BoazB11

עכשיו אני מבין למה כתוב על הקופסה של הטונה "פרווה"...

לגלות לך עוד משהו? לא רק את המדיח הדחנו... גם במזגן אנחנו כמעט ולא משתמשים , (רק לעתים רחוקות בקיץ כשבאים אורחים). זה כבר הארד קור לעומת מדיח.

יכול להיות שאתה מזרים מעט מים יחסית בכיור? כלומר משתמש במדיח כלים (הוא עוקף את הסיפון של הכיור בד"כ), ואז גם מעט שמן או קפה שחור יוצרים משקעים שמצטברים ולא נשטפים ביעילות. אצלנו אין מדיח (נמסר מזמן מחוסר שימוש), והכל נשטף בכיור, כלומר שזורמים בו הרבה מים כל יום, ובנוסף, מלקחי העבר, פעם בחודש בערך אני מזרים בכיור 2-3 ליטר של מים רותחים, ובין לבין גם אקונומיקה, וכבר יותר מעשור שאני נוהג כך ואין שום בעייה או סתימה או ריח מה"ונטיל". כמובן מקפיד על רשת שמונעת חדירה של מוצקים לצנרת. תיזהר מזה! יש לי קרוב משפחה שהיום הוא תימני דלמטי... (שחור עם כתמים ורודים), חולה ניקיון שהשתמש פעם אחת לא נכון בסודה קאוסטית שקפצה לו לפנים וגרמה לו כוויות שלא נדע.

הסרדינים הם התאווה שלי כשאני אני חוזר משעתיים רצופות של רכיבת אופניים. זולל 2 קופסאות במכה... (240 גרם סה"כ) וזה מהווה את הארוחה העיקרית שלי פעמיים או 3 בשבוע. מבחינת קלוריות אני לא מודאג. שומר על מאזן טוב. מבחינת מלח בכמות גדולה, אני עדיין חוטא בזה (וגם בסיגריות), ככה שאם ארגיש בעתיד שצריך מקצה שיפורים נוסף בתזונה, יהיה לי עם מה לעבוד... בתפיסה שלי, אם המערך הכולל של התזונה הוא תקין ומפוקח (בלי קמח לבן, מעט מאוד קמח מלא ופחמימות בכלל) אז "חטאים" כאלה הם בגדר המותר והסביר.

זה נשמע כמו קללה ברוסית....

ניסיתי עכשיו כדי להיות בטוח... זה אחרי קרוב לשעה.

חודר גם חודר. ברמה של הזעה, לא ממיס את הניילון. 5W30... אלא מה?! שמן טיגון הולך לפח בתוך הבקבוק שלו (או אחר).

שני דודים על אותו קו? לא מוכר לי דבר כזה. *עריכה: עכשיו ראיתי שיש קומבינציה כזו. חידשת לי...

יש אפשרות כזו? הרי זה מוצר חצי אינטימי. לא הייתי רוצה אוזניות שבילו באוזן זרה... לא מזמן קניתי אוזניות open ear שלא נכנסות פיזית לתוך האוזן, ולא היו מוכנים להחליף לי אחרי שנפתחה האריזה.

טונה פחות. מת על סרדינים. מחסל 4-6 קופסאות בשבוע... השמן לכיור ולא לפח כי שמן חודר שקיות ניילון. מדי פעם שופך לכיור מים רותחים, ומדי פעם אקונומיקה. הכל תקין.

סבתא של איבולטיס. טרייבקה.

אתמול כשהתקלחתי חיפשתי את השחי שלי. אבל הוא לא היה בבית...

דווקא יש. למעשה זה מה שאתה רואה בתור דוד. מעטפת פח שמצופה מבפנים בצמר סלעים (מבודד) ובפנים שוכן לו בחמימות הדוד עצמו...

הוא נתנייתי...

בדקת שפתח התידלוק סגור ולא נפרץ? סוכר בדלק זו שיטה ידועה לחבל במנוע...

אולי יתאים לך בעתיד, כרגע קיבלתי במייל פרומו של וינאה. על פניו, בדיוק מה שחיפשת: https://vineagreen.co.il/catalog/Vinea Oasis HE V4.pdf?utm_source=InforuMail&utm_medium=email&utm_campaign=מעצבים+בישראל&upixel=1182avnid3u8000028b880bg0gati7

צודק גם בזה. תמיד גרתי בבתים ישנים באיזור המרכז עם טעם וריח מגעילים של המים מהברז. דווקא באילת הייתי שותה גם מהברז, מחבב את הטעם השטוח של המים המותפלים שם (אולי היום זה השתנה), ובאיזור רמת הגולן, שם יש מי עדן בברזים...

צודק תכלס. בכל מקרה, מבחינתי מי ברז (מסוננים או לא) אינם ראויים לשתייה על בסיס קבוע. אני לא מסתמך על מחקרים ואין לי משנה סדורה בנושא בכדי להיכנס לוויכוח הטעון הזה, אלא על תחושות אישיות שלי שמבוססות בעיקר על שלושה דברים: 1. ילדי כשהיו קטנים סירבו לשתות מי ברז ללא המתקה, אבל מים מינרליים הם שתו בכיף. 2. דגי נוי רגישים באקווריום פשוט מתים ממי ברז ("הקנרית שבמיכרה"), וגם הקשוחים יותר סובלים ולא מתרבים. 3. לא טעים לי לכן אני לא שותה מספיק. לכן כבר מעל 30 שנה אני קונה מים מינרליים, ומתכוון להמשיך כך, ושכל אחד ינהג לפי דעתו וטעמו...

על איזה קטנוע מדובר...? בדקת מס' רישוי באפליקציות כמו 'משומשת'?

למיטב ידיעתי. יש גם אפשרות שאני טועה. אם אתה רציני בכיוון תתחיל עם שיחה למשרד הרישוי 5678*, תברר מה המצב הפורמלי שלו ותמשיך משם.

אם הוא לא עשה טסט 5 שנים, אז רשיון הרכב שלו מבוטל, למיטב ידיעתי. אם הוא עמד 5 שנים ללא טיפול או תנועה, סביר מאוד שכבר לא כלכלי להשמיש אותו. אם אתה לא יודע מי הבעלים, אז מה בכלל השאלה?

יש חלון זמן קצר בתהליך הייבוש שבו אתה יכול להחליק "על רטוב" מבלי לפגוע ביישום. גם את זה עשיתי בעבר כדי להימנע מהאבק הנוראי של הליטוש על יבש. אתה צודק בגדול. במקרה שלי הבניין לפני פינוי-בינוי בשנה הקרובה, ולקחנו את זה בחשבון מבחינת הביצוע וגם מבחינת המחיר. יכול להיות שבמצב אחר הייתי מתעקש איתו על התהליך התקני והמלא. לגבי קירות ישנים בבתים ישנים, זה אף פעם לא יורד בקלות רבה. יש מקומות בהם הטיח עצמו מתפורר, תיקונים ישנים במגוון חומרים, שכבות של צבעים שונים, והכי גרוע שנתקלתי בו היה מריחות אקראיות של צבע שמן שתפס ממש חזק ולא איפשר לשום דבר להידבק עליו, והיה צורך ממש לקלף את הטיח כדי להיפטר מזה...

הוא כן שם בונדרול. עקבתי אחריו... נתן לו חצי שעה עם מאוורר בחדר ואז המשיך. את הקלסימו הוא עירבב עם גבס, את ה"טריק" הזה לייבוש מהיר אני מכיר, אבל גם את השפכטל האמריקאי הוא עירבב עם משהו אחר, לא שמתי לב בדיוק עם מה. גם לי כאמור זה נראה כמו חאפ-לאפ, אבל במבחן התוצאה זה עומד אחרי שנה. * צילום של לפני ואחרי...

גם אני חשבתי ככה. דילג על זמני המתנה הכרחיים ומקובלים, ושאלתי אותו על כך. אמר שלא אדאג (מה שהדאיג אותי מיד) וגם הבטיח אחריות. אבל מסתבר שהוא יודע מה הוא עושה... תכלס בשטח, שנה אחרי, הכל נראה פיקס. אין קילוף, אין סדק, אין בועה או דהייה, או אפילו משהו קטן להתלונן עליו. הוא ב"מידרג" אגב, עם דירוג גבוה והרבה פידבקים טובים. עוד לא נפלתי עם מישהו משם.

לפני די הרבה שנים חזר לי צ'ק לסופר השכונתי. הייתי במצב לחוץ כלכלית, אז ביקשתי מהם גרייס של כמה ימים עד שאתארגן על מזומן. אחרי שבוע נכנסתי למשרד עם מזומן, 700 שקל של אז היה די הרבה כסף בשבילי ובכלל. אמרו לי שהכל בסדר והחוב שלי נמחק. מישהו שילם עלי. מי? לא רצו להגיד... רק שהוא אמר שאם אני מתעקש להחזיר, שאחזיר לפי ראות עיני למי שנזקק ומתי שבאמת אוכל. אם הייתי משאיר את הכסף בכיס, הוא היה נעלם די מהר, אבל התחושה של להיות נזקק שמקבל נדבה הייתה נשארת לעד... לכן מיד שאלתי את הפקידה מה החוב של X. שכנה מבוגרת קשת יום. הוספתי קצת וסגרתי לה את החוב. אמרתי לפקידה שלא תגיד לה את שמי, אלא כמו שאמרו לי: "אם תרצה, תחזיר כשתוכל למישהו אחר". אחרי כמה זמן שמעתי מהילדים הבוגרים שלה שהם מאוד התרגשו מהמחווה, והחליטו להמשיך את המסורת הזו באזורי מגוריהם, בנוסף לכך ששילמו בסופר המקומי חוב של מישהו אחר מהסביבה הקרובה. משיחה עם בעל הסופר מסתבר שיש כמה וכמה כאלה שמדי פעם פורעים בסתר חוב של נזקקים. אולי המסורת הזו התפשטה וממשיכה במקומות אחרים, ובטח גם נגדעה מחוסר יכולת פה ושם, אבל בתור אחד שמאמין בטוב האנושי, אני מאמין ששלוחות של מסורת כזו עדיין ממשיכים ומתפשטים. באופן עקרוני אני לא תורם כסף בהוראת קבע לארגון כזה או אחר, אלא מעדיף לסייע בדרכים אחרות היכן שאני מרגיש שיש צורך ואני יכול להועיל.