malcishua

אם תענה על השאלות מההודעה הקודמת שלי, אולי נוכל לעזור לך.

^ חייב לומר לך, חן, שהכרתי בשירות שלי גם עובדי רס״ר וגם עובדי לשכה שעבדו קשה מאוד בשירות שלהם וממש לא בילו אותו ב״בזבוזים והתמרמרות על החיים״ (למרות שאני מודה שלגבי עובדי הרס״ר אלו מקרים די נדירים). לא רק הג׳ובניקים במודיעין ובמחשוב עובדים קשה.

נראה לי שבשלב הזה, שבו הנימוק היחיד שלך הוא ״כי ככה״, אין הרבה לאן להמשיך את הדיון. אגב, השרשור הזה הוא עדות לכך שזה לא ברור מאליו. לפחות לגבי הנושא הנדון.

ודאי, ערב הסעודית למשל. יש גם דוגמאות קרובות יותר...

אוקיי, היית צריך פשוט לפתוח בהסבר הזה. המושג שבחרת בו - ״אמת אבולוציונית״ - ממש לא נשמע קשור לנ״ל (לפחות לי). ואני עדיין מחכה לקישור שיראה לי שמדובר במושג מבוסס בספרות שלא אתה המצאת אותו. כנראה שכאן סלע המחלוקת בינינו. להשקפתי, מוסר הוא לגמרי המצאה אנושית, ואפילו אם הוא הגיע מכל צורות ההתנהגות שתארת - ואני אישית מפקפק בכך, מכיוון שלכל צורת התנהגות שתארת אפשר למצוא גם את ההיפך המוחלט בטבע - הוא כבר מזמן לא קשור אליהן בכלל. למה? מכיוון ש״כלל״ מוסרי (בהנתן מושג טוב יותר) הוא משהו שאתה, כבן אדם, יכול להחליט אם לציית לו או לא (עד כדי התניות חברתיות, אבל גם על אלה אנחנו עוברים באופן קבוע). ההתנהגויות שאתה תארת הן אינסטינקטיביות, כלומר לבעלי החיים כלל אין בחירה בעניין. וזוהי בעיני המהות של המוסר - עניין הבחירה. לכן אין שום קשר בין עקרונות אבולוציוניים - שמתקיימים (כנראה, לפי התיאוריה) מעצם האילוצים הביולוגיים שמכתיבים אותם - לעקרונות מוסריים, שמתקיימים כי אנחנו ממלאים אותם. אני מניח שעניתי לך על כך למעלה. רק לחדד - לא מדובר בעניין אינטלקטואלי, ולכן אין קשר בין מוסר לבין רמת אינטיליגנציה. הוא עניין של בחירה. אגב, יש לא מעט אנשים (גם שאני מכיר, לצערי) שממש לא חושבים שגור כלבים הוא דבר חמוד ואין להם שום חשק להגן עליו. אגב 2, השיניים הן דוגמא מצוינת להתפתחות שלנו מעבר לאינסטיקטים המובנים - נכון שחיות מזהות שיניים כאיום, אנחנו כבר לא אוטומטית, אלא לפי ההקשר. למשל, כשאנשים מחייכים אליך (וחושפים שיניים) אתה מרגיש בד״כ ההיפך ממאוים - מה שלא נכון לגבי זאב למשל, שאם תחייך אליו כנראה שיתקיף אותך מיד. לא מבין מה מורכב בסיטואציה שתארתי, היא די סטרייט פורוורד. אבל נראה לי שקיבלתי כבר את התשובה שלי - אתה לא מתכוון לענות עליה, כי לא נוח לך לענות. אז מה? מה הקשר? שאלה טובה. אני מניח שזה בגלל שלנשים זה מפריע יותר, או לפחות הן יותר מדברות על זה. או אולי סתם בגלל שחצי מהאוכלוסיה הוא נשי. קודם כל, זה לא ״במקום״. הבעיה היא ששינויים כאלה - כמו שאתה ציינת - לוקחים הרבה מאוד זמן במסלול ה״טבעי״ (ראה הדוגמא שלא אהבת לגבי העבדות בארה״ב) ולכן לפעמים הם דורשים איזו עזרה או ״בוסט״ כדי שיקרו בזמן סביר יותר. לגבי לא נעשה עם זה כלום - כל עוד התיאוריה שלך (לגבי האסרטיביות) לא מוכחת, ואני אישית די מפקפק בה, זה לא לגיטימי לא לעשות כלום על סמך התיאוריה הזו. באותה מידה לגבי כל בעיה שהיא אני יכול להעלות תיאוריה כלשהי שקשה לוגיסטית להפריך אותה, מגוכחת ככל שתהיה (ואני ממש לא רומז ששלך מגוכחת), ולקבוע שלפיה עדיף לנקוט בדרך פעולה מסוימת (במקרה הזה, ״לא לעשות כלום״). כן, מנגנונים פוליטיים הם בעייתיים תמיד, מכל מיני סיבות. ככה זה... ואז באים ומשנים, מחליטים על בחירה ישירה לראשות ממשלה... ואף אחד לא מתאר לעצמו איזה בלאגן זה יעשה בכנסת (ואני לא אכנס לזה עכשיו), כי כמו שכתבתי, שינויים, אתה יודע מה אתה רוצה, אתה אף פעם לא יודע מה ייצא. צודק. עדיף לא לעשות אף שינוי. אף פעם. לך תדע למה זה יגרום. אני חושב שאתה הוא הנאיבי פה, באמונה שיש איזושהי מהות אובייקטיבית לחיים שלך. אין שום דבר כזה. למצוא מהות לחיים שלך - זה התפקיד שלך. לא קל, אבל אם אתה בעדו, שווה להתאמץ ולנסות להגדיר. זה עדיף על להשלים עם חוסר שוויון. ממש לא תקפתי את המחקר, הוא נראה לגיטימי לגמרי. הסברתי (כנראה לא מספיק טוב) שהקשר בינו לבין המצב בישראל לא ולידי מבחינה סטטיסטית. למה? אני חושב שמעבר למה שכבר כתבתי, רק קורס בסטטיסטיקה יעזור. ממש אין תורך לדון במהות המושג. ברגע שאתה השתמשת בו כדי לתאר משהו שהוא סובייקטיבי, בנוסף לאיזכור של תיאוריה מדעית, יצרת מצג שווא של משהו ״בלתי ניתן לערעור״.

לי יצא לבלות כריסמס אחד בלונדון. התחבורה הציבורית אכן מושבתת, החל מאחה״צ-ערב של ערב החג ולאורך כל יום החג. אבל מסעדות וכו׳ כן היו פתוחות (אם כי מאוד עמוסות - מומלץ מאוד להזמין מקום), כנ״ל לגבי אטרקציות תיירותיות, והיו גם כמה פעילויות מיוחדות לרגל החג. אני אפילו זוכר שהציעו לנו לא מעט ״סיורי כריסמס״ כאלה בהם אתה עושה את ה-landmarks של לונדון באווירת הכריסמס ומסיים ב״ארוחת כריסמס מסורתית של 3 מנות״. אבל כאמור, מדובר בלונדון. לא יודע לגבי וינה...

אם הבדיקה שלך היתה פשוט בקשת מחיר דרך אתר חברת ההשכרה (כמו בהשכרה רגילה) - תתעלם ממה שראית שם. אם אתה רוצה לשכור רכב לתקופה של 3 חודשים, פנה באימייל לשירות הלקוחות של חברת ההשכרה, רוב הסיכויים שתקבל הצעת מחיר הרבה יותר ריאלית ממה שקיבלת באתר (מניסיון). אני מאמין שההצעה שתקבל (דאג כמובן לפנות לכמה חברות ולהשוות מחירים) תהיה נמוכה בהרבה מהעלות של שליחת והחזרת הרכב הפרטי שלך. יש סיכוי גם שתוכל להתמקח איתם על עניין המעבורות. עוד נקודה למחשבה - במקרה של תקלה מכנית כלשהי ברכב, עם רכב מושכר אתה יוצר קשר ומקבל רכב חלופי. עם הרכב שלך, אתה מחפש מוסך, משלם לך-תדע-כמה על תיקון, מחכה... וזה עוד במקרה שאתה לא נזקק לגרירה. קח את זה בחשבון.

נחזור לציטוט המלא: "הנאשם כיוון מירב חיציו בשאלת מיקום האירוע. לטענתו אסף נוסע במפרץ חניה, אשר משמאלו כפי צילומים שהגיש 4 נתיבי נסיעה. הימני שביניהם הינו נת"צ. המפרץ מיועד לנסיעה לימין בלבד. הנאשם הגיש צילום של מפרץ זה אשר סומן נ/1. לדברי הנאשם אסף נוסע מן המקום שבו מצולמת מונית. מן הצילום עולה כי המכונה בפי הנאשם "מפרצון" – הינו נתיב נסיעה לכל דבר וענין ובו חץ המורה על פניה לימין בלבד. בהנחה שנכונים דבריו בדבר עומס תנועה בנתיבים לישר – עומס אשר מנע ממנו השתלבות, היה עליו לפנות לימין ולא ליצור הפרעה לתנועה. (*) למעשה, מעדות הנאשם עצמו עולה עבירה נוספת של הפרעה לתנועה, הן לכלי הרכב הנוסעים מאחוריו, והן לכלי הרכב בנתיב התנועה הציבורית. (**) קביעה זו, עולה בקנה אחד עם תגובתו לשוטר לפיה טעה בדרכו ולפיכך ביקש להשתלב בנתיב אחר. (***) יש לומר בקול ברור כי אף במקרה שנהג טועה בדרכו אין לאפשר השתלבותו בפקק תנועה בכל תנאי ואף במחיר יצירת הפרעה לשאר משתמשי דרך. התעקשותו של הנאשם על זכותו להשתלב תוך הפרעה לתנועה, מהווה סוג של בריונות דרכים. סוף דבר – הריני מרשיעה הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום." כלומר, ״קביעה זו״ (מסומנת ב-(*)), זו שהתייחסת אליה ועליה הורשע, היא לגבי ההפרעה לתנועה (ראה (**)). בכלל, בכל דברי השופט לא נראה שמץ של ביקורת על המעבר עצמו לנתיב הימני אלא רק על ההפרעה לתנועה שנגרמה מהמעבר. שוב, שים לב לשורה התחתונה (מסומנת ב-(***)) - גם אם הנהג טעה בדרכו אין זה אומר שהוא יכול להשתלב בתנועה בכל תנאי. למשל, הוא לא יכול אם זה יוצר הפרעה לשאר משתמשי הדרך (מה שמהווה סוג של בריונות), כמו במקרה הנדון במשפט. ועל כך הוא הורשע - על ההפרעה לתנועה (== בריונות). לפיכך, במקרה הכללי, שבו אין הפרעה לתנועה, כן ניתן להשתלב בתנועה ברגע שהתגלתה הטעות.

^ אני ממש מתנצל על העקשנות, אבל פשוט לא מבין איך אפשר לחשוב כך, כשמהציטוט: ברור לגמרי כי השופטת אומרת שהיה עליו להמשיך ימינה בגלל העומס בנתיב הסמוך שמנע ממנו השתלבות. אלה ממש המילים של השופטת עצמה. איך אתה יכול לטעון שהיא הביאה את העומס בהקשר של בריונות כשהיא עצמה מביאה אותו בתור הסיבה למניעת ההשתלבות בנתיב הסמוך?

האמת היא, שאפילו הקנס לדעתי שווה את זה. אני אישית הייתי מוכן לשלם עוד 250 ש״ח בשנה כדי לעשות טסט פעם אחת ולא פעמיים. אבל יש גם את הנקודות...

כאמור, אין צורך בתוכנות צד שלישי, מחשב שמריץ Windows אמור לראות את האייפון כהתקן אחסון חיצוני. אם אתה נכנס לאייפון (שמופיע במחשב כהתקן אחסון חיצוני), אתה רואה רק ספריה אחת או כמה ספריות? ואם אחת, מה בדיוק יש בתוכה?

שים לב שהניסוח (״להקים משפחה״) הוא מעורפל - המושג ילדים/צאצאים אפילו לא מוזכר בסעיף הזה - וזה לא מקרי.

באמת? מה שבא לך? תחשוב על זה שוב.

נולדת עם המון יכולות לעשות המון דברים, ורובם נמצאים תחת רגולציה של המסגרת החוקית בה אתה חי. למה ש״יכולת ליצור לעצמך המשכיות״ תהיה שונה מכל אלה? למעשה, הבאת ילדים (אנשים) חדשים לעולם היא אחד הדברים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על העולם מסביבך, כלומר על אנשים אחרים, שאתה מסוגל לעשות. למה שהיכולת הזו לא תעבור רגולציה? בהתחשב בהשפעה העצומה שיש לה על הסביבה.

לגבי שקמיסט - בכל היחידות בהן שירתתי השקמיסט היה בעל תפקיד אחר (בד״כ מש״ק שלישות) שבין השאר זה אחד מתפקידיו. מעולם לא נתקלתי בחייל שזה תפקידו היחיד (לא אומר שזה לא קיים, אבל אני אישית לא נתקלתי).

^ ישה, המקרה שהבאת דווקא מוכיח את הטענה שלנו וסותר את שלך. שים לב: השופט בפירוש מתנה את דבריו (שהנאשם היה צריך להמשיך ימינה באותו המסלול) בעומס שהיה בנתיב הסמוך - עומס אשר (לדבריו) לא אפשר השתלבות. מכאן ניתן להסיק שבהיעדר העומס - ניתן ומותר היה להשתלב בנתיב הסמוך (מבחינתו של השופט). אחרת השופט לא היה כלל מזכיר את העומס בתור הגורם שמונע את המעבר לנתיב הסמוך. כלומר בהיעדר עומס - ההשתלבות מותרת. בדיוק כמו במקרה של פות״ש.

^ גבגיא, כל מה שהוא רצה להעביר (והוא צודק) הוא שיש גם ג׳ובניקים שעובדים קשה ונותנים את הנשמה לצה״ל, ולכן ההכללות שלך מההודעות הקודמות לא לעניין. הוא גם הסכים לגבי כך שבכל מקרה קרביים מקריבים יותר ומגיע להם יותר (ראה תחילת ההודעה שלו). בניגוד אליך, הוא ממש לא הכליל ולא טען שכל הג׳ובניקים הם כמוהו (ברור שיש גם הרבה ג׳ובניקים כפי שאתה תארת), רק יצא נגד ההכללה שלך.

מה הקשר לשווי הרכב? ההשוואה היא לעלות של האלטרנטיבה, כלומר עלות של טסט נוסף כל שנה (רק הטסט, לא הרשיון עצמו) + בכמה אתה מעריך את הזמן והטרטור של הטסט הנוסף. על פניו נראה שזה גבולי, מכיוון שהקנס הוא 250 ש״ח בלבד. אבל צריך לקחת בחשבון גם את הנקודות. מעל 4 חודשים לא רלוונטי, הרעיון הוא לחכות 3 חודשים.

זה נכון בלי קשר, ועדיין - לדעתי, אם המתמרר בחר לצייר פס מקווקו (או קו מפוספס ), סימן שהוא מתיר לנהג לעבור נתיב. הרי ההגיון אומר, שהחיצים המצויירים על הכביש, זו בדיוק מטרתם - להודיע לנהג שבמסלול הנוכחי הוא חייב להמשיך בכיוון מסוים, ולכן אם ברצונו להמשיך בכיוון אחר עליו לעבור לנתיב המתאים.

גם שלטון שלא גובה מיסים בכלל הוא יותר סימפטי מכזה שכן. מה לעשות, שלטון צריך גם להיות ריאלי לפעמים, לא רק סימפטי.

אה, אבל ברגע שאתה מציע משהו כזה - אתה אוטומטית נחשב לפשיסט. לא ידעת? לשלול הטבות ממשתמטים זה לא דמוקרטי. כי כל הערבים חיים ב״כפרים״ ומתגוררים בבקתות בוץ. (סתם, לא הצלחתי להתאפק... )

אפילו לפני שנכנסים לשאלות על תקציב וכו׳ (שהן קריטיות, כמובן), זו שאלה פשוטה של מתימטיקה. השוות אותנו לארה״ב. צבא ארה״ב מורכב היום בערך מ-1.3 מיליון איש. אוכלוסיית ארה״ב כיום - בערך 325 מיליון איש. כלומר, הצבא בגודל של כ-0.4% מהאוכלוסיה. אוכלוסיית ישראל כיום - כ-8.5 מיליון איש. בחישוב פשוט, 0.4% מהאוכלוסיה שווים ל-34,000 איש. סד״כ צה״ל כיום (לפי פרסומים רשמיים) הוא בערך 176,500 איש - יותר מכ-2% מהאוכלוסיה, או יותר מפי 5 מהיחס המקביל בארה״ב. האם אתה חושב שניתן לקצץ את הסד״כ בצה״ל לפחות מחמישית מזה הנוכחי? ארה״ב יכולה להרשות לעצמה שירות צבאי על בסיס בחירה. ישראל - כרגע לפחות - לא. אגב, גם בארה״ב היו תקופות שבהן הונהג גיוס חובה - כשזה נדרש. במצב בטחוני כיום בישראל - כנראה שזה נדרש באופן קבוע (רק לפי גודל הסד״כ שהנוכחי).

^ אני באמת לא יודע מה ״בדרך כלל״, אבל די בטוח שראיתי כאלה גם בפניות ימינה וגם בפניות שמאלה (לפחות כאלה מצוירים, או ״מפריד נתיבים״ - הפס [מפלסטיק?] הבולט ששמים כדי למנוע מאנשים לעבור ברגע האחרון, לפעמים עם עוד עמודי פלסטיק אנכיים שיוצאים ממנו). בכל אופן זו הדרך הנכונה (מפריד נתיבים או אי תנועה מצויר), מצד המתמרר, לסמן חוסר אפשרות לעבור נתיב - אם זו הכוונה. פס מקווקו פירושו שהמעבר מותר.

ישה, בשום סיטואציה כאן פות״ש לא נסע בניגוד לכיוון החץ. אם החץ מורה לך להמשיך שמאלה, ואתה עובר נתיב, אתה לא נוסע בניגוד לכיוון החץ. אתה פשוט עובר נתיב. ברגע שפות״ש כבר בנתיב השני, הוא מציית לחוק בכך שנוסע בכיוון החץ שמסומן בנתיב שהוא נמצא בו, דהיינו ישר. אגב, קו רציף אכן לא ניתן לצייר שם אבל כן ניתן לצייר שטח הפרדה (אי תנועה מצויר) - תמרור 815, או אפילו להציב פס הפרדה פיזי (שמוצב בד״כ כדי למנוע מעבר נתיבים ״ברגע האחרון״). כל עוד הפס מקווקו, מותר לעבור נתיב (אם אתה לא מפריע לתנועה כמובן).

אלא אם אתה במריקופה קאונטי, אריזונה.