BoazB11

מעניין, אבל מסתבר שלא

סוס עבודה. אופנוע שירות מעולה. מנוע 750 עם הספק נמוך יחסית לנפח ומומנט גבוה. הכוח מתקבל בסל"ד נמוך, והוא מרגיש די חזק כל עוד מעלים הילוכים ולא 'מושכים' את המנוע לסל"ד גבוה. אפשר למשוך ל- 5-6K טורים ולקבל ביצועים לא רעים, אבל ב-7K המנוע 'נגמר' ומנתק ההצתה מתערב. למי שרגיל לאופנועי ביניים אחרים ונוהג למשוך לסל"ד גבוה מדי פעם, זה ירגיש שחסר למנוע הזה 'פילפל'. למי שרוכב מנהלתית ברגוע, ומחפש כלי אמין ועמיד, עם תחזוקה זולה יחסית, הוא יכול להיות בחירה מצויינת. הגירסה האוטומטית מחפה על החיסרון הזה של הסל"ד המוגבל, והרובוט יודע להוציא מהמנוע את המיטב. לטעמי זו הבחירה המועדפת בדגם הזה. הבסיס המכני זהה ל-XADV, המתלים והבלמים רמה אחת פחות וכך גם המחיר, והוא לא גניב כמו ה-X. לבדוק בעיקר שטופל באופן סדיר (כל שנה או 12K ק"מ), ושלא נפגע בתאונה/נפילה וכדו'. מעבר לזה כמו בכל אופנוע, מצב השרשרת/גלג"ש, צמיגים, מצבר, בלמים - משפיעים גם הם על המחיר.

זה הכי מסוכן...

אז יכבה. העיקר שעצרת. גם אם המנוע כבה כשדוושת הבלם לחוצה, אתה לא מאבד כוח בלימה. יש אפילו מספיק לחץ במערכת כדי לאפשר עוד לחיצה מתוגברת, לפחות חלקית.

זה כיבוי צופים. (אוריאה = שתנן)

לא רק שלא צריך, אסור לרכב עליו עם קסדה. החגורה וכלוב המגן אמורים לשמור על הרוכב בתוך המסגרת של הקטנוע במקרה תאונה, ובמצב כזה (כשהגוף נבלם והראש נזרק) המשקל של קסדה על הראש עלול לסכן את חוליות הצוואר. ה-C1 נבחן במבחני ריסוק, והוכיח לטענת ב.מ.וו יכולת הגנה על הרוכב שוות ערך לרכב קטן. החסרונות היו משקל ומרכז כובד גבוה, מנועים חלשים שהגבילו לשימוש עירוני בלבד, וחוסר אהדה של הקהל. הקונספט נגנז אחרי שנתיים וקצת יותר מעשרת אלפים כלים שנמכרו, כמה עשרות מהם בישראל. שש שנים אחרי ה-C1 ניסו גם פיאג'ו להמציא את הגלגל מחדש, ולייצר כלי דו-גלגלי (תלת במקרה הזה) בטיחותי יותר. בהתחלה היה נראה שגם הגימיק הזה ילך בדרכו של הקטנוע עם הגג, וייגנז לעד בפח האשפה של ההיסטוריה המוטורית. בארץ הוא זכה לתגובה לעגנית מצד עורך מוטו, המגזין המוביל דאז, שכינה אותו "מוטציה להומואים"... אבל ההיסטוריה המוטורית מצידה דווקא הביעה אמון בסידרת ה-MP3 שמיוצרת כבר 20 שנה, וגם חברות נוספות נכנסו לתחום.

ברכבי לימוד נהיגה במיוחד היה נהוג להעלות מעט את סל"ד הסרק, כדי להקל על התלמיד שלא יכבה לו המנוע אם הוא קצת מפקשש בין הגז לקלאץ'. הייתה לי בעבר חיפושית שהייתי שם בהילוך ראשון, משחרר קלאץ' לאט ו.... יוצא מהאוטו. הייתי צועד לידה ואומר לה "רגלי" כמו לכלב, והיא הייתה נוסעת לידי בקצב הליכה. זה היה הרכב האוטונומי הראשון לדעתי...

נו באמת... זו התמונה המתבקשת

זכור לי מהילדות (אמצע-סוף ה-60') שכן עם ויליס כזה בתצורת טנדר שהיה מניע כל בוקר עם מנואלה. ולא בתור ספורט או גיבוי, באמת לא היה לו סטרטר חשמלי. הוא אפילו נתן לנו הילדים לנסות לסובב את המנואלה, כמובן ללא הצלחה. איזה מודל הוא היה אין לי מושג, וכבר אין את מי לשאול... אבל כבר אז הוא נחשב ישן ומיושן.

אולי הוא השתתף בכיבוש ב-WW2... לא חסר שם החור של המנואלה?

הצום לא גורם לך לבולמוס לאחר מכן? מכיר מישהו שעשה את זה בעבר הרחוק, צם הרבה ואח"כ בולמוס וחוזר חלילה, ונכנס להפרעת אכילה שגרמה לו נזקים גופניים משמעותיים, שמאפיינים גיל מבוגר בהרבה ממה שהיה. הוא לא היה שמן במיוחד, אבל הייתה לו השמנה נשית (ירכיים וחזה) שהוא מאוד התבייש בה.

ככל ששמתי לב, הגיר נשאר משולב בהילוך 1, כך שה'משחק' הוא עם הפרדת מצמד (גיר DSG עם חיווי הילוכים)

זה מוזר?! תשמע מה באמת מוזר... אם שמן דגים עושים מדגים ושמן סויה עושים מסויה ממה לעזאזל עושים שמן תינוקות??

אכן. במבט חטוף מהצד קשה לדעת איפה הראש ואיפה הזנב...

בוקר טוב אליהו...🙃

קיים ואפילו מיובא לארץ במחיר מפולפל שממש לא תואם את הייעוד המקורי כאופנוע עבודה. הדגם הבכיר הוא כפול הנעה (2X3) ומתומחר בסכום הזוי של 185K₪... https://moto24.co.il/motorbike/ural-ranger/ לעומת רויאל אנפילד שמוכרים רטרו אמיתי במחירים די זולים, רובם ישאירו עודף מ-30K₪

זה נכון ברמת העיקרון, אבל לפעמים יש מצבי חירום (נזילה באמצע נסיעה למשל) שאין ברירה אחרת ואז עדיף לשים מי ברז, מאשר להשאיר רדיאטור יבש, או לחילופין לעצור בצד ולהזמין גרר. כמובן בתנאי שאחר כך מחליפים את כל הנוזלים במערכת לנוזל קירור תקני. הנזק של מי ברז הוא מצטבר אם עושים בהם שימוש דרך קבע. חד פעמי לזמן קצר לא יגרום נזק, בוודאי לא שווה ערך לנזק של המשך נסיעה עם מעט מדי נוזלים.

אומרים שקסמים קלים דווקא גורמים להשמנצ'יס...

תודה על התגובות. אבדוק בהמשך את הקישורים. שניהם אכן ברמת תפקוד גבוהה, אבל שניהם קטנים ממטר וחצי... והם מסתדרים בסה"כ "קצת מאתגר אבל זה תרגיל מצוין". מפה לשם חשבתי על פתרון ביניים , להגביל קצת את הגובה שהדלת עולה, ואז יקל עליהם. אז אולי שילוב של הגבלת גובה הפתיחה יחד עם לולאה יעשה את העבודה, ועדיין בא לי לפנק אותם בלחיצת כפתור... מה קורה? אגיד רק שבן ה-93 (סא"ל במיל') עשה שירות מילואים פעיל לפני כשנה וחצי, במשך כמה חודשים כולל נסיעות יומיות מהמרכז לירושלים...

לולאת משיכה תהיה יעילה ובטוחה יותר מאשר לתת לקשיש לטפס על שרפרף בחניון, אבל הכיוון הוא להפעלה חשמלית ואלגנטית בלחיצת כפתור ו/או שלט רחוק.

במשפחה הקרובה שלי יש שני תותחים בגיל +90. שניהם נמוכים יחסית מאז ומתמיד, ועם הגיל עוד שחה קומתם וגם הגמישות והכוח כבר לא מה שהיו. הם נוהגים מצוין, ערניים וזהירים, אבל סגירת הדלת האחורית מאתגרת אותם, וחשבתי על האפשרות להתקין להם מערכת אפטר-מרקט לפתיחה וסגירה חשמלית. בשני המקרים מדובר על סיאט ארונה, אחת מ-2019, השנייה חדשה 2026 ועדיין באחריות, לכן חשוב שהתקנה כזו אם תתאפשר, לא תפגע באחריות היצרן. חיפוש שטחי בגוגל לא הניב תוצאות מעשיות, ואשמח לקבל מידע בנושא אם יש למישהו כאן.

על מה לא לסמוך? צריך שהכיתוב על הצמיג יתאים לכתוב ברישיון הרכב. בכל האתרים השיווקיים יש אופציה להזין מס' רישוי ולקבל הצעות תואמות לרישיון, ללא צורך להקליד ידנית את המידות. גם כשביקשתי הצעת מחיר ישירות מצמיגייה, שלחתי מ.ר. ולא את המידות.

אמיתי. יבוא אישי מ-2019. דגם: דיפנדר. יצרן: יגואר....

כתוב לך ברישיון הרכב. גם על כל צמיג כתוב. תבדקי באתרים השיווקיים, טייר-דיל ושות' (גוגל עם מידות הצמיג יוביל אותך לשם), וברשימת הצמיגיות שם תבחרי אחת שקרובה אלייך. ככה תקבלי בדיוק את מה שאת רוצה במחיר גלוי, ולא תאלצי להתמודד עם מכבש לחצים שבהרבה מקומות יפעילו עלייך כדי שתקחי את מה שטוב ורווחי עבורם ולא את המיטבי עבורך. חשוב לוודא גם שהצמיגים "טריים" ולא מלאי ישן. סביבות חצי שנה +- זה טוב. תאריך הייצור מוטבע על הצמיג.

בתחום הזה אין לי ניסיון או מידע.