malcishua

בדיוק. מדובר בדיג של מספרים חיים. בערך כמו שספאמרים מחדירים remote content לאימיילים שהם שולחים לך כדי לקבל אינדיקציה שקראת אותם (ולכן וריפיקציה שמדובר באימייל ״חי״).

לא מדויק, עלולה להיות עמלת היוון (בנוסף לכל מיני עמלות אדמיניסטרציה מינוריות).

אתה טועה. רשום בפירוש שאולמות קטנים יוכלו להכניס לא יותר מאדם לכל שני מ״ר, כלומר פוטנציאלית פחות מ-250 איש. לגבי ההגבלה המקסימלית - נכון, הוחלט על מקסימום של 250 איש, גם באולמות גדולים. אבל לא על זה התלוננת, נכון? התלוננת על כך שמרשים לדחוס 250 איש באולמות קטנים, וזה פשוט לא נכון.

זה בדיוק מה שעשו בזמנו, בהוראות המנהל מתאריך 14/6: 250 זו התפוסה המקסימלית, אבל אם האולם קטן הוא יורשה להכניס פחות אנשים, כתלות בשטח שלו. הייתי מצפה ממך להכיר את ההנחיות, בתור מישהו שעוסק בתחום.

הוא יכול לטעון שלמעשה סיכמתם על הסכום הזה ביניכם וחיכיתם שתוקף חוזה התיווך יפוג כדי לעשות את העסקה בסכום הזה ללא תשלום דמי תיווך. אני מאמין לך כמובן שזה לא המקרה. אגב, ידוע לך אם המוכר קיבל גם הוא דרישה לתשלום דמי תיווך?

מה כתוב בטופס שחתמתם עליו? האם מצוין בו תוקף להסכם בינך לבין המתווך?

ברור שעדיף לקבל את הכסף ביד (כמו אצלכם), אני רק מציין שגם למי שמעדיף להביא אוכל מהבית יש די הרבה אפשרויות אחרות לנצל את ההטבה במקום ״לשרוף״ אותה.

האמת שהיום מקבלים תןביס לא רק במסעדות, אלא גם במכולות/פיצוחיות/מאפיות וכו׳. הרבה אנשים מביאים אוכל מהבית ומבזבזים את תקציב התןביס על לחמי מחמצת או קניות במכולת לבית...

אני לא בטוח, לדעתי זה מכוון בדיוק כדי למנוע מצב שהעובד מבזבז את כל התקציב על ארוחת שחיתות אחת. למה? אין לי מושג, באמת לא ברור למה צריך להיות אכפת למעסיק איך העובד מבזבז את תקציב הארוחות שלו. אני מבין, פשוט לא הכרתי את מה שאתה מתאר (כאמור, מכיר רק כרטיסי תןביס נטענים). תכלס, נשמע יותר הגיוני. אבל אז למה צריך תןביס? כן, זה (חדרי אוכל) נפוץ יותר מן הסתם בחברות גדולות. לא בטוח מה עדיף.

^ מוזר, מה שאתה מתאר לא מוכר לי בכלל. אצל כל מי שאני מכיר התןביס נטען ב-X ש״ח ליום, ויש לך אפשרות (אבל לא חובה) לקשר אותו לכרטיס אשראי כך שאם אתה חורג מהמכסה כרטיס האשראי מחוייב על ההפרש. ההבדל בד״כ הוא אם ניתן לצבור את הטעינה לאורך זמן - ברוב המקרים שאני מכיר, לא ניתן (כלומר אם לא בזבזת את ה-X ש״ח שלך היום, איבדת אותם). אבל כן מכיר מישהו שעובד בחברה גדולה יחסית בירושלים שם הטעינה היא חודשית והוא יכול לעשות עם הסכום מה שבא לו. כמובן שמשלמים בתחילת כל חודש שווי מס על היתרה שנוצלה בחודש הקודם.

120?? תגיד, הסתכלת בתמונה??? https://www.ynet.co.il/health/article/S1ArovCT8

אולי, אבל אין סיכוי שהוא יעשה את זה. כי זה אומר בגיל 67 לעזוב את הבית שלו, להתחיל להתגלגל בין דירות שכורות ולהיות תלוי בגחמות המשכירים. ומה יקרה אחרי 12.5 שנים? בגיל 80 יזרק לרחוב? וזה לפני שבכלל לוקחים בחשבון שחיקה של הסכום כתוצאה מעליית יוקר המחיה. ולא נכנס בכלל למקרה שבו יש בעיות רפואיות שדורשות טיפולים יקרים ו/או סיעוד. לדעתי, התרחיש הסביר הוא כזה: יקנה יחד עם הבן שלו דירה/בית יחסית גדולים ויעבור לגור איתו ועם המשפחה שלו (עד שלבן ימאס ויזרוק אותו לאיזה בית אבות ציבורי). אגב, מכיר שני מקרים כאלה כבר היום (של הורה שתרם את הבית+חסכונות שלו לילד כדי שיקנה בית ועבר לגור איתו).

אני רואה את זה קצת אחרת. לדעתי, הרוב המוחלט פשוט ימשוך חסכונות, קרנות השתלמות ואפילו בטחונות פנסיוניים כדי להמשיך ולעמוד בתשלומים. הוא לא יגיע לפשיטת רגל ולא לרחוב, אבל כן יגיע לגיל הפנסיה עם דירה וכמעט שום דבר מעבר לזה - פנסיה זעירה (במקרה הטוב) וקצבת זקנה (שמי יודע כמה תשחק עד אז).

גם עם הילדים. בכלל, הגישה הזאת ש״בן 24 אז יכול לחזור לאמא״ היא פשטנית מאוד (למרות שבממוצע, יש בה גרעין של אמת). אני מכיר אנשים שבגיל 22 לא היה להם בית לחזור אליו במקרה הצורך (אם מדובר באמא שגרה בדירת חדר, ואם מדובר במקרים שבהם בכלל אין אמא) ומצד שני זוגות עם ילדים שהתגוררו אצל ההורים עד גיל מאוחר יחסית (עם כל מה שבא עם זה - ארוחות, כביסה..).

כץ הודיע שיאריך את הזכאות לדמי אבטלה עד סוף השנה (לפחות?): https://www.ynet.co.il/economy/article/rksrmPA0I#autoplay כל עוד דמי האבטלה לא נגמרים, המוטיבציה לקבל את העבודה המוצעת בלשכה היא נמוכה מאוד (עד כדי לא קיימת). אם המהלך הזה לא יגיע עם ניסיון אמיתי להחזיר אנשים לשוק העבודה, מדובר למעשה בלגיטימציה מטעם המדינה להמשיך להתבטל בבית עוד חצי שנה. אגב, אני מכיר מקרוב שלושה אנשים שמושכים דמי אבטלה די מתחילת תקופת הקורונה, עד עכשיו לא ניסו להציע להם עבודה חלופית. עד אמצע יוני בוטלה בכלל חובת ההתייצבות בלשכה, וגם כרגע ההתייצבות היא על פי זימון טלפוני בלבד.

https://www.indiegogo.com/projects/70mai-a800/coming_soon

נראה לי שכולנו כבר הבנו מה הדבר היחיד שכן מעניין אותך. אין צורך לעבור אחד אחד ולשלול את כל השאר.

גלי הפיטורים באמדוקס ישראל (בד״כ חלק מפיטורים גלובליים) במשך השנים היו בהיקף של עשרות עובדים ועד להיקף של 100-200 עובדים במקסימום. החריג היה גל פיטורים ב-2002 של כ-600 עובדים (אאל״ט), וזה קרה אחרי התפוצצות בועת הדוט-קום ואחריה 9/11. פיטורים של 1000 עובדים בישראל הוא בהחלט אירוע חריג מאוד. לדעתי תהיה לו השפעה משמעותית על שוק ההייטק הישראלי, שעומד להיות מוצף בהמון מובטלים בבת אחת, ועוד אחרי כמה חודשים לא קלים שגררו ירידה מורגשת מאוד בהיצע המשרות.

אתם מתכוונים כמובן ל-motion smoothing.

מכיוון ש: לדעתי - אין סיכוי. אבל לא יזיק לנסות.

כזה: https://www.facebook.com/pages/category/Bookstore/Señor-Potato-1469687786693097/

לגמרי. האמת היא שהרבה פעמים זה לא קשור לקושי למצוא את המשרה הבאה, זה די נפוץ לקחת הפסקה יזומה בין משרות, אם זה לצורך טיול, התמקדות במשפחה, עבודה על איזה פרויקט אישי או אפילו סתם חיפוש עצמי. מכיר לא מעט כאלה בכל מיני דרגים (ממפתח ועד ceo) שהחליטו לעצור קצת (כמה חודשים ואפילו שנה+) אחרי שסיימו תפקיד ולא מיהרו לחפש את הבא. כמובן הכל מכיוון שהמשכורות הגבוהות והתנהלות כלכלית נכונה אפשרה להם לעבור תקופות ארוכות יחסית ללא שכר.

מעבר למה שמרק כתב, החבר צריך לקחת בחשבון שהוא צריך לחתום מול המעסיק על הצהרה שהיה במגע עם חולה קורונה (+ תאריך) כדי לקבל את ימי המחלה. המעביד - אם הוא חושד בו - יכול ליידע את משרד הבריאות (יש לו הצהרה חתומה). מכאן החבר יכול להסתבך בשלל צרות, החל מעונש על אי דיווח על מגע עם חולה קורונה במידה ולא דיווח על עצמו למשרד הבריאות (אאל״ט עד 6 חודשי מאסר או קנס) ועד לעונש על הפרת בידוד (עד 7 שנות מאסר) במידה ויתפס מחוץ לבית בתקופת הבידוד.

אם לשכן ביטוח מקיף, אין לו סיבה להסכים לשלם יותר מעלות ההשתתפות העצמית + הפסד על אובדן היעדר תביעות. רק עלות הדוח של השמאי (שכבר עשה את עבודתו וצריך לשלם לו) מגיעה כבר לכמה מאות ש״ח, כך שקשה להאמין שפות״ש יראה מהשכן סכום משמעותי. כל זה בהנחה שלשכן לא נגרם נזק מספיק רציני שמצדיק מבחינתו הפעלה של הביטוח עבור הרכב שלו. במקרה שכן נגרם נזק כזה, פות״ש לא יראה ממנו שקל (באופן פרטי). פות״ש - תתחיל קודם כל בלברר במוסך שאתה סומך עליו מה תהיה עלות התיקון. אם לא מדובר בסכום גבוה, כנראה שעדיף לך לתקן אותו על חשבונך ולנסות להוציא מהשכן כל סכום שיסכים לתת לך באופן פרטי, נמוך ככל שיהיה.