BoazB11

ניסיתי עכשיו כדי להיות בטוח... זה אחרי קרוב לשעה.

חודר גם חודר. ברמה של הזעה, לא ממיס את הניילון. 5W30... אלא מה?! שמן טיגון הולך לפח בתוך הבקבוק שלו (או אחר).

שני דודים על אותו קו? לא מוכר לי דבר כזה. *עריכה: עכשיו ראיתי שיש קומבינציה כזו. חידשת לי...

יש אפשרות כזו? הרי זה מוצר חצי אינטימי. לא הייתי רוצה אוזניות שבילו באוזן זרה... לא מזמן קניתי אוזניות open ear שלא נכנסות פיזית לתוך האוזן, ולא היו מוכנים להחליף לי אחרי שנפתחה האריזה.

טונה פחות. מת על סרדינים. מחסל 4-6 קופסאות בשבוע... השמן לכיור ולא לפח כי שמן חודר שקיות ניילון. מדי פעם שופך לכיור מים רותחים, ומדי פעם אקונומיקה. הכל תקין.

סבתא של איבולטיס. טרייבקה.

אתמול כשהתקלחתי חיפשתי את השחי שלי. אבל הוא לא היה בבית...

דווקא יש. למעשה זה מה שאתה רואה בתור דוד. מעטפת פח שמצופה מבפנים בצמר סלעים (מבודד) ובפנים שוכן לו בחמימות הדוד עצמו...

הוא נתנייתי...

בדקת שפתח התידלוק סגור ולא נפרץ? סוכר בדלק זו שיטה ידועה לחבל במנוע...

אולי יתאים לך בעתיד, כרגע קיבלתי במייל פרומו של וינאה. על פניו, בדיוק מה שחיפשת: https://vineagreen.co.il/catalog/Vinea Oasis HE V4.pdf?utm_source=InforuMail&utm_medium=email&utm_campaign=מעצבים+בישראל&upixel=1182avnid3u8000028b880bg0gati7

צודק גם בזה. תמיד גרתי בבתים ישנים באיזור המרכז עם טעם וריח מגעילים של המים מהברז. דווקא באילת הייתי שותה גם מהברז, מחבב את הטעם השטוח של המים המותפלים שם (אולי היום זה השתנה), ובאיזור רמת הגולן, שם יש מי עדן בברזים...

צודק תכלס. בכל מקרה, מבחינתי מי ברז (מסוננים או לא) אינם ראויים לשתייה על בסיס קבוע. אני לא מסתמך על מחקרים ואין לי משנה סדורה בנושא בכדי להיכנס לוויכוח הטעון הזה, אלא על תחושות אישיות שלי שמבוססות בעיקר על שלושה דברים: 1. ילדי כשהיו קטנים סירבו לשתות מי ברז ללא המתקה, אבל מים מינרליים הם שתו בכיף. 2. דגי נוי רגישים באקווריום פשוט מתים ממי ברז ("הקנרית שבמיכרה"), וגם הקשוחים יותר סובלים ולא מתרבים. 3. לא טעים לי לכן אני לא שותה מספיק. לכן כבר מעל 30 שנה אני קונה מים מינרליים, ומתכוון להמשיך כך, ושכל אחד ינהג לפי דעתו וטעמו...

על איזה קטנוע מדובר...? בדקת מס' רישוי באפליקציות כמו 'משומשת'?

למיטב ידיעתי. יש גם אפשרות שאני טועה. אם אתה רציני בכיוון תתחיל עם שיחה למשרד הרישוי 5678*, תברר מה המצב הפורמלי שלו ותמשיך משם.

אם הוא לא עשה טסט 5 שנים, אז רשיון הרכב שלו מבוטל, למיטב ידיעתי. אם הוא עמד 5 שנים ללא טיפול או תנועה, סביר מאוד שכבר לא כלכלי להשמיש אותו. אם אתה לא יודע מי הבעלים, אז מה בכלל השאלה?

יש חלון זמן קצר בתהליך הייבוש שבו אתה יכול להחליק "על רטוב" מבלי לפגוע ביישום. גם את זה עשיתי בעבר כדי להימנע מהאבק הנוראי של הליטוש על יבש. אתה צודק בגדול. במקרה שלי הבניין לפני פינוי-בינוי בשנה הקרובה, ולקחנו את זה בחשבון מבחינת הביצוע וגם מבחינת המחיר. יכול להיות שבמצב אחר הייתי מתעקש איתו על התהליך התקני והמלא. לגבי קירות ישנים בבתים ישנים, זה אף פעם לא יורד בקלות רבה. יש מקומות בהם הטיח עצמו מתפורר, תיקונים ישנים במגוון חומרים, שכבות של צבעים שונים, והכי גרוע שנתקלתי בו היה מריחות אקראיות של צבע שמן שתפס ממש חזק ולא איפשר לשום דבר להידבק עליו, והיה צורך ממש לקלף את הטיח כדי להיפטר מזה...

הוא כן שם בונדרול. עקבתי אחריו... נתן לו חצי שעה עם מאוורר בחדר ואז המשיך. את הקלסימו הוא עירבב עם גבס, את ה"טריק" הזה לייבוש מהיר אני מכיר, אבל גם את השפכטל האמריקאי הוא עירבב עם משהו אחר, לא שמתי לב בדיוק עם מה. גם לי כאמור זה נראה כמו חאפ-לאפ, אבל במבחן התוצאה זה עומד אחרי שנה. * צילום של לפני ואחרי...

גם אני חשבתי ככה. דילג על זמני המתנה הכרחיים ומקובלים, ושאלתי אותו על כך. אמר שלא אדאג (מה שהדאיג אותי מיד) וגם הבטיח אחריות. אבל מסתבר שהוא יודע מה הוא עושה... תכלס בשטח, שנה אחרי, הכל נראה פיקס. אין קילוף, אין סדק, אין בועה או דהייה, או אפילו משהו קטן להתלונן עליו. הוא ב"מידרג" אגב, עם דירוג גבוה והרבה פידבקים טובים. עוד לא נפלתי עם מישהו משם.

לפני די הרבה שנים חזר לי צ'ק לסופר השכונתי. הייתי במצב לחוץ כלכלית, אז ביקשתי מהם גרייס של כמה ימים עד שאתארגן על מזומן. אחרי שבוע נכנסתי למשרד עם מזומן, 700 שקל של אז היה די הרבה כסף בשבילי ובכלל. אמרו לי שהכל בסדר והחוב שלי נמחק. מישהו שילם עלי. מי? לא רצו להגיד... רק שהוא אמר שאם אני מתעקש להחזיר, שאחזיר לפי ראות עיני למי שנזקק ומתי שבאמת אוכל. אם הייתי משאיר את הכסף בכיס, הוא היה נעלם די מהר, אבל התחושה של להיות נזקק שמקבל נדבה הייתה נשארת לעד... לכן מיד שאלתי את הפקידה מה החוב של X. שכנה מבוגרת קשת יום. הוספתי קצת וסגרתי לה את החוב. אמרתי לפקידה שלא תגיד לה את שמי, אלא כמו שאמרו לי: "אם תרצה, תחזיר כשתוכל למישהו אחר". אחרי כמה זמן שמעתי מהילדים הבוגרים שלה שהם מאוד התרגשו מהמחווה, והחליטו להמשיך את המסורת הזו באזורי מגוריהם, בנוסף לכך ששילמו בסופר המקומי חוב של מישהו אחר מהסביבה הקרובה. משיחה עם בעל הסופר מסתבר שיש כמה וכמה כאלה שמדי פעם פורעים בסתר חוב של נזקקים. אולי המסורת הזו התפשטה וממשיכה במקומות אחרים, ובטח גם נגדעה מחוסר יכולת פה ושם, אבל בתור אחד שמאמין בטוב האנושי, אני מאמין ששלוחות של מסורת כזו עדיין ממשיכים ומתפשטים. באופן עקרוני אני לא תורם כסף בהוראת קבע לארגון כזה או אחר, אלא מעדיף לסייע בדרכים אחרות היכן שאני מרגיש שיש צורך ואני יכול להועיל.

כשגרתי בדירות שכורות ישנות בת"א, הפינות של החדרים כבר היו עגולות מרוב צביעות. תמיד חשבתי שמתישהו הכל ינשור כמו הלוחות מודעות של פעם... בדירתי הקודמת הגעתי למצב דומה, ועשיתי פרוייקט של קילוף כל השכבות הישנות, תיקון כל החורים והשריטות מהקילוף, יישום שפכטל, החלקה, בונדרול, וצביעה חדשה. סיוט מתמשך של המון עבודה ואבק. בסוף יצא סביר כי אני לא מקצוען. בדירה הנוכחית עקב נזילה היה צריך לעשות עבודה דומה. לא היססתי והבאתי בעל מקצוע. עבד נקי, יפה, מהר, עם מינימום אבק והתוצאה מושלמת. עלה כמה אלפים לחצי חדר, אבל היה שווה לי לאור ניסיון העבר. תיקתק הכל ביום עבודה אחד. (המספר שלו שמור אצלי אם תרצה). יצא לי לראות דירה במצב דומה, אבל עם קיר די מתפורר, ומה שעשו שם היה לשים פלטות גבס על כל הגועל נפש, וקיבלו קיר חדש ונקי (אבל עבה יותר). ותמיד ניתן לדחות את הקץ עם עוד שכבה. במקרה כזה הייתי רוחץ את הקיר היטב (מים, סבון, סקוצ'ברייט), מייבש, שם בונדרול ואז צובע שוב. בכמה מקרים אחרי רחיצה נראה מספיק טוב ולא המשכתי לצבע. * אם בכל זאת תחליט לעשות DIY - טיפ קטן לאילתור שעבד לי מעולה: לקחתי שפכטל רחב, הדבקתי אותו לאיזמל SDS של פטישון, ועבדתי עם הפטישון על מצב הלימה ללא סיבוב. שכבות קצת רופפות זה העיף בקצב גבוה, ואת המקומות העקשניים יותר סיימתי ידנית עם שפכטל גירוד קטן.

הוא באמת צהוב או שזו אשליה אופטית?

במצב קל זה יורד. במצב קשה הזיגוג מגביר את עצמו בגלל החום שהוא יוצר. אני מכיר את התופעה הזו מרכיב בקטנועים שנקרא "סנדלי סחיבה", שהוא בנוי למעשה כמו בלם תוף אבל הפעולה שלו הפוכה. מעביר כוח ולא "בולע" אותו, אבל העיקרון זהה. אם יש דליפה קטנה של שמן לאיזור הזה נוצר זיגוג שממש פוגע בפעולת הקלאץ' הזה, וזה נוהל מקובל במוסכים לשייף פיזית את ה"סנדלים" (רפידות) ואת ה"פעמון" (מעין תוף). ברכב, כשאני רוצה להשתמש בספריי WD40 בגלגל (לניקוי הג'אנט למשל), אני מתיז על מטלית ואז מנקה, אבל בגדול אני מאמין שכמות קטנה תיעלם תוך כדי פעולת הבלם ללא השפעה מוחשית כלשהי.

באופנועים קורה הרבה שמשמנים את השרשרת, ורסס מגיע גם לבלם. בפועל הרפידה מנקה את הדיסק, ומהחום השמן נשרף בד"כ, אבל יש לזה השלכה על הרפידה בצורת זיגוג שפוגע מעט בעוצמת ואיכות הבלימה.

ע"פ היצרן יש ב-WD40 שמן תעשייתי בריכוז של 15%. בעיקר יש בו ספירט וגפ"מ 50 ו-25% בהתאמה, ועוד 10% "חומרים אחרים" שמהווים בעצם את הנוסחה הסודית. כל כך סודית שלא רשמו עליה פטנט כדי לא לחשוף אותה. טפטף טיפה על איזה בגד, תראה שלא הכל מתאדה... ואם התזת על הבלמים בטעות, יש ספריי ניקוי ייעודי, ותכלס גם מים וסבון יעשו את העבודה. לגבי הפלאייר פטנט שלך - נקה את הבורג ואת התבריג שלו עם WD40 ומברשת שיניים, נגב היטב ואח"כ שים טיפה של גריז אם יש לך. אם לא גם טיפה של שמן מנוע תהיה יעילה. *אל תשתמש בספרי סיליקון לכלי עבודה. הוא יחליק לך מהיד אח"כ, וכבר לא יהיה vise grip יותר...