zaf

זה תמיד יהיה הנהג. הרכב לא יודע אם הנהג רוצה להאט, לעצור או להאיץ. הרכב משלב הילוך או משחרר בהתאם ללחיצה על דוושת הגז והברקס. כל השאר זה אך ורק הנהג. ואם אינך אוהב את ההשהייה בשילוב, אל תנהג ברכב כזה.

זו הייתה אזהרה של מישהו ברלב״ד , כאשר חמי נכשל בבחינה לחידוש רישיון. נאמר לו שרצוי למכור את הרכב. שאל אם יכול לתת לנכד והמליצו להעביר בעלות. אם זה מישהו שהגדיל ראש או סתם מחרטט, לא ברור עד היום.

לא ממש , יש להם את מאגר המידע carfax. כולל את כל מה שידוע על הרכב. מה שאכן שונה, זה בדיקת המנוע מכלולים. אבל אצלם יש חובת גילוי נאות ואחריות הדילר. בדרך כלל הדילרים לא משקרים וגם מקובל מאוד שמי שרוכש אצלם ממשיך לטפל אצלם שזה בהכרח העדפה של הדילר לשמר לקוח.

שרון אבר, אשתו של בריאן אבר בעלי מוסך אוטו קליניק בפתח תקווה בזמנו. היא זו שנהגה בפיאט 127.

בצפון אמריקה - ארצות הברית וקנדה , כן. רכב רוכשים אצל דילר (מפיץ) שמחזיק במלאי שרכש מיצרן הרכב. הרכב זמין במלאי, זמין לנסיעת מבחן. וברגע ששילמת את המחיר המוסכם (לא בהכרח המחיר המבוקש) , המוכר מעביר בעלות אליך. ומוסר בידך את המסמכים והרכב שלך. שים לב, אתה לא רוכש מהיצרן או היבואן, אתה רוכש ממפיץ שמחזיק במלאי. רכבים מסויימים, בדרך כלל רכבי יוקרה מיובאים, רוכשים מדילר מתמחה שמייבא עבורך את הרכב.

מצנח האטה לסיוע בעצירה בסוף המסלול. הכלים האלה חוצים את ה 250 קמ״ש ב 400 מטר. אתה צריך עזרה בהאטה על מנת לקצר את מרחק הבלימה . שני המנחתים בערד ודימונה אינם ארוכים מספיק , ובנוסף זה גם נדרש בתקנון ה FIA לנושא מירוצי דראג. ספורט מוטורי זה תחום שדורש הרבה כסף (וזמן) . ״מרוצי אשקלון״ שהחלו באמצע שנות ה 80 ( הראשון שלי היה ב 1986) היו פתוחים לכל מי שהיה לו רכב ועמד בתקנות בטיחות שהועתקו מתקנון ה FIA למרוצי ראלי קרוס (מסלול עפר סגור, או משולב אספלט ועפר) . חלק ניכר מהמשתתפים היו בעלי מוסכים או עסקים בתחום הרכב , חלק , כמוני, שמצאו רכב מושבת והחזירו לחיים רכב ״ערום״ עם מנוע תקין, היגוי ומערכת בלימה תקינים, התקנת קשת התהפכות ומאוחר יותר כלוב תקני - ויאללה לתת בגז. המירוץ הראשון היה בחולות ברנע (עיר ימים של היום). השני היה בנאות ליד מתנ״ס נווה אילן. השלישי בחולות קצא״א (אזור תעשייה דרומי). כמובן שאת המקומות הראשונים תפסו בעלי הממון שנהגו ברכבים חדשים (יחסית) אם כי בהחלט רכבים סטנדרטים עם מערכת פליטה קצוצה, פילטרים ״פתוחים״ וצמיגי לעפר (לא ממש עזר) שמות כמו דני שביט (חפשו בגוגל היכן הוא היום 🙂) שהתחרה עם אלפא סןד (אאל״ט) או ניר בן-ארי עם הפורד סיירה, מישל גדז׳ עם סיטרואן ויזה 4x4, רם לנדס (עם גולף gti חדשה) או בעל מוסך אשקלוני שקרע את המסלול עם סובארו סטנדרטית למדי. גרמו לי ועוד כמה לעבור לצד המסייע לנהגים ופחות להתחרות באופן ישיר (למעט אימונים בסופי שבוע) זה בקצא״א -

התחיל עוד עם יעקב, בגיבוי של אמו רחל 😜 סוחר רכב זה מי שמחפש את העיסקה המהירה ברווח מקסימלי. הפוך מהקונה. וזה כלל עולמי.

גניבה לשטחים זה מאוד מפרגן לחובבי המשטובות בכפרי יהודה ושומרון. עשירי הערים לא ״מחפשים מציאות״ שלא יוכלו להתגאות בהם. ככל שחושבים על זה מסתדר יותר עם נושא הכופר.

יחידי סגולה 😜 וברצינות יותר, זה מאוד אינדיבידואלי. אין לזה כל קשר ליחסי אמון, זה ההבדל הבין דורי שיש בין בני ה 80 ל בני ה 18. (כאילו דא 😛)

אני לא הבעתי את דעתי, אלו העובדות. הגיעו דוחות על שם בעל הרכב, למרות שבפועל הרכב כלל לא אצלו וגם לא באותה העיר. כשמדובר באנשים בני 80 ויותר, קצת קשה להם ״לא להתרגש״ . במקרה שלנו, הם ״אכלו סרטים״ במשך זמן עד שהנושא טופל 🙄 בנוסף, דוחות חניה שלא שולמו רק כי הנכד הנחמד פשוט ערם אותם בתא הכפפות, עד שהסבא קיבל טלפון מהבנק בדבר עיקול של עיריית ירושלים (זה לבדו כמעט הרג אותו) . עצתי, מנסינם של בני משפחתי, רשמו את הרכב על שם מי שנוהג בו, או לפחות תשימו לב יותר. אני לא מתייחס לנושא הביטוח , נהג עיקרי או לא.

ולעיניין עצמו? ממה אתה היית חושש בקניית רכב משומש (מבחינה מכאנית) ?

יכול להיות, רק שים לב שעלי יכול לשלוח לך במעטפה והסיב פשוט ישבר בזמן המשלוח. מגשר עולה בארץ כ 35 שקלים ומובטח לך שהוא תקין . יש מפעל בארץ שמייצר כמעט לכולם (בעיקר לחברות) ונמכר אצל דגן מולטימדיה ואחרים

לא מבין מה מחפשים עבריינים ברכב כזה שהוא יחיד בארץ. בוודאות לא לחלפים למשפצי אלפא, כי זו קהילה סגורה. כולם מכירים את כולם. אולי נגנבה על מנת לסחוט כופר? כי אין מאחורי גניבה כזו שום הגיון . מקווה שתמצא במהרה.

הקישור המפלצתי מביא את זה :

הכבל הרשום כמגשר. יש באורכים שונים.

את מתעלמת מההיבט הריגשי בטווח הזמן שבין קבלת הדו״ח לפתרון הבעיה. וכן יש לנו משהו דומה, פחות חריף, עם הרכב של חמי שהפסיק לנהוג עקב הגיל, ונתן את הרכב לאחד הנכדים. רק שחמי גר בפתח תקווה והנכד בירושלים , כל דו״ח היה על סף התקף לב 🙄 ההליך נעצר לפני שהגיע למשפט. זה אותו עו״ד שייצג במשפט הפסילה. פנה לרשויות וסגר את הפירצה. נפתר (למזלנו הזקנים שלנו לא נפטרו )

כתבת וידאו בכלכליסט, על נושא שמטריד את כל מי שרוכש רכב משומש. https://www.calcalist.co.il/local_news/car/article/sjusoiiryg בכללי, נוגע בכאב הנלווה לתהליך אבל יש לדעתי כמה נקודות שעולות בשיחה ולא זוכות לפרוט/הסבר ראוי. נושא בדיקת הרכב לפני הרכישה, בדיקות במכון בלתי תלוי (במוכר/במגרש/בטרייד אין) ומשמעות האבחנות. תומר הדר אומר שהוא למשל אינו חושש מבעיות שמתגלות במשאבות, הידראוליקה, מצבר , אבל בהחלט לא בכל הקשור למנוע, גיר וחשמל ״אקוטי״ (כדבריו) . אני למשל טוען (כמו שכל מומחי הרכב בעולם 😜) שכשרושמים ״הזעה״ - זה מחביא בעיה של נזילה שעשויה להיות אקוטית. מתכת אינה ״מזיעה״ - הזעה פירושה נזילה/טפטוף של נוזלים עקב אטמים פגומים, סדקים, או חורים במכלולים . משאבות ניתן להחליף (בעלות מסויימת, שכמובן תשוקלל למחיר הרכב) כמו גם צינורות במערכת הבלמים. אבל לרדוף אחרי נזילות בקולרים, אטמי מכסים/ראש ודומים זה כבר ״פצצה מתקתקת״. דעתכם?

קפקאי או לא, אלמלא המקרה של המחותנת שלי, אני מניח שלא הייתי מודע לאפשרות כזו. הבעיה היא שדוחות מגיעים על שם בעל הרכב. הוא זה ״שנכנס לסרט״ לעיתים עד שהנוהג ברכב מתחיל לטפל בנושא כמו במקרה שלנו שזה בכלל צעיר ״חסר מודעות״ לכך שעבר עבירות (כולל חניות) ומתגורר בעיר אחרת במרחק מסבתו. והיא זו שמקבלת מכתבים מהרשויות. אמנם החוק מתיר להחזיק ברכב גם ללא רישיון נהיגה, אבל יש לזה מגבלות שונות. למשל תו חניה עירוני אצלי, המסמכים הדרושים לקבלת תג הם רישיון רכב בתוקף ורשיון נהיגה בתוקף ושניהם חייב להיות רשום בעל הרכב. כיום שמערכות האכיפה עתירות מיכון, דוחות שנשלחים מהמערכת הם ״קשיחים״ כלאמר, כנגד הנתונים המופיעים במערכות המשטרה/משרד הרישוי , ואלה מציגים מיידית תוקף/אי תוקף רשיונות. ועל מי שקיבל את הדו״ח להתחיל לרוץ לפתור את את הנושא בטרם הסתבכות מיותרת. מאחל לכולנו להימנע מכך בכל מצב.

יואב כתב על זה לפני כמעט שנה - https://car-pad.co.il/טיפים-ומחשבות/tenderonim/

זה פתח לצרות. המחותנת שלי נפסלה לנהיגה לתקופה של כמה שנים. הרכב שלה הועבר לידי הנכד הגדול ולא בוצעה כל העברת בעלות. לצערנו הגיע דוח תנועה (אני לא יודע בדיוק מה העבירה, ככל הנראה צילום כלשהו) אבל התקבל דוח נוסף על נהיגה בפסילה על שם המחותנת. היא כמובן לא נהגה והרכב לא ברשותה כבר מספר חודשים. הנושא בטיפול בעזרת עו״ד כמובן. אבל כאב הראש הבהלה שאחזה בה לאור האשמה בדו״ח, זה כבר סיפור מורכב. בעל הרכב עשוי לזכות בדו״ח נוסף של נהיגה ללא רשיון בתוקף.

אכן. זה הדגם שנעשו בו הכי הרבה שיפורים בשנים הראשונות שלו. מנוע 1.8 היה מאוד פופולרי והרכב היה במחיר סביר ( 120 אלף לחדש ב 2012 לדגם המאובזר + copa) האקסיות שלי 😄

ברשת מופיעה רשימה , ככל הנראה דורות ראשונים, אבל אלא הדברים שראיתי במוסך ( של חברים קרובים, שרצתי שם הרבה מאד 🤪) : Let's dive into the top 12 Toyota Avensis problems in detail! Engine Oil Consumption Issues. ... Turbocharger Failures (Diesel Models) ... DPF (Diesel Particulate Filter) Clogging. ... Clutch Problems. ... Steering Rack Noise. ... Suspension Bushes Wear and Tear. ... Electrical Gremlins (Faulty Electronics) ... EGR Valve Blockage (Diesel Models)

אני יכול להעיד רק על הדורות הראשונים. חברת משפחה נאלצה להחליף מנוע עם פחות מ 70 אלף קילומטר ב 4 שנים, עקב סדקים בסעפת שגרמו בהמשך לנזק שלא השתלם ליבואן לתקן, אלא להחליף מנוע. הכרתי גם אוונסיס ששירתו במנהל הרכב ובמשטרה והסיפור שם היה דומה.

שים לב שיש שני סוגי כבלים in door. חלק מוגדר כמגשרים ומגיעים עם מחברים כמו שכתבו לך. ואלה אינם מיועדים להשחלה . על מנת להשחיל סיב in door צריך כבל מחוזק שלמעשה שזור עם חוט מתכת שמקנה לו קשיחות , חוזק מכני ומונע שבירה (אלא אם אתה ממש אלים ומנסה לכופף ב 90 מעלות.)

האוונסיס בדורותיה הראשונים לא הצטיינה באמינות מופלגת. בהתחלה סדקים בסעפת יניקה כתוצאה מהידוק ברגי הראש. בהמשך דיווח על עליה משמעותית בצריכת שנן כמו שאתה חווה. אבל בסך הכל זו טויוטה ולא צפויות הפתעות , במידה ומטופל בזמן.