zaf

מקומי רשמי. היצרן יכול למנות יותר מאחד, אבל בהרבה מקרים זה יוצר קניבליזציה של המחיר. יצרנים בתחומים מסוימים מוכרים קוי מוצר שונים דרך מפיצים. מנסיוני, כשיצרן רכש מותג נוסף, היו מקרים בהם נותרו הנציגויות ללא שינוי וללא זכות למכור האחד את האחר, עד שמסיבות בדרך כלל לוגיסטיות, איחוד קווי מוצר או הפסקת ייצור, אוחדו נציגויות. בעיקרון זו הייתה אפשרות כאשר מותגי רכב התאחדו/נרכשו אבל היצרנים העדיפו לאחד את הנציגות. אבל לשמור על מיתוג נפרד. למרות שזה נראה ״מצחיק״ כמו במגדל צ׳מפיון שבמקום אחד יש אולמות נפרדים לכל מותג אבל עדיין באותו מיתחם. זה לא עדכני, אבל המסר מדוייק. (סטלנטיס זה העדכון האחרון)

נכון, כי מי שלקוח ״שלי״ עדיף על לקוח ״שלך״ שניהם יקבלו שירות רק שהלקוח ״שלי״ יקבל קדימות 🙂 מכיר כבר מקרה מעניין של רכב מיבוא מקביל. מגיע הרכב לקבל שירות וטוען לתיקון במסגרת אחריות. מתקבל למוסך, מבררים על פי VIN ומסתבר שהרכב ״משומש״ מחוץ למסגרת האחריות. הבחור נשלח ליבואן המקביל ולא חזר. לא יודע איך זה נגמר.

נכון. בתור אחד שעבד למעלה מ 25 שנים אצל יבואן של כלי מדידה, עד תקופה מסוימת לא היו יבואנים מקבילים. למעשה מיום שהנגישות לספקים הפכה לקלה יותר הופיעו יותר ויותר יבואנים מקבילים. בתחילה היו יבואנים מגיעים לתערוכות בהן היציג היצרן וביקשו לייבא לארץ. היצרן תמיד שמח לשוחח ולהקשיב. אחת השיטות הייתה להבטיח ליצרן גידול של עשרות אחוזים במכירות בתקופה קצרה בטענה שהחברה בה עבדתי ״ישנה עם עיניים פקוחות ולא מתאמצת״ . נציגי היצרן שביקרו אחר כך בארץ נפגשו עם אותם מתעניינים רק כדי לגלות שעבור אותה הגדלה הם צריכים ״להתאים את המחירים לתנאים התחרות״ כלאמר במקום למכור ערך, למכור ״מחיר״ . ו..אין להם יכולת להחזיק במלאי מינימום או להתחייב להזמנות רבעוניות של כלל הפריטים בכמויות המינימום. וגם אין להם מעבדת כיול או שירות לקוחות באותו היקף שיש ליבואן הקיים. המצב השתנה כאשר יבוא מקביל החל דרך דילרים בחו״ל , רק שאז התברר לקונים כי ספקי הכח אינם מתאימים לארץ (היו 110) , חסרים אביזרים כלולים במוצר שנמכר על ידינו. (אנחנו ייבאנו ״קיטים״ בהרבה מקרים) לקוח שביקש לכייל נאלץ להמתין הרבה זמן, כי הכיול הועבר אלינו, (היבואן השני שילם בכסף מלא) או לחילופין נשלח לחו״ל. עד שקמו מעבדות עצמאיות. זה פחות או יותר מה שקורה היום עם רכב ביבוא מקביל שאנו מקבל שירות על ידי היבואן. ישנו יבואן מוניות למשל שהביא מכוניות חשמליות שהיבואן רשמי לא הביא עדיין. נהגי המוניות שבאו לקבל שירות נאלצו לחכות למענה ובסופו של דבר לשלם, כי בהסכם של היבואן הרשמי לא היו כלולים רכבים חשמליים באותה התקופה ולא היה ידע /הנחיות ונהלי טיפול של היצרן לרכב הזה. במקום לבוא בטענות ליצרן ויבואן על עלויות - טען כנגד המדינה שהיא זו שעושקת אותך בכל.

לא חביבי, פתח תקווה הייתה רחוקה מחברה על גבול הקומוניזם, היא נוסדה כמושבה. בעלי קרקעות פרטיים ובעלי מקצוע ללא כל כוונת חלוקה במשאבים או ברווחים. זה משווק מורשה בהסכמים נפרדים מול כל ספק. זכותו. הכל בתלות במדיניות הספק.

מזכיר את השיח שהיה בין מי שרצו חברה קומוניסטית/קומונרית כאן לבין אילו שפשוט בנו לעצמם חיים. לצורך הדיון, אם הקמתי עסק מצליח, אסור לי להעביר אותו לדורות הבאים כי הם יצברו עוד הון/נכסים? וזה לא יהיה הוגן כלפי מי שאין להם? וזה נכון לגבי יבואני הרכב. אתה רוצה להתחרות, תכניס את היד עמוק לכיס ותשקיע. הסיכוי להצלחה או כישלון זהה.

או שהמשטרה מגישה דו״ח על הפגיעה ברכב משטרה בתפקיד ואי מתן זכות קדימה לרכב ביטחון בתפקיד. הכל אפשרי.

יש לך תלונות למי שהיו בין מקימי המדינה? אלו שבנו כאן את המסחר? ברור שמי שמקים עסק רוצה לשמור לדורות. בשנות ה 30 משפחתו של חבר קנתה ״חולות״ במקום ״להנות מהחיים והכסף״. כל אימת שהיה להם כסף זמין רכשו ״חול ואבנים״ בפאתי הישוב. כיום בני המשפחה הזו מחזיקים בנכסי נדל״ן בהיקף גדול רק כי לסב הסבא היה חזון. למה לבוא אליו בטענות? סבו של חבר רכש אדמות ביצה ליד הירקון, אף אחד לא רצה אז לקנות שם. היום זה חלק גדול משכונת אם המושבות בפתח תקווה. אז אולי צריך להפקיע את זה מהמשפחה? כי אחרים אין להם מספיק כסף לרכוש שם דירה.

אולי, אבל כלי רכב בשני נתיבים פינו לא את הדרך. אני בספק אם ״היה מוציא את האף״ התאונה הייתה נמנעת. לדעתי הייתה מתרחשת באופן דומה רק שאז רק צד החזית היה נפגע.

בדיוק זה. במקרה הזה זו הייתה ניידת, במקרה אחר יכול היה להיות הולך רגל, אמבולנס או כל דבר שגרם לרכב משמאל לעצור אחרי קו העצירה כשהנתיב שלו הוא ישר ורמזור ירוק. אני נתקל בכאלה מדי יום כהולך רגל , כל אימת שאני מתחיל לחצות במעבר חציה ורכב בנתיב שרחוק ממני ממשיך בנסיעה.

זה קרטל לא מונופול ( מונו = 1) הטענה היחידה אולי שניתן לטעון - התנהגות של קרטל, אבל גם זה לא מחזיק מים. כי אין פה ממש קרטל זו התהגות של שוק שבו הצרכן הצרחן, בוכה וקונה. אם אתה מוכן לקנות רכב מסויים ב 200 אלף למה שאמכור לך מתחרה בפחות? אמכור לך במחיר דומה בטווח של מינוס 5% וגם זה רק אם אני לא צריך לממן אותך בשום דרך רק כי אין לך את הסכום הדרוש. (לא אקח ממך רכב בטריידאין, ולא אסדר לך מימון , קח לך מימון בבנק לא אצל היבואן) במקרה ויש לך כח קנייה אתן לך מחיר אטרקטיבי יותר (אם אתה חברת ליסינג/קבוצת קונים/ רוכש כמות) אני כיבואן מוצרי תקשורת למשל מקבל מהיצרן ומעביר הנחות רק על פי מידרג כמויות - למשל כמות 1-10 מחיר מלא, כמות של 10-50 מחיר מופחת, 50 ומעלה מחיר מיוחד.

מכירות מתוכננות למאי 25. השקה מקומית צפויה באפריל.

מנועי פורד היו רק בסדרות הראשונות. בכרמל 12 זה היה מנוע פורד ששימש את הפורד אנגליה, אחר כך ב 1969 או מעט לפני עברו למנועי טריומף. בדגמי רום ככל שאני זוכר היו מנועי הילמן, לא זכור לי מנועי פורד ברום כרמל. בתחילת שנות ה 70 יצרו בארץ את הפורד אסקורט.

אכן, בכל הקשור לאביזרים ונוחות, כל מה שמגיע עם המכונות (של כל היצרנים) זה די מוגבל.

לנילפיסק יש יתרון מסוים בדמות צינור לחץ ארוך יותר מהמכשיר של קרשר וגם הגלגלת המובנית מאוד נוחה. את הקנים לאקדח הייתי משדרג בכל מקרה למשהו אוניברסלי. (אקדח קצר ומגוון דיזות בחיבור מהיר)

אני כבר יותר משנה עם ה ONR מטליות מיקרופייבר איכותיות עם gsm גבוה . 2 מטליות, אחת לניקוי שניה להברקה. תמיד ברכב עם מרסס ידני ששימש לנוזל הברקת חלונות. זמין לניקוי מיידי של לשלשת יונים או כל דבר שמטפטף על הרכב. יש ל ONR תמיסה שכוללת וקס. מעניקה מראה מבריק יותר.

למעט הצורך באתחול מערכת המולטימדיה/ שחזור תחנות רדיו קבועות , ולפעמים הצורך ״ללמד״ מחדש את מנגנוני הרמת החלונות למצב אוטומטי, לא נתקלתי בבעיות בהתנעה לאחר החלפת מצבר. ברכבים ישנים שהיו לי, נדרש לפעמים להזין קוד להפעלת המערכת .וגם זה קרה כשהמצבר היה מנותק הרבה זמן יחסית.

הילדים ככל הנראה יהיו עם הפרצוף תקוע במסכים של הניידים, אני לא חושב שזה יהיה השיקול שלא לקנות את ה ch-r

כל מה שהיה תוצרת רובר ״טהורה״ באותן שנים היה זבל מוטורי שהיה ראוי לכל הבדיחות של קלרקסון ודומיו. דגם ה 600 עם מנוע ומכלולים של הונדה אקורד הבריטית , היה הדבר היחיד באותה תקופה שהיה ראוי להיקרא רכב.

הונדה אקורד במדי רובר. בסך הכל היה יחסית לכשלונות רובר, רכב מוצלח. רובר אהבו את ה צבע british racing green שבהחלט התאים לרכב.

בא נדייק, מה שיש לנו, לצערנו הוא הרכבה ואינטגרציה. ייצור מאפס אין כאן. וגם כושר הייצור מוגבל והקצב נמוך. מן הסתם בגלל מגבלות שרשרת אספקה.

ברגע שמתחילים להשוות את הגולף לטסלה זה הופך לדיון עקר במידה מסוימת מסיבה פרוזאית לגמרי. ככל שמיתרבות הטסלות, ונינהגות על ידי הדור ״שלא ידע GTI מהו, זה הופך למשהו שאינו אובייקטיבי לגמרי. מי שלא גדל עם דורות של הוט האץ׳ ולא נהג בכאלה לא יכול להשוות את הטסלה לחווית ההוט האץ׳. מי שכן עשה זאת יכול להעיד, אבל זה כבר דומה לדיונים על vinil לעומת מקורות דיגיטליים לחלוטין. זה ככל הנראה הולך לשם.

אז החיים באמריקה זה לא הכל דבש?😉 עכשיו תתאים את הדגם לרכב או הפוך?

קרא טוב, הכל מיושן וידני, וככל הנראה קצב היצור לא יכול לספק דרישות למשל כמו היום במצב מלחמה. צמיגי רכב רגילים ופשוטים אולי מיוצרים על פס ייצור, אבל את אלה הפסיקה אליאנס לייצר בישראל כבר לפני 15 שנה. את צמיגי הענק המורכבים שמכינים כאן — לשופלים, לטרקטורים ולעוד כלי תחבורה חקלאיים ותעשייתיים — מכינים בעבודה פיזית באמצעות מכונות ישנות שחלקן בנות עשרות שנים.

יש בהחלט, והתרחיש לא דימיוני. 🥺