Dudi2

העניין הוא לא רק נסיעה ברכבת נטו. נסעתי כמה חודשים ברכבת מחיפה ומכפר יהושוע לתל אביב וחזרה. בשעות לא עמוסות, הרכבת לא נוראית, אבל גם לא מספיק נוחה. רובנו נוסעים בשעות העומס, אם אני צריך לצאת מהבית לפחות שעה לפני על מנת למצוא/לתפוס חניה ברכבת, או לחילופין לקחת אוטובוס לרכבת, ואחרי הרכבת צריך עוד אוטובוס למקום העבודה, אז שלוש נסיעות לכל כיוון, פלוס זמני המתנה והליכה לכל אחת מהן, הופך את כל עניין התחבצ ללא רלוונטי עבורי ועבור לא מעט אנשים כשברכב זה לוקח בערך חצי מהזמן. אישית, ויתרתי על תחבצ מזמן. המצב הלא טבעי הזה הוא תוצאה של הפקרה והזנחה רבת עשורים של ממשלות ישראל לדורותיהן, יהיו הסיבות אשר יהיו. בנתיים כולנו - עדיין - עושים שמיניות באוויר כדי להגיע לעבודה ולחזור ממנה הביתה בשלום. ואני לא מדבר אפילו על חוסר זמינות בסופשים.

דומה מאוד לסיטואציה שהייתי בה עם מגורים ברמת גן, עבודה ליד עזריאלי פחות מ7 קילומטר - כ 45 דקות בבוקר ברכב. סיוט. כשקיטרתי על זה אמרו לי ״למה לא אוטובוס?״, אמרתי טוב אנסה, למרות שאני לא חובב תחב״צ. זה החזיק שבוע, מכל הסיבות שנאמרו כאן - לקח אותו זמן אם לא יותר, תדירות נמוכה, צפיפות איומה, ריחות, רעש, אנשים מדברים בטלפון כאילו הם בסלון בבית וכו׳. ויש לומר את האמת, יש הרבה בהמות (נכון, גם על הכביש כנהגים) שממש לא בא לי לחלוק איתם מושב באוטובוס או ברכבת. וזה כנראה לא ישתנה. המשך: אחרי שבוע כזה נשבזתי לגמרי. הלכתי ברגל בציר ז׳בוטינסקי, נכנסתי לסוכנות של דו״ג שאני אפילו לא זוכר את שמה, קניתי באשראי קטנוע 250 בן שנה, ביטוח מיידי בטלפון, לוויתי מהם קסדה ורכבתי לי הבייתה ומהר. (יש לי רשיון כמובן) כך התנהלתי מספר שנים כשהרכב היה בשימוש בסופשים. למהלך הזה היו יתרונות ברורים, החסרונות העיקריים הם שאם אתם חושבים שמסוכן בכביש ברכב, נסו לעשות את זה על קטנוע, ולא רק בגוש דן. בנוסף, אחזקת שני רכבים כשרק ביטוחים ורישוי מגיעים ל 10k בשנה, זו הוצאה גדולה שבאה על חשבון דברים אחרים. אולי יום אחד קברניטי המדינה יחליטו ללמוד איך לישם שינוע המונים בתחב״צ ביעילות. אז לא מפליא שנשברים שיאי מכירות.

אחרי חצי שנה עם טורבו ידני לראשונה בחיי, הייתה לי עקומת הסתגלות קטנה כי כל הידניות שנהגתי בהן היו אטמפספריות. הטורבו לא ליניארי, מחוץ לעיר מרגיש חלק ודי חזק ובתוך העיר ובפקקים לקח לי קצת זמן להתרגל לטורבו-לאג ולוויסות הכוח שמגיע ״פתאום״. לגבי צריכת דלק, כמו שהסבירו היטב מעלי, נהיגה מתונה בשילוב הילוכים וסל״ד נכונים יתנו צריכה טובה מאוד - תתחיל ללחוץ, שזה כייף לפעמים, רק אז התצרוכת תהיה גבוהה משמעותית. תתחדש, תהנה וסע זהיר.

אני עם פולו שזה אותו מנוע (90 כ״ס), עם 90% בינעירוני, בממוצע מקבל 18-19 בנסיעה מתונה. מנוע חסכוני מאוד, ובנהיגת סבתא אפשר להגיע גם ליותר

אפשר בהחלט להתנייד ברכב בן 10 באמינות יחסית אם הוא טופל ומטופל היטב. עד לפני חצי שנה היה ברשותי גיפון סוזוקי מ 2006 שהסיע אותי 11 שנה וכ 250 אק״מ. נסע מדן ועד אילת, כולל מה שבצדדים. יש לקחת בחשבון בלאי טבעי כמו שנאמר מעלי, ושימוש בחלפים איכותיים או מקוריים, מאריך את חיי הרכב וזה, בתמורה, קונה לך אמינות. אם זה רכב לתקופת ביניים של שנתיים כזה אז הייתי שוקל, אם לטווח ארוך יותר וזה אפשרי כלכלית אז עדיף חדש יותר, בין היתר גם בשל בטיחות משופרת.

אחלה סקירה ונוסטלגיה, תודה. מונית הצ׳קר זכורה לי במיוחד כי זו הייתה פעם ראשונה שחויתי נסיעה ברכב אוטומטי. ילד בן 6-7 שהתלהב מגיר אוטומט

בדיוק מה שאני חושב ומוסיף שאם זה רכב שאתה קשור אליו איכשהוא ואוהב אותו, אז כן. במקרה הנ״לֹ הייתי צובע, חלק מהצבעים שנצרבים בשמש נראים נורא כאילו עברו שיוף, כואב בעיניים לראות כל בוקר

EliC25 , יופי של מדריך, תודה ותבורך על ההשקעה. הייתי מוסיף גם בדיקת תא מטען עם הצצה מתחת לשטיח, מתחת לגלגל ספייר, גם שם יהיו אינדיקציות לתיקונים

לא בדיוק. אני מעריך שכמו שכתבת, בגיזרת מחירים של 20 אלף זה אולי נכון. בגיזרת מחירים גבוהה יותר של 40 אלף ומעלה זו בחירה מודעת בידני, זה המקרה שלי כשבחרתי בפולו ידני מדור קודם. המחירים של דגמים מבוקשים ידניים בני 3-6 שנים די קשיחים (מחירון) בשל היצע נמוך. נכון שהם זולים יותר מאוטומטים אבל אתה גם מקבל פחות: פחות מנוע, ואבזור דל עד מעליב. EliC25, אכן נקודה מעניינת, כנראה שרכבים עממיים ידניים ילכו ויהפכו לפחות מבוקשים ואולי בשנים הקרובות יעברו אט-אט מהעולם, למעט הוט-האטצ׳ים למיניהם. גירים אוטומטים כפולי מצמדים, רציפים וגם פלנטריים כיום חכמים וחסכוניים. בתוספת הבליץ של ההיברידיות ולאחרונה גם החשמליות אני צופה דעיכה לידניות העממיות. קצת חבל. עד אז אמשיך להנות מגיר ידני : )

מכיר את חימום המראות מרכבים מפוארים ישנים ואחרי הרבה שנות נהיגה על רכבים ספרטנים כמעט שכחתי שזה קיים. כשהתחדשתי לאחרונה בפולו 2016 התחלתי להשתמש בחימום מראות, הייבוש מהיר, גם מטיפות גשם וגם משכבות טל. בפולו הפעלה נפרדת לחימום - באותה ידית כיוונון מראות. לא ידוע לי אם היא מופעלת במצבים אחרים. דיל ברייקר זה לא אבל זו אחלה פונקציה, מבחינתי, חסל סדר ניגוב מראות כשרטוב בחוץ : )

גם לישראל תרומה נכבדה בעיצוב כיעורת

די בטוח שעברתי כבר שני מליון ק״מ אבל זה לא חוכמה כי ראשית, אני ותיק, עכשיו חגגתי 40 לרשיון ושנית, גרתי עשור וחצי בארה״ב. המרחבים באמריקה תמיד מזמינים נהיגה, ובכלל העדפתי תמיד לנהוג על פני טיסות כל השנים שם ןלכן צברתי קילומטרג׳. נהגתי על אין ספור רכבים (ואופנועים) אבל הבולטים,והמהנים וכנראה העמידים ביותר שהיו לי טויוטה סליקה 1979 ידנית טויוטה סופרה 1982 ידני ב.מ.וו 325i אוטו׳ 1997 כל אחד מהם הגיע אצלי ל 250K ועוד נקנו משומשות

בדיוק. אני מתייחס לוייז כמו לחוברת מפות, פותחים רק כשלא מכירים את הדרך או הכתובת. ברוב המכריע של נסיעות יומיומיות לעבודה ולמקומות מוכרים אני בכלל לא מפעיל וויז, לא מוצא שזה נחוץ.

למדתי נהיגה על אופל אסקונה אדומה 1983 מנוע 1600, אני עדיין זוכר איך התלהבתי מלנהוג ברכב חדש. רכב ראשון שנהגתי חוקית, אלפא סוד 1.2 של אח שלי, אוטו כייפי שנטה להתפרק תוך כדי נסיעה, אבל גם ידע לעלות לירושלים במהירויות נחמדות מאוד, ממנוע בוקסר 1,186 סמ״ק. הקניה הראשונה שלי היתה אופנוע הונדה CBR400

נוהג בד״כ עם יד וחצי כזה על ההגה, אחת מובילה והשניה גיבוי, במיוחד בידני. וגם לעיתים, כן, רק עם יד אחת - בכביש מהיר עם תנועה דלילה למשל, נכון לא ממש לפי החוק. יחד עם זאת, נהג מנוסה ידע מתי צריך ״שיפור עמדות״ והלהתאים את הנהיגה לתנאי הדרך. אם אני נוהג בכביש שאני לא מכיר , או תחת גשם כבד/ערפל כשמסביב חלק נוהגים 60 ומסנוורים אותך עם אורות דרך ,חלק אחר ב 120 בלי אורות בכלל, אז כן, אני מתיישר ומזדקף ,הידיים אוטומטית עוברות ל 9-3 כי--אין מה לעשות, זאת עובדה--יש יותר שליטה ותחושת בטחון בתנאי כביש מאתגרים. אז יש גם נהגים עם שתי ידיים על הגה שלא חסר להם בטחון או נסיון, תלוי בתנאי הכביש ושאר הנהגים.

סוזוקי גרנד ויטרה 2006 1.6 אוטומט יד שלישית (02 ברשיון) 248,500 ק״מ, ברשותי כמעט 11 שנים ו 205,000 ק״מ מיגוני אספיר + מגן חנזירים מכנית מטופל בקפדנות ואהבה, חיצונית פחות. הטיפולים בוצעו בזמן וכל מה שהתחיל להראות בלאי, הוחלף. טיפולים אחרונים: החלפת שמנים/פילטרים ומצתי אירידיום - מאי 2020 4 צמיגי כביש Good Year - מרץ 2020 רצועת תזמון - אוקטובר 2019 צלחות ורפידות - מאי 2019 מנוע צורך קצת שמן - כליטר ל 2,500 ק״מ, גלון מספיק מטיפול לטיפול (כל 10,000 ק״מ) פה ושם כיפופים וקימוטים, קצת שריטות, כיאה לרכב שטח ותיק חוץ מזה הכל עובד פנימית וחיצונית וכלום לא שבור טסט עד יוני מבקש 25,000 ₪ , גמיש בגבולות הטעם הטוב אפס 5 שמונהֿ חמש 4 אפס שתיים-שלוש 00 --דודי

לא הייתי מצפה מאף אחד שישתתף כי אין להם קשר לתאונה ומבחינתי זה פשוט מזל נאחס, קורה. במקומך, כחבר שאכפת לו (אחרת לא היית מעלה את העניין) הייתי כן מתעקש להשתתף בסכום מסויים שתמצא לנכון, כמו חצי הששתתפות עצמית שלו, או משהו. להמתיק את הגלולה זה מעשה חברי נטו, לא משנה מי מצפה למה.

discoTD5 תודה, מעניין. כג׳פאי חובב דווקא מה שמשך את תשומת ליבי זה דגמי PHEV 4x 4. נשמע כמו מתכון מנצח: קצת חשמלי לנסיעות עירוניות + מנוע אמיתי לבינעירוני לא מוגבל + עבירות שטח חכמה על ג׳יפ עם הרבה פחות ברזלים. נשאר רק לקוות שהתצורה הזאת תחלחל ליצרנים יותר עממיים : )

פבל תודה על כתיבה מרתקת, כרגיל. ככ מרתקת שהעלתה בי סקרנות לבדוק את שאר המפרט. מרצדס בהחלט ממשיכים בחדשנות בלתי מתפשרת במערכות בטיחות. מצאתי במפרט את גם זה, מעניין איך הם מיישמים את זה 🙃 Sound® SAFE-PRE מערכת לסיוע להפחתת נזקי שמיעה כתוצאה מתאונה

תודה. המון סבלנות, הרבה סבלנות עד ששניים הוגנים נפגשים. בסוף זה מגיע תודה. ארך שבוע בשל קונפליקטים בלו״ז, אז העדפנו לדחות בכמה ימים תודה. גם עקלקלות תודה. קראתי על מוסך רון פה בפורום. גר ביקנעם אך לא פוסל להגיע לתל אביב תמורת מכונאי מקצועי וישר. תודה!

צודק, קראתי עכשיו את החוק הזה, תמונות יגיעו בהמשך תודה תודה. אז אם אתה שייך למועדון הלקויות אתה יודע כמה זמן זה לוקח 😇

מבוא קצר לנפשות הפועלות: הרוכש: איני איש עסקים ועסקאות וחוץ ממה שקראתי בפורום אני לא מבין כלום בסחר-מכר בענף הרכב, ולא עלה בי הצורך כי מתנהל כמעט 11 שנים עם אותו ג׳יפון. בנוסף אני קצת מפגר; הווה אומר, מה שלוקח לאדם ממוצע 2 דקות להבין, לי נדרשת שעה (חרדתי, דיסלקטי, OCD, ADD, וכיו״ב מאפיינים טובים). לכן תהליך בחירת הרכב והחיפוש ארכו חודשים רבים עד שננעלתי וסופסופ מצאתי רכב עם הפרמטרים שאני רוצה. המוכר: בחור צעיר מ״פ משוחרר טרי מצה״ל, מוכר את את הרכב לטובת גיוס דמי לימוד. שיחת טלפון למוכר: עשיתי את כל הטעויות של טירון קניה אהבל. את המודעה בת כמה השעות ראיתי די במקרה ב 11 בלילה והתקשרתי למחרת אחרי 9 בבוקר כדי לא להציק מוקדם מידי. כמובן שאני לא הראשון שהתקשר. בשיחה שאלתי שאלות כלליות אבל בעיקר הללתי את הרכב המוצע למכירה ואמרתי למוכר את האמת: שקשה ביותר למצוא רכב שמור עם נסועה נמוכה ועד שמתפרסם אחד הוא נעלם תוך יממה ושאני רוצה, מאוד רוצה, לראות את האוטו. יעני, הבעתי התלהבות מאופקת. שיחה בת שלוש דקות. על מה לא שוחחנו? לא דובר על המחיר המבוקש, ולא על מחירון או ההפרש ביניהם, ולא על הנחה וגמישות במחיר ולא על התחייבות בבדיקה וכל מיני דיבורים כאלה שאני לא ממש אוהב. המוכר, אמר לי מאוחר יותר, התרשם מהשיחה הקצרה עם האיש המוזר. נסיעת מבחן(?): עשיתי ׳ויברח׳ מהעבודה באמצע היום וכשהגעתי המוכר בדיוק סיים נסיעה עם הקונה הפוטנציאלי הראשון. המתנתי בצד כמה דקות עד שיסיימו את ענייניהם ועד שהוא עזב ובליבי קויתי שהרכב לא נקנה. לשאלתי האם הרכב עדיין זמין, המוכר אמר שעדיין כן כי זה הקונה הראשון שהגיע לראות והם נפרדו בהבטחה שידברו מאוחר יותר. הרמתי מכסה מנוע (להסתכל, לא שאני מבין הרבה) המנוע וסביבתו נראים יבשים, הכל נראה מהודק ובמקום, תא המנוע די מאובק. תא מנוע לא שקרן. הסלון שמור, וחיצונית נראה טוב רק עם מעט שפשופים/שיופים בטמבון הקדמי, כמה שריטות/כיפופי פח, פה דינג שם דונג, כמצופה מרכב בן 4 שעבר שני בעלים, וסהכ די שמור, לא נורא בעיני. זרזיפי גשם. יצאתי לנסיעת התרשמות שארכה דקות ספורות לאורך קילומטר ורבע - אולי הקצרה בעולם. אחרי שעברתי שתי כיכרות במגמת ירידה ככה שהעברתי רק להילוך שני, עצרתי בצד אמרתי לבחור שאני מבין שהוא בתקופת מבחנים ולחוץ בזמן לכן לא אלאה אותו (ואת עצמי) ואני מעוניין להתקדם לקנייה. חזרנו שתי כיכרות במגמת עליה, ושוב העברתי רק עד הילוך שני. המוכר אמר שיתקשר אלי יותר מאוחר כי יש לו עוד קונים פוטנציאלים. לשמחתי כמה שעות אח״כ התקשר ואמר שהתייעץ עם הוריו (שהם בגילי אגב) והוא החליט להמשיך את המכירה איתי, למורת רוחו של הקונה הראשון שבא לראות את הרכב. בהתרגשות העברתי לו דמי רצינות. הייתה לי תחושת בטן, מכירים? נוצר חיבור בין המוכר לביני. הוא נקב בסכום קרוב מאוד למחירון המשוקלל ובנוסף הוא יקח את האוטו לטסט. אמרתי לו שהמחיר הוגן ואני מעריך את העובדה שהוא גם משלם וגם ולוקח את האוטו לטסט לפני המסירה. כן ביקשתי מהמוכר מעט גמישות לאחר שנעבור על תוצאות הבדיקה אם יידרש, והוא נעתר. הבדיקה: רבות נכתב על טיב ואיכות הבדיקות, ותרומתן לתהליך הקנייה, אין צורך להרחיב. רק אומר שבישיבת ההסבר של הבדיקה בעצם יותר מקריאים את תוצאות הבדיקה מאשר מסבירים, וההסברים לא ממש בדיוק מסבירים. כאמור, מוחי קצת איטי, אבל זו לא הפואנטה. אם יהיו שאלות אוכל להרחיב על הבדיקה או על חוסר ההבנה שלי. בבדיקה עלו כמה ריג׳קטים כסת״חיים וכמה אמיתיים. אחד מהם הצביע על סימני פגיעה מאחור (משמעות נמוכה) והחלפת שמשה אחורית. הבנו מדו״ח הסליקה שחברת הביטוח שילמה כ 8,000 ₪ על התיקון. בהתחשב בזה שהשמשה האחורית מקורית (בדקתי) הנחתי שהסכום התיקון הגיוני ואין נזק נראה לעין. עקב זה נקבעה ירידת ערך של רבע אחוז. אגב, המוכר לא היה מודע לעניין דו״ח הסליקה ולא ידע על התאונה כי קנה את הרכב לפני כשנה וזה היה לפני שהדו״ח היה זמין לציבור אני חושב. עוד בבדיקה, מצמד מרים גבוה. הבוחן חושב שנותרו למצמד 50%. (איך זה זה מדיד, לא הצלחתי להבין). בנסיעה הקצרצרה הרגשתי שהקלאץ׳ גבוה מעט, רק שאין לי אמת מידה כי לא נהגתי ברכבים אחרים ולא ידעתי אם זה אופייני לדגם, לרכב הספציפי הזה או שזה אני. כמה זוטות של בלאי סביר בעיני שפתירות בהשקעה לא גדולה: 2 צמיגים יבשים, מצבר בן 4 שקרוב לודאי מתקרב לסיום חייו וכמובן איך אפשר בלי מונחים אלמותיים כגון ״תיקון זווית היגוי״ ו ״רעשים מרצועת מנוע וגלגלות נלוות״. כמובן שהכל ייבדק שוב במוסך ויתוקן בהמשך. משא ומתן: חשבתי לעצמי ואמרתי למוכר שאני לא מתכוון להתקרצץ יותר מידי על המחיר ובהתחשב בזה שהרכב הוא לא ״ללא רבב״, אני מבקש שזה יתבטא במחיר. הוא הסכים, חשב קצת והפחית אלף שקלים. עשיתי את עצמי חושב לשניה והסכמתי. אולי יכולתי להתמקח עוד קצת, אבל לא מצאתי לנכון מכמה סיבות. מה גם שאלף שקל לכאן או לשם לא ישנו הרבה. אבל יותר חשוב לדעתי, מי אני שאגזול מסטודנט מתחיל שנאלץ למכור את רכבו האהוב אחרי שנה בלבד כדי לממן שכר לימוד? לא היה בליבי להתמקח. מתנות קטנות: -המוכר דאג לקבוע עם מכון הבדיקה לשעת בוקר כך שהיינו שם ראשונים, הפיק את דו״ח הסליקה, קבע תור בדואר, העביר את האוטו טסט ומיד שלח לי צילום רשיון רכב חדש - מי שפוטר אותי מענייני מנהלה מקבל נקודות זכות ואני בשמחה והערכה אפצה אותו בהתאם. -עברו 48 שעות עד שהעברתי את סכום הקניה בשל תקלה באתר הבנק. -ברגע המסירה המוכר מסר לי את המפתחות ואני שמתי בידו ח״י שקלים, שתצלח דרכו בלימודים ובכלל. הבחור התרגש מהמחווה הקטנה. -בדרכי הביתה היה חשוך וגשום ודקות ספורות אח״כ עצרתי בצד כדי לכוון את הכיסא והמראות ולהבין איך פועלים המגבים (אין ספר רכב לצערי). המוכר חלף בכביש בדרך לחברה שלו והתקשר אלי לשאול אם זה אני הייתי בצד הדרך ואם הכל בסדר. לא ברור מאליו. -הגעתי הביתה וכשיצאתי מהרכב הרמתי פיסת נייר שבצבצה מתחת למושב. קבלת תדלוק, הילד מילא דלק בסך 100 שקלים כמה שעות לפני המסירה. שעון הדלק הראה שני שלישים. סיכום: כל התהליך ארך שבוע. יש שיקראו לזה מזל. תמימות, טיפשות, כימיה, גורל, זימון מן היקום, קארמה, נס חנוכה, ועוד כל מיני. אולי, לא יודע להגיד. חושב שזה עניין של גישה. תקשורת, חיבור ואמינות נוצרו בין שני אנשים שונים עם מכנה משותף שהתייחסו לכל התהליך מנקודת מבט של חובבי רכב שפויים ולא אנשי עסקים שבאו לדרוס אחד את השני כדי ״לא לצאת פראיירים״. מאחל לכולם חוויות קניה ומכירה כגון זאת - מסתבר שאפשר גם אחרת. אההה… כן כן כמעט השמטתי את העיקר: פולו ידני (ידני,איזה כיף!) 1.2 TSI בציר 2016, 51,000 ק״מ בצבע-לא-צבע לבן. ברוך הבא לעולמי. סליחות על החפירה.

שמן לא מתאים זה בקטנה אצל הליסינגים. לפני כמה חודשים אני בעמדת ניפוח צמיגים בתחנת דלק. נהגת רכב ליסינג מתקרבת ושואלת אם אני יכול לעזור במילוי אוויר, עניתי כן, בטח. שואל אותה מה לחץ אוויר מומלץ ענתה שהיא שלא יודעת. מסתכל על הצמיגים, הקדמיים במיוחד נראים כמעט שטוחים מחוסר אוויר. אני בודק את הלחץ המומלץ לפי המדבקה בסף הדלת ומתחיל לנפח. שני הצמיגים הקדמיים הראו כ 10 psi לפני הניפוח, גם לאחוריים היה חסר די הרבה, המדחס אשכרה עבד קשה על הניפוח. לשאלתי כמה זמן היא נוהגת עם צמיגים כמעט ללא אוויר, אמרה שכמעט חודשיים ״מאז שהחליפו צמיגים מקדימה״. אני: יש נורית חיווי ללחץ אוויר? היא: כן דלוקה כבר חודשיים, מאז שהחליפו צמיגים אני: הרגשת שינוי בנסיעה? היא: שמתי לב שאני כל הזמן צריכה ללחוץ חזק על הגז כי האוטו בקושי סוחב, רציתי ללכת למוסך אבל בעלי אמר שזה רק אוויר ויש עוד מעט טיפול ובמוסך כבר יתקנו את הכל, גם את זה שצריך ללחוץ חזק. הסברתי לה בקיצור נמרץ ובלשון הדיוטות (לא שאני מכיר שפה מקצועית), מה חשיבות לחץ אוויר תקין, ומאחר והיו שני בוסטרים במושב האחורי, והדגשתי את הפן הבטיחותי של בלימה והתנהגות כביש בחסר, בלי להיכנס לשאר הסיבות למילוי לחץ אוויר תקין. עוד הוספתי, שתסביר לבעלה שזה ממש לא רק אוויר ולאוויר הזה יש השלכות, בראש ובראשונה בטיחותיות. הודתה לי מאוד על ״הטיפים״ כלשונה, ויצאה מתחנת הדלק בסבסוב צמיגים צרחני. כי צריך ללחוץ חזק. כשפונים אליך זה סבבה לעזור כשאפשר, אבל כמה עושים את זה? מידי פעם קורה שאני שם לב לחוסר אוויר ברכב לידי ומפנה את תשומת לב הנהג. כולם מודים לך, רובם יוצאים בלי לעבור בעמדת הניפוח, וכן, מספר פעמים התשובה הייתה בסגנון ״זה ליסינג גבררררר, הכל בסדר״.

אני זוכר את הקונספט הזה של 4 היבהובים כאות תודה, אבל בעיקר משנות ה 80-90 אכן חבל, איכשהוא זה נעלם במרוצת הזמן

אוהב את המבטים המופתעים של נהגים שנתתי להם זכות קדימה. חוץ מזה כל כביש בשבת השכם בבוקר כשהשמש מפציעה עושה לי טוב.