malcishua

ודאי שיש קשר. ברגע שאתה מספק שירות שנקבע למקום וזמן ספציפיים, זמן האספקה הוא חלק אינטגלי מהשירות, מכיוון שהשירות קשור ישירות לאירוע של הלקוח, ובכל זמן אחר הוא חסר ערך עבורו. בכל אופן, ביקשת דעות נוספות - קיבלת. מאחל לך (בכנות) שהעניינים יסתדרו על הצד הטוב ביותר.

לא מעניין אותי אילו ״מומחים״ בעולם טוענים שהמספרים נכונים, אתה הוא זה שכותב אותם פה שוב ושוב ו״מצדיק״ אותם ע״י כל מיני חישובים לא מבוססים. ושים לב מה אני אומר - אני לא טוען שמספר הנדבקים האמיתי הוא פי 10, או כל מכפלה אחרת. אני אומר דבר אחד פשוט - אי אפשר לדעת, ואין טעם לעשות הערכות לא מבוססות כרגע. ובטח לא להלחיץ את עצמך (ואחרים) בגללן. לגבי החלק השני - שוב, איך אתה יודע איזה אחוז מהנדבקים זקוק להנשמה? הרגע הסכמנו שאנחנו לא יודעים אפילו איזה אחוז מהנדבקים מגיע למצב שבו הוא זקוק לטיפול... למה אתה מתעקש להמשיך לעשות השערות לא מבוססות?

נניח שאתה הזמנת מודול תאורה מספק כלשהו, ושילמת מקדמה. זמן מה לאחר מכן, הספק יוצר איתך קשר, אומר שהוא לא מסוגל לספק את המודול המבוקש, ומציע לך מודול אחר שלטענתו שווה ערך. האם לדעתך אתה מחויב לקבל את הצעתו? ואם לא, האם זכותו לשמור אצלו את המקדמה?

ה״שירות״ המדובר הוא שימוש בשירותיך בתאריך מסוים. הוא לא ויתר על השירות - אתה לא מסוגל לספק את השירות הזה (בשל החלטת הממשלה). הוא לא מחויב להמיר את השירות הזה בשירות בתאריך אחר.

אבל עקרונית, הלקוח לא מחויב לקבוע איתך תאריך חלופי, הוא יכול פשוט לוותר על שירותיך. הוא סגר איתך על תאריך ספציפי, ומכורח הנסיבות אתה לא מסוגל לעמוד בסיכום (לא באשמתך כמובן!). מכיוון שהביטול לא קרה באשמת הלקוח, הוא לא צריך לשאת בדמי הביטול. מי שכן צריך לשאת בהם היא הממשלה (בעולם מושלם..), שאחראית להפסד שלך. כמובן שהאופציה הטובה ביותר (עבור שניכם) היא להצליח לסגור על תאריך חלופי, ואני מאחל לך שזה מה שיקרה בסופו של דבר. אני כן חושב שהלקוח צריך לההתאמץ ככל הניתן להגיע איתך לסיכום על תאריך חלופי שיהיה מקובל על שניכם, ולו מתוך הגינות בסיסית.

שוב, זה שנגרם לך נזק ואתה בהפסד - ברור. אבל הוא לא באשמת הלקוח. אם הלקוח מבטל - הנזק נגרם באשמתו, מכיוון שהיית יכול לעבוד באירוע אחר באותו יום אם הוא לא היה סוגר איתך. אם הממשלה מבטלת את כל האירועים באותו היום - בכל מקרה לא היית יכול לעבוד באותו היום. נגרם לך נזק, אבל לא באשמת הלקוח, אלא באשמת הממשלה. לכן הוא לא זה שצריך לשאת בתשלום דמי הביטול.

לטעמי, הדיון כאן הוא לא האם אתה מחויב לתאריך חלופי זה או אחר (לי אישית נראה שברור שלא) אלא אם הלקוח מחויב בדמי הביטול. ולדעתי, במקרה הזה הוא לא מחויב לשלם לך דמי ביטול. איך שאני רואה את זה, מטרת דמי הביטול היא לפצות אותך על אובדן הכנסה פוטנציאלית כתוצאה מהביטול. מכיוון שהאירוע בוטל בשל החלטת הממשלה, ובכל מקרה לא היתה לך אפשרות לעבוד באירוע אחר באותו היום, הרי שלא נגרם לך הפסד באשמת הלקוח, אלא באשמת הממשלה. לכן הלקוח לא אמור לשאת באשמה (ובתשלום).

אתה ממשיך להתעקש על הטעות הזאת, למרות שהעמדתי אותך עליה כבר מוקדם יותר. נכון לעכשיו אין שום דרך להעריך נכון את אחוזי התמותה (האמיתיים) כתוצאה מנגיף הקורונה, מכיוון ששלושת הנתונים הרלוונטיים - מספר המתים, מספר המחלימים ומספר הנדבקים - הם כרגע לא ברי השוואה. מכיוון שהזמן למוות מרגע ההדבקה קצר משמעותית מזמן ההחלמה, שני הנתונים הראשונים נמצאים בדיליי משמעותי זה מזה ולכן היחס ביניהם בנקודת הזמן הנוכחית חסר משמעות. בנוסף, הנתון השלישי - מספר הנדבקים הידוע - הוא לא אמין, ולמעשה מהווה חסם תחתון בלבד על הנתון האמיתי. לדוגמא, אם כרגע ידוע על כ-200 נדבקים בארץ, המספר האמיתי יכול להיות כל ערך מ-200 ועד [הכנס כאן מספר גדול כרצונך]. לכן האמירה הזאת, ש״כנראה 3-7 אחוז מאיתנו״ ימותו מהנגיף, היא מופרכת ומשוללת כל בסיס. זה מה שקורה כשאנשים משתמשים בכלים סטטיסטיים מבלי להבין מה עומד מאחוריהם, או מאחורי הנתונים עליהם הם משתמשים בהם. גם כאן אתה טועה. לא צריך לכל היותר 1000 נדבקים ביום, צריך לכל היותר 1000 אנשים שזקוקים לטיפול רפואי קריטי ביום. כאמור, אנחנו כרגע לא יודעים באמת איזה אחוז מתוך הנדבקים זקוק בכלל לטיפול רפואי קריטי. וזה לפני שאנחנו מעלים את האפשרות שימצא חיסון לנגיף הרבה לפני ש-״6000 יום״ יעברו.

אני לא מציע דרך אחרת, כי אין כרגע דרך להעריך נכון את אחוז התמותה מהמחלה. אני כן מציע לנשום עמוק ולהרגע, במקום להלחץ מסטטיסטיקות שאין להן משמעות אמיתית. כאמור, האמירה הזאת מוטעית מיסודה, מכיוון שאין שום בסיס להשוואה בין המקרים הסגורים לאחוז התמותה (מהסיבות שציינתי למעלה). לא, מכיוון שיש כאן משתנה אחד עם הרבה רעש: מספר המדידות. מספר המתים הוא נתון, אבל מספר המדידות לא. לכן ככל שתמדוד יותר (בנקודת זמן ספציפית), כך אחוז המתים ירד - אבל זה לא ייצג שום אספקט פנדמי אמיתי של המחלה. למעשה, הדרך הכי קלה ״להוריד״ את אחוז התמותה (לפי שיטת ההערכה הזו - מתוך מספר הנבדקים) היא פשוט לבדוק כמה שיותר אנשים. החשד שלי הוא שזו בדיוק הסיבה שבקוריאה אחוז התמותה נמוך כל כך (אגב, זו לא ביקורת כמובן - לדעתי הכיוון הנכון הוא ליזום כמה שיותר בדיקות באוכלוסיה. ברור שיש חסמים לוגיסטיים). זו השערה חסרת בסיס (״כמות הלא מאובחנים לא כל כך גבוהה״). ולגבי ככל שמתקדמים - זה אולי יהיה נכון קרוב מאוד לסוף (כשההדבקה תדעך), אבל אנחנו רק בתחילת הסיפור.

ליחס הזה - מספר מקרי המוות חלקי מספר מקרי ההחלמה - אין שום משמעות כרגע, מכיוון שהזמן הממוצע מרגע ההדבקה ועד למוות קטן בהרבה מהזמן הממוצע מרגע ההדבקה ועד להחלמה. מכיוון שקצב ההדבקה עצמו הוא אקפוננציאלי (בזמן), ברור לגמרי שמספר המתים יעלה בקצב מהיר יותר ממספר מקרי ההחלמה (בהנחה שאחוז מקרי המוות מתוך מקרי ההדבקה הוא קבוע). לכן ליחס ביניהם, כאמור, אין משמעות אמיתית. למעשה, תהיה לו משמעות אמיתית רק לאחר שההדבקה תפסק וכל המקרים יסגרו.

בדיוק. כפי שאתה עצמך כתבת, המעסיק משלם עוד סכום חודשי עבור הרכב לחברת הליסינג. תיאורטית, אם אתה מוותר על הרכב, הוא יכול במקום זה לשלם את הסכום הזה לך (מבחינתו, מה אכפת לו לאן הכסף ילך?). ואז צריך לקחת בחשבון לא רק את שווי השימוש אלא את התוספת למשכורת בגובה התשלום שהיה אמור להיות לחברת הליסינג. כל זה כמובן לא מדויק לגמרי כי צריך לקחת בחשבון כל מיני זוטות (כמו למשל העובדה שעל התשלום לחברת הליסינג המעסיק מזדכה מול מע״מ, לכן התוספת הריאלית למשכורת תהיה נמוכה יותר), אבל תיאורטית, יכול להיות מצב שבו משתלם יותר לרכוש רכב פרטי.

מה לגבי אפשרות לביטול "תודה"? נגיד בחלון זמן קצר של דקה-שתיים (כמו בעריכת הודעה). ב-tapatalk ממש קל לנגוע באייקון בטעות...

העדכון כן עלול לשנות את האחוז שמשלמים עד הסכום המצוין (כלומר את ה-35%).

אג״ח - איגרת חוב - כשמה היא, תעודה המעידה על חוב כלפי המחזיק בה. איגרת חוב המונפקת ע״י מדינה (בעצם כל אג״ח) מבטיחה למחזיק בה תמורה מסוימת (בד״כ מחיר הקניה + איזושהי תשואה שנתית) בתאריך הנקוב בה. כך שאפילו אם הערך הסחיר שלה יורד במשך הזמן, בתאריך הפדיון - המחזיק בה מקבל את כל הסכום המוסכם מראש. לכן הקונה (מהגוף המנפיק) לא באמת יכול להפסיד, בתנאי שהוא יכול לחכות עד סוף התקופה, אלא אם כמובן הגוף המנפיק פושט רגל. כך שאם אני מבין אתכם נכון, ההשוואה לאג״ח דווקא מיטיבה עם בעלי המספרים הירוקים...

לדעתי, אין טעם לפעול פה משיקוליים רגשיים (חמדן וכו׳). צריך לגשת לענין באופן רציונלי: 1. אם אתה מתכוון לשכור דירה לשנה אחת ו/או לא מפריע לך לעבור שוב דירה (במידת הצורך) בסוף השנה, ומכל הבחינות האחרות הדירה נראית לך, הסעיף הזה לא אמור להפריע לך לשכור אותה. בסוף השנה אתה יכול פשוט לעזוב אם לא מתאים לך להשאר תחת תנאי החוזה. 2. אם, לעומת זאת, אתה מעוניין למצוא דירה לטווח הבינוני-ארוך - וזה מה שציינת בהודעה הראושנה בשרשור - יש לחשב את שכר הדירה תחת תנאי החוזה ב-5-6 שנים הקרובות ופשוט להחליט אם זה מתאים לך מבחינת התקציב. אין פה ענין של חמדן/לא חמדן - שכר הדירה נקבע מראש, וזו החלטה שלך אם מתאים לך או לא. כן יש לקחת בחשבון שתמיד אפשר לעזוב (בסוף כל שנה) במידת הצורך. אגב, האם הסעיף מציין כמה פעמים המשכיר מתחייב לחדש את החוזה לשנה נוספת (כלומר לכמה שנים מובטח לך השכ״ד + התוספת)? אתה יכול לצרף כאן את הניסוח המדויק של הסעיף?

https://www.ebay.com/itm/HONDA-CIVIC-MK8-07-2011-YEAR-RHD-FRONT-RIGHT-DOOR-EXTERIOR-HANDLE-72140-SMG-E020/202615733215?epid=28023393745&hash=item2f2cd6bbdf:g:j3QAAOSw5S9bj6oi

e490 הוא דגם מצוין, אבל יש לו חיסרון אחד: המשקל. לפי לנובו המשקל שלו מתחיל ב-1.75 ק״ג (אגב, לא ברור מאיפה הביאו נתון של 1.6 ק״ג בלינק שהבאת). למי שמתכוון להסתובב הרבה עם הלפטופ (ותכלס, אם אתה קונה 14״ ולא 15״ כנראה שזה אחד השיקולים העיקריים שלך), זה לא מעט... למעשה, אחרי חיפוש זריז בזאפ, בקטגוריה של 14״ ה-e490 הוא הכבד ביותר (האחרים נעים בין 1.4 ל-1.6 ק״ג).

למעשה, מתוך 20,000 ישארו לך 13,000 נטו. אבל תקבל גם קרן השתלמות בערך של כ-144,000 ש״ח כל 6 שנים (וזה לפני שאתה משקלל את התשואה, רק הקרן). וגם תוסיף 3700 ש״ח בחודש הפרשות לפנסיה ופיצויים (שוב, לפני שקלול התשואה, רק הקרן). נכון שקה״ש רק כל 6 שנים, והפנסיה בגיל הפרישה, אבל בכל זאת - אנחנו מדברים פה על הטווח הארוך, לא? אם תסכם את הכל תגיע - ושוב, לפני שקלול תשואה שמן הסתם תקפיץ משמעותית את הקה״ש והפנסיה - לנטו של 18,700 בחודש. וכל זה (כן, אני יודע שכבר כתבתי, אבל זה קריטי) - לפני תשואה על קרנות ההשתלמות והפנסיה, שכנראה יקפיצו משמעותית את הסכומים. שווה או לא את התואר? זו כבר באמת החלטה שלך.

עד כמה שאני יודע, החוק לא אוסר על ״נגיעה״ בטלפון אלא על ״אחיזה״ בו, והוא כן מתיר שימוש בו באמצעות ״דיבורית״ ואף מגדיר למה הכוונה ב״דיבורית״:

אני מניח שאתה מתכוון ל-״13. אחרי שאתה בוחר דגם ומוסיף לסל, הוא מעביר אותך למסך שיש בו אפשרויות לשדרג את המחשב (בין השאר, את המעבד ל-i7).

(fusion זה הפתרון של vmware, לא?) אני משתמש למטרה הזאת ב-parallels (כבר תקופה לא קצרה), ובינתיים - מאוד מרוצה.

צריך להבין שבתארים שציינת, הרבה מאוד מהזמן והעבודה מושקעים בלימודים בבית ולא בכיתה. לדעתי, אם אתה בונה על כך שתלך ללימודים חמישי-שישי ואת שאר ימות השבוע תשקיע בעבודה במשרה מלאה - תשכח מזה. אני מאמין שהמסלול מתאים יותר לאנשים שעובדים משהו כמו חצי משרה או פחות, ויכולים להשקיע עוד חלק מימות השבוע בלימודים בבית.

זה לא מדויק. כל מערכת שמבצעת משימה חישובית ניתן לתאר בצורה הפשטנית הזאת (קלט => חישוב => פלט). השאלה היא על מה החישוב מתבסס, או מאיפה המודל שמבצא את החישוב הגיע. לצורך העניין, קח מערכת שמעבירה (כפי שתארת) את התמונה דרך אוסף של פילטרים, ולפי האקטיבציה שלהם מחליטה האם ואיפה יש פרצופים. השאלה היא מאיפה הפילטרים האלה - ומדיניות קבלת ההחלטה - הגיעו. אם הם הגיעו מתהליך ארוך של למידה (כלומר נלמדו) על דאטה סט של תמונות מתויגות (אגב, זה ממש תיאור אחד לאחד של Convolutional Neural Network), אז כן, בהחלט - מדובר ב-AI (או נכון יותר, Machine Learning). אגב, התחום כולו מבוסס בדיוק על ״סטטיסטיקה, מספרים, אחוזים״...

לא, התכוונתי ל-invoice דרך איביי. אחרי שאתה קונה (כלומר מתחייב לקנות) מוצר, ולפני שאתה משלם, יש למוכר אפשרות להוציא לך invoice על ה-item מחשבון המוכר שלו באיביי. ואז תשלום ה-invoice נעשה גם הוא דרך איביי.

בקש ממנו שישלח לך invoice חדש עם דמי המשלוח הנכונים - למיטב זכרוני יש לו אפשרות כזו, כך שאין צורך לבטל את הרכישה ולקנות מחדש. יכול להיות שלפני שהוא עושה את זה, הוא יצטרך להוסיף אפשרות חדשה ל-shipping במחיר שהוא סיכם אתך (13 פאונד), כדי שיוכל לבחור אותה כשהוא מוציא invoice חדש.