת לומר). המלצה למעצבי פורשה: תקנו מזראטי קוואטרופורטה, תסתכלו על אסטון מרטין ראפיד, תציצו עוד פעם (גם אם זו הפעם ה-1000) במרצדס CLS, ותנסו עוד פעם.

זה מתאים לבעלי רכב עבודה - אני מדבר על רכב ת"ש, כאן זה הפוך: הרכב מאוחסן כל היום בחניה התת קרקעית ומוצמד לעובד בערב...

עד היום לא הגבלתי עובדים בדלק/ק"מ על רכבי הליסינג שלהם. אני שוקל להוסיף מגבלה כזו לאותם עובדים שאינם נוסעים ללקוחות במסגרת תפקידם, אבל לא רוצה לחרוג מהמקובל בשוק. בשרשור האחרון שראיתי פה בנושא (2005) רוב בעלי רכבי הליסינג לא הוגבלו, אבל להערכתי בשנה האחרונה חלו שינויים בתחום. מי מבעלי רכבי ליסינג פה, הוגבלו ע"י המעסיק בק"מ/דלק, ובכמה?

הדגם הספציפי הזה מאוד אמין מכיוון שהכל ידני - אין מה שיתקלקל. בבסיס יש מכלולים אמינים מאוד של פונטו ואם הרכב טופל היטב הוא יהיה מאוד אמין יחסית לגילו. כמובן צריך לבדוק הרכב וספציפית לבדוק נזילות אפשריות בגג (לא בהכרח תראה את זה בעין. במידה ואין חורים גדולים, אפשר פשוט לשפוך דלי מים על הגג ולראות אם נכנסים מים). תיקון החלון האחורי - יכול להיות יקר (יחסית לשאר החלפים של הרכב שהם ברמה של פונטו, כלומר זולים מאוד). למצוא חלון מקורי יהיה קשה לדעתי. למוסך המרכזי של פיאט אין כמעט חלקים למנגנון הגג כולו, ובוודאי לא למוסכים אחרים. ייתכן שיש בארץ מקומות שבהם יוכלו "לתפור" לך חלון חדש. חוץ מזה - רכב מאוד נחמד, חסכוני בדלק ובאחזקה, יפה, מהרבה בחינות רכב אידיאלי לצעירים. כמובן, מבחינת התנהגות כביש הוא לחלוטין לא ספורטיבי או אף מתקרב לזה. היה לי כזה לפני עשור ובהחלט היה מהנה. אה כן, ובחורות מאוד אוהבות אותו... (דווקא כי הוא עגלגל ולא מאצ'ואיסטי)

ה-159 3.2 לא כל כך רחוקה מהתקציב "על הנייר", ובמציאות ניתן להניח שתכנס לתקציב. סמל"ת בהחלט נוטה להתגמש במחירים של הדגמים היקרים. שווה לנסות - למרות שאנשי המכירות שלהם לא תמיד גורמים ללקוח לרצות להשאר ולדבר על זה. שווה גם לשאול על ה-JTDM (הדיזל), דגם משובח שעבר באחרונה שדרוג מנוע ששיפר את יכולתו "לאכול" את הדיזל הישראלי הבינוני. אמנם לא מיובא כרגע סדיר עקב העדר התעניינות, אבל אפשר וניתן להביאו בהזמנה מיוחדת (בזמנו עלה כ-300K). עוד כיוון, סתם בשביל הגיוון - יגואר X-טייפ 3 ליטר, מכונית מאוד נחמדה, אולי לא הכי מרווחת בקטגוריה (וגם ישנה יחסית) אבל איכותית, מאובזרת, מהנה לנהיגה, די חזקה ובעלת יופי קלאסי, לא מנקר עיניים במובן הב.מ.וו-י. מחירה על הנייר 320K וניתן להניח שעקב התיישנותה ניתן לסחוט מהיבואן עוד הנחות ו/או צ'ופרים שונים.

כשאתה אומר שאתה מחפש רכב מהנה לנהיגה, למה אתה מתכוון? מבין הרכבים שציינת, ה-147 היא היחידה שבאמת מהנה בנהיגה מאתגרת. האאודי A3 מהדור הקודם לא היתה מהנה במיוחד (גם הנוכחית, למרות יכולותיה הגבוהות, לא מהנה לטעמי ודי מנתקת את הנהג מהכביש). עם CC ידנית אפשר להנות, אבל אין ספק שמבחינה דינמית תוכל למצוא אופציות טובות יותר. יש לה את מקדם ההנאה של הגג הפתוח, אבל זה כבר עניין של סדר עדיפויות - שוב, עניין של טעם ומחיר שאתה מוכן לשלם, זה לא קשור להנאה בנהיגה נטו. מאזדה ידנית? אני ממש בספק. תיאורטית יכולה להיות אופציה חביבה, אולי גם עדיפה דינמית על A3 דור קודם, אבל לא ברמה של האלפא. אם כבר בכיוון הזה, יש יותר סיכוי למצוא פוקוס ידנית - יש כמה כאלה מהדור הקודם. זו מכונית נהיגה לא רעה בכלל עפ"י אלו שנהגו בה (לא זכיתי) אם כי לא "מפנקת" את היושבים בה כמו ה-147 והאאודי. מבחינת אמינות אפשר להתווכח עד כמה 147 תהיה אמינה מול אירופאית אחרת מאותה שנה, אבל אני משוכנע ש-147 שנת 2002 למשל תהיה זולה יותר לתחזוקה מ-A3 מבוגרת יותר ב-3 שנים.

אם להיות קצת יותר ספציפיים, אז: אין כל בעיה של זריזות ונוחות ב"סביבות העיר" ועד 100 קמ"ש. במהירויות לא חוקיות שבהן מכוניות סאלון משייטות בנינוחות, הפנדה תהיה יותר קפיצית, ותושפע יותר מגלים בכביש (כמו שיש בכביש 1). מעל 120 היא תעשה יותר רעש מאשר תאיץ ממש. בעליה לירושלים אי אפשר לתת איתה בראש לאימפרזה טורבו - וכנראה גם לא למאזדה 6 של השכן. אבל למען הסר ספק היא תעשה את העליה בכבוד וגם תעקוף בדרך בלי בעיה את המשאיות והענתיקות שבנתיב הימני. בקיצור - במהירות חוקית, בנסיעה רגועה, הפנדה תיתן תמורה ראויה למחיר, ואם לא מצפים לנוחות של C5 אפשר לעבור איתה גם את שיבושי מע"צ הסטנדרטיים.

מניסיוני במשך 3 שנים עם התיבה הרובוטית בפנדה (ואני מניח שיש הבדלים אבל הטכנולוגיה זהה לפונטו) התופעה המתוארת מעולם לא התרחשה. לדעתי הסיכוי שנהג, אפילו בעל מיומנות סבירה, יכניס גיר ידני להילוך לא נכון, גבוה יותר מהסיכוי שהתיבה האמורה תחליק לניוטרל ללא סיבה. ובוודאי שגם מרבית התיבות האוטומטיות אינן חפות מתקלות. כך שנראה שזה שיקול לא רציני ברכישת הרכב. בנוסף, להגדיר את האפשרות להתדרדר לאחור עקב זינוק לא מיומן בעליה, כ"סכנה" זה די מופרך. לפי זה, כל בעלי הגיר הידני מסתכנים מדי יום. התדרדרות לאחור אינה סכנה אלא תופעה פיזיקלית בסיסית וצפויה, שניתן להתגבר עליה באמצעות טכניקות פשוטות שגם נהג חדש יכול לרכוש תוך עשרים דקות בערך. בלי קשר יש לסוויפט יש לא מעט יתרונות (ודווקא לא בתחום הבטיחות) והיא אופציה ראויה. שתי המכוניות ראויות לנסיעת מבחן והשוואה.

לפותח השרשור, ראיתי גם לא מעט גולפים בעייתיים, הרבה מהם בעיות חשמל שקשורות להתקנה מקומית של האזעקה (ואני מדבר על לא אחד ולא שניים שאני מכיר אישית - חבר, שכנים). רמת הגימור שלהם גבוהה, אין ספק שבמבט שטחי יותר סביר לראות פלסטיק מתפרק ב-147 משומשת מאשר בגולף באותו שנתון. אבל ברמה המכאנית הבסיסית - 147 שתוחזקה כראוי תהיה אמינה בהחלט לפי כל סטנדרט מקובל. לשאלתך אם לטפל במוסך הסמוך לבית, השאלה אם זה מוסך הסמוּך או מוסך הסמוֹך. במקרה השני - לא כדאי. במקרה הראשון - תלוי איפה הבית. וברצינות - בניגוד למצב לפני מספר שנים, היום כבר יש לא מעט מוסכים "אלפיסטיים" טובים, גם אם לא מורשים רשמית ע"י היבואן, שיודעים לטפל ב-147, כולל טיפולים תקופתיים ואף דיאגנוזות לתקלות מנוע וכו'. מועדון אלפא רומיאו בארץ מכיל לא מעט ידע וקשרים בתחום, שיכולים לחסוך הרבה כסף לבעלי אלפא חדשה. אני מעריך שעלות התחזוקה של 147 1.6 לא תעלה ובשקלול כולל אולי אף תהיה נמוכה מגולף 2.0.

גרנדה פונטו מכונית יפה, מרווחת למדי, בטיחותית וחסכונית. היא קצת עגלה (אם כי ממש לא נורא כמו שחלק ניסו לתאר אותה), אבל לא רשמת כלום על ביצועים כך שאני מניח שזה לא שיקול משמעותי. אם היא מתאימה או לא - תלוי אם אתה מחפש אוטומט, ואם כן - איך אתה מסתדר עם הגיר הרובוטי. פונטו מאובזרת לגמרי תעלה קצת מעל 100K.

בדרך כלל ה-2000 צורך יותר דלק. כמה בדיוק תלוי בסגנון נהיגה. בנהיגה רגועה ההבדל די חסר משמעות (וייתכן שבמצבים מסויימים כגון נסיעה הררית אכן יהיה יתרון קל ל-2000). בנהיגה "אלפיסטית" במעלה הסל"ד, ואין טעם לרכוש 147 אם אתה לא נוהג בה כך לפחות חלק מהזמן, עם רגל כבדה על הגז, ה-2000 ישתה הרבה יותר (עד כדי 1:8 ואף למטה מכך מול 1:10). אין הבדל עקרוני בצריכה בין הידני לסלספיד, מעבר, אולי, להבדלים זניחים שנובעים מהשפעת השימוש בסלספיד על סגנון הנהיגה.

התלבטות קשה בין רובר 200 ל-400. לא?

עם כל חיבתי לסיטרואן, אין להכחיש כי בשנת מודל ראשונה של רכב צרפתי חדש לא מן הנמנע למצוא מחלות ילדות שונות ומשונות. מנגד, סוף חיי הדגם הנוכחי עשוי לאפשר סחיטה של כמה (וכמה) אלפים טובים של שקלים ממחיר ה-C5 הנוכחית, או תוספות שוות ערך, שיהפכו אותה דווקא לעסקה טובה. נכון שערך הדגם הנוכחי כמשומש יירד עם יציאת הדגם החדש, אבל גם כך סיטרואן אינה אלופת העולם בשמירה על ערך. בקיצור לא הייתי פוסל קניה לפני בדיקת ההנחות וההטבות שהיבואן מוכן לתת.

קודם כל ההיסטוריה המשפחתית, זה יותר מעניין... אבא שלי התחיל עם כרמל רום ואח"כ סיטרואן דה-שבו, עוד לפני שנולדתי. אח"כ היו, (אני לא זוכר את השנים המדוייקות, וגם הסדר לא בהכרח מדויק, ובטח גם שכחתי אחת או שתיים בדרך): בשנות השבעים - סובארו פשע אוטומטית (המכונה גם "מלך השכונה"); אלפא-סוד (שהחלידה תוך שנה); וולוו 244 אדומה (שזכתה לכינוי "אוטו מכבי-אש"); בשנות השמונים - טלבוט סולרה (תוך חצי שנה הוחלפה בניסיון לשכוח אותה כמה שיותר מהר); פורד סיירה; סיטרואן BX (שאח"כ התגלגלה אלי) בשנות התשעים (כאן זה כבר נהיה משעמם...) - סובארו לגאסי 1600; שברולט קוואליר; ו-(למרבה המבוכה) עוד קוואליר, שנמצאת עד היום אצל אחותי. המכונית הראשונה שלי היתה אותה סיטרואן BX שנת 88' ששימשה את אבי קודם לכן. בתור חייל/סטודנט זה היה רכב מנהלים של ממש, עם הגה כוח (בתקופה שכמעט רק לאמריקאיות היה, מי זוכר...) נעילה מרכזית בשלט רחוק (זה היה אז מד"ב, אנשים ברחוב קפצו כשרכב ציפצף לידם...) וכו'. מכונית נהדרת לנהיגה בכל מהירות, שימשה כג'יפ לעת מצוא ועדיין הפגינה אמינות מלאה להוציא חלון חשמל אחד שהתקלקל. אח"כ : פיאט פונטו 95' 75SX חדשה, נרכשה בלי נסיעת מבחן כשעוד לא היו בכלל פונטו בארץ - פשוט נדלקתי על הצורה; עשתה את העבודה ונהניתי ממנה בהחלט; פיאט פונטו קבריולט 98' 60S אדומה, נרכשה מהתצוגה וזו היתה כנראה האחרונה שנמכרה בארץ. לשמחתי, הבחור שנכנס דקה לפני לסוכנות העדיף את הלבנה... היתה מכונית מושלמת למדינתנו - קטנה, חסכונית, עם שמיים פתוחים; אלפא 147 02' 1600 ידנית, מכונית נהדרת, שירתה אותי נאמנה 5 שנים. אלפא 156 05' 2.0JTS ידנית (נרכשה ב-2006... הפעם הראשונה שקניתי מכונית "בלי הניילונים"), ואני מניח שלא אחדש הרבה לקוראים פה אם אני אגיד שזו מכונית נהיגה מדהימה, שיהיה לי קשה מאוד להחליף אותה. (וכמובן, האלפא סוד שנת 82' שקניתי לפני שנתיים וחצי, היא לא מחליפה שום דבר מהרשימה ואני גם מקווה שתשאר איתי עוד זמן רב... פשוט חווית נהיגה שלא קיימת במכוניות חדשות).

לפי שיקוליך, אכן המגאן עדיפה. עם זאת, יש להביא בחשבון שמבחינת אמינות היא לא בדיוק כוכב. אם הליסינג הפרטי דואג לך לכל הטיפולים רכב חלופי וכו', כמו ליסינג תפעולי מלא, אז השיקול הזה באמת פחות חשוב. אציין כי אצלנו בחברה יש מגאנים ו-C4ים, בעלי ה-C4 ככלל מרוצים יותר מהרכב (עניין של תחושה כללית, של איכות וכו').

הפנדה חסכונית יותר כי היא קלה יותר מהפונטו. גם הטיפולים והביטוחים זולים כך שבסה"כ קשה למצוא רכב זול יותר לאחזקה. עם זאת אני מניח שכשאר האיטלקיות היא רגישה להזנחה (שימוש במים לא מתאימים לרדיאטור, שמן, הזנחת טיפולים וכו') לכן יש להקפיד על גיליון טיפולים, לבדוק היטב ולהתרשם מגישתו של הבעלים הקודם לנושא התחזוקה.

אם אתה לא מתלהב מהוולוו, אז למה אתה מזכיר אותה... אני בטוח שיש עוד כמה מכוניות שאתה לא מתלהב מהן. הלאה. ה"ג'יפים" שהזכרת - עלויות אחזקה כמובן גבוהות בהרבה מהמזדה שיש לך. תביא בחשבון מנועים גדולים ומכוניות כבדות = צריכת דלק גבוהה יחסית, ביטוח יקר, חלפים וכו'. תשאל את עצמך אם אתה באמת צריך רכב מהסוג הזה? דיברת על תדמית - זה עניין סוביקטיבי. ייתכן ובעיני רבים מתושבי הפורום למשל, תהיה לך תדמית טובה יותר בסקודה מאשר ברכב 4X4 צעקני. כמובן, יהיו גם רבים אחרים שיתנו לך יותר "ריספקט" אם תגיע במרצדס או בב.מ.וו. תשאל את עצמך את מי אתה מנסה להרשים? לקוחות? הלקוח הישראלי המצוי, שאני מכיר, יגיד "יש לך כסף למרצדס? יופי, אז אתה יכול להוריד עוד במחיר." כמובן שיש גם סוגי לקוחות אחרים - הנקודה היא שתדמית זה דבר שקשה להתיחס אם אנחנו לא יודעים מה בדיוק אתה מחפש ברכב, וכנ"ל קשה גם להציע חלופות.

ג'ימני כאמור קצת צפופה; פנדה 4X4 היתה יכולה להיות פתרון נחמד (טיפה יותר מרווחת מהג'ימני, ככל שאני יכול להעריך) אבל לך תתחנן לסמל"ת שיביאו לך אחת. אפשר לנסות לחפש פתרון בעולם הטנדרונים (ברלינגו ושות') - רבים מהטנדרונים המודרנים מציעים פתרון מצויין, גם אם לא סקסי, להובלת המשפחה, ויש מצב שהם מציעים מרווח גחון משופר במקצת בהשוואה למשפחתית סטנדרטית, וכן פחות מכלולים התלויים נמוך מדי. לא בטוח אבל שווה לבדוק, ראיתי טנדרונים נוסעים בכל מיני שבילי "שטח רך" לצרכי עבודה (לא "טיולי ליסינג")

מניסיוני לגבי הפנדה (אני אתייחס רק לגיר הרובוטי, לשאר העניינים היו כבר כמה שרשורים על רכב זה). הגיר עובד מצויין וחלק למדי, לא מטלטל את הרכב יותר מאשר נהג ממוצע עם הילוכים (אפילו פחות, אני מניח), ובוודאי לא משמיע רעשים. עד עכשיו טפו-טפו (3 שנים פלוס) אמין, אין בעיות. התפעול של הגיר מצויין, אני אוהב את העובדה שגם במצב אוטומטי אפשר להוריד הילוך (מה שמתבצע חלק, הרכב נותן "גז ביניים") למשל לקראת עקיפה - לא כל הרובוטיות מאפשרות את זה, ולטעמי זה מעניק שליטה טובה יותר מאשר לתת קיק-דאון ולקוות שהתיבה תנחש מה אתה רוצה (יותר מדי תיבות בימינו מנסות לנחש, במקום לעשות מה שאומרים להן...). יש לציין שזינוק בעליה זה באמת לא עניין, אבל חוסר נוחות של ממש מורגש בעת חנייה בין שני רכבים ברחוב משופע. אבל למי שגר בעיר מישורית אני מאמין שזה שיקול שולי.

אני מכניס עגלת Dr. Baby סטנדרטית לחלוטין (לא משופרת, בלי לפרק גלגלים, בלי הנמכות והקשחות) לבגאז' של פיאט פנדה ונשאר מקום לסלי קניות. ומדובר בעגלה מצויינת, עם כל הנוחות לתינוק וסל אחסון גדול מלמטה. משפחות רבות חיות עם אימפרזה ועגלה. אין סיבה בעולם שלא תצליח להכניס עגלה לבגאז'. המידות שציינת (בעיקר 60X45) די גדולות ומרמזות שהעגלה שלך לא מתקפלת מספיק. הגיע הזמן שתחליף עגלה (ולא, אני לא מתכוון ל-MR2). תחזור לחנות העגלות השכונתית שלך ותמצא לך עגלה אחרת. נ.ב. או שתעיף מהבגאז' את הסאב-וופר והאמפליפייר עם הבניה מעץ שהבעלים הקודמים התקין

אני חייב להעיר לעניין המונדאו, דבר שלא תמיד חושבים עליו. אם אתה גר באזור צפוף ומאותגר-חניה (תל אביב) תחשוב אם אתה צריך את כל האורך של המונדאו. יש לי שכן שסובל מהעניין הזה, עושה כל ערב סיבובים ארוכים ארוכים עד שמצליח למצוא מקום חניה. וגם כשאשתו מפנה את החניה של הבניין והוא נכנס לחצר, זה לא פשוט, מסתבר שכשתכננו את החניה בין עמודים בבניינים תל אביביים לא תמיד חשבו על מכונית באורך של מונדאו... סתם נקודה למחשבה. אישית, אילו הייתי חובב פורד בעל הדרישות הנ"ל ולא מנסה לעשות רושם, הייתי לוקח פוקוס 2.0 ברמת הגימור הגבוהה, שזו מכונית מצויינת, ונהנה גם מהוצאות תחזוקה נמוכות יותר. עוד אופציה מעניינת למתלבטים בין סדאן לג'יפ - ניסאן קשקאי, לא ממש ג'יפ אבל "משפחתית מורחבת לגובה" נראית לא רע, ועפ"י הביקורות מכונית נוחה ואיכותית, וגם לא לגמרי עגלה. דגם הנעה קדמית (שהוא זריז יותר ועדיף לרוב הצרכים) עומד בתקציב.

למה מתנגדים להצעה של פייביש? תחשבו, הבנאדם גם נהג-על, הוא יכול להחליף גם את און יעקבסון! מנחה ונהג במחיר של אחד. אני בטוח שעכשיו כבר יש יותר תומכים, נכון? (או לפחות, פחות אנשים שחושבים שהתכוונתי ברצינות)

אני לא יודע אם זה נחשב מישהו מהפורום, אבל... אני הייתי נותן את ההנחיה לאדם שכבר הוכיח עצמו כעיתונאי רכב מקצועי מהמובילים בארץ, מבקר מכוניות ללא משוא פנים, נהג אמיתי מהעם, שיודע להכנס באין כניסה כמו השכן ממול (ולא איזה נהג מרוצים מתנשא!) ובעיקר עם קבלות ומדבקות מהנורבורינג. אתם יודעים בדיוק על מי אני מדבר! ובתקציב של ערוץ 10 הם ישמחו להעסיק מישהו שבתור שכר יסתפק בלקבל את המיניאטורת פיאט קופה שמונחת על השולחן של אילדיס.

אתה רואה, אלעד, לא סתם אמרו לך שאם תסיים תואר אקדמי תקבל ג'וב! אם כי הפורום קצת מסתכן פה, בכל זאת, הבנאדם עוד לא קיבל תעודה, שלא תהיה פדיחה...