BoazB11

זה נכון ולא נכון. המים מעורבבים משלושת המקורות, כינרת, מותפלים ואקוויפר. בהתאם לצורך ולאילוצים מזרימים מותפלים למוביל, ולפעמים גם חזרה לכינרת. הרשויות שואבות גם מהאקוויפרים ומוסיפות למים הארציים שמגיעים מהמוביל. גם למים המותפלים מוסיפים סידן (רואים את הערימות הלבנות במתקני ההתפלה) וגם כלור ועוד. תוסיף לזה את כל זיהומי הצנרת העירונית, וקיבלת מים שמבחינתי ראויים להדחת אסלות בעיקר. דגי נוי חוטפים מחלות ואפילו מתים ממי ברז, וחייבים תוספי טיהור כדי שיחיו. על הבדיקות של הרשויות המקומיות והתאגידים אני לא סומך, ומטהרים כמו תמי4 מוציאים מים על גבול המזוקקים (לא בריא) ולא מסננים כימיקלים רבים, כל זאת בתנאי שהמערכת מתוחזקת פיקס. ה-UV שנמצא בהם אגב, הוא כדי למנוע זיהומים שנוצרים במתקן עצמו. באילת והסביבה יש מים מותפלים בלבד, וברמת הגולן מים שנשאבים בדיוק מאיפה שמי עדן ונביעות שואבים.

המים באיזור שלי (השרון) אינם ראויים לשתייה מבחינתי כבר הרבה מאוד שנים. על התוספים של כלור ופלואוריד הייתי בשמחה מוותר, אבל הם חיוניים לספירת אפס חיידקים ולעודפי הפלואור של כיל. מעבר לזה ריח לא נעים זה בשגרה, בא והולך, חלודה, אבנית וכדו' בהתאם לגיל הצנרת ולעבודות שהעירייה עושה באיזור שלפעמים גורמים למים ממש עכורים נקודתית. ה-TDS גבוה בד"כ ממה שמאושר בתקן, והטעם...?!? די דוחה. פעם גם אני החזקתי בדעתך שמי ברז הם מצויינים, כי בילדותי האקוויפר עדיין לא היה מזוהם, והיינו שותים מהברז את המים המקומיים. כיום מי האקוויפר מזוהמים ומומלחים, וכנראה מעורבבים עם מי מוביל והתפלה. כשילדיי היו קטנים (וללא דעות קדומות..) הם צרכו הרבה מאוד שתייה קלה ותרכיזים, וכמעט לא שתו מים נטו. למרות שהסברנו על נזקי הסוכר ושידלנו למים רגילים. אני עצמי שמתי לב שאני שותה את המינימום הנדרש, ולא די הצורך. בשלב מסוים עברנו למים מינרליים (מיכלים שמביאים לנו הביתה) והכל השתנה מיידית. פתאום כולם שותים מים, אין יותר דרישה לקולה ושות', והתרכיזים והממותקים נעלמו מחיינו כמעט לגמרי. מעבר לפינוק והנוחות, יש את הגורם הבריאותי ששווה לדעתי את ה-250₪ הוצאה חודשית על מים. במשך שנים הייתי בקשר הדוק עם משק חקלאי באיזור, שהיה שואב מים מבאר סמוכה. המים האלה היו 'טהורים' כמו פעם, ללא תוספות מבחוץ, ואפילו הטעם היה סביר יחסית, אבל... בתקופות מסויימות היה להם צבע אדמדם. שאלתי את בעל המשק, והוא בחן את המים ואמר: כן, לפני יומיים השקינו את הגידולים עם תוספת ברזל לדישון... אז לברזל יש צבע שנראה לעין והוא לא ממש רעיל, אבל מה עם שאר החומרים שמרוססים ומושקים? אלה רעילים ושקופים, חסרי טעם וריח, ועוברים באופן די ישיר מהאדמה החקלאית למי השתייה, שלא לדבר על זיהומים מתחנות דלק ישנות, מפעלים וכדו'. בקיצור, מבחינתי - שומר נפשו וגופו ירחק.

הונדה חצי, נו... זה בדיוק ה"הונדה וג'ילרה" שהגיעו במקביל ב 74 והלאה. חצי כי "חצי כוח" במשוואה שכל 100 סמ"ק בנפח המנוע = לכוח סוס אחד. מגבלת הספק כן היתה קיימת, איזה פחית בקרבורטור אאל"ט, שהייתה מוסרת מן הסתם במעמד הקנייה, כמו שמאפשרים מצערת באופניים חשמליים היום. הם 'הוכשרו' למיטב זכרוני עם ביטול חובת הפדלים לקטגוריית "אופניים עם מנוע עזר". ה"אופניים" האלה היו גם נוחים מאוד לשיפורים נוספים מעבר להסרת המגבלה, ואז בירידה ארוכה עם רוח גבית יכולים לגרד את המהירות האגדית של 100 קמ"ש... בהונדה אגב, היו אלה מנועי 4 פעימות זערוריים, ובג'ילרה מנוע 2 פעימות "חייתי" ועם פוטנציאל שיפורים גדול יותר מההונדה אבל... (מה חדש בזה?) לרוב היה מתקלקל ונתקע וההונדה היה ממשיך לנסוע ולנסוע. אפילו כאן בפורום מצאתי אחד כזה:

כמו כל דו"ג. טסט, ביטוח, קסדה וכו'

צודק. יש מצב שאכן כזה. לא מוכר לי

גלגלים לא מתאימים, ומותג שמעולם לא הגיע לארץ. בכל מקרה, אני חושב שאין יצרן דו"ג בעולם שלא ייצר גירסה של 'טוסטוס' כזה. בארץ הקטגוריה הזו מעולם לא הייתה להיט, ויחסית מעט דגמים הגיעו אלינו. הפופולריים היו טילון icm שגם יוצר בארץ, אח"כ פיאג'ו C, מלגוטי, וגם דיאלים ליברטי (מנועי 2 פעימות) וקצת קאבים של הונדה שטפטפו לפה ב"יבוא אישי" בשנות ה-80 (מנועי 4 פ') כולם בנפח 'עד 50 סמ"ק'. מאוחר יותר הביאה הונדה את הקאב 125 אינובה, ועוד יצרנים כמו ניפוניה ודיאלים הביאו רפליקות שלו.

סגור על זה? כי המספר הזה לא מופיע במאגר של משומשת. הלוחית נראית יותר כמו הגדולה שהייתה תקנית מ-1980 עד 2017/8 ובתבנית של 7 ספרות, לא 6.

פיאג'ו C היה עם פדלים בהתחלה כשעוד היתה קיימת קטגוריה של "אופניים עם מנוע עזר" או מופד = MOtorized PEDal. אבל החישורים (6 במקום 4) והפנס האחורי עם המאותתים פחות מתאימים ובכלל הכלי הזה נראה חדש יותר, אבל באמת קשה לי לזהות רק מהתמונות האלה. גם לפי אלומת התאורה יש לכלי מצבר, ואז כנראה גם סטרטר.

כל הכלים הממונעים מחייבים חבישת קסדה, כולל החשמליים, אבל מי יאכוף סבתא כזו?! הקטנוע נראה יותר כמו אחת מרפליקות ה- CUB שטפטפו לארץ בשני העשורים האחרונים. אם כן, אז זה מנוע 125 4 פעימות. קשה לזהות במדוייק דרך התיק והשקית שתלויים עליו. אם יש לך את מס' הרישוי אפשר לקבל זיהוי מדויק. מזכיר גם את הפיאג'ו C אבל הגלגלים לא מתאימים.

יש לי בבית כמה כלים נטענים של בוש עם 2 סוללות 18Vי 4 א"ש איכותיות ומטען מהיר. האם יש שואב שאפשר להפעיל עם סוללות כאלה (או עם מתאם אליהן)?

בהתנהלות כלכלית אני אולי האחרון שיכול לתת דוגמה. לילדים שלי אמרתי בהקשר הזה "ממני תראו וכך לא תעשו..." ולמזלנו הרב הם בהחלט הפנימו את הלקח הזה. אבל לגבי עישון סיגריות (גם בזה אני לא דוגמה טובה כי אני לא מעוניין להפסיק) דווקא מצאתי פתרון טוב ויעיל לצמצום דרסטי בהוצאה. כשעלו מחירי הקופסאות עברתי לגלגל. לפני כ-6-7 שנים קפצו גם מחירי הטבק לגילגול ביותר מכפול. שקית שעלתה לי 35 קפצה ל 80+, וזה שווה בקצב עישון שלי להוצאה של מעל 800 שקל בחודש, ואם יש משהו שיכול לגרום לי לרצות להפסיק לעשן זה בדיוק זה, אבל אני לא רוצה. מפה לשם ואחרי חיפושים רבים מצאתי מקום שמוכר טבק מקומי (ערבייה) במשקל. האיכות במפתיע טובה, והמחיר... בערך 5% ממחיר טבק ממותג. כלומר כמות שעולה לי בחנות 80 שקלים - עולה לי כעת 4 ₪ בלבד. יחד עם ניירות ופילטרים שאני קונה בנפרד, ההוצאה החודשית ירדה לפחות מ-100₪ לחודש. ואם נחזור להתנהלות הכלכלית המוזרה שלי, אחרי כשנה עם הטבק הזה הבנתי שהתפנו לי כמה מאות שקלים בחודש וכמו חמור אמיתי לקחתי הלוואה עם החזר חודשי בערך דומה ו... קניתי אופנוע חדש. אז כן - כלכלית אני אולי דביל, אבל היי...!! אני מעשן כאוות נפשי ורוכב על אופנוע חדש (שלישי כבר). וביני לבין עצמי אני מתבדח מי מהשניים יהרוג אותי קודם - האופנוע או הסיגריות אבל בינתיים איך שאומרים: מפגר אבל אופטימי... ** אגב וויד - זה פחות מסתדר אצלי עם רכיבה על אופנוע, שבה אני חייב להיות סאחי בלאטה, אבל בתור גנן בעברי, אני יודע שבקלות אפשר גם לצמצמם את ההוצאה הזו עם גידול ביתי של עציץ קטן או 2 ועל הדרך ליהנות גם מאיכות טובה יותר מהדילרים של הטלגרם, ולרוב גם יותר טובה מהגידול הרפואי התעשייתי.

צמיגים צרים, משקל נמוך, ובעלות אחרת = מתכון מצויין לעבירות 2X4 (אפרופו "רכב עבודה של הקיבוץ")

הגיעה למצוות הכוונה בד"כ לגיל 12, וזה קצת מתנגש עם המצוות של משרד התחבורה...

רנו 4... יצא לי לנהוג בכזו כמה פעמים, בדגם שבו סדר ההילוכים היה מאוד מוזר בידית שיצאה מהדשבורד. בדגם המאוחר יותר נשארה הידית, אבל ההילוכים כבר בסדר הרגיל.

מה ההבדל למעט המיתוג והמדבקות? אני לא זוכר שהיה כזה

אם אין דפיברילטור אפשר לאמץ כשכן את מיסטר בין...

בהחלט יכול לקרות, אבל עניין של מזל. בשנות ה-80 היתה לי ולאשתי חנות פרחים. בתקופה מסויימת שמנו לב שסופי השבוע, חמישי שישי, נהיו חלשים. מסתבר שמגדל גרברות עם הרבה עודפי יצוא היה שולח טנדר עמוס פרחים וכמה נערים היו חורשים את הרחוב ומציעים חבילה למכירה ב-10 שקלים, כשהמחיר הסיטונאי בו אני בתור חנות הייתי קונה היה בערך כפול מזה. אני יכול להבין את מי שקנה, הפרחים באמת היו יפים וטריים, והמחיר...פצצה, אבל לי זה עשה נזק רציני, כי גם מכרתי הרבה פחות, וגם נתקעתי עם סחורה שחלקה הלך לפח.

מהיכרות ארוכת שנים עם ענף הפרחים, כדי להצליח עם בסטה כזו אתה חייב שני דברים: 1. קשר עם מגדל פרחים או סיטונאי שימכור לך בזול סחורה סוג ב' ומטה או עודפים, כי לקנות במחירי השוק (סיטונאות) הסחורה מאוד יקרה, והמחירים בחנויות והמשתלות בהתאם. בנוסף צריך מקום לעבד את החבילות לזרים, ובגלל שזו עבודה שלוקחת זמן רב - עדיף שתהיה גישה לקירור. וגם אפשרות להזדכות על מה שלא נמכר, או לשמור לסופש הבא. 2. קשרים ברשות המקומית ו/או פוזה עבריינית שתרתיע פקחים וכל מיני פרוטקשונרים. בבסטות שמוכרות עודפי גידול, רוב הסיכויים שהסחורה תהיה טרייה יותר מאשר בחנויות הפרחים, וסחורה סוג ב' היא לא תמיד רעה. זה יכול להיות גם פרחים טריים ויפים עם גבעול קצר או עקום וכדו' אבל בתוך זר אין לזה משמעות. בתור קונה בבסטה קשה לדעת או להבדיל בין סחורה טרייה למגולגלת (שעוברת בין כמה סוחרים לפני שמגיעה למכירה). אז היתה סיבה למחיר כזה. סוף יום להיפטר ממה שנשאר, סחורה ישנה, אולי גנובה וכדו'. זר שנמכר בחנויות ומשתלות ב-70 כולל מעמ, העלות שלו לחנות תהיה לרוב כ-20₪ לפני מעמ. אגב, במשק פרחים שהכרתי מקרוב, היו מגיעים בסטונרים ומחטטים במכולות הזבל לחפש 'מציאות', ובמשק גדול יש הרבה סחורה שנראית לא רע והולכת לפח מכל מיני סיבות. בהתחלה בעל הבית היה לארג' ואיפשר להם לקחת מהפחים, אבל מהר מאוד הם הפכו למיטרד ואחרי תקופה התאילנדים קיבלו הוראה להשחית כל מה שנזרק כדי להרחיק את החבר'ה האלה מהמשק...

צודק... בהגדלה רואים שזה בעצם רכב כהה עם כיסוי לבן שהופשל וגולגל מעל דלת הנהג. זה רכב של פריבילגים?!

הצילום מתוך כתבה בוואלה. בין כל המכוניות יש כמה שתפסו לי את העין, רכב לבן עם דלת נהג שחורה וחלון אחורי שנראה אטום כמו הסטיישן/מסחריות של שנות ה-70. מישהו יכול לתת זיהוי?

פולסטאר https://www.ynet.co.il/wheels/news/article/ryoicp2mn

חברת ניהול גובה לפחות כפול מוועד של דיירים, אז ה-350 הוצאות קופץ ל-800 לחברת ניהול, תוסיף את עלות תפעול החניון ואתה כבר נושק ל-1000. מעבר לזה - כמו אצלנו למשל, בחוזה לא כלול גנרטור, ולא תשתית טעינה לרכב חשמלי שיחנה בחניון, אז סביר להניח שיהיה רוב להוסיף את זה, ויוסיף לתקופה מסויימת עוד לתשלום החודשי.

מעניין... דבר דומה היה באופנועי הונדה עד לפני כעשר שנים. מבחר מצומצם, מחירים יקרים, ורושם שמאיר לקחו את הונדה אופנועים רק כדי שאף יבואן דו"ג אחר לא יחזיק במותג. יצרן הדו"ג הגדול בעולם מכר כאן במשורה, ולא היה שחקן משמעותי בשוק המקומי. לפני כעשר שנים התהפכה המגמה, נכנסו כמעט כל הדגמים הרלוונטיים, המחירים ירדו לרמה תחרותית מול היפנים המקבילים, והמכירות עלו בהתאם. שוק הדו"ג הישראלי קטן מאוד וחסר משמעות כמעט עבור היצרן, כך שאני משער ששינוי המגמה תלוי בעיקר בשינוי מדיניות של היבואן.

החבר בחו"ל ואני כבר הרבה שנים לא מתעסק בזה. סורי... המחיר נשמע סביר לעבודה של מוסך טוב, אבל לדעתי לא שווה את ההשקעה.

בטוח שאפשר למצוא מי שישפץ. מנוע בסיסי ופשוט. יש לי חבר ששיפץ 2 כאלה , אחד לקפה-רייסר, והשני לסקמבלר/דו"ש