BoazB11

השערה בלבד... רכב בטחון שיש לו גם מספר אדום (או סמל המדינה) וגם מספר צהוב, ששימש רכב אחר בעבר הקרוב. מעניין... 2 קלים (יחסית) עם רישוי דיפלומטי - סיומת 22 ו-4 כבדים (מיגון?) עם מספרים עוקבים

לפי מספר הרישוי יש לו תקינה N2 שזה סוג של משאית. N2 = מעל 3.5 ועד 12 טון = משאית קלה. משקל כולל 5700 ק"ג, אז כנראה באמת משהו בטחוני. גם המספר עם סיומת 901 לא ממש תואמת את שנת הייצור - 2023

פשטני מדי... לכל יצרן יש כמה סדרות צמיגים עם ייעודים ומחירים שונים, חלקן מוצלחות יותר, חלקן פחות, עם VFM גבוה או נמוך יותר.

לרוב הוא מכוסה וגם זז מדי פעם, אז כנראה יש מי שדואג לו, אבל לפי 'משומשת' הוא כבר 3 שנים בלי טסט. מעניין באמת מה הסיפור מאחורי זה...

בד"כ אני רואה אותה מכוסה, וקצת מהצהוב הצהוב הזה מבצבץ מתחת לכיסוי. כנראה שהכיסוי התעופף לו, ואולי גם הבעלים התעופף לאיזה חו"ל או מילואים או משהו, והפיקוס שעושה צל גובה את המחיר עם הבונקלאך... ואז בא פקח ובלי בושה מדביק את הפשקוויל הזה על השמשה הקדמית, ורק חסר שהבעלים יחזור ובאמת יאספו את הפנינה הזו כאילו היא איזה גרוטאה נטושה...

אצלי על האאוטבק צמיגי פאלקן, כבר 3 שנים וכ-25K ק"מ והם נראים ומרגישים כחדשים. נוסע מאוד רגוע רק בכביש, חונה בחנייה מקורה, ומשתדל לא לכסח מדרכות... המחיר היום למיטב ידיעתי 450 ליחיד כשמחליפים 4.

הפוך. כ"כ נמוך שאם הם לא יעשו מספיק משלוחים, הם יהיו הרבה מתחת למינימום. החוקים קיימים, האכיפה לא. הכתובת לדעתי צריכה להיות קבלני המשלוחים הגדולים, וולט ושות', ומשרדי המשלוחים הגדולים. מאוד נוח לגייס עובדים עצמאיים כביכול, ולא להיות אחראי על ההתנהגות וההתנהלות שלהם בדרך ללקוח.

זה אפשרי אם אתה מחנה קליאו סטיישן בתוך סובארו אאוטבק, ואז מודד את הנפח שנותר...

קורטינה... באמת שייכת למשטרה עדיין?

תאים מחוממים, זה מה שנראה שצריך אצלכם...

נראה כאילו בשנייה 4 כבר יש קו ראייה ביניכם, ועד שעקפת עברו עוד 4-5 שניות, שלפחות בסרטון נראה די הרבה מרחק וזמן, אבל אולי הסרטון מטעה...

מה הכוונה ב"דרייבר"? מונית פיראטית?

נראה לי סביר לגמרי ההשתלבות שלו. אפילו לא נאלצת לבלום, אלא רק לעבור נתיב, למרות שמהסרטון נראה שנסעת מהר יחסית.

תתקשר לג'ט סטאר היבואן, תתייעץ איתם ותשאל מי המורשה שלהם בדרום. אחד היתרונות של יבואן קטן הוא שאפשר לדבר ישירות עם הבוסים ולא עם שרשרת של מוקדנים. הם חבר'ה מאוד נחמדים ועם תודעת שירות גבוהה, בטוח שיעזרו לך בזה.

מעניין מאוד מה שכתבת, כי זה מתאר כמעט 1:1 מישהו שהיה בעבר חבר מאוד קרוב שלי. בחור כריזמטי ומוכשר, נראה טוב וצ'ארמר כזה שגם אוהב לרצות ולשמח את כל הסובבים. במשך כעשר שנים הוא עבר 5-6 עבודות, כשבכולן חזר על עצמו אותו תסריט. מתקבל בקלות לעבודה, מתיידד ומתחבר לעובדים ולמנהלים, זורח בחברה ומצופה לקידום מהיר, אבל אחרי שנתיים +- מפוטר כי הוא לא מספק את הסחורה. כלומר משקיע יותר בקטע החברתי אבל פחות בעבודה. אחרי רצף של תיסכולים הוא הבין שמשהו משובש אצלו והלך לטיפול. בין שאר הדברים כמו ייעוץ פסיכולוגי הוא גם קיבל מרשם לריטלין ולוקח באופן קבוע. מאז החיים שלו השתנו. כבר קרוב לעשר שנים הוא באותו מקום עבודה וזוכה להערכה וקידום.

אצלי אאוטבק 2012 2.5L עושה בממוצע 1:10. הצריכה הטובה ביותר בנסיעה רגועה לאילת = 1:12 מבחינת נוחות ברכב הספציפי שלי היא לא משהו. הבעלים הראשון היה איש גדול וכבד (מצאתי צילום שלו ברכב...) והוא גרם למושב הנהג לשקוע ברמה של כורסת TV ישנה. לגשת לרפד נמצא ב-to-do ליסט שלי, אבל בגלל עצלנות וריבוי נסיעות קצרות, אני מסתפק בכרית על המושב ועוד אחת לגב התחתון. (זו נקודה לקחת בחשבון ולבדוק כשקונים רכב משומש)

בקיצור מניסיון אישי שאולי לא מעיד על הכלל - ב-2018 עזבתי עבודה של כ-30 שנה ולקחתי שנתיים לריענון ושיקום עצמי. בשנה השנייה כבר התחלתי לגשש ולשלוח קורות חיים במטרה להשתלב מחדש בשוק העבודה. יש לי ניסיון מוכח במקצועות טכניים שאינם דורשים תעודה. שלחתי קו"ח למעל מאה חברות/עסקים שאני יכול להיות נכס עבורם. כמה תשובות קיבלתי?! = אפס עגול... (אפילו תשובות שליליות לא היו). לכמה מקומות גם התקשרתי אח"כ, וקיבלתי מענה מנומס ומתחמק. הקו"ח שלי מלוטש ונבדק, ואין בו בעייה למעט הגיל שאז נשק ל-60. העצה שחזרה על עצמה הייתה לא לרשום את הגיל, אבל החלטתי שלא מתאים לי ככה. אם אני לא רלוונטי לחברה או עסק רק בגלל הגיל, אז זהו הפסד שלהם. עם הזמן מצאתי את הדרך כעצמאי קטן, ואפילו מעדיף ככה עם פחות מחויבות והרבה זמן פנוי.

העולם התחרפן דווקא בזה אני חושב שהעולם השתפר. זה מאוד נוח לקבל מסר "פנוי לשיחה?" מאשר צלצול בזמן לא מתאים. והייתי מאוד שמח אם כל המוכרנים/טלפנים למיניהם ישלחו מסר כזה ולא יתקשרו אלי באמצע השנ"צ... להודעות קוליות בקבוצות אני בכלל לא מקשיב, אבל בפרטי אני מתקשר ככה ביעילות עם כאלה שהעברית שלהם לא ברמה של כתיבה. כמו שאמרו לפני - אם יש משהו דחוף אז מתקשרים. כל השאר יכול לחכות לזמן המתאים. אגב, לחופרים יש את ה- X2 שמריץ את ההודעה בקצב כפול, ואז זה גם קצת מצחיק...🙃

ירוק של קיץ... Huawey P20pro

גיל מלמד TheCar בטור על הכתבה של רולניק: https://thecar.co.il/דוח-על-רולניק-ככה-לא-עושים-עיתונות/

לדעתי זה תלוי בעיקר ברמת הנוכחות של הרכב על הכביש. עם האופנוע אני מרגיש ממש מחויב להיות מהיר מהתנועה. ברמה כזו שאני דווקא יותר מהיר כשיש עומס, מאשר על כביש פנוי... ככה אני שולט בסיטואציות שנוצרות, ולא נגרר לתגובה על טעויות או התנהגויות של אחרים. כמובן שמדובר על עקיפות הגיוניות, משתדל שהרכב הנעקף יהיה מודע אלי, ולא מזגזג ומשתולל. בעבר הייתי מתנייד הרבה עם ואנדורה גדולה וחבוטה. תמיד בנתיב הימני ולרוב במהירות המותרת. הרכב היה מספיק גדול כדי שרכבים אחרים יזהו מרחוק, ויעקפו בנחת. היה לו מספיק כוח כדי לנוע מהר יותר, אבל זה הרגיש לי קצת חוליגני להיות איתו מהיר בשמאלי. אם ניקח דוגמאות קיצוניות - 1. קטנוע 125 שנוסע עם 90 בכביש מהיר, הוא אבן נגף גם כשהוא בימני, אם התנועה זורמת על 110 והוא מסכן את עצמו כי הוא נתון לחסדיו של כל נהג שעוקף אותו, שבאמת יראה אותו ויתחשב. 2. משאית גדולה שנוסעת באותו כביש במהירות גבוהה יותר מהתנועה - היא סכנה לציבור, ואני חושב שכל נהג יכנס ללחץ כשמשאית גדולה עוקפת אותו, ועלול לסטות מהנתיב וכדו'.

"לעשות מנוע" זו הגדרה די כללית. יש כמה רמות לאוברול. מתקופת הווספות אני זוכר שהיו עושים סוג של שיוף לצילינדר ושמים בוכנה אובר-סייז, אבל אחרי פעמיים שלוש כאלה כבר צריך לשים 'סליב' - שרוול חדש בצילינדר ואז חוזרים למידה המקורית של הבוכנה. אורך החיים של המנועים האלה אצלי אף פעם לא היה גדול כמו המקורי, לכן לדעתי, אם יש אופציה למנוע חדש יחסית מפירוק, כזה שלא נפתח עדיין - אז עדיף על שיפוץ הקיים.

יש ברעננה בכניסה לאיזור התעשייה, בניין וילה-רמה בוויצמן פינת החרושת. אנשים נחמדים ומוכרים גם לפרטיים פרופילים בודדים. https://www.alumi.co.il/Supplier-96277/מוצרי-אלומיניום-רעננה-בעמ

היה פעם מזמן בנתניה ליד השוק פריקסה תוניסאי, הכי טוב שאכלתי ever. חנות קטנטנה של אולי 5 מ"ר, וזוג מבוגר שהיה מכין רק את הפריקסה הזה. חוץ מהטונה הכל היה תוצרת בית. הלימון הכבוש, האריסה, הרוטבים, הירק הטרי, וכמובן הלחמניה המטוגנת שכמעט ולא הייתה שמנונית בכלל. וכל הטוב הזה עלה עשרה שקלים, פחות ממנה פלאפל. הייתי בא במיוחד מהרצליה, אוכל אחד או שניים במקום ולוקח הביתה כמה לילדים. מתישהו באתי והיה סגור ונטוש. השכנים אמרו שעברו למקום אחר אבל לא באמת טרחתי לחפש. נשארה רק הנוסטלגיה לטעם של פעם...

שמעתי שמי שמצליח להגיד - טסט בבסט טסט - 10 פעמים בלי להתבלבל (ובלי שיבוא חתול) מקבל חינם טסט בבסט טסט...🙃