BoazB11

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים... לפני הרבה שנים הייתי בתפקיד טכני במקום שעבר שיקום אחרי שריפה. עבד שם צבעי על סולם, והתעמקתי בתנועות שלו לעשות את הקו שבין התקרה (אקוסטית עם מסגרת מתכת) בלי שום נייר דבק או מגביל כלשהו, ועדיין לעשות קו מדויק ללא אף סימן של צבע על המתכת, ועשה את זה גם מהר. כנראה שבהיתי בו יותר מדי זמן, כי בשלב מסוים הוא ירד מהסולם בעצבים ושאל "מה?! נדלקת על הת@ת שלי??" הצחיק אותי, והסברתי לו למה אני בוהה. הוא מיד נרגע והסביר לי את הטכניקה שלו עם הקצה של המברשת וצורת המריחה ונראה שהוא היה גאה בזה שיש מישהו שמעריך את המקצועיות שלו ומתעניין בטכניקה. אז @גולדן191 נראה שאתה בכיוון הנכון... תעשה ניסוי וטעייה ותמצא את הדרך הנכונה עבורך לבצע משימות כאלה, ותשכלל אותה עם הזמן.

כוונתך שבתוך הדוד יש להם תנאים טובים יותר לשגשג מאשר בצנרת צרה ללא חימום? אני מכוון את התרמוסטט למקסימום, 70 מעלות ע"פ הכיתוב עליו, בגלל שהדוד קטן יחסית. מדובר על דוד חשמל רגיל ללא תיגבור סולארי וללא שסתום ויסות מגביל טמפ'.

בצבעים כמו סופרקריל (על בסיס מים), רצוי לפני האיחסון לשפוך בעדינות מעט מים, שלא יתערבבו אלא 'יצופו' על הצבע, ואם מתאפשר גם לשים ניילון נצמד מעל. קצת טריקי אבל בר ביצוע. בצורה הזו הצבע לא מתייבש/מתקשה/מתחמצן, ויכול להחזיק ככה גם כמה שנים. מניסיון. בצבעים על בסיס שמן, לעשות אותו דבר עם המדלל הספציפי לצבע.

מ-2017 אאל"ט התקן מחייב ציפוי אמייל פנימי לדודים. גם לפני כן רוב הדודים היו עם ציפוי כזה, אז הישנים ששרדו הם מיעוט זניח. שאלה טובה... לוקחים מים "מתוספים" (כלור, פלואוריד, חלודה ועוד) ומטהרים אותם לרמה של מים כמעט מזוקקים, וכדי שחיידקים לא ישגשגו בפנים שמים נורת UV ביציאה, וכשהתחזוקה לא מוקפדת, רק נדמה ששותים מים טובים. לבריאות... (תלוי במיקום ובמצב הצנרת). אבל אם נחזור למים שעוברים בדוד, עדיין לא השתכנעתי למה צריך להתייחס אליהם באופן אחר מאשר למים שבצנרת ה"קרה". חשבתי על עוד נקודה: המים בדוד מתחממים לטמפ' גבוהה (אצלנו מכוון על 70 מעלות כי הדוד קטן) וזה על גבול הפיסטור, כלומר משמיד חלק גדול מהחיידקים שבצנרת הקרה עוברים במסלול הירוק... תוסיף לזה שבדוד יש שקיעה של מוצקים (יציאה עליונה), והחמם סופח אליו הרבה מהאבנית המומסת במים, אז אולי בכלל המים שיוצאים מהברז החם הם דווקא באיכות טובה יותר מהקרים?

מזמן לא נתקלתי בדוד שאינו מצופה אמייל מבפנים. כמו סיר בישול... "מים עומדים" בהגדרה זה מים שעומדים במקום פתוח. שלולית וכדו'. בכל צנרת המים עומדים כשלא פותחים ברז. מהבחינה הזו הדוד הוא סוג של צינור רחב נקודתית שמתפצל מאותה צנרת. מה הבעייה עם זה?

במי עדן סודה אין תוספת נתרן (ע"פ התווית). יש לנו מנוי על מיכלים של מי עדן, ויש אפשרות להזמין את הסודה שלהם באותו משלוח מים, אז חוסך לי את הסחיבה. גם המחיר מעט זול יותר מאשר בסופר, 18₪ לשישייה של ליטר וחצי, והבסיס הוא מים מינרליים ולא 'מטוהרים' וכדו'. למה בעצם? אני גם מכיר את זה שלא שותים מהדוד, אבל כשאני חושב על זה, הקו הוא אותו קו, ובדוד יש שקיעה של אבנית וחלודה בנוסף לכך שעל החמם מצטברת הרבה אבנית שמן הסתם לא מגיעה אל הברז. סתם תהייה, כי אצלנו לא שותים מהברז בכלל כבר שנים רבות...

גיר עם נטייה להתחממות בפקקים ובעליות איטיות, ובעיקר עלות מוגזמת של החלפת מצמדים ו'מוח'. בערך כפול מ-VAG . בהיברידיות דו-מצמדיות המנוע החשמלי מנטרל את נקודת התורפה העיקרית של הגיר, כשנסיעה בזחילה איטית בפקקים נעשית על חשמל, וגם הזינוק מאפס נעשה על חשמל או בסיוע חשמלי, כך שבלאי למצמדים הרבה יותר קטן מאשר עם מנוע בעירה בלבד. מיושן ושתיין, אבל אמין. בלי בעיות של טורבו (אין) ומצמדים (אין)...

כנראה שמעולם לא ראית סאנגיונג אקטיון...

המלצה ראשית לתיקוני צבע - אחרי המילוי וההחלקה לשים בונדרול. זה יוצר שכבת קישור שמחפה על תשתית לא אחידה עם סוגי צבע שונים. לגבי מקלחת או כל איזור רטוב - קודם כל הקיר חייב להיות יבש ב-100%. גם כאן בונדרול על הקטע המשוייף לפני חומר המילוי היישור, יעזור מאוד לחיבור ביניהם. אני גם שונא את מלאכת השיוף/ליטוש ואת האבק הנילווה, לכן משתדל להחליק את חומר המילוי בעודו רטוב, בעזרת ספוג או מטלית לחה. וגם כאן אחרי הייבוש ולפני הצביעה - לשים בונדרול לטובת חיבור מיטבי. היישום מאוד פשוט, זה כמו למרוח מים... והמחיר לא יקר, כ-50₪ למיכל קטן והניקוי קל ע"י מים.

כבר 8 שנים בערך אני במצב כזה (צמצמתי את העסק למינימום ההכרחי). כשרואה החשבון שלי נפטר, הציעו לי לגשת ללשכת הסיוע של מס הכנסה שפועלת במאי ויוני כל שנה. יושבים שם מתנדבים, עובדי או פורשי מס הכנסה, ומסייעים ללא תמורה לעצמאיים קטנים במילוי הדו"ח השנתי. כל שנה אני מגיע עם מעט הניירת, ותוך 20-30 דקות יוצא עם דו"ח חתום. רו"ח גובה על זה 1500₪.

אכן, בדיוק בשביל זה. הקדמת אותי... ואחרי הקידוח משחררים את המקדח מהמקדחה/פטישון, מדביקים את הכבל למקדח ומושכים החוצה (או פנימה). ככה הכבל לא הולך לטייל בחלל של הבלוק, ולא נתקע או מתעוות בתוך הקדח הארוך. לגבי ה"בור" או הפיצוץ של הטיח ביציאה, אם אין מי שיתן קונטרה בצד השני עם קרש או משהו דומה, לסמן את העובי של הקיר על המקדח, ואת הס"מ האחרון לעשות באיטיות וללא רטט. זה ממזער את הפגיעה.

מניסיון ארוך שנים כעצמאי, עם כמה "תאקלים" עם המערכת, במס הכנסה תמיד הייתה אוזן קשבת, אמפתיה, התייחסות עניינית, אישית והוגנת. גם כשנתפסתי עם אי התאמה מסויימת, הבינו שאני לא כריש שעובד בשחור אלא "דג רקק", כלומר אדם מהיישוב שלא היה בקיא בכל הדקויות של ההתנהלות, והעדיפו להסביר איך להתנהל נכון מאשר להיות שרירותיים ולהתעקש על קנס כספי גדול שיכלו לתת ע"פ החוק היבש. במפגש האחרון שלי איתם לפני כמה שנים, הם ממש התעלו על עצמם... העסקי היה תקין, אבל בחשבון האישי 'עלו' על תנועה קבועה ולא מדווחת של כמה אלפי שקלים בחודש שהיו קשורים לפעילות התנדבותית של אשתי. (העבירה כספי תרומות לחו"ל, ושילמה בצ'קים פרטיים שלנו דמי שכירות של מחוסרי חשבון בנק, תמורת מזומן 1:1). העלו אותה על הקו, תיחקרו בקצרה, הצליבו נתונים, וכשהתבהרה הסיטואציה החוקר הסביר לה בפרוטרוט איך להתנהל נכון, ולמרות שלכאורה היה להם קייס לסבך אותנו מעל הראש, הם הסתפקו בהסברים ללא שום קנס או סנקציה, והחוקר אף הוסיף לסיום ואמר לה משהו כמו "אשרי החברה שיש בה אנשים כמוך. הפעילות שלך מבורכת, רק תתנהלי נכון". בקיצור לפות"ש: גש לפקיד השומה ללא מורא וחשש. תביא את כל הניירת הקשורה, תסביר את המצב לאשורו, בלי לייפות או לטשטש עובדות, ומניסיוני תקבל אוזן קשבת ויחס הוגן.

א. אין לי מושג. ב. לא יודע... עד שלא חיפשתי בגוגל "דיבל ירוק" לא ידעתי שזה נקרא VERO. קניתי אותם בחנות גדולה של חומרי בניין בהרצליה. ברגים אני קונה במשקל, לפי האורך והעובי הרצוי. לא שמתי לב למיתוג על הקופסה ממנה הוציאו. נסה להיכנס לחנות גדולה של מ.נ.מ. יש להם מבחר גדול ומחירים סבירים גם לכמויות קטנות. רק שים לב שיש בעייתיות מסויימת בלהיכנס לחנויות כאלה. זה כמו להיכנס עם ילד לחנות צעצועים גדולה רק כדי לקנות איזה מתנה קטנה. אתה עלול למצוא את עצמך שכוב על הריצפה, מנענע ידיים ורגליים באוויר וצורח "רוצה את זה! וגם את זה ואת זה..."

אכן בקידוחים "על עיוור" יש מרכיב של הימור. בניגוד למצופה, קווי חשמל לא הולכים בקווים ישרים. ועוד יותר בניגוד למצופה, גם קווי מים לא הולכים בקווים ישרים ברוב המקרים (צנרת פקס או SP). יצא לי פעם לקדוח דוך לתוך קו חשמל בתוך הבית. הפחת מיד קפץ, אז לא היה נזק. אבל זה עשה לי הרבה עבודה לפתוח 'בור' בקיר, לחבר את החוטים, לשים קופסה ולסגור. בדירה הנוכחית היה לי מזל. בערך 200 דיבלים ואפס פיגועים... בדירה הבאה כבר לא אקח סיכון, ואצטייד בגלאי.

אלה חורים של זווית נושא מדף פשוטה, לא של מתקן תלייה ל-TV. הדיבל הירוק הוא מעולה, והקוטר הוא 7 או 8 מ"מ, לא 10. מאז שגיליתי אותם לפני כמה שנים, לא נזקקתי יותר לפישר האיכותיים והיקרים. היישום של הדיבלים לקיר אכן עשוי היטב וביד אמונה. טיפ קטן בהקשר הזה - לפעמים הדיבל מתחיל להתקפל כשכבר רובו נכנס לחור, אפשר להבריג לתוכו בורג עד האמצע בערך ולדפוק עם הבורג פנימה. אחרי שהדיבל נכנס כולו, מוציאים את הבורג וממשיכים רגיל.

למה? בגובה הוא מוגן מהדף ורסיסים. ובמקרה של פגיעה ישירה ראינו כבר שגם ממ"ד או מקלט רגיל לא ממש עוזרים, ובכל מקרה לבניין יש יותר סיכוי לחטוף פגיעה ישירה מאשר לעגורן דקיק וחלול. (זאת בהנחה שהתכוונת ל @דובצע ולא ל @amosbmw בתגובה שמעל ההודעה שלך...)

סוזוקי קארי הוא מיניאטורה... זה בכלל לא. אני מהמר על גרומן, למרות שלא ראיתי תצורת פיק-אפ תחת השם הזה. אולי היה לו שם אחר, או יצרן מקביל. הכיוון - אמריקה.

עם יכולת פיזית מוגבלת אולי התכוונת, כי טכנית להחליף גלגל לא דורש יותר מיומנות מאשר לפרק את פין הונטיל, להחדיר חומר וכו'. שאלת וענית... בדיוק בגלל זה, ומנסיוני עם ספריי קצף או "ג'יפה" למיניה, בהרבה מקרים זה לא תופס והאוויר ממשיך לברוח. אסייג רק שהניסיון שלי בנושא הזה הוא רק עם דו-גלגליים שאינם נושאים גלגל רזרבי, כי ברכבים שלי תמיד היה גלגל ספייר תקין ומנופח. להזמין גרר לפעמים יכול לקחת שעות, תלוי איפה נתקעת, לעומת גלגל רזרבי, שגם אם אינך יכול להחליף מסיבה כלשהי, תמיד יעבור מישהו שכן ידע. יצא לי במשך השנים לא מעט פעמים לסייע בדבר הזה למישהו שנתקע ולא ידע או יכל להחליף, והיום יש גם את "ידידים" שהזכירו קודם, עם פריסת מתנדבים גדולה והרבה רצון לסייע במצבים כאלה. גם לערכת תיקון (תולעים) יש מגבלות, כי צריך בתור התחלה לזהות מהיכן דולף האוויר, וגם אז לא תמיד יתפוס במידה ויש קרע בצמיג ולא סתם חור או בורג וכדו'. וגם התפעול של ערכה כזו דורש מיומנות טכנית מסויימת, גדולה יותר מזו הנדרשת להחלפת גלגל.

חומר האיטום לא תמיד עובד. גלגל חלופי תמיד עובד, בתנאי שהוא מנופח...

לפי נתוני יצרן ההספק עלה מ-120 ל-150 כ"ס בין דגם 2001 ל-2011 וכנראה שהמשקל עלה גם הוא כי התאוצה 0-100 כמעט זהה. ההבדל בתחושה שלך נובע כנראה מאופי הפעולה של הגיר, פלנטרי לעומת רציף.

זה יותר ספקטקולרי ככה... בכלל, אני חושב שאורוול צדק בהכל חוץ מהשנה - 1984 =2084 בינתיים זה לגמרי בכיוון: "מלחמה היא שלום, עבדות היא חירות, בערות היא כוח"

אני משתמש כבר שנים במד לחץ אוויר הכי פשוט בצורת עיפרון. עולה יום כ-20₪. בהשוואה מדי פעם אחרי ניפוח בפנצ'רייה, הוא מזייף כלפי מעלה ב-psi אחד. זה מספיק מדוייק עבורי, ויותר מדוייק מה'שעון' שצמוד לקומפרסור הנייד.

היו ימים... היו ימים שהיינו בודקים לחץ אוויר עם 2 בעיטות קטנות בצמיג, עושים מבט חכם וקובעים: "בסדר!" היו ימים שאם היה חסר קצת אוויר מלפנים, ההגה היה נהייה כבד יותר, והיינו הולכים לנפח כדי שיהיה קל יותר לנהוג בעיר. היו ימים שבהם 'טיל' היה הבעיטה הזו בכדורגל... (סתם התקף נוסטלגיה. אין פואנטה. אפשר לחזור לחיישנים)

same = same... יש גם כאלה עם ראש שטוח לחילוץ פינים.