BoazB11

לא מאולתר. פשוט נטול דודים (עמעם)

תתחדשי ותהני. בחירה מצויינת.

לא בהכרח ש'משא מגורים' N2 יהיה מעל 4 טון, אם כי די סביר לגודל. וכנראה שכן שווה את הטירחה. הוא חונה במקום קבוע, ומישהו התנגש בו בפינה האחורית. אחרי כמה חודשים ראיתי אותו מתוקן פיקס, ועם קטנוע מובי חדש מאחור במקום הישן שהיה שם קודם, לכן הקדשתי אותו לדובצע...

אני חושב שלכתוב שטויות בפורום זה לזלזל בקוראים, ואם כבר שטויות, לפחות שיהיה מצחיק קצת...

דובצ'ע בשבילך...

טריומף הראלד...🙄

זורק רעיון... מה עם למלא את החלל תחת המטבח בקצף או בטון נוזלי דרך החור שקדחת? אפשר לקדוח עוד כמה חורים קטנים לפי הצורך.

אצלנו יש מייבש רגיל וזול של אלקטרה שעושה עבודה טובה סה"כ, אבל מעדיפים כשאין לחץ לתלות על מתקן ייבוש מתקפל בתוך חדר בבית, עם מאוורר ליד שפועל בעוצמה נמוכה. לרוב מספיק לילה לייבש מכונה שלמה.

הכי פופולרי כאן היה האבא של הברלינגו - סיטרואן C15 , מבוסס על הויזה והיה גם איזה שיקוץ של סקודה שנקרא פורמן, והיה בעצם פיבוריט שניסרו לה את הגג ושמו הגבהה מפיברגלס או משהו דומה.

זה יאריס ורסו. גבוה יותר מהרגיל, אולי גם ארוך יותר. היה אז גם אוונסיס ורסו הגדול, ו-ורסו 'רגיל' בגודל בינוני .

יש לנו במשפחה ארונה 1.0 2019 שיוצא לי די הרבה לנהוג עליה. הרכב עם מעט מאוד ק"מ, פחות מ-30K, כך שאין בעיות בכלל. מעבר לזה - רכב מאוד מוצלח. מנוע קטן אבל עם אופי של ביריון קטן... הרבה כוח בסל"ד נמוך, לא חסר כוח גם בעליות, משייט יפה במהיר, וחסכוני למדי. שום רעשי רוח חריגים, בטח לא חדירה של רוח לא רצויה. המצמדים זה לא תקלה אלא בלאי יקר. תלוי מאוד גם באופי הנסיעה ובנהג, אבל זו שלנו כאמור עם מעט ק"מ ומרגישה כמו חדשה. למרות הרבה נסיעות עירוניות ההילוכים עוברים חלק (עדיין...) וגם אין את הרעידות שששמעתי ביקורת עליהן בהקשר של מנועי 3 צילינדרים.

תשמע... אם אתה אמיתי אז אתה חי בסרט. ציירת את המטרה מסביב לחץ, ועכשיו אתה מצפה לתשואות? כי את העצות שאתה מקבל אתה הודף ודוחה. "חבר שמבין עניין" זה מתכון לעיסקה גרועה ולאיבוד של חבר. כנראה שאתה מאלה שצריכים ללמוד את השיעור שלהם בדרך הקשה. וזה דווקא לא תמיד רע, אבל אם כבר הגעת לכאן - תלמד קצת מנסיונם של אחרים (וגם קצת ענווה...). אני את השיעור שלי למדתי על בשרי, במקרה אחד שהעליתי על הכתב כאן ואני מצטט לך את הסיפא הרלוונטי: בכל מקרה - שיהיה בהצלחה!

מה ההבדל בין אופניים רגילים וחשמליים מבחינת החוק? שני הסוגים אינם נחשבים 'כלי רכב' ואינם חייבים בביטוח כלשהו. כמו הולכי רגל, כשהם נפגעים בגוף - תובעים את הביטוח של הרכב, ללא קשר לאשמה.

כל הכבוד!!! יפהפיה אמיתית וגם כתוב יפה. שאפו!

כן, בטוח פות"ש שכרה בדיוק כזו בגרמניה. גם אצלנו במשפחה היה מקרה... פעם לסבתא שלי נגמר הקמח לפני כניסת שבת ובירושלים כבר הכל היה סגור, אז היא לקחה את הרולר-בליידס של אחותי, וירדה את הקסטל על 200 וככה בשוונג עד תל אביב. שמה היא מצאה קמח, ובדרך חזרה היה עליות אז היא נתפסה על טמבון של איביזה טורבו כזו שסחבה אותה ככה על 250 עד ירושלים, ובדרך, כדי לא להתבטל, היא לשה את הקמח ביד אחת ואפתה קובנה מהחום של הטורבו של האיביזה המטורללת הזו. הכל אמיתי! או שלא.

לכל אלה אני משתמש במכשיר שטיפה (גרניק). בעדינות, ממרחק סביר ולא בעוצמה מלאה. לפות"ש (כן, 4 שנים ובכל זאת... "אם לא יוזיל לא יעיק") פעם לפני שנים עבדתי בחברת שיקום נזקי שריפות. בין השאר היינו מנקים מחשבים וציוד אלקטרוני. הניקיון האולטימטיבי בשטח לפיח ולכל האבק הישן, היה שטיפה בפריאון נוזלי עם מברשת עדינה. היום פריאון לא חוקי, אבל בטח לחברות האלה יש פיתרון דומה. עוד אופציה (כרוכה באופרציה), היה שטיפה במים מזוקקים עם דטרגנט מסוים, וייבוש בחדר ייבוש מיוחד. ואולי, לכמות גדולה של ציוד כזה, בכלל שווה לעשות אאוטסורסינג וכל כמה חודשים למסור לחברה כזו שתעשה ניקוי יסודי ומקצועי. לניקיון ביתי 'חפיף' לדעתי שואב עם מברשת עדינה ומפוח לקינוח יעשו את העבודה. קומפרסור דווקא יכול להחדיר אבק ולכלוך למאווררים, מחברים, וכדו' .

או שהבלנדר עייף, או שמשהו התפספס לך במתכון. חומוס זו עיסה רכה שלא אמורה להעמיס מדי על בלנדר. מה המתכון וסדר הפעולות שעשית?

בירידה בלי גז?! בצניחה חופשית מגיעים ל-200 קמ"ש (בתנוחת בטן), אז די מופרך להגיע ל-180 בלי הרבה (מאוד) גז, ומנוע עם (?)70 כ"ס בספק אם בכלל יכול להאיץ מבנה רבוע למהירות כזו גם בפול גז. ואיפה מצאת ירידה כ"כ ארוכה ותלולה בכביש 6? מעניין... איזה דגם? חוץ מהיעדר הגבלת מהירות בקטעים מאוד מסויימים של האוטובאן, לא זוכר משהו מיוחד בכבישי גרמניה, ובכלל - נניח ובאמת הכבישים שם משובחים בסלילה ונתיבים, איך זה בדיוק משפר את הנהיגה? דווקא נהיגה לאורך זמן בכבישים משובשים או מפותלים, תתרום לשיפור כישורי נהיגה. כבישים טובים יתרמו לנוחות, רוגע, ובטיחות, ויכפרו על טעויות של נהגים פחות טובים...

למה ככה?! הסטיישן דווקא נראה סבבה גם אחרי +30 שנים. עניין של טעם מן הסתם...

מודד עם מד מוליכות פשוט. לא מצליח לשחזר עכשיו, אבל בפרסום של מי הרצליה בעבר היה נתון TDS של מקסימום 500 או 600, יכול להיות שזה היה נתון מקביל שתרגמתי ל-TDS, בכל מקרה בברז הייתי מקבל תוצאות של בין 700 ל-1000 לפעמים גם יותר מזה. כלומר כמות המומסים משתנה ולא אחידה, גם אם המד שלי מזייף. מי עדן למשל נותנים נתון אחיד לרוב ברמה של 400+-. אני מכיר את התקנות לבדיקות, לא מתיימר להיות מומחה בזה, ממש לא, אבל מצד שני אני גם ממש לא סומך על המקצועיות והיושרה של תאגידי המים. וכמובן אשמח לשמוע את דעתך המקצועית בנושא.

אני מחזיק כמה מדי מוליכות מתקופה שהתעסקתי עם ריבוי דגי נוי והידרופוניקה. את המבחנות הצבעוניות אני מכיר... האלקטרוליזה היא לא אינדיקציה טובה בכלל, אולי כדי להוכיח שמים מזוקקים הם אכן כאלה. אני לא צריך שישכנעו אותי באיכות הגרועה של המים. הסקתי בעצמי כפי שהסברתי קודם, לפי טעם וריח של לא מעט אנשים, ובעיקר לפי מבחן המציאות: שותים מים בכיף, או שממתיקים כדי להעלים טעמי לוואי, או לא שותים מספיק. בכלל - מים זה נושא מורכב, מעניין ומרתק, כמו אוויר בערך... ואפשר לפתוח על זה דיון נפרד וארוך

ואולי אתה התרגלת כבר לטעם הכלור ושות'? או שאולי במקרה במקום מגוריך יש דווקא מים סבירים? אבל בוא נעזוב רגע את העישון ואת חושי הטעם והריח שלי. ילדים שלא מקובעים לכלום כמעט לא שתו מי ברז, אלא רק עם תוספות ממתיקות, וכשהבאנו את הבר מים עברו לשתות רק מים. עד היום אגב, 30 שנה כבר. דגים מתים ממי ברז, וחייבים לנטרל את הכלור והכלורמין המתוספים, ואם אלה דגי מים מלוחים, אז רצוי מי אוסמוזה ותוספת מלחים. גם ערכי ה-TDS שאני מודד בברז גבוהים בהרבה מהתקן, לפעמים כפול ויותר. אלה עובדות, לא הזיות של "10 ס"מ מעל הלשון". מעבר לזה אני ממש לא בעניין להטיף, אז קבל את ה break שביקשת, וגם אם הכל בראש - איש באמונתו יחיה.

בוא לא נערבב ששון בשמחה... לטבק אני מכור ואוהב. ודווקא יש לי יותר מושג לגבי איפה ומי מייצר אותו הרבה יותר מטבק ממותג, עם כל שלל תוספיו - ונטולינים ומגבירי ספיגה והשד יודע מה עוד. ה"בלאדי" נטול כל אלה והרבה פחות משעל, אבל באמת זה לא קשור לדיון. מבחינת המים - זה לא רק חשד. מבחן הטעם והמציאות קובע עבורי. מי ברז טעמם דוחה אותי, לכן אני מעדיף לשלם על מים מבוקבקים וטעימים ללא כל תוספות. ולפי הטעם והריח יש במי ברז הרבה "תוספות" לא רצויות.

זה נכון ולא נכון. המים מעורבבים משלושת המקורות, כינרת, מותפלים ואקוויפר. בהתאם לצורך ולאילוצים מזרימים מותפלים למוביל, ולפעמים גם חזרה לכינרת. הרשויות שואבות גם מהאקוויפרים ומוסיפות למים הארציים שמגיעים מהמוביל. גם למים המותפלים מוסיפים סידן (רואים את הערימות הלבנות במתקני ההתפלה) וגם כלור ועוד. תוסיף לזה את כל זיהומי הצנרת העירונית, וקיבלת מים שמבחינתי ראויים להדחת אסלות בעיקר. דגי נוי חוטפים מחלות ואפילו מתים ממי ברז, וחייבים תוספי טיהור כדי שיחיו. על הבדיקות של הרשויות המקומיות והתאגידים אני לא סומך, ומטהרים כמו תמי4 מוציאים מים על גבול המזוקקים (לא בריא) ולא מסננים כימיקלים רבים, כל זאת בתנאי שהמערכת מתוחזקת פיקס. ה-UV שנמצא בהם אגב, הוא כדי למנוע זיהומים שנוצרים במתקן עצמו. באילת והסביבה יש מים מותפלים בלבד, וברמת הגולן מים שנשאבים בדיוק מאיפה שמי עדן ונביעות שואבים.

המים באיזור שלי (השרון) אינם ראויים לשתייה מבחינתי כבר הרבה מאוד שנים. על התוספים של כלור ופלואוריד הייתי בשמחה מוותר, אבל הם חיוניים לספירת אפס חיידקים ולעודפי הפלואור של כיל. מעבר לזה ריח לא נעים זה בשגרה, בא והולך, חלודה, אבנית וכדו' בהתאם לגיל הצנרת ולעבודות שהעירייה עושה באיזור שלפעמים גורמים למים ממש עכורים נקודתית. ה-TDS גבוה בד"כ ממה שמאושר בתקן, והטעם...?!? די דוחה. פעם גם אני החזקתי בדעתך שמי ברז הם מצויינים, כי בילדותי האקוויפר עדיין לא היה מזוהם, והיינו שותים מהברז את המים המקומיים. כיום מי האקוויפר מזוהמים ומומלחים, וכנראה מעורבבים עם מי מוביל והתפלה. כשילדיי היו קטנים (וללא דעות קדומות..) הם צרכו הרבה מאוד שתייה קלה ותרכיזים, וכמעט לא שתו מים נטו. למרות שהסברנו על נזקי הסוכר ושידלנו למים רגילים. אני עצמי שמתי לב שאני שותה את המינימום הנדרש, ולא די הצורך. בשלב מסוים עברנו למים מינרליים (מיכלים שמביאים לנו הביתה) והכל השתנה מיידית. פתאום כולם שותים מים, אין יותר דרישה לקולה ושות', והתרכיזים והממותקים נעלמו מחיינו כמעט לגמרי. מעבר לפינוק והנוחות, יש את הגורם הבריאותי ששווה לדעתי את ה-250₪ הוצאה חודשית על מים. במשך שנים הייתי בקשר הדוק עם משק חקלאי באיזור, שהיה שואב מים מבאר סמוכה. המים האלה היו 'טהורים' כמו פעם, ללא תוספות מבחוץ, ואפילו הטעם היה סביר יחסית, אבל... בתקופות מסויימות היה להם צבע אדמדם. שאלתי את בעל המשק, והוא בחן את המים ואמר: כן, לפני יומיים השקינו את הגידולים עם תוספת ברזל לדישון... אז לברזל יש צבע שנראה לעין והוא לא ממש רעיל, אבל מה עם שאר החומרים שמרוססים ומושקים? אלה רעילים ושקופים, חסרי טעם וריח, ועוברים באופן די ישיר מהאדמה החקלאית למי השתייה, שלא לדבר על זיהומים מתחנות דלק ישנות, מפעלים וכדו'. בקיצור, מבחינתי - שומר נפשו וגופו ירחק.