BoazB11

אותי שיכנעת... לנצ'יה!

מניסיון עבר עם הרכבים של אמי, יד 1 בני 10 שנים ועם מעט מאוד ק"מ, תמיד מכרתי בקצת יותר מהמחירון של לוי, ותוך כשבוע, גם כשהיה מדובר ברכב ממש לא מבוקש בזמנו (פיאט מריאה). לדעתי שווה לנסות. הייתי מעלה מודעה עם מחיר מבוקש גבוה 35-36K, לוקח שבוע-שבועיים לגשש את מצב השוק, ומתגמש קצת בהתאם לביקוש.

זוכר היטב את ה'חראקות' וגם את ה'דריפטים' בעזרת בלם היד... ועדיין, סובארו מפרפרת יפה מאוד את 4 הגלגלים על עפר או בוץ בלי שה-ESP או ה-TCS מתערבים. לעומת אופנועי אדוונצ'ר מסויימים שה-TC לא מאפשר כמעט תנועה על עפר/בוץ ומחייב לנתק את הבקרה לפני כן.

חבר עם ג'ילי טוען שהרכב מפרפר בכל זינוק לא עדין

למרות שדי ברור למה הכוונה - המינוח הנכון הוא היגוי נגדי. היגוי הפוך מתבצע בדו-גלגליים ע"מ 'להשכיב' בפנייה.

אוונטאדור יש כמה, היה סיפור עם אחת שנגנבה. כמה מגירסת ההאמן אין לי מושג. לפי "לוחית הזיהוי" של המרצדס שבאה לסייע, כנראה שייכת לסוכנות סי אנד קאר, ובאמת מופיעה באתר שלהם: https://sea-car.co.il/

"ציפה" למיטב ידיעתי מתרחשת בנסיעה מהירה מאוד על מים (בקו ישר מן הסתם) כשחריצי הניקוז לא מסוגלים לפנות את המים מהצמיגים והם מתחילים "לצוף" על המים ומאבדים אחיזה עם האספלט. בפנייה (או בכביש מפותל כפי שמעיד פות"ש) אין מספיק מהירות לייצר את התופעה הזו, ואז זו פשוט החלקה. בסרטון רואים אופנוע מנצל את התופעה...

הוא כתב...

וסיכמת יפה...

הלו?! למישהו יש כבלים? איפה המצבר פה בכלל? ואיפה המנוע אם כבר שואלים...?

רק לפרופורציות... הבן הגדול שלי 1.93 מ'. אשתו 1.75. הם מתניידים ביונדאי i10 עם כיסא תינוק, בוסטר וילדה בת 10 באמצע. מה שלא נכנס בבגאז' הזערורי נקשר על הגג. החניות בת"א מוציאות להם את החשק מלחשוב על רכב גדול יותר. לא אידיאלי, אבל פרקטי ואפשרי. בעבר קרוב שלי שגירד את ה-2 מטר מצא מקום לרגליים דווקא בסוזוקי ספלאש...

זה לא שהפיקוח בוטל, אלא המיסוי עלה והוכפל ושוב עלה... בנוסף המס הוא "קצוב" פר קופסה (או משקל) והוא למיטב ידיעתי בסביבות 90% מהעלות לצרכן, (כל קופסה שעולה 30₪ מכניסה לקופת המדינה כ- 27₪...) ככה שהמותגים שהיו מסורתית זולים (מייצור מקומי למשל), כבר עולים קרוב מאוד למותגי ה'פרמיום' המיובאים, ולקימעונאים אין כמעט 'משחק' עם המחיר. מסמך מעניין של הכנסת בנושא מיסוי טבק: https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/ee01a0d7-28f1-e611-80cc-00155d0206a2/2_ee01a0d7-28f1-e611-80cc-00155d0206a2_11_10620.pdf

שקל לקילומטר. ככה שילמו לי כשהייתי כוח עזר אצל קולגות שלי. אבל זה היה פר פרוייקט (יום או יומיים), לא קבוע.

נהיה אבו נפחא...😁 ככה עליתי מ-92 ל-107 (היום 72)

מצטרף להמלצה על דיבלים פישר. אני השתמשתי באפורים. במעבר דירה לפני שנה הכנסתי בקירות (בית ישן) כ-150 דיבלים לא ממותגים בצבע ירוק 7 מ"מ, רכים יחסית עם צלעות עיגון יעילות, ובלי בעיות בכלל. מה שכן - כשהתשתית רופפת, אני מראש מכניס קיסמי עץ יחד עם הדיבל. במקרים של כשל בעבר, כשהדיבל נשלף ולא רציתי לקדוח עוד חור או להזיז את כל מה שתלוי, לקחתי קצת גבס והכנסתי לחור אחרי שניקיתי והרטבתי אותו, ודחפתי את הדיבל לתוך הגבס הרטוב יחד עם כמה קיסמים . אחרי 10-15 דקות ניתן להבריג חופשי. (יתרון של הגבס על פרופילה/קלסימו - הוא מתייבש מהר מאוד). לא מצטרף להמלצה להכניס בורג עבה מדי. מנסיוני הוא פשוט יסובב את הדיבל ויפורר את החור. במקרה של עומס גבוה על המדף, הוספתי שרשרת לתמיכה. יותר אסטטי לטעמי ממחזיק מדף גדול. עוד אופציה למשקלים כבדים - דיבל 10 מ"מ שמשמש לעיגון טלוויזיה/זרוע. נמכר גם כסט עם ברגים תואמים. בסגרי הקורונה עיגנתי עם 4 ברגים כאלה פלטקה לקיר בלוקים, וחיברתי אליה סלאק-ליין שנמתח עם ראצ'ט... החזיק להפתעתי את המתיחה + משקל המשועמם התורן. (הצד השני חובר עם עוגן לעמוד בטון)

נראה ממש תאום לא זהה לפיאט קובו/סיטרואן נמו

הזכרת לי נשכחות... בדיוק אותה סיטואציה בנערותי, עם החלון הזחה כלפי מעלה בטייגר עם שני הקליפסים בצדדים, לידי ישב אדם מבוגר שעישן, וכשפתחתי את החלון מיד קיבלתי על הראש טענות מנוסעת מבוגרת שישבה ליד: "תסגור את החלון מיד חוצפן, עוד כולם יהיו חולים פה!" ועוד כמה ציקצקו בהסכמה ומילמלו "איזה נוער יש היום, בושה וחרפה, לא מכבדים מבוגרים" חמי שלא עישן מימיו סיפר שפעם מישהו הציע לו סיגריה, והוא ענה לו: "אצלנו אין צורך בסיגריות. מספיק לפתוח חלון ולקחת נשימה עמוקה". הם גרו אז בקריות...

בוא נעצור פה. ארגוני טרור מתפרנסים מסמים, הברחות ומיני פשעים רווחיים יותר מגידול ועיבוד טבק. אני מפרנס מחבלים בדיוק כמו מי שמתאשפז ומקבל טיפול מרופא/אח ערביים או ממי שגר בבניין שבנו אותו תושבי השטחים, או ממי שקונה פיתה ממאפייה שמעסיקה ערבים. אז בבקשה...

הכי טוב. רק בריאות! 😂 אם כבר, אז של חמורים או סוסים (זה נשרף יופי) אצל מעלי גרה לא נשאר הרבה מה לעשן בחרא...

טבק "עראבייה". קונה בטירה.

ההגדרה של "קופסה" לא כל כך רלוונטית היום, כשיש הרבה מגלגלים וגם סיגריות מסחריות מגיעות בכל מיני גדלים (המיסוי בהתאם למשקל הטבק). בעבר כשעישנתי נובלס, היה הולך לי פאקט בשבוע = באמת 1.5 קופסאות ביום. כשעברתי לטבק מסחרי צרכתי 5 שקיות של 40 גרם לשבועיים = 450 גרם בחודש, וזה בערך מה שאני צורך היום עם טבק מקומי, שהוא משמעותית חלש יותר מהמסחרי, כלומר פחות ניקוטין וללא תוספות כמו שבכתבה שצילמתי למעלה. עדיין מכור... אבל משלם פחות ומשתעל פחות.

סאן יאנג ג'ט X הוא קטנוע מצוין. גלגלי "14, ABS, קירור נוזל ועיצוב 'ספורטיבי'. המחירון בסביבות 18K לחדש, אז גם המחיר שהציעו לך על אפס ק"מ הוא מצוין. כמו כל רכב, ע"פ החוק אם עברה שנה מיום ייצורו, היבואן חייב לרשום אותו כיד 1 ולמכור בהתאם. השוק שלו די חלש, קח את זה בחשבון לגבי מכירה בהמשך (קונה בזול - מוכר בזול), וגם עבר של משלוחים לא מוסיף לאטרקטיביות במכירה. הצד השני של אותו מטבע - לא ממליץ לך לרכוש קטנוע שעשה משלוחים. רק יישור קו של צמיגים, מצבר, ורכיבי תמסורת יכול לעלות כמה אלפים. תיזהר מכל מיני סוכנויות שקונות בגרוש וחצי קטנועים משליחים, ומוכרים אותם במחיר מלא. אם משומש - לי היה ניסיון מצוין עם הטרייד-אין של הונדה (שקיפות מלאה, הגינות במחיר, ואחריות על כלים מהמותג שלהם) וגם עם אישימוטו היה לי ניסיון טוב עם 2 קטנועים שרכשתי דרכם. לגבי משלוחים - קח בחשבון ביטוח יקר מאוד כי תהיה חייב ביטוח עסקי (הרוב עושים רגיל ולוקחים סיכון), ותעשה טובה לעצמך ולסביבה ותרכב כפי שהיית נוהג ברכב ולא בהפקרות כפי שעושים רוכבי אופניים חשמליים. לגבי מיגון - אומרים שאין רוכב שלא נופל מתישהו, השאלה היא רק מתי ואיך... לפני כמה חודשים עפתי מאופניים במהירות 15 קמ"ש בערך. יצאתי עם ברך ומרפק שנראים כמו פיצה, שבר תלישה בכתף וצלע סדוקה. ככה בקטנה. אז ה-א'ב' של מיגון זה קסדה טובה (LS2 = אחלה תמורה למחיר), מעיל ייעודי עם מיגונים, כפפות, ומומלץ גם מגיני ברכיים. יש בשוק ג'ינסים ממוגנים - תעשה גוגל. לא פחות חשוב - נעליים גבוהות ושרוכות היטב. האם כל זה משתלם לשנה של משלוחים? אני בכלל לא בטוח. תעשה חשבון ותתייעץ עם שליחים פעילים.

הרבה פחות... לפני 60 שנה לא היו שידורי טלוויזיה בישראל. אני עוד "זכיתי" לעשן באוטובוס, במטוס, בקולנוע ובעצם בכל מקום. סוף ה-70 תחילת ה-80'.

הגדרה לאופטימי: אופנוען שמפסיק לעשן...

על הנזק אין ויכוח. אבל יש קצת תועלת (שכמובן לא מצדיקה בשום אופן את הנזק). עישון שימש במקור לטקסים חברתיים, וגם היום ישנה איזו אחוות מעשנים ואת התועלת החברתית ראינו לא פעם בריאליטי שכל ה'אקשן' קורה דווקא בפינת העישון. פיזית יש השפעה טובה על יציאות. יש לי דוד בן 95 שמעשן סיגריה קטנה אחת או שתיים ביום לפני שנכנס לשירותים... בטח יש עוד כמה תועלות לוואי, אבל תכלס - הרגל מגונה, מזיק ומסריח (אבל אוי... כמה שאני נהנה ממנו. טבעה של התמכרות). אגב נזקים - סטרס, אוכל לא בריא, ומשקל יתר, לתחושתי מזיקים לא פחות ואולי יותר מעישון. אחרי שנים רבות של השילוש הזה, הרבה יותר קל לי היה ליישר את האכילה והמשקל, מאשר להפסיק לעשן, או לא להיות במתח.