malcishua

לגבי מדעי החברה, אתה צודק. לגבי מדעי הרוח, אני לא מסכים אתך - מכיר כמה וכמה חוקרים מצויינים ורציניים שאין להם שום יכולת מתימטית (לא רק סבירה, אלא אפס). וזה לא מפריע להם כהוא זה להיות מוצלחים מאוד ולהוביל מחקר משמעותי בתחומם.

למה עוד שבוע שבועיים? בתי הספר החלו להפתח כבר בשבוע הראשון של מאי. לפי מה שאתה אומר, אנחנו אמורים להיות כבר בשיא ה״פיגוע״.

אם מדובר רק במראה, תבדוק אם יש לך במסגרת המקיף ביטוח פנסים ומראות (בד״כ זה בא יחד עם ביטוח שמשות). זו פוליסה נפרדת מהביטוח המקיף (בד״כ נותנת השירות היא אחת מחברות שירותי הדרך), ההשתתפות העצמית נמוכה בהרבה (סד״ג של 200-300 ש״ח) וחשוב מכל, הפעלה שלה לא נחשבת לתביעה של פוליסת הביטוח המקיף ולכן לא גוררת עליית פרמיה. בשנה שעברה, חברה טובה שלי השתמשה בביטוח כזה כדי להחליף מראת צד שבורה - אאל״ט, ההשתתפות העצמית היתה על סך 250 ש״ח. לי יצא פעם (לדעתי לפני משהו כמו שנתיים) להחליף פנס אחורי במסגרת ביטוח כזה, ההשתתפות העצמית היתה 180 ש״ח. כאמור, בשני המקרים לא נרשמה תביעה בהיסטוריה הביטוחית.

אתה צודק שזה לא מצוין בפירוש בטקסט, אבל בד״כ בהקשר הזה הכוונה ל-sensitivity ולא ל-specificity. אני לפחות לא נתקלתי מעולם בהתייחסות ל-specificity כ״מהימנות״ (reliability) בתחום; ברוב המקרים הכוונה היתה ל-sensitivity, ובמקרים בודדים ל-accuracy (שזו כמובן טעות פטאלית במקרה שבו הדאטה לא מאוזן). מן הסתם, בפרסומים מדעיים נהוג לרוב לדווח sensitivity+specificity (ולפעמים AUC ו/או לצייר ROC, כשיש סף שאפשר לשחק בו) כדי לקבל תמונה שלמה. לפעמים - במקרים שבהם רוצים לדווח מספר אחד מייצג - נוהגים להתייחס לממוצע ההרמוני של ה-sensitivity וה-specificity (בעיקר לשימושים פנימיים, כדי להשוות בקלות כמותית בין settings שונים).

מעניין כמה מתוך ה-100 ומשהו נדבקים בגמנסיה מפגינים סימפטומים. אם הם לא היו מקושרים כולם למוסד לימודים, כמה מהם היו בכלל נכנסים לסטטיסטיקה בתור מאובחנים מאומתים?

אכן, לקחתי בטעות עליה במספר כולל במקום מספר חולים חדשים. אבל גם בגרף שאתה צירפת יש בחודש האחרון שני מקרים של פחות מ-10 חדשים ביממה - ב-16/5 וב-23/5. בכל מקרה, לטעמי אין למספר הזה הרבה משמעות, מכיוון שהוא תלוי מאוד גם במספר הבדיקות שנערכו באותו יום ולא פחות - גם באיזורים שבהם נערכו הבדיקות.

״5-10 חולים חדשים ביום״ 15/5: 10 20/5: 6 24/5: 5

כולכם מפספסים את הנקודה. ילדים לא מתחתנים, לא מזמינים הגברה או תאורה לאירועים. לכן באמת שאין שום בעיה לסגור אותם בבית.

תגובה דיפולטיבית של צ׳מגאיי, גם אם זה היה פוסט על פריחת החרציות בעמק האלה... 😀 לעתם העניין - אני מסכים עם צ׳מגאיי (לא לגבי האפוקליפסה..). אי אפשר לראות את הוידאו ולא להזדעזע. הבנאדם מתחנן לאוויר במשך כמה דקות עד שהחנק מכריע אותו. יריה בחזה היא סוג של אלטרואיזם לעומת מוות כזה. זה לא משנה גם אם הוא חשוד ברצח (והוא לא, רחוק מזה) - זה לא מגיע לאף אחד.

כל אחד והקונוטציות שלו.

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3827910,00.html

ברור, ככה אני מודד אותם לפני שאני שם בבצק.

ברור, הגרסה הישראלית של הקורונה שונה לגמרי. בניגוד לכל מה שידוע לנו על מגפות, או סתם היגיון בריא, לא רק שהקורונה הישראלית לא מתפשטת באירועים המוניים, היא למעשה פגיעה לאירועים המוניים ודועכת מהר יותר ככל שהאירוע המוני יותר. במיוחד אם מי שעושה בו את ההגברה (והתאורה המדהימה) הוא טרנספורטר. אני מתנצל בפני שאר הקוראים בפורום על כך שהאכלתי את הטרול. זה לא יקרה שוב.

יש, קוראים לו ביבי.

שתי דוגמאות אקראיות: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5699733,00.html https://edition.cnn.com/world/live-news/coronavirus-pandemic-05-20-20-intl/h_37ead75cf3ad1b249ae9c18b3faea7ee לא חסרות עוד דוגמאות, אתה מוזמן לחפש בגוגל.

אבל לפי ההיגיון של קורולה, ברגע שיש 4000 אנשים באירוע זה כן ודאי. וזו כמובן טעות, בדיוק כמו החישובים האחרים שלו. בוא נתעלם לרגע מהפיזור באוכלוסיה. הטענה של קורולה שקולה לטיעון הבא: נניח שיש לי שק שבו 10,000,000 כדורים, מתוכם 2500 אדומים (והשאר ירוקים). מכיוון שהסיכוי למשוך כדור אדום מהשק הוא 1/4000, אם אני מושך 2000 כדורים מהשק, יש לי סיכוי של 50% ש(לפחות )אחד מהם יהיה אדום. לפי אותו היגיון, אם אני מושך 4000 כדורים, הסיכוי שאחד מהם יהיה אדום הוא 100%, לא? התשובה היא כמובן לא בשני המקרים (2000 או 4000). נתתי את המקרה השני רק כדי להדגים את זה.

אז לפי אותו היגיון, אם היו 4000 איש באירוע, הסיכוי שהיה שם חולה הוא 100%? כלומר ודאי? סתם שואל.

אני שמעתי כבר ממספר די גדול של אנשים, שמכיוון שלא נסעו בפסח לחופשה ולא הוציאו כסף על מתנות ו/או ארוחת חג, הם יוצאים מהתקופה הזאת עם עודף כסף (יחסית לשנה רגילה). ומדובר באנשים שחטפו קיצוצים מסוגים שונים במשכורת, חלקם אפילו בחל״ת. אני מניח שכשהאבק ישקע, דמי האבטלה יגמרו ובעיקר המיסים יעלו, נראה את האפקט האמיתי של המכה הכלכלית.

ודאי שיש. לא רק קונספטואלית - היא לא נקבעה כמשרת אמון, בניגוד למשרות אחרות שכן נקבעו ככאלה (אתה יכול למצוא רשימה ב״כללים, נהלים והנחיות למנהלים כלליים ומוקבליהם בשירות המדינה״ בלינק שצירפתי) - אלא גם קונקרטית, שכן ע״מ למנות מועמד למנכ״לות משרד יש לעבור ועדת מינויים בראשות נציב המדינה ובהשתתפות נציגי הציבור. מתוך הכללים: הזילות ש״מקובל״ לבצע (אני מניח שבכל קצוות הקשת הפוליטית, אגב) בנהלים הנ״ל - hence, שחיתות - כבר עניין אחר.

למעשה, משרת מנכ״ל משרד ממשלתי אינה מוגדרת כמשרת אמון, אלא כ״כמשרה מקצועית בכירה הפטורה ממכרז על פי חוק״. https://www.gov.il/BlobFolder/policy/ceosguidelines_2015/he/ceosguidelines2015_0.pdf

שוב, רק כדי להבהיר סופית: אם אתה מרוויח X ש״ח, אתה תשלם מס על X ש״ח, וזה לא משנה אם אתה מרוויח X ש״ח במקום עבודה אחד או 0.5X ש״ח בשני מקומות עבודה, או אפילו 0.1X ש״ח ב-10 מקומות עבודה. כל עוד אתה עושה תאום מס כנדרש ו/או מגיש בקשה להחזר בסוף השנה.

מקווה מאוד שאתה לא עובד בשני מקומות... זה פשוט לא נכון. אתה תשלם 50% מס במקום העבודה השני רק אם לא עשית תאום מס. אם כן עשית (כמו שצריך), תשלם בדיוק את אותו שיעור מס כאילו היית מרוויח את כל הסכום במקום עבודה אחד. וגם אם לא עשית (או טעית בחישובים בתאום המס), אתה יכול להגיש בקשה להחזר מס בסוף השנה ולקבל חזרה את כל המס העודף ששילמת.

התכוונתי כמובן ל״השוואת תנאים״, כלומר גיוס בגיל 18. כאמור, יש מספר גדול של חיילי חובה לא חרדים שזכאים לתשמ״ש כבר היום (אולי אפילו יותר מחרדים בגיל גיוס?). לפי אותו היגיון של לשחרר חרדים שמגיעים לזכאות לתשמ״ש, אתה יכול לומר שיש היגיון בלשחרר כבר עכשיו את כל מי שזכאי לתשמ״ש. סביר שתחסוך לצה״ל הרבה כסף. לא התכוונתי כמובן שזה לא יקרה... אבל כן שההריון ידחה בפרק זמן לא מבוטל - נניח, לפי החישוב שלך, חצי שנה לילד. אני מסכים לגמרי שצה״ל יאלץ לשנות את התקנות הנוגעות לתשמ״ש ע״מ להתמודד עם גיוס יותר ויותר חרדים, אבל בין העיכוב בילודה בעקבות הגיוס לבין העובדה שלצה״ל יהיה זמן לשנות את התקנות שלו כדי להתמודד עם גיוס החרדים (שלא יתחיל מאסיבית בן לילה), ההרגשה שלי שצה״ל יצליח להתסגל לגיוס חרדים אם וכאשר זה יקרה, לפחות מהפן הכלכלי.

ברור, אבל אני כן אומר, שלפי אותו ההיגיון אתה יכול להחליט היום שאתה לא טורח לשלם תשמ״ש לאף אחד, אלא מוותר על כל מי שזה מגיע לו. אני מניח שיש בצה״ל כיום די הרבה זכאים לתשמ״ש - אולי אפילו יותר מאשר חרדים בני 18-21. סטטיסטית, אם אתה זמין פחות - הסיכוי לפגוע יורד. מודה שאין לי מספיק ידע כדי להעריך בכמה, אבל אני מעריך שאם אתה יוצא הביתה פעם בשבועיים (ואין לך ממש שליטה על מתי זה יהיה), הסיכוי יורד משמעותית... במיוחד אם גם בצד השני יש הגבלה על מתי אפשר לנסות (נידה וכו׳). בכל מקרה, שוב, אני מניח שאם וכאשר יתחיל גיוס חרדים בהיקף גדול יותר (ומן הסתם, זה יקרה בהדרגה), צה״ל יעבור תהליך הסתגלות שיכלול בין השאר גם שינוי של התקנות הרלוונטיות.

אבל לפי ההיגיון הזה מתכתחילה עדיף לא לגייס את כל מי שבא מרקע סוציואקונומי קשה מספיק כדי לקבל תשמ״ש... אגב, אני מניח שאם באמת מתישהו יהיה גיוס מסיבי יותר של חרדים לצה״ל תתבצע התאמה מחדש למצב (מבחינת התקנות). אני לא יודע כמה תשמ״ש מקבל חייל נשוי, אבל אני לא רואה את ההיגיון בלשלם למישהו תוספת על כך שהסטטוס שלו במשרד הפנים משתנה מ״רווק״ ל״נשוי״. לגבי ילדים, אני מנחש שפרק הזמן שעובר מהנישואים ועד לילד הראשון יתארך משמעותית עבור חיילים בשירות סדיר (בכ״ז, יש הרבה פחות הזדמנויות לנסות..).