alfa_draco

לא אוהב וזה בסדר, כי אני לא קהל היעד של הרכב הזה. אני משלם פרמיה בשביל לקנות רכב שנראה כמו אלפא ומתנהג כמו אלפא (בקיצור, אלפא...), ההעדפות שלי לא רלבנטיות. מהכרותי עם בעלי אקסנט, הוא יכול לענות יפה לדרישותיך, ואם לא מזניחים אותו הרכב יעבוד היטב לאורך שנים. אני לא יכול להתיחס לשבי אוואו (לא נהגתי בו אף פעם וגם לא מכיר בעלים של כזה) אבל בהשוואה נניח לסוזוקי באלנו, היונדאי נוחה יותר, פחות קפיצית וממדגם לא בהכרח מייצג גם נוטה לאמינות עדיפה. אופציה נוספת היא רנו מגאן, שאני מזכיר אבל לדעתי לא תענה לצרכיך - היא נוחה יותר ואיכותית יותר במבט ראשון, אבל בד"כ פחות אמינה, יקרה לתחזוקה כשהיא מזדקנת והגיר האוטומטי שלה מעצבן.

אני משער שיונדאי אקסנט גם עונה לדרישות. אני אישית לא מת על הרכב הזה (מבחינת צורה והתנהגות) אבל יאמר לזכותו שהוא בד"כ מפגין אמינות ודי נוח לאחזקה, ובעל נוחות סבירה יחסית למחירו.

אתה חייב לציין תקציב. אם אתה מחפש רכב שיענה גם לדרישות האמינות, גם בטיחות וגם מרווח דיו ל- 3 מושבי ילדים מאחורה (איזה גילאים? מושבי תינוק, בוסטרים?), זה עשוי להיות די יקר, לא בטוח שבתחום הקומפקטי, או שתצטרך להתפשר על משהו (ורצוי על נוחות או אמינות, כי לא נראה לי שתוותר על בטיחות או על מקום לילדים).

כנראה נהגתי 3 וחצי שנים בפונטו קבריו מיוחדת, כי אני עם המטר שמונים ושמונה נהגתי דווקא מהמושב הקדמי המיועד לכך בלי כל בעיה, כולל כאשר מאחורי ישב נוסע (ולא גמד). הפונטו קבריו המיוחדת שהיתה לי מרווחת באופן מפתיע. החסרון הוא דווקא לא במרחב הפנימי, אלא בתא המטען הגמדי - אצלי, אחרי הרכבת סאב (בתוך ארגז מיוחד בשביל לייצר תהודה, כי שום חלק אחר ברכב הזה לא מסוגל לייצר תהודה) ואחסון כיסוי הפלסטיק ששומר על הגג, לא נשאר בבגאז' מקום להרבה יותר מאשר תיק ג'יימס בונד. סתם לידיעה. אגב, נכון שהתנהגות הכביש של הפונטו הזו בינונית ביותר, אבל אם (כפי שניתן להסיק מהצורך שלך לשבת מאחור) אתה מהאוהבים לשבת רחוק רחוק מההגה, אין לך סיבה להשקיע ברכב ש"מתנהג" יותר טוב.

יצא לי לעבוד קצת בבוקרשט בזמן האחרון, ובין קבב (משובח) אחד למישנהו (המשובח עוד יותר) יצא לי גם לחוות קצת מהמוטוריקה המקומית. 1. השפעת מזג האוויר בכמה ביקורים בעבר שמתי לב, וגם ציינתי בפני מארחי, את תרבות הנהיגה הלא-רעה-בכלל של הנהגים המקומיים. הם הרבה יותר מנומסים ורגועים הן מאחיהם הסלביים ממזרח (הנהגים הרוסיים, למשל, הותירו אותי פעור פה אל מול נהיגתם הפרועה ויחסם המחריד להולכי רגל) והן מעמיתיהם לאימפריה הרומאית (האיטלקים). עוצרים לפני מעבר חציה, נותנים להשתלב, לא נדחפים, מאותתים וכו'. והנה השבוע במקרה נפלתי על אחד הימים החמים ביותר שאי-פעם מדדו במאי, 32 מעלות במשך מרבית שעות היום, אוויר עומד ומחניק. יש לציין כי חלק ניכר מהמכוניות שם, בעיקר הדאצ'ות למיניהן, נטולות מזגן לחלוטין. והנה זה פלא - בוקרשט הפכה באחת לעיר תאומה של דרום תל-אביב: פקקים, לחץ, נהגים עצבניים מזיעים מעשנים בתוך מכוניותיהם הלוהטות, נדחפים, חותכים, צופרים ו... תאונות. בכל פינה פתאום נראה רכב עם דפיקה פה ושם, גלגל אחד על המדרכה או בתוך בור, שוטרים בכל צומת... אז מה? בכל זאת החום אשם? 2. צמיגים נהג מונית אחד ראה שבחנתי את הצמיגים שלו (דאנלופ SP9000, על סקודה מאובקת וישנה למדי). הוא שאל אם אני מתעניין בצמיגים, אמרתי לו ששמתי לב עוד קודם לכן לצמיגים האיכותיים שהנהגים המקומיים שמים על הרכבים שלהם, גם המצ'וקמקים ביותר. אז הוא אמר "אנחנו עניים מדי מכדי להרשות לעצמנו צמיגים גרועים". חבל שאצלנו כל כך מעט הפנימו את התובנה החכמה הזו. 3. בוקרשט צ'אלנג' 2007 לא קשור ישירות לתצפיות על תרבות הנהיגה המקומית, בסוף השבוע הקרוב (לצערי פספסתי את זה) יערך בעיר ארוע מוטורי שלפי הבנתי את המודעות ברחוב יכלול את סבב ה-FIA GT, GP3 ועוד כמה אטרקציות, במרוץ רחובות (בסגנון גרנד פרי מונאקו). סביב כמה רחובות ראשיים הוקמו טריבונות גדולות, והמקומיים די מתרגשים. אני חייב לומר שזה רק מראה כמה מעט צריך בשביל להרים מרוץ רציני: מי שמכיר את הרחובות בבוקרשט, יודע עד כמה האספלט שם נוראי, סדוק ומחורר, ונראה בערך כמו מסלול כוכב יאיר אחרי החורבן. לא הייתי רוצה לנהוג שם עם איזה single seater קשיחה לחלוטין. ובכל זאת... מתחרים!

An Alfa 147 fits all your requirements perfectly, it is much more fun to drive than the A3, and is slightly less expensive. its design is also more sporty and at least the interior seems 'younger' than the A3 (although the Audi is also very good looking in and out)

אם כל מה שאתה רוצה זה קבריולט זולה לתחזוקה בלי שום דרישה מהותית נוספת - אזי פונטו קבריו יכולה להתאים. לדרישותיך, רצוי הדגם הבסיסי - בלי גג חשמלי (פתיחה וסגירה ידנית) ובלי שום דבר שיכול להתקלקל, זאת בעצם פונטו (רכב אמין בבסיסו) פתוחה. היתה לי כזו כמה שנים - בלי תקלות, חסכונית בדלק, טיפולים זולים.

מבחינת האשמה, יש בעיה יסודית באופן הנהיגה של רוכב האופנוע (שאינה ייחודית רק לבחור הזה, מן הסתם, זה הנוהג הנפוץ). עפ"י החוק היבש, בנתיב תחבורה לא יסעו 2 רכבים במקביל אלא בטור, והאופנוע הוא רכב לעניין זה. חוקית, אופנוע אמור לנסוע בטור באמצע הנתיב, כמו מכונית. נשמע טפשי, והרי אף אופנוען לא נוהג כך... נו, ובדיוק בגלל זה קורות תאונות כאלה. הנתיבים בארץ צרים, ואופנוען שנקלע בין 2 משאיות רחבות במהירות שהיא מעל 1/2 קמ"ש, בהחלט מסתכן. ייתכן אבל שבמקרה זה, מכיוון שהמשאית בנתיב השמאלי הגיע לאחר שהאופנוען כבר החל לסטות שמאלה כדי לחלוף על פני המערבל, סביר שיש לה חלק עיקרי באשמה - תאורטית היתה אמורה להמנע מלעקוף את האופנוען, גם אם "רוב הנתיב שלה היה פנוי" על מנת להותיר לו די מרווח בטיחות.

כן, יש חוק שמחייב להגיש עזרה לנפגע תאונה גם אם אינך מעורב בתאונה. הבעיה היא שהחוק מציין "הגשת עזרה ראשונה" אבל אין אף חוק שמחייב אזרח ללמוד עזרה ראשונה. לדעתי, כל פעולה סבירה שתעשה שתראה אכפתיות, גם אם אינך מיומן בהגשת עזרה ראשונה, תספק את רשויות החוק. למשל, לחסום את הנתיב בצורה מסודרת כדי למנוע פגיעה בנפגע, ולהתקשר מיד למוקד החרום המשטרתי (הם כבר יביאו את מגן דוד אדום). הדרך הטובה ביותר, אם אתה מזהה לפניך מצב כזה, בדרך עירונית כמו בתמונה - לדעתי - לחסום את הנתיב קרוב למקום הפגיעה, להפעיל מאותתים, להוציא משולש אזהרה ולמקם אותו במרחק סביר מאחורי רכבך, רצוי גם לבקש מעוד עוברי אורח משולשי אזהרה כדי לחסום את הנתיב, ואז לסלק את הרכבים שנעצרו הצידה כדי לפנות מקום לאמבולנס שיגיע. בדרך בינעירונית - מסוכן מאוד לחסום את הנתיב, עדיף לעמוד בשוליים, קצת לפני הנפגע, להפעיל מאותתים ולצאת עם אפוד זוהר (זה כבר גורם לאנשים להאט) ולמקם משולש אזהרה (בזהירות) בשולי הנתיב במרחק של כמה עשרות מטר לפני מקום התאונה. אני חושב שבדרך מהירה, עדיף לגרור את הנפגע לשוליים, אם אפשר לעשות זאת בלי להסתכן, כי הסיכון שעוד רכב יפגע בו גבוה מאוד - יותר מפגיעת עמוד שדרה אפשרית - אבל זה כבר פתוח לדיון ורצוי לשמוע את דעתם של פרמדיקים מנוסים.

איך זה מתבצע טכנית? הרי לא יספיקו להכין NOTES לקטע חדש בכזו התרעה קצרה (או שאני טועה בהערכת יכולת נהגי המשנה)? או שמדובר בחזרה על אותו קטע פעם שניה, או בכיוון הפוך או משהו כזה...

למשפחה - ואללה, יש כל כך הרבה רכבים יותר טובים מהקאמרי ב-110,000 ש"ח... (כן, אפילו שהיא של סבא), ה-C5 כל כך יותר נוחה, אקורד כל כך יותר מהנה בלי לוותר על נוחות ו"אמינות יפנית", מגאן בת שנה תיתן במחיר הזה נוחות ועוד יישארו לכם שנתיים אחריות בתור פיצוי על התקלות שלה, ולא התחלתי לדבר על מכוניות ספורטיביות-משפחתיות במחיר הזה (אלפא 156, כמה שלא יעלה הטיימינג שלה זה פחות מלהחליף צמיגים כל שנה בשביל אימפרזה טורבו...) ואלה סתם דוגמאות שעלו לי לראש ב-60 שניות.

זו כמובן לא אשמתך, אבל כל כך הרבה שאלו אותה שאלה בשבועות האחרונים, אז לא בא לי לפרט הכל שוב... תעשה חיפוש על "147" בפורום ייעוץ ותמצא מספיק שרשורים בנושא. בקיצור - רכב מומלץ, בנוי טוב ואמין בד"כ, שילוב מצוין של ספורט ואלגנט - הרבה הנאה בנהיגה אבל ללא כוח וחדות של ספורטיבית אמיתית, על הבטיחות אפשר להתווכח. אתה מוזמן לפורום IAROC או לבוא למפגש מועדון IAROC באופן אישי (יום ו', הרצליה פיתוח, 16:30) כדי לשאול פנים אל פנים.

עדיין מחפשים? לפי הדרישות המקוריות בפתיחת השרשור, חייב להמליץ על סיטרואן C5. מרווחת ביותר, נוחה ביותר, בטיחותית. תתפלאו - גם אמינה. סיטרואן התקדמו מאוד בנושא האמינות, וסקרי שביעות רצון אחרונים שהתפרסמו בבריטניה למשל מראים את זה. קניתי באחרונה 2 C5ים למנהלים בחברה. לאחד מהם כבר היתה C5 בעבר והיה מרוצה ממנה מאוד (וגם אני כמי שמשלם את החשבון...) עד שאשתו השביתה אותה בתאונה, שאגב - למרות טוטאל לוס של הרכב הנהגת יצאה ללא פגע. חסרון היחיד מניסיוננו הוא הסחירות של הרכב - לסיטרואן עדיין שם לא כל כך טוב בארץ, ובזמנו מצאנו קושי למכור אותה במחיר שמתקרב למחירון (מבחינה זו הטוטאל-לוס בא לנו ממש בזמן טוב...). עדיין הנוחות למשפחה והבטיחות הצדיקו מבחינתי לתת אותה לעובדים בכירים בחברה.

קליאו דווקא רכב חביב. אם הוא הרגיש "לא סוחב" ייתכן שהאשמה בגיר האוטומטי המאוד מעצבן האופייני לרנו, מה שמביא אותנו לשאלה שלא פרטת לגביה: האם מחפשת גיר רגיל או אוטומטי? רכבים מומלצים באופן כללי בסגמנט הזה עשויים להיות פיז'ו 106 (שמהנה למדי לנהיגה גם בדגמים הלא-ספורטיביים) ופיאט פונטו (מרווחת יותר). שני אלה רכבים שאם טופלו היטב ובמצב טוב יראו גם אמינות טובה בהחלט. קליאו ידנית גם כן תהיה אופציה טובה, אך נחשבת פחות אמינה (ומניסיוני זה אכן כך, למרות שרוב הבעיות שנתקלתי בהן קשורות לגיר האוטומטי). פולו רכב לא רע, אבל אני לא בטוח שנותן את התמורה הכי טובה למחיר.

ברכות, הצלחת לרכז את המיטב של תעשיית הרכב העולמית בשרשור אחד. הרובר כמובן עולה על הקאיה וסוברו בכל פרמטר, על הנייר, אך במציאות יש להתרחק ממנה. תמיד יהיה מי שיספר על הרובר המצויינת והאמינה שהיתה לו (כמו שיהיה מי שיספר על התקלות שהיו לו בסובארו) אבל במציאות הסיכוי ליפול פשוט גבוה מדי - יותר מדי מהרובר 200 שמסתובבות צברו את עיקר הקילומטרז' שלהם בדרך למוסך וחזרה, שפשוט חבל להתעסק עם האוטו הזה. הג'אסטי - אוטו שהיה חביב לפני הרבה שנים אבל פשוט עבר זמנה, עוד לפני 10 שנים (בפעם האחרונה שנכנסתי לאחת כזו) היא נראתה פרימיטיבית וצפופה, בין הרכבים של אותו זמן הפיז'ו 205 והפורד פיאסטה פשוט נראו נפלא לידה. על קאיה פרייד אין יותר מדי מה להגיד, חוץ מזה שהרכב נוראי בכל פרמטר (חוץ אולי מהראות הטובה לכל הכיוונים בזכות החלונות הגדולים, ואמינות די טובה) ויש להתרחק ממנו. תגיד מה התקציב ותקבל אופציות עדיפות.

אף אחד לא באמת יודע, כי ה-147 לא עמדה במבחן NCAP חוזר. התקלה במבחן הראשונית היתה ביצועית (כשל בריתוך) ולא תכנונית. אלפא טענו כי הבעיה היתה נקודתית בגלל "מחלות ילדות" של פס הייצור, כאמור אין לדעת מה קרה לאחר מכן אבל הדעת נותנת כי הנושא טופל. אני ראיתי 147 אחת שעברה תאונה קשה במהירות גבוהה, המכונית עברה טוטאל-לוס אבל ספגה את אנרגית ההתנגשות היטב והגברת שהיתה בתוכה יצאה ללא פגע וקנתה 147 חדשה - אז שוב, אני לא אשים את הראש על זה, אבל יש אינדיקציות חיוביות. חוץ מזה אסור לשכוח הבטים בטיחותיים אקטיביים - מערכות בקרת אחיזה, אחיזה גבוהה, בלמים טובים וכו' אמנם יש בכל רכב בסגמנט הזה (או אמורים להיות) אבל ההיגוי המהיר (ומהיר התגובה) במיוחד של ה-147 מוסיף לה לטעמי נקודות חשובות בעת התחמקות מתאונה בחיים האמיתיים.

ה- A3 היא סלון מאוד נוח ונעים לישיבה עם מנוע נהדר. ברגע שמגיעים לכביש טכני שבו אתה רוצה להנות בנהיגה, אתה מבין מיד שהאודי ממש לא נותנת להנות - למעשה, מניסיוני, מדובר אפילו בסבל לא קטן. סדרה 1 אולי משתפרת במנועים החזקים, אבל בתחום ה-118/120 ממש אין לה איכויות מיוחדות להציע, והתמורה למחיר בסעיף האבזור בינונית ומטה. לטעמי, אלפא 147 2.0 נותנת את התמורה הטובה ביותר למי שמעוניין בשילוב של יכולת דינמית גבוהה והנאה מנהיגה, ביחד עם תחושה של סלון שכיף (מאוד) לשבת בו. האודי אולי בנויה איכותי יותר, אבל האיכות והאמינות של ה-147 בהחלט מספקות ולמעלה מכך, ומאפשרות להנות ממנה בלי להרגיש שהתפשרת על איכות כמו באלפות של פעם.

אם בעניין איטלקיות: ב-70 אפשר למצוא 147 2.0, הבעיה שרובן סלספיד - אם אתם מחפשים ידנית, זה קשה. יותר קל למצוא 156 2.0 ידנית. בתקציב הזה תמצאו משהו כמו שנת 2000 אני חושב, הרכב בנוי קצת פחות איכותי מה-147 אבל מציע יכולת דינמית גבוהה משמעותית, בהשוואה ל-147 שגם היא לא קוטלת קנים.

יש בתקופה הזו דגמים גדולים, קטנים, חזקים, חלשים, מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, בגדול אפשר לומר שאלה לא היו השנים הכי טובות של אלפא בכל הנוגע לנהיגה נטו, אבל היתרון שזו בגדול תקופה טובה לרכישת רכב ראשון (הדגמים הישנים בד"כ מצריכים יותר תחזוקה שוטפת ורגישים יותר, החדשים יותר יקרים לרכישה). אם תוכל לציין דגם מסויים שראית, תקבל מידע נוסף.

ואללה אבל האמת שאני לא מחובבי ההורדות... מישהו במקרה נתקל ב-DVD בארץ הקודש (כן אני יודע, אפשר להזמין מחו"ל עם תרגום אנגלי, אבל אני לא רוצה לקנות את זה, רק לשכור/לראות)?

ELIBABA יישר כוח! בעלי אלפאסוד מבינים בסרטים (או שאנחנו חיים בסרט)!!! הסרטים שלי: בליידראנר - הסרט מספר 1 ללא ספק, גם יצירה פילוסופית, גם סרט מותח ומרתק, גם פורץ דרך בתחום הצילום והפסקול ובעיקר יצירה מרגשת באמת שלא יוצאת מהראש הרבה אחרי הצפייה (בעצם אף פעם). האיש שידע יותר מדי, מזימות בינלאומיות - לדעתי מייצגים את המיטב של היצ'קוק (והיו הרבה כאלה) סרטים שעומדים במבחן הזמן באופן מדהים. מלאכים בשמי ברלין - בצעירותי סרט שתפס אותי חזק, היום נראה לי קצת משעמם - אבל עדיין סרט חשוב, יפה להפליא ומעניין. השור הזועם - דה נירו במיטבו, בתצוגת משחק מהחזקות שהיו אי פעם, וסרט נהדר. אהבה נושכת - סרט מוקדם יותר של איניאריטו ("21 גרם") והטוב ביותר שלו לדעתי בריאן כוכב עליון, טעם החיים (מונטי פייתון), אהבה ומלחמה (וודי אלן) - הסרטים הכי מצחיקים שהיו, גם בצפיה ה-100 ברזיל - סרט מדהים של טרי גיליאם, קפקאי (ודי מדכא למען האמת) וגאוני מכל בחינה מגנוליה - סרט נפלא, לדעתי הפך לקלאסי מיד כשיצא האנשים ששמם מתחיל ב-FALL, חוזה השרטט, טובעים במספרים וכרס של ארכיטקט - הטובים ביותר של פיטר גרינאויי, "סרטים אמנותיים" אבל זה לא עושה אותם פחות מרתקים. ה-FALLS למשל... לא יאמן איך 3 שעות של סרט פסאודו-דוקומנטרי יבש יכולות לעבור כל כך מהר ולהיות כל כך מהנות! ולסיום הנוסע השמיני (הראשון בסדרה) - לטעמי אחד מסרטי המד"ב הטובים שהיו, כנראה שני רק לבליידראנר, וגם סרט אימה קלאסי באותה חבילה...

לפני כשנה ראיתי את הסרט הרוסי המצויין הזה בקולנוע, ונזכרתי עכשיו בגלל ה"בקרוב" שהוקרן ב-HOT (אגב למי שלא ראה - מומלץ בהחלט, לחובבי הפנטזיה, באפי, ערפדים וכיו"ב) היה אמור להיות המשך ("משמרת יום"), מישהו מכיר? האם יצא כזה ברוסית וטרם תורגם / הגיע ארצה? ואם יצא איפשהו DVD ברוסית עם תרגום לאנגלית, איפה אפשר להשיג?

לגבי "להגיע מוקדם יותר": אני חייב לומר שכשאני ממהר, לפגישה למשל, אני נוסע לאט. בנסיעת עבודה אני מסוגל לשים את הקרוז קונטרול בכביש 1 על 110 ולעשות ככה את כל הדרך לירושלים. עד הסיבובים כמובן (בכל זאת אני לא בעונש, חייבים להנות קצת בכל מצב). כשאני לא ממהר לשום מקום, אז אני נוסע יותר מהר - דרך הכביש האיטי יותר. בעליה מראש פינה לכביש הצפון למשל, רוב הנהגים בוחרים בכביש החדש (למרבה השמחה) ורובם יעשו את הדרך בזמן קצר יותר ממני. כי אני באותו זמן אהנה בפיתולים של הדרך הישנה העוברת דרך צפת. אני מוצא שעיקר ההנאה היא בידיעה של ביצוע טכני מושלם (טוב נו, לא מושלם, אבל במגמת השתפרות...) ולכן ג'ימקנה - איטית ככל שתהיה - יש לה פוטנציאל הנאה גדול יותר מבחינתי מכל נסיעה משעממת בכביש 6. באותם מקרים שיצאתי מג'ימקנה בידיעה שהתחרעתי יותר מדי ופספסתי את הזרימה הנכונה, מה שקרה לי בהתחלה אחרי שעברתי מה-147 ל-156 החזקה יותר, לא נהניתי בכלל למרות המהירות, חריקות הצמיגים והסיבובים.

רוב הסיכויים שגם השרשור הזה יתמלא שטויות ויינעל. אין טעם בתשובה פה (חוץ מלציין ש"להאיץ לפני ולתוך" זה ממש, אבל ממש לא הכיוון) כי השאלה בעייתית. מה זה "המהירות הכי גבוהה שהרכב מתיר"? ל-99% מהנהגים, המהירות הגבוהה שהרכב מתיר היא גבוהה יותר ממעטפת הביצועים האישית של הנהג, כך שאין טעם לחשוב על זה בכלל. נהג ראלי מקצועי יכניס את הרכב שלך לפניה (ובמפתיע יצליח גם לצאת ממנה) במהירות שתגרום לך להזיע הרבה אחרי שהסיבוב ייגמר. ומה זה "המהירות המקובלת"? אם היא מקובלת על שומאכר, אתה תיכנס ב- 20. אם היא מקובלת עליך, רצוי שתמשיך להיות כזו עד שתעבור קורס נהיגה מתקדמת, שם תלמד את מה שאתה צריך ועוד הרבה דברים חשובים במחיר של זוג צמיגים פחות או יותר. מאחל לך קורס מתקדם בהקדם - אתה תהנה ממנו יותר מאשר מתשובות לקוניות פה בפורום, וזו הבטחה!

תשמע, במחיר של TT אני מצפה לקבל אוטו מושלם, לא "בסיס לשיפורים". אבל - זה עניין אישי. אם הצורה עושה את זה לרוכש, ויש תקציב לשיפורים, אז בבקשה. אני מאמין שהתוצאה הסופית עדיין לא תעמוד מול קליאו ספורט במסלול טכני.