אורי מ.

מהשירשור הזה (וההוא על מלחמת המחירים שבעיקר מהלל את התמורה לשקל של האפליאנסס הסינים) עולה הרושם שאנשים פחות ופחות מעונינים לתפעל את הרכב בעצמם, כמה שהרכב יתפעל את עצמו יותר, זה עדיף מבחינתם. לא רוצים לסובב מפתח, לא רוצים להפעיל חלון, לא רוצים לתפעל את מעצור היד, לא רוצים להעביר הילוכים, לא רוצים לשלוט במהירות, לא רוצים לבצע בלימה, לא רוצים לסובב את ההגה, לא רוצים... אני תמה, איך כל זה מתחבר לאתר ל"אנשים שאוהבים רכבים"? נדמה לי או שהמצב הוא שהם באמת רק אוהבים לדבר עליהם.

אתמול תפסה אותי אזעקה על כביש 1 לכיוון ירושלים, כק"מ וחצי מלטרון. רוב המכוניות המשיכו לנסוע כרגיל, מעט יחסית עצרו (חלקן כבר בשלב ההתראה הקדימה). בהתחלה התלבטתי אם לעצור או פשוט להמשיך לנסוע. השיקול שבסוף גרם לי לעצור היה שאם תהיה פגיעה בקרבת הכביש או איפשהו לפני, אבל לא רחוק, יש מצב שאפגע בתאונת דרכים מיותרת, בגלל המכוניות שנוסעות. בקיצור, עצרתי בזהירות בצד, ישבתי נמוך מעבר לגדר שבשוליים. מאחורי עצר סא"ל (נראה במילואים) שהדגים פזצט"א למופת. חיכינו 10 דקות לשחרור והמשכנו.

תלוי איזה דיסק. m.2 מחברים ישירות ללוח האם. כמו זכרונות. ההבדל הוא שהקונקטור עם המגעים הוא בצלע קצרה ולא כמו בזכרונות, בארוכה. חיבור SATA דורש כבל תקשורת מלוח האם וכבל אספקת חשמל מספק הכח. המיקום תלוי בדיסק ובמארז. 3.5" צריך לרוב "כלוב" יעודי, 2.5" לפעמים גם ב"כלוב" ולפעמים מוצמד לפנל שמאחורי החלק האחורי של לוח האם. הכוונה לפתיחת הדופן האחורית, זאת שמאחורי לוח האם ושם יש לפעמים מקום להצמיד את הדיסק.

ידידנו 'כח הלנוס' הוא סטטיסטיקה של מקרה יחיד, כנגד אני יכול להעיד שהספייסטורר דיזל של זוגתי, בן 5 ועם 120,000 ק"מ לא סבל משום אירוע יוצא דופן, לפחות עד עכשיו. נכון שהוא עבר לפני כחודש את הריקול של הדיזלים (הגענו בגלל זימון) ובילה שבוע במוסך, אבל זה היה על חשבון היצרן.

חכה, סטלנטיס מחזירים את הדיזלים ליצור, אולי יגיעו גם לכאן, כאלטרנטיבה לבנזין ההיברידי הצנום. https://www.reuters.com/business/autos-transportation/stellantis-resurrects-diesel-cars-across-europe-amid-ev-retreat-2026-02-13/

אנחנו מתכננים טיול באיזור בפסח. בגלל שהטיסה חזרה ממילאנו בצהרים, חילקנו את השהות (של 7 ימים) לשני מקומות לינה, הראשון קרוב לגארדה והשני ליד אגם מאג'ורה. ככה שלא נצטרך לקום מאוד מוקדם בבוקר ולנסוע מרחק גדול רק בשביל להגיע בזמן לטיסה. כמובן שאם תטוסו בשעה מאוחרת יותר השיקול פחות רלוונטי. בנוסף, החלוקה לשני מקומות לינה מאפשרת טיול לאיזורים שונים, בלי יותר מידי שעות ברכב, אבל זה כבר שיקול אישי. לגבי בחירת המקומות עצמם, ישבתי על בוקינג כמה שעות עד שמצאתי משהו שנראה לי מתאים.

אתה סתם מקנא בתרנגול. חוץ מזה שכחתם את הפרטיקוב. PTO - Power Take Off

ניסיתי פעם לשכנע בעל פלאפליה ליד מקום העבודה לשכתב את המחירון התלוי שיופיעו בו: מנהפל פלאפה

למה 5 שנים? יש לנו סירי נירוסטה בני יותר מ-40 שנה. לעניות דעתי עדיף לרכוש פעם אחת סיר איכותי, מאשר לחפש "מציאה" שמחזיקה 5 שנים.

כשיש לנו סיר נירוסטה עם לכלוך עקשן, לרוב הרתחה של מים עם מעט אבקת כביסה, במשך כמה דקות, פותרת את הבעיה. כמובן שלשטוף היטב עם סבון כלים, אחרי הטיפול. אהה... ועוד משהו. משתמשים רק עם כפות עץ. לא עם פלסטיק ולא עם סיליקון.

סיר נירוסטה של סולתם בגודל קטן. אם הכמות הרצויה היא קטנה משתמש בקלחת עם מכסה (גם היא נירוסטה של סולתם). קצת שמן זית. מוסיף אורז (בסמטי, זה מה שהולך אצלנו) בכמות הרצויה ומטגן קלות על אש בינונית. מוסיף מים רותחים בכמות שהיא פי 1.5 מכמות האורז ששמתי. ממליח, בוחש ומביא לרתיחה עם מכסה סגור. כשרותח מחליש לאש חלשה (המבער הכי קטן, על העוצמה הכי חלשה). אחרי 15 דקות סוגר את האש ומוריד את הסיר מהכיריים החמות. אחרי עוד 15 דקות פותחו ומערבב. נותן לאורז להתקרר תוך כדי ערבוב מידי כמה דקות, שלא ידבק ויהפוך לגוש.

בשיפוץ אין לי נסיון, אבל, לפני כשלוש שנים החלפתי מנוע בקקטוס מודל 2016 שלי. הרכב היה עם כ-100,000 ק"מ אז והעלות הייתה 20,000 למנוע חדש מהניילון. ההחלפה נעשתה במוסך של לובינסקי בירושלים. המחיר שרשמת למנוע חדש נשמע לי גבוה. מבחינתי זאת הייתה עסק משתלמת כי כל עסקה אחרת הייתה עולה לי הרבה יותר (לרכב חדש). אם הייתי מחליף לרכב משומש הייתי מסיים אותה עם "חתול בשק", שאני לא יודע לגמרי מה מצבו, לעומת הרכב שלי. מאז ההחלפה עברתי עם הרכב והמנוע החדש 60,000 ללא תקלות נוספות. מה יהיה בעתיד איתו אני לא יודע. בכל מקרה, כיוון שהשווי שלו כבר מאוד נמוך, אז גם אם ילך שוב מנוע (אני מקווה שיחזיק לפחות עוד כמה שנים) כנראה שאשבית אותו וזהו. הנזק הכלכלי בשלב הזה כבר לא גבוה.

רק אוסיף, שאם כבר מדברים על סידור פנים חכם, אז ה-C4 Picasso, פחות מוצלח מה-Xsara Picass, שלטעמי הוא רכב המשפחתי האולטימטיבי (אולי חולק בתואר עם המולטיפלה הגאונית).

בשנתיים האחרונות פימפמו לנו כל הזמן על מערכות מצברים לשעת חירום לבית. החל ממוצרים כמו ecoflow ודומיו ועד למערכות בעשרות אלפי שקלים שאמורות להחזיק את כל החשמל בבית למשך שעות ואף ימים. כל המערכות האלו מבוססות על מצברי ליתיום ברזל (LiFePo4l). אני תוהה איך המערכות האלו מתמודדות עם שהיה מתמשכת במצב של 100% טעינה?

אני חושב שעדיף לרכוש מחברה שהמצברים זה תחום העיסוק שלה תבדקו אצל רוזטק: https://www.rostec.co.il הייתי ממליץ גם על מצברי תעשיה לישראל, אבל למיטב ידעתי הם לא מוכרים קמות של 1-2, אלא רק כמויות גדולות (והאמת היא שגם לא תמיד יש להם מלאי של מצברים קטנים). Yuasa שהומלצה כאן היא אפשרות טובה, אבל כפי שנכתב, יקרה יחסית.

האמת היא שהלחצן לכיבוי ה-S&S בקקטוס (וגם בפיקאסו 2015 שהיה לנו ולעתים גם הספייסטורר 2021 שיש) מתנהג בדיוק כמו הילדים שלי. כל בקשה לביצוע פעולת הכיבוי נענית אחרי מספר אקרעי של פניות. לפעמים בפעם הראשונה, לפעמים השניה, לפעמים השביעית. עדיין לא גיליתי איך מתנהג האלגוריתם של קבלת ההחלטה אם להתעלם מהלחיצה שלי או להיענות לה.

בקקטוס, ואני חושב שגם בספייסטורר, ה-S&S מתבטל אוטומטית כשהטמפ' החיצונית מעל 35.

מכל הרשימה, הפשרת מראות זה הדבר היחיד שממש הייתי שמח אם היה. גם היום בקקטוס אין לי וזה משהו שהייתי שמח שיהיה. כל השאר זה חרוזים לילידים מבחינתי. אגב בלם יד חשמלי, הבן הגדול עשה רשיון לפני כשנה וחצי. ברוב עצלנותו עשה רשיון לאוטומט בלבד, מה שהשאיר לו את האפשרות לנהוג רק בספייסטורר האוטומטי של זוגתי. לפני כמה חודשים, אחרי שהבחור נוהג בספייסטטרר כבר קצת מעל שנה, התגלגל אלינו הרכב של הסבא, הונדה ג'אז 2011 (42,000 ק"מ למי שתהה). הלכנו לעשות היכרות עם הרכב. נכנסים לרכב ואני נותן לו את המפתח, אז הוא שואל "איך משתמשים בזה, לאן מכניסים את המפתח? ". אחרי שמתניעים אני מסביר לו שלפני התחלת הנסיעה צריך לשחרר את מעצור היד, שוב מגיעה השאלה "איך מורידים את הידית?". בהמשך, תרגול חניה וכמובן שעולה תהיה איך בכלל אפשר בלי חיישני רוורס ומצלמה. כל הזמן הזה אני חושב לעצמי שמזל שהסבא שלו (מהצד השני), שהיה נהג משאית ומוביל טנקים כל שנות המילואים שלו לא צופה במחזה המביך הזה.

התכוונתי שמנוע שהולך זה לא נזק טוטאלי. יש מי שעבורו תקלה כזאת היא משביתה סופית את הרכב ויש מי שלא. החלפתי מנוע בקקטוס כי מבחינתי להוציא 20,000 היה יותר זול מהחלפת הרכב.

האנלוגיה לא מתאימה. כי הרכבים/תוצרת שבנדון לא עושה בעיות כל הזמן, אלא במצבים מסוימים. השאלה היא האם אתה מוכן לסבול פאשלה אחת, אולי גדולה אבל לא טוטאלית, בתמורה לערך מוסף בשאר הזמן. כמובן שיש מי שלא רואה, איכפת לו מהערך המוסף וזה בסדר גמור. שכל אחד יחליט לפי מה שמתאים לו.

זה לא לגמרי מדוייק. יש קשר בין כמות מחזורי טעינה-פריקה של מצבר לעומק הפריקה (DoD - Depth of Discharge). ככל שהמצבר נפרק פריקה עמוקה יותר ככה הוא יחזיק פחות מחזורי טעינה-פריקה. זה נכון שמצברי פריקה עמוקה (Gel או AGM) יעשו יותר מחזורים ממצברים עופרת-חומצה רגילים (Flooded) , אבל גם הם נפעים כתוצאה מהפריקה העמוקה. הנה דוגמא לכך במצברי Gel:

אגב, אם אני לא טועה, ההמלצה היום היא להימנע מ-ccleaner. הנה דוגמא עם הסבר למה:

להשקה של הסיטרואן הידנית הזאת מגיע יותר מאזכור אגבי בשרשור הזה. מתי הפעם האחרונה שהושקה כאן מיני/סופר מיני ידנית?

"סינטבון לכל נכון"

הרכבתי שוב את חיישן הפד"ח (SCD41) עם בקר (ESP32-S3) והפעלתי בשתי סיטואציות שונות. הראשונה, טנדר טויוטה עם שלושה נוסעים בוגרים, בנסיעה ממושכת מירושלים לאילת. כשנסענו בעיר הערכים הגיעו עד לכ-5,500ppm. אבל, כשיצאנו מהעיר והתחלנו נסיעה בין עירונית הערך ירד לכ-3,100ppm ונשאר שם רוב הנסיעה. זה עדיין ערך גבוה יחסית, שעדיף להימנע ממנו למשך זמן ממושך. הסיטואציה השניה הייתה שוב אצלי בקקטוס. בנסיעה עירונית, גם כן עם שלושה מבוגרים ברכב, והיא נמשכה כ-50 דקות, כשבשליש מהזמן זחלתי בפקק. בסופה הערך של ה-Co2 עלה ל-6,700ppm גבוהים למדי. לגבי הנסיעה עם הטויוטה לאילת, בשום שלב החיווי של מצב סירקולציה לא כבה מעצמו (אם אני לא טועה יש רכבים שעושים את זה אחרי משך זמן מסויים), אז אני מניח שזה היה המצב כשמדדתי. אני לא חושב שהאטימה של הטויוטה פחות טובה מהקקטוס, אני מעריך שבכל זאת יש הבדל בכניסת האוויר מבחוץ בנסיעה בין עירונית מהירה, לעומת נסיעה עירונית. בתמונה המדידה בקקטוס. רואים את החיישן מאחורי הבקר. (תתעלמו מהספוילר, נכנס בטעות ואני לא מצליח למחוק)