alfa_draco

חזרתי עכשיו מהסופרלנד (אחרי סיבוב עם האינפיניטי) ואני חייב לחזור על ההמלצה, שקצת הטשטשה לה, על הכבישון הזה. הוא היה ריק לגמרי, באמצע היום. וזו לא פעם ראשונה. כביש משובח, יש בו גם סיבובים עיוורים וגם כאלה שרואים 3-4פניות קדימה, קטעים איטיים ומהירים, מפעם לפעם עובר תלמיד נהיגה אבל קל מאוד לעקוף אם רוצים (בגלל התנועה האפסית והראות המצויינת). אם רוצים אפשר גם לרדת למגרש החצץ הצמוד ולעשות קצת צלחות מאובקות בקיצור, כביש קצת קצר מדי בשביל "טיול" אבל ממש טוב בשביל אימון.

מסכים עם כל מה שנאמר, חוץ מהדברים הטובים כתבתי פעם על ההגה הזה וכל המערכת שסביבו, וטענתי היתה שלא רק שהוא מנתק את הנהג; אלא שהפער בין מה שהנהג מנסה לעשות לבין מה שהמכונית מחליטה eventually לבצע, כל כך גדול שהוא יוצר דיסוננס במוח, או בלבול בתעלת האוזן או מה שזה לא יהיה שתוצאתו הסופית תחושת motion sickness שמעולם לא חשתי כנהג (אלא רק כנוסע שיושב ליד נהג...) האאודי היא אכן סלון מפואר ונוח. לא מכונית סלון. פשוט סלון. הייתי שמח לשים את הכורסא וסביבת הנהג שלה אצלי בסלון, ולבנות לתוכה את הפלייסטיישן פלוס איזה סימולצית נהיגה טובה. על הכביש... לא.

הואיל וכבר עשיתי סיבוב על הלקסוס IS250 (להלן "לקסוס"); והואיל ואינפיניטי מטווחים לאותו טווח מחירים עם ה-G37 שלהם (להלן "G"); והואיל ובפרסומיהם, מיחסים אינפיניטי ל-G תכונות ספורטיביות; לפיכך, הוסכם בין הצדדים שאערוך ל-G נסיעת מבחן. וכך עשיתי היום. אני אתייחס בדברי לא מעט בהשוואה ללקסוס, ואני מניח שגם אינפיניטי מכוונים שרוכשי ה-G שלהם ישוו אותה ללקסוס. המפתיע הוא, שלמרות שמדובר ברכבים מסגמנטים שונים, וההבדל ביניהם הוא כזה שבד"כ גורם לאדם המצוי להגיד "אין מה להשוות", בכל זאת אפשר להשוות, ובגלל המחיר גם צריך, וההשוואה הזו - למרות שהיא בפירוש מדגישה את ההבדלים, ולא מטשטשת אותם - מראה שבכל זאת יש הגיון בכך שרוכש פוטנציאלי יתלבט בין שני הרכבים הללו. אז ככה. G כבדה יותר מהלקסוס, ומרגישה כזו. היא גדולה יותר, ולעתים גם מרגישה כזו. היא חדה פחות, עם מתלים רכים יותר, שלדה קצת פחות מאוזנת, ותגובה איטית יותר להיגוי. האם זה אומר שה-G פחות מהנה לנהיגה? באופן מפתיע, לחלוטין לא. אני אף אעיז לומר כי נהפוך הוא. הסיבה פשוטה מאוד: התנהגות צ-פ-ו-י-ה. נתחיל בבקרת האחיזה; במקום ה-super nanny הצעקנית שאוחזת במחשב הבקרה של הלקסוס, ה-G נהנית מבקרה רגועה, נעימה, כמעט בלתי מורגשת. היא לא תופסת את הגלגלים האחוריים בצבת, אלא בכפפות של משי. נותנת לנהג להרגיש שהוא נוהג ולא ננהג. let's face it, רובנו לא ננהג ביומיום עם מכונית מסוג זה עם הבקרה מנותקת. ולכן המאפיין הזה מאוד משמעותי. אבל מעבר לכך, כל מנהגה של המכונית מדויק וצפוי. הבלמים, אולי מעט פחות חזקים משל הלקסוס (יותר נכון, הם מתאמצים יותר עקב המשקל הרב יותר של הרכב) אבל לא באופן משמעותי, אבסולוטית מדובר בבלמים משובחים והם מייצרים בלימה אפקטיבית, ליניארית ומדודה מאוד, לעומת התנהגות הבלמים הפחות מדויקת שחשתי בלקסוס. ההגה אולי לא יותר מתקשר מזה הלקסוס, ועדיין היתה תחושה כללית של יותר חיבור לכביש, פחות ניתוק. גם בגלל כל האמור לעיל, וגם בגלל שמהנדסי אינפיניטי השכילו לא לבלבל בין רעשי רוח לצליל מנוע. רעשים מיותרים לא חודרים לתא הנוסעים של G; צליל המנוע - חודר גם חודר. ואם כבר במנוע עסקינן, כדאי להגיד עליו מילה או שתיים, לא? אני אגיד שלוש: F***ing Great Engine או בעברית: בן ז**ה של מנוע. אני לא אומר שאין מנועים כאלה בטווח ה-300,000 ש"ח. אולי יש. יש כמה אמריקאיות בריאות שטרם נהגתי בהן. אני, בכל אופן, לא ראיתי מנוע כזה במחיר הזה. מנוע עם בשר, עם נוכחות, עם צליל מעולה, מנוע שבנעילת הילוך נותן תחושת תאוצה בלתי נגמרת מ-3,000, ובעיקר מ-4,500 עד 7,000 סל"ד פחות או יותר. לחיצה על הדוושה נראית כאילו מישהו עשה ZOOM OUT מהיר במיוחד על תמונת המכוניות שבמראה. לסיכום: G גדולה ומרווחת יותר מהלקסוס; חזקה יותר (המשפט הזה אנמי מדי. בוא נגיד ככה: G מאכילה את לקסוס חצץ מתובל בחזזיות); ובסיכומו של יום, חדה פחות או לא, היא מהנה יותר כמעט בכל מצב (להוציא, אין מה לעשות, בהשתחלויות בסמטאות דרום-תל-אביבות צרות, שם שוכן אולם התצוגה של אינפיניטי). היא גם איכותית לא פחות. יתרון אחד נשאר פה ללקסוס, והוא סביבת נהג הרבה יותר ארגונומית. ההגה וסביבותיו ב-G זרוע יותר מדי כפתורים לא ברורים, וגם קונסולת השליטה טובה פחות. ומילת סיכום לאלפיסטים (כי אני חייב): למי שמחפש את החדות של ה-159, כבר הסכמנו שלקסוס לא מהווה תחרות, וה- G לא משנה הרבה במשוואה הזו. אפשר לומר שלמחפשי התחושה האלפיסטית ה-159 עדיין נותנת את המענה הכי טוב והכי מהנה. ה- G לא תיתן מענה יותר טוב עבורנו האלפיסטים; אבל היא כן תיתן מענה מעולה, ככל הנראה הטוב ביותר במחיר שלה, למי שמוכן לוותר על קצת חדות ואופי לטובת יותר כוח, ומחפש גם את התכונות האחרות שמיוחסות ליפניות בסגמנט הזה (ולא נכנס ל"נכון או לא נכון") כגון אמינות, שמירת ערך, תדמית סולידית וכו'.

האלפא 159 עולה על כל שאר המכוניות שהוזכרו, ובהרבה. נכון שמוותרים על ג'נטים קלים ועל ריפודים איכותיים יותר שיש בדגם הפרימיום היקר, ועדיין - אתה מקבל רכב שנמצא סגמנט אחד למעלה, לא מבחינת הגודל (למי שחשוב גודל שייקח מונדאו, מרווחת ומצויינת) אבל בהחלט מבחינת איכות, ביצועים, עיצוב, ויוקרה שכל סנטימטר ברכב הזה משדר. היא נוחה מאוד, לא מגהצת כבישים כמו הצרפתיות (והרי אין מטרתה לגהץ, הנוהג באלפא רוצה להרגיש את הכביש ולא להעלים אותו) אבל בהחלט שומרת על תחושת הנוחות ליושבים בה גם על כבישים משובשים, וחשוב מזה - שומרת על יציבות ושליטה מלאה גם בכבישי מע"צ העלובים ביותר. כן, היא גם איכותית, בנויה טוב, ואחרי כ-3 שנים שהדגם הזה מסתובב בארץ אפשר כבר לדבר גם על אמינות גבוהה (ואני מוציא מכלל זה את דגם הדיזל, שלא הסתדר עם הסולר הישראלי). למיטב הבנתי, תוספות מהסוג שהזכרת אינן משנות את הקבוצה של הרכב. תיאורטית אתה יכול גם לקנות אותן כתוספות לאחר השלמת העסקה על הרכב.

בלי לפגוע בשרות לקסוס (שאני בטוח שמצויין, או לפחות מעל הממוצע בארץ) הסיפור האחרון לא אומר כלום. כל פנצ'רמאכער מצוי היה מוכר לו "שני צמיגים במחיר של אחד" (שזה בדיוק אותו הדבר כמו "אחד עליך ואחד עלינו") וסביר להניח שבמחיר נמוך יותר מאשר במוסך. וסביר שגם לא היה צריך להשאיר צמיג (תקין!) לפנצ'רמאכער תמורת הדיל הזה.

כביש נחמד לאימון, בלי תהומות, בורות וגשרים ובלי יותר מדי תנועה - ביתן אהרון (ואני מתפלא עליך אלעד, שכחת את המקורות שלך). יש את כל סוגי הפניות, כולל רצפי ימינה-שמאלה-ימינה נחמדים. בשני קצוות הקטע הרלבנטי יש שוליים שבהם ניתן לעמוד בצד ולחכות שהכביש יתפנה, במידת הצורך.

רוני - צודק (כמובן שאיש המכירות לא אמר את זה...) XENON - גם כן צודק... סגרתי לי כבר שעתיים ביומן בשבוע הבא

הואיל ולא היה לי די זמן להרחיק עד כבישים נידחים באמת (להלן "הדרום הרחוק") וברוב המקומות בהם נסעתי חלפו לא מעט מכוניות מנגד; והואיל וניסיוני בהנעה אחורית מצומצם יחסית; לפיכך, השארתי את הבקרה מחוברת עד שהגעתי למגרש חניה ריק. עם זאת, גם כאשר שיחקתי מעט עם הרכב במגרש הריק, הבקרה חזרה והתחברה. אינני יודע בדיוק מדוע, אני מניח שמעל מהירות מסויימת היא חוזרת ומתחברת (50 קמ"ש, אני יכול לנחש).

מפעם לפעם אני אוהב לבקר אצל ה"מתחרים" לראות מה הם מציעים. ובפרט לבחון את האלטרנטיבות העומדות כיום מול רכישה של, נניח, אלפא 159. היום קפצתי לבקר, שומו שמיים, את החברים מארץ השמש העולה. לקסוס. ה-IS-250 ממוצבת כסדאן בעלת התנהגות ספורטיבית, במרכז טווח המחירים (הרחב מאוד, כידוע) של דגמי ה-159: 300,000 ש"ח, איפשהו בין ה-159 "ליסינג" לבין ה-3.2TI. מתיחת הפנים החדשה היתה תירוץ טוב לעשות סיבוב התרשמות. לקחתי אותה לסיבוב קצר בכבישי המרכז, קצת בכבישים המתעקלים של צפון הרצליה פיתוח בין המרינה לכביש החוף, קצת באזור מחנה גלילות - כולל כביש ה"ראלי" המפותל, זרוע הבורות והשלוליות שמוביל ממחנה גלילות לשכונות רמת השרון - וסיבוב קצר באיילון. בתחילת הנסיעה ניסיתי "להרגיש" את המכונית עמוק בתוך התחום הבטוח, באופן שניתן להגדיר אותו כמתאים ל"נהג ממהר אבל לא אלפיסט פסיכי". בתחום הזה הלקסוס מרגישה מאוד טוב: הדוקה, זריזה, מגיבה היטב. בין השאר בזכות סביבת נהג לא מרגשת אבל מאוד ארגונומית, מרכב קצר וקשיח, מנוע לא רע בכלל (בעצם טוב, למען האמת) והגה מדוייק. אפשר אפילו לומר שהתחושה הראשונית בהשוואה ל-159 היא שלמרות העיצוב הפנימי המרובע יחסית, קל יותר למצוא תנוחת נהיגה אופטימלית בלקסוס. היא גם מרגישה פחות כבדה מאשר ה-159, הרבה מזה גם בזכות ההנעה האחורית והאיזון המצויין של השלדה. כיול המתלים גם כן מרגיש "נכון", דומה ל-159 באופן בו הוא מייצר נוחות "קשיחה", ספיגת מהמורות (הנסיעה בקטע ה"ראלי" היתה נוחה להפליא) ללא תחושה של ניתוק מהכביש או רכות מיותרת. עם זאת, ברגע שבו החלטתי לעבור לנהיגה מאתגרת יותר, תמונת המצב השתנתה. למרות התחושה הספורטיבית הראשונית, ברגע שמתחילים להתקרב למגבלות ה-IS משדרת "עזוב אותי" באופן ברור. בקרת האחיזה מתערבת באופן מאוד מפתיע ואף מבהיל, גם בגלל שההתערבות מוקדמת מדי וגם בגלל האגרסיביות: לפתע פתאום נשמעים צלצולים רמים, והמכונית פשוט "נתפסת" ע"י הבקרה ונתלשת מאחיזתו של הנהג. לא כיף בכלל. ההיגוי, שהרגיש קודם מדוייק וטוב, מרגיש פתאום מנותק וכל העסק מאבד קשר עם הנהג. האמינו לי - גם מאית שנייה לפני התערבות בקרת האחיזה, שום מרכיב באוטו לא שידר שום רמז על העומד לבוא. ההגה לא אמר שום דבר על האחיזה, השילדה שתקה. ולפתע פתאום - רינג רינג רינג בום. ובכן אין ברירה, צריך פשוט לנהוג "נכון", זורם, מדויק, עדין, לא לעשות שום דבר שילחיץ את המכונית, ולא לנסות להתקרב למגבלות (לא באגרסיביות ולא בעדינות - פשוט לא). האמת שהתחושה הזו היתה מספיקה מבחינתי, אבל אפשר לציין עוד כמה דברים: העברת ההילוכים במצב הידני של התיבה האוטומטית, רחוק משלמות. הורדת הילוך נותנת קיק-דאון מיידי וטוב, אבל לעתים התיבה פשוט מתעלמת מפקודה להעלאת הילוך (גם כשזה היה, האמינו לי, במקום). אמנם ההורדה בד"כ היא המרכיב החשוב יותר במצב הידני, כדי להבטיח שאנו ברצועת כוח ולא ב"רצועת החסכון" אבל אם שליטה אז שתהיה עד הסוף. גם הבלמים קצת אכזבו, הם אמנם חזקים, אפקטיביים ובלתי דועכים בעליל, אבל חסרי דיוק ועידון. בלימה חזקה אינה מייצרת אובדן מהירות ליניארי אלא מעין "פולסים" של איבודי מהירות אגרסיביים, אולי מדובר גם כאן בהתערבות מיותרת ומוקדמת מדי של ה-ABS. בכל מקרה התופעה הזו די תקשה על מי שירצה לאבד מהירות באופן מדוד ומדוייק לקראת כניסה לסיבוב. וכמובן: הכל איכותי, יושב טוב, מרגיש טוב, מורכב טוב וכו'. אבל לא מושלם, למשל תא כפפות שנפתח בתחושת "נפילה", ללא שיכוך שמאפיין רכבי פרימיום. לסיכום: מכונית מאוד נחמדה ובנויה היטב, שתשרת נאמנה נהגים מן השורה, שמבקשים להגיע ליעדם בנוחות, ולפעמים גם במהירות. האלפיסטים וה"ספורטאים" בינינו שינסו לנהוג בה כמו שצריך יגלו שגם במקרה זה, ה-159 נותנת תמורה טובה בהרבה. באותו סגמנט אני יכול גם להשוות ל-יגואר X-Type שעליה עשיתי סיבוב לפני שנה. לטעמי - למרות שבסה"כ הלקסוס מרגיש מתקדמת יותר מבחינת איכות ייצור וטכנולוגיה, היגואר היתה יותר מהנה בנהיגה אתגרית, ונתנה לי כנהג תחושה טובה יותר של חיבור לרכב ושליטה. עם זאת ההבדלים לא תהומיים - היגואר, הלקסוס והאלפא האמורות בהחלט מרגישות כמכוניות בנות השוואה, בפרט עבור נהגים שאינם מחפשים לדחוף את המכונית אל מגבלותיה.

כפי שנאמר הב.מ.וו נותנת חווית נהיגה טובה ומחוברת יותר אם כי לא מדהימה (צריך לשדרג לגרסאות החזקות והיקרות יותר כדי באמת להנות). ה-A3 יותר מאובזרת, חווית ה"ישיבה" בתוכה הרבה יותר נעימה, אבל מרגישה מנותקת. הייתי בודק עוד שתי אופציות, ה-VW שירוקו החדשה שנראית מעניינת ואיכותית, ובמידה ובאמת יורידו את המחירים כפי שפורסם לאחרונה אז גם אלפא 147 שנותנת גם חווית נהיגה מצויינת וגם סביבת נהג מאובזרת ואיכותית, האלפא אמינה אם כי איכות ההרכבה עדיין לא ברמה של הגרמניות. אגב לא ברור אם אתה מתכוון לחדשה או משומשת. אם משומשת אז ירידת הערך הראשונית של האלפא דווקא הופכת אותה לקנייה מאוד כדאית, בעיקר לרכב בן שנה שנתיים שעדיין באחריות (כמובן שבמקרה זה, אין עדיין שירוקו משומשות...)

סטיה מנתיב נובעת לעתים מאילוץ. למשל בכיכר המדינה, אין סיכוי לעשות יותר מרבע הקפה בנתיב ימין בלי שתצטרך לסטות בגלל רכבים שחונים ב"שורה שניה". במצב כזה אתה תאותת שמאלה, וימינה בשובך לנתיב הימני, בדיוק כאילו היית ברחוב ישר. לכן אני אומר, בכיכר גדולה צריך לנהוג (מבחינת איתותים והקשר בינם לבין כניסה / יציאה מנתיב) כאילו אתה ברחוב רגיל (ובמעגל תנועה קטן כמובן כל זה לא רלבנטי).

כל התיאורים שהובאו פה על הבדלי התנהגות בין רכבים הם בדיוק זה - הבדלים בין רכבים. אני לא מוצא בזה התיחסות לשאלה התאורטית. בעיני, חלוקת משקל 50:50 (וביתר דיוק, לא רק 50:50 אלא גם התפלגות המשקל בכלל לאורך ולרוחב הרכב) תיתן אותה התנהגות בין אם המנוע אחורי, מרכזי או היברידי עם בנזין מקדימה וחשמל מתחת לרצפה. הבדלים, אם בכלל, יהיו תלויים בסוג ההנעה ולא במיקום המנוע (אם כי כמובן לעתים קרובות יהיה קשר בין השניים). מה שכן הרבה יותר קשה לייצר רכב עם מנוע אחורי וחלוקה 50:50. כשהמנוע קדמי, ניתן לייצר עיצוב "משוך לאחור" כמו בב.מ.וו, אבל מה עם מנוע אחורי - יהיה עיצוב "משוך לפנים"? זה לא ממש סביר ולכן גם די נדיר. כמו כן, כשהמנוע מרכזי, גם המשקל שיאזן אותו מהצד השני יהיה ממורכז (אחרת החלוקה לא תהיה 50:50) ולכן התפלגות המשקל תהיה שונה וזה ישפיע על ההתנהגות. אבל כל הדברים האלה נובעים מאילוצים "הנדסיים" שיוצרים השפעה של מיקום המנוע על חלוקת המשקל האפשרית. בעולם מקביל שבו ניתן לייצר כל התפלגות משקל שתרצה עם כל מיקום מנוע אפשרי, מיקום המנוע בשני רכבים בעלי אותה התפלגות משקל לא ישפיע על ההתנהגות.

במהלך הנסיעה איתות מטרתו לסמן לנהגים אחרים את כוונת המאותת לפנות או לסטות מנתיב, ולא לעקוב אחר מיתארו הגיאומטרי של הכביש. אין סיבה לאותת ימינה סתם כך אגב נסיעה בכיכר כשם שאין מאותתים ימינה ושמאלה בכביש הררי מתפתל... לכן האיתות בכניסה לכיכר הגיוני (בדיוק כמו בכל פניה מהכביש לדרך חוצה) וכן הגיוני כאשר מתקרבים ליציאה הרלבנטית מהכיכר. בכיכרות מורכבות (כמו קוגל בחולון) זה לא רק נכון אלא גם חשוב, בעיקר למי שנמצא בנתיב האמצעי בכיכר שעשוי לאפשר גם יציאה ימינה וגם להמשיך ישר.

יש הרבה דברים שפעם הסתדרו בלעדיהם - כמו הרדמה בניתוח, סבון ומקררים. רובנו לא מוותרים היום על הדברים הללו. ולכן גם אין סיבה לוותר על ABS. זהו אביזר בטיחותי בסיסי שעלותו (מבחינת היכולת להשיג רכב משומש עם ABS לעומת בלי) זניחה. אני כלל לא בטוח אבל לדעתי גם העדר ABS יעלה את מחיר הביטוח. עוד דבר - היום את נוסעת בשיירה בכביש מהיר של-95% מהרכבים יש ABS. כשהשיירה הזו תבלום פתאום מסיבה כלשהי, את תמצאי את עצמך בבעיה. אולי פעם כשלאף אחד לא היה ABS, הכבישים היו דלילים יותר, נהגים שמרו יותר מרחק על כביש רטוב ולכן לא היה חסרון יחסי בהעדר ABS. מאותה סיבה גם נהיגה ברכב קטן, היום כשמשקל הממוצע של רכב על הכביש מעל טונה וחצי היא בעייתית יותר במקרה של תאונה בזמן שלפני 20 שנה, כשרכב ממוצע שקל טונה וקצת, זה לא היה בעייתי. בקיצור - בענייני בטיחות חשוב ליישר קו עם הסטנדרט ולא להשאר מאחור, כי מי שנשאר מאחור "חוטף את האש".

רכב איטלקי ישן אולי לא מתאים למי שצריך להגיע כל בוקר לבסיס. אלפא 147 שנת 2002 (בתקציב גם 2003, אולי גם 04) - דווקא כן, בהחלט. הרכב אמין בדיוק כמו כל אירופאית איכותית אחרת מאותה שנה. אין חובה לחפש דגם 120 כ"ס - הרבה יותר קל למצוא את ה-105 כ"ס ומבחינת יכולת דינמית ההבדלים באמת לא משמעותיים (אמנם ה-120 מאובזרת יותר). מומלצת בחום ותענה לכל הדרישות ולמעלה מכך.

זה שמרבית האתרים לא עדכנו את עשירית השניה שירדה זה לא נורא כי גם באתר של סמל"ת עצמה זה לא עודכן... אבל אכן 8.7 זה המספר הנכון. לגבי 9.5 - לך תדע מאיפה הקריצו את זה. יכול להיות שהם מדדו בעצמם, אבל זו לא השיטה הנהוגה. לך תדע באיזה תנאים עשו את זה. בשאר הרכבים הם מצטטים את נתוני היצרן, אז סביר יותר שפשוט טעו בהעתקה.

עצה קטנה אך חשובה לכל מי שמתעתד לפנות לעיתונות, בניסיון להגיב או לייצר כתבה אוהדת, בפרט אם טרם עשיתם זאת בעבר... אף פעם אף פעם אף פעם אל תסמוך על עיתונאי שיכתוב מה שאמרת לו או שיצלם איך שביקשת ממנו. הצירוף של חוסר הבנה, הטייה לטובת רייטינג מצד הכותב, הטייה נוספת מצד העורך, חיתוך קטעים "מיותרים", טעויות כאלה ואחרות בדרך לדפוס, לחץ זמן של העיתון ועוד אלף ואחד גורמים, מביאים לכך שהסיכוי שמה שנכנס הוא מה שיצא יהיה שואף לאפס. אם אתה רוצה לפרסם משהו - תעשה אתה את העבודה של העיתונאי. תחסוך לו טרחה. תכין "הודעה לעיתונות" מפורטת ככל שניתן שתכתוב בשפה עיתונאית את המסרים שלך. אם יש לך מידע חשוב שצריך לצרף (לא משנה אם זה סטטיסטיקות של תאונות, נתונים טכניים של רכב או שמו האמצעי של אלוף ראלי אגדי) צרף אותו מודפס בנספחים - אל תסמוך על אף אחד שיטרח לחפש, לאמת או לעדכן. וכמובן תוודא שכל מה שאתה כותב מדוייק ואמיתי. צילומים, סרטונים וכו' - תחסוך לעיתון את העבודה. דאג לצרף בעצמך צילומים מקצועיים, באיכות דפוס, של כל מה שאתה רוצה שיתפרסם. לא חייבים מצלמה ב-10,000 שקל, אבל צריך צילום איכותי, מפוקס, ברזולוציה גבוהה, עם קומפוזיציה נכונה של הדברים שאתה רוצה להראות, ובלי דברים שאתה לא רוצה להראות. רצוי שיצולם ע"י מישהו שיודע לצלם.

שלום, לאחר כשבוע וחצי שבהם, לצערנו, היה אתר מועדון IAROC לא זמין עקב תקלה טכנית מתמשכת של חברת האחסון, חזר האתר ועלה לאוויר. הנכם מוזמנים לשוב ולבקר. אני מפרסם את הידיעה פה כי אלפיסטים רבים נכנסים לכאן... ברצותם, יעבירו מנהלי הפורום את ההודעה למקום אחר. תודה!

אני לא אעיר למישהו על בעיה שרוב הסיכויים שהוא מודע לה. כי אז רוב הסיכויים שהוא מתעלם בכוונה, ובין אם מדובר באידיוט או ערס, אין לי עניין לפתוח בדיאלוג עם אחד כזה. אם אני רואה משהו שנהג ממוצע עשוי שלא להיות מודע לו (כלומר שלא מדליק נורית אזהרה ברוב המכוניות), אני אעיף מבט בנהג, ואם נראה נורמטיבי ואני יכול למשוך את תשומת לבו בלי לעכב מכוניות אחרות - רק בהתקיים כל התנאים הללו אני אעיר לו. בכל מצב אחר, עדיף להמשיך הלאה.

האמירה הזו מהווה לעניות דעתי עבירה על כללי הפורום (סעיף 4), ומחייבת טיפול הולם. כמו שנאמר "מי שעובר על כללי הפורום, סופו שיעבור על המהירות המותרת".

רק עכשיו מצאתי את זה (נו באמת אלעד, היית צריך לערוך את הכותרת. איך אני יכול לדעת שהביקור השני שלך בשרשור של הביקור הראשון...) ובפעם הבאה תביא את רעות שתצלם בנסיעה... בחניה של הקפה הנחמד בצור הדסה אפשר לצלם גם רביעיית מיצובישי צ'אמפ ה-159 באמת מדהימה - גם בחניה וגם ובמיוחד על הכביש. על אף שעל הנייר היא מעט איטית מה-156 JTS, ולמרות שלא הייתי מתחלף (יותר כיף לנהוג ב-156, ללא ספק בכלל) - האחיזה והתנהגות הכביש שלה מאפשרות לה להשאיר את ה-156 מאחור ברוב סוגי הכבישים שיש לאזור בית שמש נס הרים להציע. איכשהו, במראה האחורית, היא נראתה לי משייטת לה בנינוחות באותם סיבובים שדרשו משאר חברי השיירה ריכוז מירבי...

שמר, לא רוצה לאכזב אותך, אבל לפי מה שנכתב בעיתון על המורים בבתי הספר בישראל זה בדיוק המצב... בכל מקרה: כשאני הוצאתי רשיון, על אף שאז לא היה דרוש נהג מלווה (לפתע מתברר לי שאני קשיש) אבא שלי (א) החליט שרק הגיוני שאני אנהג עם מלווה בשבועות הראשונים ו-(ב) החליט שהוא, שהיה נהג זהיר, שלא עשה תאונה מעודו והפעם היחידה שעצר אותו שוטר היה כי הוא נהג לאט מדי (ברצינות!) לא מספיק טוב למטרה וביקש מקצין הרכב של החברה שלו, שהיה נהג מקצועי ומנוסה עוד יותר, שיעשה איתי כמה נסיעות ויתקן את השטויות שמן הסתם למדתי בשיעורי הנהיגה. בראייתי - מקצוענות, במובן של ההפך מחפפנות, היא עניין שיש לסגל בכל דבר שעושים, לפחות כשאיפה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בעניין שהחיפוף בו מסכן חיים. לא מצליח להבין איזה עניין יכול מישהו למצוא בלחפף את הכשרת הנהיגה. אני חושב שתקופת המלווה היא דבר חשוב, ויתר על כן ראוי שכל נהג צעיר יתאמץ קצת וימצא לעצמו מלווה ראוי. אם מישהו חושב שאבא שלו אינו המלווה האידיאלי (כמה רמזים לעניין שכל נוסע גם במושב האחורי יכול לקלוט: כמות לא סבירה של עצירות פתאום ובלימות חרום; כמות לא סבירה של צפירות, מצד האבא או כלפיו, במהלך הנהיגה; נטיה להסתכל אחורה, אל הרדיו, הצידה, אל הרצפה, אל קופסת הסיגריות שנפלה מתחת לכסא, במהלך הנהיגה; ועוד) - שיחפש בין דודיו, הורי חבריו, אחיהם הגדולים, השכנים ויושבי הפורום, מישהו ראוי יותר - אם לא לכל נסיעה, לפחות מפעם לפעם.

Bagira, לא ניסיתי על הפונטו אבל על הפנדה כן, והתיבה סבירה בהחלט ואינה מצריכה למידה מיוחדת (אני לא מחשיב מניעת התדרדרות כ"למידה מיוחדת", בעיני זה טבעי כמי שרגיל לתיבה ידנית). אגב יש לה יתרון (שאם אינני טועה לא קיים בטויוטה) שניתן להעלות ולהוריד הילוך באופן יזום גם במצב אוטומטי, מה שמאפשר למי שמעדיף אוטומט להנות ממצב זה ועדיין להיות בשליטה (למשל, אם התיבה מנמנמת לה בהילוך חמישי בסל"ד נמוך מדי, אפשר להוריד הילוך ולקבל יותר מומנט לקראת עקיפה). אגב לגבי DSG אני מאמין שהחסרונות אינם בנהיגה, אולי הכוונה לעלות גבוהה מאוד, יחסית, הצפויה בעת כניסת מערכות אלה לתיקונים במוסך - עקב מורכבות המערכת ושעות העבודה הרבות הדרושות לפרוקה והרכבתה כיאות.

למי שרוכש רכב פרטי בימים אלה, התיבה הרובוטית אמורה להיות עדיפה בגלל החסכון והביצועים, ויש בשוק מספיק אופציות שנותנות העברת הילוכים רובוטית סבירה (כגון פיאט), סבירה פלוס (כגון אלפא בדור הסלספיד האחרון) ומעולה (כגון ה-DSG של קבוצת פולקסוואגן). אין בכלל ספק שבתוך שנה שנתיים גם טויוטה תיישר קו ותשפר את התיבה שלה לרמה שתשביע את רצון רוב הלקוחות. למרבה הצער, כל היתרונות הללו לא מעניינות את נהג הליסינג כל עוד החברה משלמת על הדלק (ואני לא בא בטענות לנהג אלא לחברה) ולכן ההעדפה לגיר האוטומטי הסטנדרטי מובנת.

אז אני אציע בכל זאת אופציה נוספת (ללא קשר לעובדת היות המיאטה וקליאו ספורט ראויות ביותר), שכן לדעתי אלפא 147 בכל זאת עונה על הדרישות.