malcishua

לא יודע לגבי ״בית קפה״ֿ אבל המאפים שם בינוניים במקרה הטוב. כדי לקבל פרופורציה, נסה פעם את בולונז׳רי 96. כמה (וכמה) רמות מעל.

לפי מרכז המידע והידע הלאומי, תל אביב כבר (לפחות) שבוע במקום הראשון במספר החולים הפעילים. למרות שנראה שירושלים מצמצמת את הפער... https://www.gov.il/BlobFolder/reports/daily-report-20200626/he/daily-report_daily-report-20200626.pdf

מסכים עם ישה שלא לכולם מתאים הסיפור הזה של לנסות לתבוע את צד ג׳ ולרדוף אחרי הפוגע. אבל אני מציע לך קודם כל למצוא שמאי טוב (ממליץ מניסיון אישי על אלי אמרן שהוזכר למעלה) ולהתייעץ איתו. את ההחלטות (לתבוע את צד ג׳ או את המקיף שלך) - תעשה רק אחרי זה.

רבאק, בילית עכשיו 6 חודשים בבית ע״ח המדינה. לא יכולת להקדיש כמה שעות מתוכם לאיזה טוטוריאל חינמי או שניים כדי להתעדכן בסביבות עבודה מודרניות? בכלל, כשמישהי כזאת דורשת ״פיצוי״ מהמדינה (מזכיר לכם מישהו אחר מהשרשור השכן?) ולא ״עזרה״, בו ברגע היא מאבדת את האמפתיה שלי.

נכון, זה בערך מה שכתבתי אחרי המשפט שציטטת...

תנשום עמוק, תקרא שוב את כל התגובה שלי (ולא רק 3 מילים) ותראה שסה״כ עניתי על השאלה של David32 איך ראיון מוקלט כזה יכול לחסוך זמן, אבל כתבתי בפירוש שאני לא אוהב את הפורמט. אישית, לא הייתי משתמש בו.

זה בדיוק מה שהם עשו:

אני לא יודע אם זה עניין של ארה״ב לעומת ישראל, או של תמנוני ענק לעומת חברות בינוניות ומטה, אבל ההרגשה שלי שהמצב רחוק ממה שתיארת. יש לי שני חברים קרובים שמחפשים כרגע עבודה בתחום. שניהם עברו עד עכשיו רק ראיונות in person, אפילו לא ראיון אחד בשיחת וידאו. היתה שיחה מקדימה בטלפון, אבל זה לא היה ממש ראיון מקצועי אלא סתם שיחת היכרות. חבר אחד עבר כבר שלושה ראיונות בחברה די גדולה בירושלים, והחברה השניה עברה כבר בין שניים לשלושה ראיונות בשני מקומות באיזור המרכז, אחד מהם סטרטאפ ממש לא קטן והשני חברה די גדולה ומבוססת. הכל בחודש האחרון (אני מניח שלפני כן הראיונות אכן היו מועברים בשיחת וידאו). יכול להיות שבמקרה נפלתי על כמה מקרים יוצאי דופן, אבל קשה לומר שבאופן גורף אין ראיונות in person... מה שכן, ההרגשה בהחלט שיש פחות היצע למי שמחפש עבודה. מדובר בשני אנשים שלפי ה-CV שלהם היו אמורים להיות מוצפים במס׳ דו-ספרתי של הצעות בלינקדין. קודם כל, זה חוסך את הזמן שבו המראיין מדבר (ולצערי, יש מקרים שבהם מדובר ברוב הראיון..). שנית, זה ממקד את המרואיין קונקרטית בשאלות שמוצגות לו ולכן הוא פחות ״מתפזר״. בכלל, ברגע שזה מתנהל בפורמט של מענה לשאלה ולא דו שיח, זה חוסך הרבה זמן. מצד שני, בתור מראיין אתה מאבד המון אינפורמציה שאתה מקבל בד״כ מהאינטראקציה עם המרואיין, וזה חיסרון משמעותי (אפילו קריטי). יחד עם ההרגשה המחורבנת שמתקבלת בד״כ אצל המרואיין (לי לא יצא, אבל קיבלתי פידבק מכמה חברים שעשו את זה בתור מרואיינים) - אני אישית ממש לא מתחבר לפורמט הזה בתור מראיין, גם לא בתור סינון ראשוני.

הבנתי. אפשר לשאול (מתוך עניין) האם בתור קונה יש לך מוכנות אמיתית לרדוף בבימ״ש אחרי מוכר שלא עומד בהתחייבות חתומה כזאת? או שמבחינתך המסמך משמש בעיקר כגורם הרתעתי? גם אני אישית אף פעם לא החתמתי מוכר על מסמך כזה, ולא נראה לי שהייתי חותם בתור מוכר, אבל נראה לי חסר טעם לדון על כמה העניין ״מקובל״. כל אחד עושה מה שנראה לו נכון, ומה שחשוב הוא להיות מרוצים מהתוצאות. אני גם לא מבין למה זה ״יותר מבעייתי״. כל עוד אתה מודע להשלכות של המעשה, מה הבעיה פה? תכלס, מדובר בהפסד מקסימלי של 500-600 ש״ח.

כל פגיעה? משמעות נמוכה/בינונית/גבוהה?

איך זה בדיוק עובד? אתה מחתים את המוכר על איזה מסמך שאומר שהוא מתחייב להחזיר לך את עלות הבדיקה במידה ו?

סוס יפני זה עולם אחר מבחינת מוסר עבודה. טוחן שעות, לא לוקח ״הפסקות סיגריה״ ולא ימי מחלה. מצד שני, שיעור ההתאבדויות בקרב סוסים יפנים מהגבוהים בעולם.

אפילו אם תקבע את הפרמטרים של מי זכאי לבדיקה, אין לך שליטה לא על איכות ודיוק הניטור של האזרחים את המדדים שלהם, ולא על הבחירה שלהם לדווח עליהם ולהגיע לבדיקה. וזה לפני שאנחנו נכנסים לעניינים ״טכניים״ כמו למשל שאין דבר כזה באמת ״מבלי להגביל את כמות הנבדקים היומית״. על זה, תרשה לי לענות לך בביטוי הרגולרי: פח{2,}

או לשאול את הקרם לחות.

החולים שמגיעים לחדר מיון יגיעו לשם בלי שום קשר לכמה בדיקות תעשה באוכלוסיה וכמה נגועים תאבחן. הם יגיעו בגלל שהמצב שלהם יחייב אשפוז במיון. אנחנו חוזרים שוב ושוב לעניין הבסיסי שאתה לא מצליח להבין - למספרים אין משמעות אלא אם אתה מבין (ונראה שאתה לא) מה עומד מאחוריהם. אם אתה מקפיד על אסטרטגיית בדיקה קבועה - וזה אומר מספר קבוע של בדיקות, פרופיל קבוע של נבדקים וכו׳ - אז אפשר לדבר על קורלציה בין מספר המאובחנים למספר החולים בפועל. למה? כי קיבעת את כל הגורמים האחרים, ולכן השינוי נובע אולי רק מהגורם שמעניין אותך. למה אולי? כי סביר להניח שיש גורמים אחרים חבויים שאתה לא מודע אליהם. גם אז מדובר בקורלציה, כן? לא קשר סיבתי. אבל ברגע שאסטרטגיית הבדיקה משתנה מיום ליום, אין בכלל משמעות למושג קורלציה, מכיוון שלא מדובר בסיגנל קונסיסטנטי. הכנסת כמות כזאת גדולה של רעש לסיגנל שלך (מספר הבדיקות, הפרופיל, הקשחת הקריטריונים) שבכלל לא מדובר באותו סיגנל, ולכן אין בכלל טעם לדבר על קורלציה על פני הזמן. אם כבר, ההשפעה תהיה הפוכה (כפי שספריאל כתב) - אם תאבחן יותר אולי תעצור יותר הדבקות.

זה מה שנקרא statistics for the insane. אתה באמת מאמין שמספר המתים הוא פונקציה ישירה של מספר המאובחנים? כלומר אם נגדיל את מספר הבדיקות פי 10, נקבל פי 10 מתים? אם כך, הפתרון פשוט - נפסיק לבדוק אנשים ומספר המתים ירד ל-0.

אלא אם עבדת יותר שעות נוספות משווי ה״מקדמה״... למשל בדוגמא שניתנה - אם עבדת 60 שעות נוספות.

קודם כל, אם עוד לא עשית את זה, תמלא טופס פניה באתר שלהם: https://www.issta.co.il/support/servicecall תציין שם שאתה מנסה להשיג אותם בטלפון כבר X ימים ולא חוזרים אליך, וכמובן שאתה מבקש לבטל את ההזמנה. אתה אמור לדעתי לקבל אימייל שמאשר את הפניה, אבל בכל מקרה תצלם את המסך שיהיה לך תיעוד. אח״כ, תתקשר למכירות (איפה שעונים מיד) ותקליט את השיחה. תאמר בבירור שהתאריך הוא XXXXXX ושאתה מבקש לבטל את הזמנה מספר YYYYYY. תציין גם שהתקשרת מס׳ פעמים לשירות לקוחות ולא חזרו אליך. אל תשכח לקחת את הפרטים המזהים של הנציג (עד כמה שהוא מוכן לתת לך). בהצלחה.

סמל התפוח (בפינה) -> about this mac מה כתוב שם?

1. עברו רק חודשיים מאז המחלה, איך אפשר בכלל להעלות את המושג ״תסמינים כרוניים״?? שלא לדבר על כך שעל רובם היא מדברת בלשון עבר (״היו״). 2. בכלל לא ברור אם התסמינים קשורים לקורונה (פריצת דיסק? נו באמת), והיא עצמה מודה בכך. 3 ממקרה אחד (מוטל בספק) ברפי רשף הגעת ל-10% מה״שורדים״? זה מה שנקרא long stretch...

עבודה משותפת ו/או היכרות אישית קרובה.

לגבי מדעי החברה, אתה צודק. לגבי מדעי הרוח, אני לא מסכים אתך - מכיר כמה וכמה חוקרים מצויינים ורציניים שאין להם שום יכולת מתימטית (לא רק סבירה, אלא אפס). וזה לא מפריע להם כהוא זה להיות מוצלחים מאוד ולהוביל מחקר משמעותי בתחומם.

למה עוד שבוע שבועיים? בתי הספר החלו להפתח כבר בשבוע הראשון של מאי. לפי מה שאתה אומר, אנחנו אמורים להיות כבר בשיא ה״פיגוע״.

אם מדובר רק במראה, תבדוק אם יש לך במסגרת המקיף ביטוח פנסים ומראות (בד״כ זה בא יחד עם ביטוח שמשות). זו פוליסה נפרדת מהביטוח המקיף (בד״כ נותנת השירות היא אחת מחברות שירותי הדרך), ההשתתפות העצמית נמוכה בהרבה (סד״ג של 200-300 ש״ח) וחשוב מכל, הפעלה שלה לא נחשבת לתביעה של פוליסת הביטוח המקיף ולכן לא גוררת עליית פרמיה. בשנה שעברה, חברה טובה שלי השתמשה בביטוח כזה כדי להחליף מראת צד שבורה - אאל״ט, ההשתתפות העצמית היתה על סך 250 ש״ח. לי יצא פעם (לדעתי לפני משהו כמו שנתיים) להחליף פנס אחורי במסגרת ביטוח כזה, ההשתתפות העצמית היתה 180 ש״ח. כאמור, בשני המקרים לא נרשמה תביעה בהיסטוריה הביטוחית.

אתה צודק שזה לא מצוין בפירוש בטקסט, אבל בד״כ בהקשר הזה הכוונה ל-sensitivity ולא ל-specificity. אני לפחות לא נתקלתי מעולם בהתייחסות ל-specificity כ״מהימנות״ (reliability) בתחום; ברוב המקרים הכוונה היתה ל-sensitivity, ובמקרים בודדים ל-accuracy (שזו כמובן טעות פטאלית במקרה שבו הדאטה לא מאוזן). מן הסתם, בפרסומים מדעיים נהוג לרוב לדווח sensitivity+specificity (ולפעמים AUC ו/או לצייר ROC, כשיש סף שאפשר לשחק בו) כדי לקבל תמונה שלמה. לפעמים - במקרים שבהם רוצים לדווח מספר אחד מייצג - נוהגים להתייחס לממוצע ההרמוני של ה-sensitivity וה-specificity (בעיקר לשימושים פנימיים, כדי להשוות בקלות כמותית בין settings שונים).