malcishua

השכר החציוני - ב-2018, אני לא מכיר נתון חדש יותר - היה כ-8000 ש״ח לחודש. השכר הממוצע עמד על 10,500.

סבבה, מי מכריח אותך להשקיע אותו בבורסה האמריקאית? או בכלל במשהו? תעבור ל-ira ותשאיר את הכסף במזומן (פיקדון עם ריבית קבועה אפסית). או תקנה איזו תעודה שצמודה לשקל, או איזה אג״ח מדינה. מה שבא לך. לפחות תשמור על הפטור ממס.

כמו שהמליצו לך קודם, אתה יכול לנהל את הקרן דרך ira. תקבל הזדמנות להפסיד את הכסף בעצמך, תוך שמירה על הפטור ממס.

אם היו נתונים מי נדבק איפה לא היית צריך שום מודל כדי להעריך איפה נדבקו יותר. לטעמי, מודל ויראלי לא יכול לתת מענה לבעיה הספציפית הזאת מכיוון שהוא לא נועד לכך. מודל הסתברותי שנבנה בדיוק לצורך הזה - כן יכול. לכן לדעתי עדיף. בקיצור, נסכים שלא להסכים.

על זה אני לא מסכים אתך. אפילו אם נניח שלומדים על הוירוס מספיק (ובלי להכנס לשאלה איך באמת הגורמים האחראיים אצלנו מגיעים ל״נראה לנו הגיוני״ הזה וכמה הם באמת מסתמכים על מודלים אפידמיים), עדיין תבניות ההדבקה תלויות מאוד בסוג האוכלוסיה, ההרגלים שלה ועוד המון פרמטרים שמתבטאים בדיוק בנתונים. אני מעדיף תמיד להבין מהנתונים שיש לי מה קורה, במקום (או לפחות בנוסף ל)לעשות השערות מראש. לעניות דעתי - ספציפית לעניין הבעיה של ״איפה מתרחשות כמה הדבקות״, המודלים שתארתי עדיפים על ניסיון לשימוש במודלים אפידמיים, שהמטרה שלהם בעצם שונה.

מבין לגמרי את ההשגות שלך, אבל מודלים מהסוג הזה יכולים להיות די אמינים, וכאמור, היתרון שלהם הוא שהם אפילו מספקים מדד ל-confidence שאתה יכול לתת בתוצאות שלהם. בכל מקרה, לדעתי הם עדיפים על דרך קבלת ההחלטות הנוכחית, שנראה כי היא נעה בין ״נראה לנו הגיוני ש״ לבין סגירה של הכל ואז התקפלות למי שעושה מספיק רעש. נקודה טובה, אבל קל מאוד להכניס למודל אילוצים לפי גודל התנועה הכללית במוקדים (למשל, לתת יותר ״משקל״ למוקדים עם תנועה נמוכה).

קודם כל, המודל שאתה מתאר מאוד פשטני. אתה יכול להוסיף עוד הרבה פרמטרים שאפשר להתחשב בהם: מתי ואיפה כל ביקור התרחש, מתי התגלתה ההדבקה, כמה נדבקים ביקרו באותו מקום (אם יש מספיק דאטה, אתה כבר תקבל הצטלבויות בין נדבקים שונים), ועוד. שנית, אם באמת כל הנבדקים שלך יראו ממש אותו דבר מבחינת ההיסטוריה שלהם (כמו בדוגמא שלך, כולל כל הפרמטרים הנוספים), ברור שיהיה לך קשה מאוד לעשות ניבוי משמעותי... השונות בין הדגימות היא בדיוק מה שמספק את האינפורמציה שמשמשת לניבוי (במקרה הקיצוני, פיצ׳ר שאין בו שונות - כלומר הוא מספר קבוע - מכיל אפס אינפורמציה). לבסוף, זה נכון שתמיד יש סיכוי שמה שקרה במציאות שונה לגמרי ממה שאתה מעריך שקרה. זה אופיים של מודלים הסתברותיים. אבל ככל שיש לך יותר דאטה, וכתלות במאפיינים אחרים של המודל, אנחנו יכולים לייצר מדד confidence שאומר לך עד כמה אפשר להסתמך על הניבוי - או במילים אחרות, מה המרווח ומה ההסתברות של הטעות.

זהו בדיוק, שאני לא מנסה לנחש איפה כל אדם נדבק. מתוך נתונים על מספר מספיק גדול של אנשים ומקומות, אני יכול לשערך את ההתפלגות על שיעורי ההדבקה בסוגי המקומות השונים. אני לא אדע בוודאות (וגם לא אתיימר לדעת) איפה כל אחד נדבק, אבל אפשר לנסות לשערך כמה אנשים נדבקו בכל מקום (או מה ההסתברות להדבק בכל מקום) ברמת confidence ידועה.

אוקיי, אז אתה מתייחס למודלים אפידמיים, או מודלים של דינמיקה של התפשטות מחלה. מודלים כאלה בד״כ משמשים כדי למדל התפשטות של מחלה באוכלוסיה תחת הנחות מפשטות (למשל, משפחה של פונקתיות מתימטיות שמאפיינת את ההתפשטות) ואז לשערך כל מיני פרמטרים סטטיסטיים של ההתפשטות - כמו למשל R0 המפורסם - ובעזרתם לנסות לחזות כל מיני דברים כמו כמה אנשים ידבקו בחלון זמן מסוים או מתי תתפתח חסינות עדר וכו׳. הם לוקחים בחשבון כל מיני מאפיינים של האוכלוסיה וגם מאפיינים ביולוגיים של הוירוס (כמו זה שהזכרת). אנחנו (או אני, לפחות, בהקשר של דבריו של שר הבריאות) מדברים כאן על משימה קצת שונה (ויותר פשוטה): ניסיון להבין - מתוך נתונים קיימים - איפה היו יותר ופחות הדבקות. הנתונים שלנו הם מי הנדבקים ובאילו מקומות הם ביקרו בשבוע-שבועיים האחרונים. מתוך הנתונים האלה אפשר לבנות מודל הסתברותי ולשערך באמצעותו ובאמצעות הנתונים שיש לנו כמה אנשים נדבקו באילו ממוקדי ההדבקה שמופיעים בנתונים. שים לב שזה שונה מאוד ממודל אפידמי - לא מעניין אותי קצב ההדבקה ואפילו לא מי הדביק את מי, אלא מה שיעורי ההדבקה בכל אחד מהמוקדים שהם הכי סבירים בהנתן הנתונים שלפנינו.

בוא נתחיל בשאלה - למה אתה מתכוון כשאתה כותב ״מודלים וירולוגיים״?

אני התכוונתי לסוג אחר של מודלים, לאו דווקא וירולוגיים. אבל באמת חפרתי מספיק...

אני לא יודע אם זה סוג המודלים שהשתמשו בו כדי לייצר את המצגות שראינו בחדשות (קשה לי להאמין, אבל אולי אני טועה). בכל אופן, כפי שכתבתי בהתחלה, נתונים מדויקים לא יהיו. אבל מניסיוני, מודלים מהסוג שהזכרתי יכולים להיות די אמינים, ולדעתי - אם מודל כזה אומר שרוב ההדבקות היו במקומות מסוג X ומיעוט ההדבקות היו במקומות מסוג Y - עדיף לעבוד לפי הניבוי הזה מאשר לפי ״נראה לנו שאנשים נדבקים בחדרי כושר, אז סגרנו אותם״. כמובן שאפשר להחליט שהכי בטוח לסגור הכל, אבל אז משלמים מחיר כלכלי וכו׳.

כאמור, מדובר במודלים הסתברותיים (לא דטרמיניסטים). ברור השסיכוי הוא לא בינארי, גם הפלט שלהם הוא לא כזה.

^ זהו, שאפשר לבנות מודל הסתברותי, שיתן ניבוי מה מפת ההדבקה (מבחינת מקומות) הסבירה ביותר מתוך הנתונים, ללא חקירה אפידימיולוגית. המודלים האלה יכולים להיות די מדויקים. היתרון שהם נותנים לך גם מידת ביטחון (confidence) ביכולת המודל לעשות את הניבוי.

נראה לי שלא הסברתי את עצמי טוב. המטרה היא לא להבין מי הדביק את מי, אלא לשערך מהם מוקדי ההדבקה העיקריים (על כך הויכוח ובהקשר הזה היתה האמירה של שר הבריאות). אתה יכול בהחלט לייצר שערוך מהנדבקים הטריים, נניח בשבוע האחרון. נראה לי שרוב האנשים זוכרים די טוב איפה ביקרו בשבוע-שבועיים האחרונים - ברור שיהיה רעש, אבל הוא חלק אינטגרלי מהמודל (כלומר מהנחות הבסיס). תקבל שערוך למפת ההדבקה נכון ללפני שבוע. נראה לי שזה מספיק טוב בכדי להעריך את סוגי מוקדי ההדבקה העיקריים.

אתה צודק בכך שזה בלתי אפשרי לייצר ״נתונים מדוייקים״, ושזה לא טריוויאלי לייצר שערוך טוב. אבל זה רחוק מאוד מבלתי אפשרי. בהנתן איחוד מפות התנועות של כל הנדבקים, אפשר לייצר מודל הסתברותי ולשערך מה תבנית ההדבקות הסבירה ביותר בהנתן הנתונים הקיימים. זה הולך ונעשה קשה יותר (מבחינת משאבים חישוביים) ככל שמספר הדגימות (נדבקים) עולה, אבל במספרים נוכחיים זה עדיין משהו שאפשר להתמודד איתו. השערוך הזה כמובן לעולם לא יהיה מדויק, אבל הוא יכול להיות לא רע בכלל (יש גם דרכים להעריך מה רמת ה-confidence בשערוך כזה).

הוא לא היה שר האוצר או משהו כזה? עבר הרבה זמן מאז שקראתי את הספרים...

יש לא מעט שכירים שמסוגלים להיות עצמאים ולא רוצים לעשת את זה, ומצד שני יש הרבה ״עצמאיים״ שלא באמת יודעים איך לייצר כסף בעצמם (ולכן בסופו של דבר כושלים). הדבר היחיד שיש לכל עצמאי ואין לאף שכיר זו הנכונות לקחת סיכון. והקורונה מראה לנו שלהרבה מאוד מהם אין באמת הבנה של משמעות הסיכון הזה. יותר כמו שילוב של ג׳וקר ויועץ מס.

ע״פ חוק, הסטודיו רשאי לגבות מכם דמי מנוי על החודשים בהם היה שימוש במנוי עד להודעת הביטול, ועוד חודש התראה מראש. כלומר, אם השתמשתם במנוי X חודשים והודעתם על ביטול, אתם צריכים לשלם על X+1 חודשים (כמובן שבמהלך החודש שאחרי ההודעה יש לכם זכות להמשיך להשתמש במנוי). כמו כן, אם טרם ההתקשרות הסטודיו הודיע לכם בכתב על קיום מסלול אלטרנטיבי ע״ב תשלום חודשי (לעומת מסלול של התחייבות מראש למספר חודשים קבוע, כמו שאתם עשיתם), הוא רשאי לגבות דמי ביטול בסך ההפרש בין התשלום שהייתם משלמים ע״ב מנוי חודשי לתשלום בםועל, על התקופה בה השתמשתם במנוי (X+1 חודשים). אחרת, אין לגבות דמי ביטול. במקרה שלכם, לדעתי הסטודיו לא מנסה לגבות דמי ביטול, אלא פשוט את דמי המנוי עבור שלושת החודשים שעברו מתחילת המנוי ועד להודעה שלכם (אמצע פברואר עד אמצע מאי) + חודש התראה מראש, סה״כ 4 חודשים (ולכן מתכוון להחזיר לכם 20 חודשים). העניין הוא כמובן שאסור לו לגבות מכם דמי מנוי על החודשיים בהם הוא היה סגור (אמצע מרץ עד אמצע מאי). כלומר הוא כן אמור לגבות על החודש הראשון בו היה שימוש במנוי (אמצע פברואר עד אמצע מרץ) ועוד חודש התראה מראש, ולזכות אתכם על 22 החודשים הנותרים. מקור: http://www.economy.gov.il/Trade/ConsumerProtection/Instructions/DocLib/1.pdf

הבורסה אולי התאוששה במידת מה, אבל המניה של הולמס פלייס למשל (אמרנו חדרי כושר, לא?) עדיין במינוס 40% מהשיא שלה בפברואר. אגב, יש לא מעט אנשים שהתיק שלהם בהפסד של עשרות אחוזים בגלל הקורונה, וישאר כזה לאורך זמן. למה לא? בגלל שהשקעתי בכישוריו של מישהו אחר ולא שלי? אולי זו דווקא החלטה מושכלת יותר, להשקיע ברשת חדרי כושר שהוכיחה את עצמה ולא בניסיון עצמי לבנות עסק מאפס? כאמור, ספוקלטיבית (לפחות) באותה המידה.

לא. הראשון השקיע כסף במומחיות שלו עצמו. השני השקיע כסף במומחיות של מישהו שהוא מאמין בו. שניהם ספקולנטים בדיוק באותה המידה. יותר מהר מהמניה שצנחה בעשרות אחוזים תוך כמה ימים?

מי אומר שכל החלקים האלה אכן הוחלפו? זה דוח השמאי שעל פיו נקבע האובדן. הבעלים קיבל פיצוי בגובה מחירון, הרכב התגלגל לסוחר ל״שיפוץ״, ולך תדע איך הוא בחר ״לתקן״ אותו. אני די בטוח שלא לפי דוח השמאי.

מצחיק, כי המנגנון שהכי זמין לאדם הממוצע דרכו הוא יכול להשקיע בעסק (או חברה ציבורית) הוא קניית מניה של אותו עסק. בוא ניקח שני אנשים היפותטיים: אחד מהם ״השקיע״ בחדר כושר דרך קניה של ציוד לעסק. השני קנה מניות של הולמס פלייס. עכשיו באה הקורונה, חדרי הכושר נסגרו, והמניה של הולמס פלייס צנחה. לשיטתך, הראשון צריך לקבל פוצימוצי וממתקים מהמדינה, הרי הוא השקיע מכספו בעסק חי ונושם. השני? יכול לחפש את ההשקעה שלו בביוב הקרוב.

טעות. במקרה של אובדן (גם להלכה), חברת הביטוח משלמת 100% מערך הרכב לפי המחירון המשוקלל (ובניכוי ירידות ערך הסטוריות).