daniel.asu

שמע, זה הדבר הכי עצוב שקראתי בכמה שנים האחרונות. אני שמח שאתה מגיב בקארזפורום ולא מחט שיריון. בלי יותר מדי whataboutism - את הקרדיט על תחילת סוף הממלכתיות, הזניית ימים קדושים, הזניית זכר השואה (ובין היתר פטירת פאקינג היטלר מהאחריות לפתרון הסופי) והזניית בערך כל מה שהיה קדוש לחברה הישראלית - ראוי לתת לאיש והאגדה שהתחיל אותם לפני שנים. אחרי שהפרות הקדושות הללו נשחטו שוב ושוב ושוב - אתה מופתע שתמצא גם במחנה השני טמבלים שחובטים בפגר?

אם השתמע אחרת, אני לא חושב שעדיף לנהוג במהירות גבוהה בלי חגורה כי היא מסוכנת. זה מתייחס רק למשפט הבא בהודעה המקורית: רוצה לומר, שהחגורה לא מונעת כל נזק והחל ממהירות מסוימת היא בעצמה עלולה להזיק. עם זאת, לדעתי אין עוררין שבלעדיה התוצאות כנראה תהיינה הרבה יותר גרועות. גם אם היא לא מושלמת והיא עלולה לגרום לפציעות - עדיין עדיף להיות עם החגורה מאשר בלעדיה.

בתאונות במהירויות גבוהות, החגורה עלולה לגרום לנזק לאיברים הפנימיים, כך שהיא לא בהכרח מונעת את זה. בהמשך לסעיף 2 למעלה, היא גם מונעת מהאדם לעוף בתוך הרכב במקרה של תאונות יותר פרועות (רכבים מסתחררים, פגיעות צד וכל דבר שהוא לא נוסע שנע על ציר קדימה-אחורה ברכב). הסיבה שכשרכב גדול מעורב בתאונה עם רכב קטן הוא מושפע פחות, זה התנע של שני הגופים. תנע זה פרמטר פיזיקלי שאפשר לחשוב עליו ככמות התנועה, או כיכולת של גוף להתמיד בתנועתו. כלומר, ככל שיש לגוף יותר תנע, יותר קשה להשפיע על תנועתו (להסיט או לבלום). תנע הוא מכפלת המסה של הגוף במהירותו. לכן, כשגוף כבד פוגש גוף קל, הוא מסיט בקלות את הגוף הקל, בעוד שהוא עצמו מושפע פחות מהפגיעה (בכפוף למהירויות ולעוד תכונות של חומרים, פחות רלוונטי כרגע). כשאתה יושב ברכב הכבד, אם פגעת ברכב קל אתה עדיין די מתמיד בתנועתך עם שינויים יחסית קלים, כי התנע שלך עצום. מי שישב ברכב הקל, לעומת זאת, התנע של הרכב שלו נמוך ועל כן רכב גדול מסיט אותו בקלות. כשאתה יושב בתוך הרכב, אתה (או כל גוף ברכב) רוצה להמשיך ישר, למרות שהרכב מועף ימינה למשל. הפער הזה בינך לבין הרכב הוא חלק ממה שהחגורה מצמצמת - אבל גם זה עד גבול מסוים, שכן במהירויות גבוהות אפשר להיפגע במגוון דרכים והחגורה בעצמה עלולה להזיק. אחרי שכל זה נכתב, צריך לזכור שכשמדברים על בטיחות כלי רכב גם צריך לקחת בחשבון עוד כל מיני תכונות של הרכב, כמו היכולת שלו לספוג את האנרגיה במקרה פגיעה וכו. לכן, וולוו משנות ה80 שעשויה כולה מתכת כבדה אבל בקושי יש בה חגורות בטיחות, לא בהכרח תהיה בטיחותית יותר מסופר מיני עדכנית שיודעת לקלוט את האנרגיה בפגיעה במקום הנוסע.

רכב חשמלי עם שני הילוכים? זכור לי דיבור על דברים כאלה בעבר (ברכב על כלשהו). מצד שני, זה נראה די מיושן וסתמי לרכב על חשמלי. אולי הסבה של רכב ידני עם מנוע בעירה פנימית לרכב חשמלי?

מכיר את שרשור הדיאס, די ברור ממנו שה'אתה' בתגובה שלי לא התייחס אלייך או לשכמותך. בטח לא כל עניין ה'תשלום באמינות בשביל ערך מוסף' 😉.

ממה שזכור לי מאיזו סדרה שראיתי פעם - התחככות של צד אחד של הרכב בגדר לא עוזרת להאט את הרכב באופן מועיל, ועלולה לגרום לו להתהפך. אולי קשור לזה שנוצר מצב שצד אחד של הרכב יותר איטי מהשני, בצמוד לגוף שלא יכול לזוז. אם יש מישהו עם ידע ודאי בנושא, אשמח אם ישפוך אור על זה. בשביל ניראות יש את אורות הערפל האחוריים, אני מפעיל אורות מצוקה רק כשיש שינוי פתאומי בתנאים (ואז אני מנסה למשוך את תשומת הלב של מי שמאחוריי ולהזהיר אותו שישמור מרחק, בתקווה שהוא יבין את זה), או כשיש בלימה חריפה (ואז הרכב מדליק אותם אוטומטי ומאותת בקצב מהיר). אם אני עובר נתיבים אני מיד מכבה את אורות המצוקה בכל מקרה.

אוקיי. ועדיין, הפגיעה בתחזית היא לא משהו מקרי שנגזר מכוחות השוק או מביצועיו. נכתב שחור על גבי לבן: חוסר היציבות הפוליטי, ובאופן ספציפי ניסיון העברת חוקים שנויים במחלוקת ובאופן כוחני - הם-הם הסיבה להורדת תחזית הדירוג. זה בניגוד למשק הישראלי - שביצועיו טובים ועל כן הדירוג עצמו טרם הושפע. מה שאתה טוען, שיש עליות וירידות, היה רלוונטי אם התחזית להורדה הייתה קורית כי השוק הישראלי איבד מכוחו. אז באמת יש עליות וירידות. אבל פה הסיבה היא החלטות פוליטיות. אני לא רואה שיפור השבוע במסה שאני מרים לא כי השרירים תשושים ( = פלקטואציות בביצועי השוק), אלא כי ההחלטות שקיבלתי באופן אקטיבי ובמודע בתחומים שלא קשורים ישירות באופי האימון (למשל תזונה או מצב רגשי), משפיעות על היכולת שלי להשתפר. ואז אני עוד בא ואומר שהיריב שלי בתחרות - הוא הסיבה שאני לא משתפר ) = האופוזיציה). עריכה: אחרי שכל האנלוגיה לאימון נכתבה, שמתי לב כמה היא גרועה. באימון כושר חייבות להופיע ירידות בביצועים, זה חלק מהאימון ומהגנה על הגוף. בכלכלה לא צריכה להיות ירידה בביצועים כדי להשתפר. אין הרפייה, זה לא שריר שמתעייף ועצמות שעלולות להינזק. הפלקטאוציות בביצועי ספורטאים הן הכרח של הגוף שלהם, ירידת דירוג זה בעקבות החלטות מודעות שמתפרשות כהחלטות גרועות.

אבל ממה שהבנתי מחליפים את הממיר במקט חדש וסביר יותר. המקט הישן היה מתפגר לפני ה100 אלף, לפעמים ב70 (מספרים מהזיכרון). לפני שקניתי את הרכב הנוכחי, שקלתי גם את ה508 מנוע 165 (למעשה את כל הרכבים של הקונצרן עם 165 כס). אני חושב שהשאלה המרכזית ברכבים הללו (508, ds וכו) היא כמה אתה מוכן לשלם על רכב שתהנה ממנו. אבל התשלום הוא באמינות, ולא במחיר הקנייה. אישית, אני חושב שאמינות בארץ היא מרכזית מדי יחסית לנוחות, הנאה ושימושיות של הרכב. אבל אולי הייתי מדבר אחרת אם היו לי ילדים או עבודה שתלויה ברכב.

מה שכתוב מעלה. בנוסף, אני מניח שאתם רק רוצים להשליק את הרדיו ושיתחיל לעשות את שלו, בלי התעסקות מרובה מדי בטלפון בכך פעם, נכון? אם כן, זים לב שהדגם הספציפי שתקנה הוא אכן כזה - נדלק ומנגן ישר, ולא מצריך מעבר בין אפשרויות שונות. בנוסף, בהרבה מקרים תצטרך אפליקציה בטלפון כדי לשלוט בתחנות. אם תרצה, יש מכשירים עם מסכים מוסנים שייתנו לך לבחור מתוך אלפי תחנות, אבל אתה צריך קודם להחליט איך יהיה לך נוח להשתמש בו.

אולי לפתוח פניה באתר גלגלים? עם הרבה מזל, תהיה שם איזו פירוקייה שיש לה. בכל מקרה, אתה לא צריך לחפש אקטיבית, אז זה לא עולה זמן כמעט.

רגע, אבל אזרחים יצאו למחאות ולשביתות כי זו זכותם הדמוקרטית. וחברות הייטק התריעו מפגיעה בהן - גם זו זכותן (או אפילו חובתן). והאופוזיציה התנגדה למהלכים של הקואליציה, כי זה תפקידה. אז עצם זה שחצי מדינה יצאה למחאה באזור שגם כך נתון לסיקור תקשורתי בינלאומי כמעט רציף, זה לא בסדר? מה לעשות שזה עשה כותרות בינלאומיות כמעט מתחילת הדרך? שהאזרחים יישבו בבית? בוא פשוט נבטל את זכות ההפגנה. ממה שאני מבין, חברות האשראי לוקחות בחשבון גם את מצב הפנים של המדינה. התפיסה שלהן את ישראל כנראה הייתה לכל הפחות דומה כך או כך, כי יציבות הפנים יורדת. ולהפיל על האופוזיציה חצי מהאחריות למצב היא לחלוטין הסרת האחריות מהקואליציה, שמריצה את זה בכל הכוח מיום הקמתה - למרות התרעות של המשק, של מערכת המשפט, של מערכת הביטחון, של האזרחים, של יהודי התפוצות, של מי לא. ובשום שלב הקואליציה לא עצרה רגע לשבת לדבר או לכל הפחות להקשיב (בכנות, לא בהצגות סטייל ביבי). אז בוא, יש פה צד אחד שבמובהק אשם, ושהיה יכול למנוע את כל הטירוף בין לילה, וצד שני שלא הייתה לו ברירה (כי הוא מיעוט בשלטון) לצאת בכל הכוח נגד משהו שהוא מתנגד לו, ושלא מקשיבים להתנגדות שלו. כלומר, לצד אחד יש את כל הכוח השלטוני ולצד השני יש רק מחאה קולנית.

האם הפגיעה תוקנה ואזור הפנסים ישר לחלוטין? האם הבעיה קורית מאז הפגיעה, מאז התיקון או שהתחילה פתאום בזמן האחרון? האם יש לך חיווי מאיזה צד של הרכב מגיע הצפצוף או מאיזה חיישן (על מסך המולטימדיה או מסכון קטן)? כי זה יכול לכוון לחיישן הפגוע. אפשר לנסות לשחק קצת עם החיישנים בזמן שהרכב ברוורס (שמישהו יישב במושב הנהג בזמן שהוא משולב לרוורס), אולי אחד מהם קצת רופף או תקוע בזווית. רק שים לב שאתה מתרחק מהחיישן כדי שגם אם הוא השתחרר - הוא לא יזהה אותך כעצם קרוב. וגם אתה יכול לנסות לעקוב אחרי הכבלים של החיישנים, בדרך כלל תהיה קופסת שליטה מאחורי אור הרוורס (במיוחד אם מדובר בהתקנה מקומית). כדי להגיע אליה צריך לפרק קצת את הדיפונים בבגאז' באזור של פנס הרוורס. אם מצאת את הקופסה הזו, אז אתה יכול לנתק את החיישנים אחד-אחד, עד שהצליל הרציף נעלם - זה יגיד לך האם אחד החיישנים (או כמה) פשוט דפוק. יכול להיות שאם ההתקנה מקורית של היצרן אז זה יהיה קצת יותר מורכב, כי אולי אין קופסה וכל החיישנים מתנקזים לקדמת הרכב. אבל שוב, הייתי בכל מקרה מציץ מאחורי פנסי הרוורס הייתה לי גם בעיה שנשמעת זהה במאזדה. לשמחתי ההתקנה הייתה מקומית ונפתרה על ידי החלפת חיישן רוורס באחד מאמאזון.

ההשוואה בין פונדקאות לבין שירות קרבי ביחידה מובחרת בארץ היא מעניינת מאוד לטעמי, אבל היא מפספסת הבדל אחד מהותי ספציפית אצל אזרחי ישראל (ואולי עוד מקומות בעולם, אבל פחות רלוונטי): החברה הישראלית ברובה מאוד מטפחת את השירות הצבאי, במיוחד הקרבי ובמיוחד ביחידות מיוחדות\עילית. כצעיר ישראלי, החינוך די דוחף אותך להאמין שגם אם אתה לא רוצה להיות טייס או מטכליסט - הטובים לטייס וקרבי זה הכי, אחי. רוצה לאמר, למות על קידוש הארץ הוא ערך די גבוה בחברה הישראלית. לעומת זאת, אף אחת לא מחונכת מגיל אפס לעזור לזוגות עקרים כי אלטרואיזם. זה משהו שגדלים לתוכו, כנראה בשילוב עם נסיבות חיים. על כן, ההשוואה לא הגיונית בקונטקסט הישראלי, כי באחד יש חינוך מגיל אפס שדוחף לזה שזה האלטרואיזם המוחלט, ובשני - לאו. מה זאת אומרת? אלטרואיזם הוא שאלה מוסרית, ושאלות מוסריות הן בהכרח סובייקטיביות. דוגמה טובה היא האבולוציה של המוסר לאורך שנות קיומה של האנושות. אפשר גם להשוות חברות שהאינדיבידואל במרכז לעומת חברות שהקהילה במרכז. אז כל השאלה של אלטרואיזם היא בהכרח משהו שאני מציב בעצמי, ושאתה לא בהכרח תסכים איתו. עכשיו, עד שלא מבינים את זה, קשה מאוד להבין שמה שזרה קוראת לו אלטרואיזם הוא לא בהכרח מה שאני קורא לו כך. שוב, איך זה פותר את הנזק הגופני והרגשי (שהעלית מקודם) מבחינת היולדת? הם נשארים נשואים או בהורות משותפת, או שהיא עושה לו "טובה" כי הם חברי ילדות? בנוסף, איפה תיכנס פה אישה עקרה ובודדה? או שלה אין את ה"הזכות" למשפחה? או בפשטות - מה סט הפרמטרים החד-משמעי שקובע איך ילד יכול להגיע לעולם ולאיזו משפחה, ואיך מונעים מצב של חוסר-שיוויון בין אנשים שאינם יכולים להביא ילדים מסיבות שונות ומשונות? או שלא מונעים את זה ומחליטים שהומואים לא ועקרות כן (למשל)? לפי בת הזוג שלי (שאוששה את זה בערוציה שלה): כי בארה"ב הוגדרו סט פרמטרים כדי שמישהי תוכל להיות פונדקאית. למשל לא הריון ראשון, הכנסה קבועה, מצב בריאותי ועוד כהנה וכהנה. כל זאת כדי לצמצם עד כמה שניתן את הניצול האפשרי וכל מה שנדון פה. השאלה, בעיני, היא לא הניצול (שניתן לצמצם אותו עם רגולציה כזו או אחרת), אלא הנזק לכל החיים שנישאר לפונדקאית ואיך מתמודדים איתו. כלומר, איך מוודאים שהיא שלמה עם התהליך גם אחריו? תיאורטית מאוד. אם נסתכל על הולנד למשל, לפני אי אלו שנים הייתי בכנס שאחת ההרצאות הייתה בנושא, והם דיברו על זה שדווקא האסדרה של הזנות הובילה לעלייה בצריכת הזנות הלא-חוקית. אחד ההסברים היה שכדי להגן על זונה, אתה צריך למנוע מצב שהלקוח רוצח אותה בחדר בגלל סטייה לחניקות (למשל). אז אין כריות או עניבות או אנא עארף מה. ואז זה פחות נוח ואנשים מעדיפים ללכת לבתי זונות לא חוקיים כי אם זה מוסדר בצד אחד, זה כנראה בסדר. ואז אתה מפספס את כל הפואנטה. לא יודע מה ההולנדים עשו ב-10 שנים האחרונות עם זה, אבל ככלל הטענה במספר הרצאות היו שהדרך היחידה למגר זנות ולהגן על זונות היא לעבוד לפי המודל של כמה מדינות סקנדינביות - הכל לא חוקי. לא סרסור, לא עיסוק בזנות, לא צריכה של זנות. ואז הזנות הלא-חוקית ירדה. שוב, לא יודע מה הקונצנזוס היום. מהידוע לי - מאוד נכון. (א) מה לדעתך קורה לחולי כליות כשתפקוד הכליות יורד? זה מצב דומה לאובדן כליה אחת - וזה עוד בהתעלם מפוטנציאל הנזק של הפרוצדורה הרפואית עצמה, והעובדה שההדרדרות בביצועי הכליות היא לא הדרגתית אלא בבת אחת. אמנם ברוב המקרים אין סיבוכים דרמטיים בהמשך החיים והכל בסדר, אבל פוטנציאל הנזק בתרומת איבר הוא משמעותי, ואין ספק שכל פרוצדורה רפואית לא הכרחית (מצד התורם) טומנת בחובה פוטנציאל נזק דרמטי. אבל העניין הוא שאם חולה כליות לא מוצא תורם - המוות שלו מתקרב בצעדי ענק (ואף מנקודה מסוימת מתחילה "ספירה לאחור"), על כן להבנתי המערכת רואה בתרומה כמשהו שיכול להציל אדם ועל כן שווה לקחת את הסיכון (מתקבלים שני אנשים עם אורך ואיכות חיים טובים). כל זה עומד לעומת פונדקאות, שאין בה שאלה של הצלת נפש כלל. (ב) כשאין שום רווח כלכלי - כמו בתרומת איברים - אז המניע הוא בהכרח אלטרואיסטי ותו לא. דבר נוסף, רוב תרומות האיברים זה בין קרובים כי אכפת להם ממקבל התרומה וסיכויי ההתאמה עולים (בחיפוש אחר תרומה הראשונים לדעת הם המעגלים הקרובים, ואז הולכים ומתרחקים). ללכת לעשות בדיקת התאמה לתרומה כחלק מבנק התאמות עתידי היא לא מאוד נפוצה בארץ (למרבה הצער). אבל אולי @sperialיוכל לבוא למזור בנושא?

זה פשוט לא נכון. מעבר לזה שהפרוצדורה עצמה, כמו כל ניתוח בחלל הבטן, היא מסוכנת, יש סיבה שיש לך שתי כליות ושתי ריאות (ועוד לא מעט איברים זוגיים אחרים). תרומת איבר היא תמיד בעלת השפעה דרמטית על התורם ( אולי להוציא את הכבד אחרי הרבה שנים, כי הוא מתחדש, אבל לא יודע כמה זה ממלא 100 אחוז מהתפקוד לפני התרומה). נכון שאפשר ללמוד לחיות עם זה יחסית בקלות, אבל זה ממש לא 'שום נזק'. דרך אגב, זכור לי מדיון בעבר שלפחות בחלק מהמדינות המפותחות, השלמת הליך הפונדקאות (קרי מסירת הילד לזוג המשלם) תלויה בהסכמת הפונדקאית אחרי הלידה והיא יכולה להתחרט ברגע האחרון. מה שמעלה את 'רמת האלטרואיסטיות של התרומה'. דרך אגב 2, מקודם עלתה ההצעה של פונדקאות עם היכרות מוקדמת כשהפונדקאית רוצה להיכנס להריון עבור מישהו אחר. זה לא פותר לא את הנזק הגופני ולא את הנזק הרגשי (בסוף היום, יש פה יולדת שויתרה על הולד). לדעתי הדבר היחיד שיכול לפתור את זה, זו הורות משותפת. המצב שהצעת, של היכרות מוקדמת וממש רצון לעזור וכו, כמעט תמיד יעיד על קרבה גאוגרפית, אז הורות משותפת היא פתרון עדיף בעיני. אחרי שכל זה נכתב, אני לא טוען מה דעתי על פונדקאות, בעיקר כי טרם החלטתי.

אבל דרעי שייך לעדה שעליה זה נעשה, לא הפתעה שהוא 'נעלב' ו'מוקיע'. כשבציונות הדתית או לפחות בציבור החרדי אשכנזי נראה מחאה כנגד זה, זה יהיה איכשהו רלוונטי. וגם אז, זה כנראה יהיה יותר מס שפתיים מזעזוע אמתי.

ההנהגה בראשות פת"ח היא עדיין מושחתת, לא יעילה וכושלת, רק שהיא בשטחים ולא בעזה, וזה מהותי כי אם ישראל תמשיך להתעלם מזה - היא עלולה למצוא את עצמה עם מצב דומה מאוד לעזה גם בשטחים. ברור שהיום מצב התושב העזתי לא מזהיר - אבל איפה נטען אחרת? אני חושב שהם עשו בחירה גרועה כי הם התעלמו מזה (או לא חשבו על זה) שסביר שגוף שפועל נגד אוכלוסייה אזרחית כאג'נדה, בסופו של יום יפעיל כוח גם כנגד האוכלוסייה שממנה יצא. אבל עדיין, אם הלך הרוח שהיה שם דומה לזה שיש היום בשטחים - הם היו בוחרים בכל גוף שהוא לא הפתח - מכוח המיאוס והרצון להחליף שילטון גרוע בשילטון לא ידוע. בהמשך למה שאתה אומר, אם מה שהצעתי היה קורה - הקמה של מדינה פלסטינית עם הנהגה שתדאג לאזרח, ושיפור החיים באופן כללי של הפלסיטינים שסופסוף יהיו אזרחים במדינה כלשהי - האם עדיין היינו רואים ארגון טרור מתחזק על חשבון אותה ראשות היפוטטית? לדעתי לא. כי כשיש לאדם מה לאבד - הוא לא שש לסכן את זה או לרוץ אל תוך התופת. מה גם שהעולם ייבחן אותם והם יצטרכו להוכיח שהם יכולים לנהל מדינה. העניין עם התחזקות חמאס ברצועה הוא רק דוגמה לזה שכשאתה דואג לאוכלוסייה - אתה מרוויח את האמון שלה. אי אפשר להתעלם מזה שחלק ניכר מהפופולאריות של חמאס ברצועה נבע מדאגה לתושב ומתן אלטרנטיבה לשלטון שלא מייצג אותו. אם יהיה גוף כזה רק בלי הטרור בשטחים - תהיה אלטרנטיבה גם לחמאס וגם לפתח, שהיא משהו שאפשר לעבוד איתו. אבל כדי לעשות את זה, צריך שיתוף פעולה עולמי ובעיקר מצד העולם הערבי. דבר אחרון: אני חושב שהקמת מדינה כזו הייתה שמה לשני הצדדים את האמת מול הפנים - אף צד לא הולך להתפייד. ובחלוף השנים, כנראה ששני הצדדים היו רואים שאולי לא מושלם ואין מדינה אחת בין הירדן לים התיכון, אבל המצב סביר והחיים נוחים. לגבי בחירות במזרח התיכון - אמנם יש כמה רפובליקות, אבל אין ממש דמוקרטיות להוציא את ישראל. אז ברור שמרגע שהאיסלאם הפונדמנטליסטי השתלט על מדינה - רק הפיכה אלימה תוריד אותו (אולי, בינתיים זה לא ממש קרה). ואחרי שזה נכתב - מי דיבר על בחירות? לא זכור לי שהצעתי שהמדינה הפלסטינית ההיפוטטית תהיה דמוקרטית. רק הצעתי דרך שבה היא תוקם בשיתוף פעולה כזה שיכול להטיב עם כל הצדדים (או לכל הפחות לא לחרבן עליהם יותר מהמצב הקיים). או שאתה משליך את מה שאתה חושב שאני חושב על מה שאני כותב? מסכים, והרשה לי להוסיף - לפוליטיקאים משני הצדדים אין שום אינטרס שזה יקרה גם. אז בכלל, במציאות של היום, זה לא יכול לקרות. אבל אם האזרחים לא יפעילו לחץ על השלטון - למה לו אפילו לתהות האם יש טעם לנסות? זה דרך אגב נכון בכל מחאה נגד השלטון. אם המציאות לא מתאימה לאזרח, תפקידו להביע את זה במחאה ולדרוש שינוי. אני לא חושב שגם בשלום עכשיו יש מישהו שמאמין שישראל יכולה לצאת מהשטחים תוך כמה חודשים, בלי להוביל לנזק עצום לשני הצדדים (מבלי להכניס להם מילים לפה). אמת, אבל מדינאי טוב צריך לדעת לרתום את כל התהליכים שקורים סביבו לטובת האינטרסים של המדינה. זה חלק ממה שכתבתי מקודם, שצריך שיתוף פעולה עולמי כדי להרים את המהלך של הקמת מדינה פלסטינית. זה צריך לכלול אותנו, את העם הפלסטיני (בניגוד לרש"פ שלא מייצגת אותו) והמון בעלות ברית עם הבנה שבפשרה שצריך לרקום - כולם יפסידו וכולם ירוויחו. זה כי נתנו להם מדינה.

אבל למה שתעשה את זה? גם הסכמי אוסלו לא היו אמורים להביא ליציאה חד צדדית בין לילה משטחים מסוימים. הם בסה"כ היו הצעדים הראשונים בתהליך ארוך שבסופו הסדר קבע, שיש מי שיקרא לו "שלום". אני לא חושב שיש הרבה בני דעת שיחשבו שאם נעלם מהשטחים ככה בבת אחת בלי שום הסדר או בתהליך מסודר - נקבל שלום ואחווה וחרבות שכותתו לאתים. בנוסף ובמאמר מוסגר, חלקים נרחבים מהאוכלוסיה היהודית שחיה בשטחים לא יתנו לנו שקט מבית, אבל זה פחות רלוונטי כרגע. אם נחזור להסכמי אוסלו, הם נכשלו בעיקר כי כלל התהליך לא הושלם. אולי הם היו גרועים, אולי לא, אבל עצם זה שהם לא הושלמו ולא הבשילו להסדר קבע - אומר שלעולם לא נדע מה היה יכול להיות אם... זה דומה לניתוח לב פתוח שמיד איך שהמנתח התחיל להתעסק עם הלב - הוא חטף כדור בחזה; אז ברור שמצב המטופל לא יהיה וואו. מה שאני מנסה להגיד, זה שברור (לי לפחות) שיציאה מהשטחים וכל צורה של הסדר עתידי יצטרכו להיות בשלבים, בצורה מאוזנת ותוך הקרבות מצד שני הצדדים. עד שגם אנחנו וגם הם לא נבין את זה - אני לא רואה איך יגיע לפה השלום. כל פתרון של היעלמות חד צדדית משטח מסוים בבת אחת תביא יותר צרות מפתרונות (לדעתי), וגם אני לא רואה הרבה אנשים שמציעים את זה (להבדיל מתהליך הדרגתי ומסודר). 1. ומה מונע מהמלחמה הזו לקרות כבר היום? זה שלפלסטינאים אין מדינה? כי אם כבר, עכשיו זה זמן הרבה יותר טוב מבחינתם לצאת למלחמה. הם אנדרדוג כבוש, יהיה הרבה יותר קל לשכנע את העולם הערבי (או את העולם בכלל) שהמלחמה הזו סבירה מאשר כשתהיה פה מדינה פלסטינית ריבונית, עם גבולות וצבא מסודר, שקוראת תיגר על המדינה השכנה לה כדי לכבוש עוד שטחים. 2. ההתקרבות של מדינות ערב למערב היא דווקא לטובתנו. בעולם שבו לאינטרסים כלכליים יש הרבה יותר השפעה משאלות מוסריות, אני לא רואה איזה אינטרס יש לכל העולם הערבי (לשיטתך) להתערב באופן אקטיבי ממש בסכסוך הזה ( = לשלוח לפה חיילים ונשק. אשכרה להצטרף למלחמה מעבר לגינויים חלושים). תוסיף על זה את זה שמצרים וירדן, למשל, גם נשענות לא מעט על המערב ועל האמריקאים, וכנראה שגם להן אין אינטרס אמתי להיכנס לתוך הבוץ הזה. ההתחזקות של חמאס בעזה היא משהו הרבה יותר עמוק מחיבה לטרור. הסיבה שחמאס נבחר מלכתחילה בבחירות שהיו ברצועה לפני 100 שנה, היא כי הוא היה הגוף שאם הייתה לך בעיה - הוא היה פותר אותה. בישראל מן הסתם דיברו רק על הצד של הטרור, אבל ברצועה, אם היית צריך תרופות או אוכל לילדים, לא היה מה לפנות לרש"פ המושחתת והמסואבת כי היא לא היתה מספקת פתרון; במקום - היית פונה לחמאס, שהייתה לו גם זרוע אזרחית. על כן, הסיבה שחמאס ניצח בבחירות היא כי הציבור העזתי סמך עליו כי הוא היה טוב איתו. מרגע שהבחירות הללו הוכרעו, אנחנו יודעים מה קרה. אבל זה לא שחמאס השתלט על הרצועה כי כל העזתים חובבי טרור, אלא כי הוא באמת היה טוב לאוכלוסייה שם וזה מה שסלל את דרכו לשלטון. ולמה זה חשוב? כי אם יתחיל תהליך של ניתוק בין ישראל לבין הרש"פ והקמת מדינה פלסטינית, חייבים לוודא שמי שיהיה בשלטון יהיה מישהו שיטיב עם האוכלוסייה הפלסטינית (בניגוד לרש"פ המושחתת, שלא מייצגת כלל את האינטרס של הפלסטיני מהרחוב ושהוא בז לה ויבחר בכל דבר אחר על פניה). ובשביל זה, לא צריך רק שיתוף פעולה בין ישראל לפלסטינים, אלא צריך תמיכה רחבה ושיתוף פעולה ועזרה גם מהעולם, ובעיקר מהעולם הערבי. אם מחר ישראל תנסה להקים מדינה פלסטינית עם הרש"פ - סיפור עזה יקרה שוב, אם לא יהיה משהו גרוע יותר.

שוב, מה זה רכב אמין לחלוטין? ל5 שנים כנראה שכן. ל100 שנה? לתקופת חיים שלמה? מה הנסועה של הרכב? כל דבר נשחק מעצם היותו קיים. גם רכיבים אלקטרוניים יישחקו כי הזמן עושה את שלו, ושינויי טמפרטורה לבדם משפיעים על חוזק של חומר. השאלה היא האם רוצים שהרכב יחזיק פרק זמן שדומה לאחזקת רכב (נניח שנים בודדות) או תקופת חיים של אדם (עשרות שנים) או יותר. דבר שני, צריך לזכור שעם יצירת חלקים יותר עמידים עולה המשקל, ועם העלייה במשקל עולה צריכת האנרגיה. יש גבול עליון לצריכת האנרגיה האפשרית כי תקנות זיהום האויר מגבילות את זה. סביר שאפילו אם היה לנו רכב חשמלי עמיד לחלוטין במשקל שהמנוע יכול להניע וכו וכו וכו - בעתיד תהיה מגבלה גם על צריכת האנרגיה שלהם (לא בשנים הקרובות. אבל אולי עוד עשרות שנים). אז בעוד שיצרן היום יצר רכב שיהיה עמיד שנים קדימה - הוא לא יכול לעלות על הכביש כי הוא לא עומד בתקנות. דבר שלישי - צמיגים. פותש דיבר על חלקים שהם בלאי. אני חושב שכולנו תמימי דעים שלצמיגים בהכרח יהיה בלאי, זה בלתי נמנע. אז השאלה היא, כמה רכיבים כאלה יש ברכב שהבלאי שלהם הוא בלתי נמנע בגלל הלחץ האדיר שמופעל עליהם. אפשר לעשות אותם עמידים יותר, נכון. אבל האם עד אינסוף (או סוף האנושות)? מן הסתם לא.

כמה זמן הרכב אמור לסוע בלי תקלות? כי בכל מקרה רכב מכיל מגוון חלקים נעים שמתחממים ומתחככים ונשחקים. בסוף כל חלק יצטרך להיות מוחלף. השאלה היא רק כמה זמן הוא יחזיק עד אז.

מסתכל על חברים שלי. מסתכל על קולגות שלי. מסתכל על הבכירים בהיררכיה אצלנו. יש מעט מאוד קשר בין הרכב שהם נוסעים עליו לרמת ההכנסה שלהם, ועוד פחות קשר לרמת ההצלחה המקצועית שלהם. אתה חושב שרכב זה חשוב, זה סמל סטטוס, זה מעיד על משהו. יש אנשים - מה לעשות - שלא חושבים ככה. מבחינתם זה משהו שמביא אותם מנקודה א לנקודה ב. זה צריך לנסוע. הם בכלל לא שומעים את הקרקושים; הם לא מרגישים את הכסא הלא-מאוד-נוח; רעשי רוח זה משהו שהם כמעט חירשים לו; וזה שהכל שחור, משעמם, פלסטיקי וקשיח ממש סבבה להם. אם זה יהיה פלסטיק או עור צבי מעניין אותם כקליפת השום. והם, מנקודת מבטם, לא מבינים מה יש לשלם על רכב פי 2-3 ויותר, אם הוא טוב לצרכים שלהם בדיוק כמו האלטו שהם הוציאו מהחברה לפני 8 שנים. ועוד רכב זה כלום - רוב המצליחנים בתחומם שאני מכיר אישית מתלבשים פח. באמת. אין לי איך לתאר את זה אחרת. וזה לא גורע בכלום מאיך שהם בעיני מי שחשוב. אם תראה אותם ברחוב תחשוב שיש מצב שהם דרי רחוב - אבל מה אכפת להם? מה אתה קשור אליהם? אתה בהמשך קורא לזה 'יוצאים מן הכלל'. לדעתי, זה הרבה יותר נפוץ ממה שאתה חושב. בנוסף, אני מעיד על הסביבה שלי. אתה מעיד על הסביבה שלך. כנראה שלשנינו אין מידע נרחב על כל אוכלוסיית המצליחנים, אבל אפשר ללמוד מזה על הסביבה שלנו. רוצה לומר, זה שאתה מכיר רק אנשים מוצלחים ברכבים יקרים, לא אומר שכולם כאלה. זה שאני מכיר אנשים מוצלחים ברכבים עממיים, גם לא אומר שכולם כאלה. כנראה שיש אחוז ניכר של כאלה, אחוז ניכר של כאלה והרוב - יהיו בתווך באמצע (מי היה מאמין שהמציאות, גם הזו, היא לא שחור לבן). ולפני שתנפנף בזה שאתה גר בשכונת יוקרה וכו וכו וכו - יופי. יש לך הטייה לאוכלוסיה שהיא גם מבוססת וגם מחפשת סמלי סטטוס כאלה או אחרים. המדגם שלך רלוונטי כמו המדגם שלי - שהוא תמונת הראי. כלומר, הוא מציג אוכלוסיה ספציפית. רוצה לומר, אל תכליל. אין לך מידע סטטיסטי רלוונטי, וממש אין לך מושג כמה הטענה שלך ש'מי שיש לו כסף יירצה לנהוג על רכב מפנק' באמת מבוססת או מתאימה למציאות.

אם יש יותר מדי תאונות בפרק זמן מסוים שהמבוטח אשם בהן (בדרך כלל 2-3 תביעות ב2-3 שנים), חברות הביטוח עלולות לסרב לבטח. זו הסיבה שחברות הביטוח מבקשות עבר ביטוחי אצל לקוחות חדשים. בכל מקרה, כפי שכתבתי מעלה, ממה שאני יודע - גניבות לא נספרות לעניין. אולי יתכן שחברה שנתבעה פעם אחת על גניבה תסרב לבטח שוב את הרכב הבא. במקרה שלי זה לא קרה - אני מבוטח באותה החברה אחרי שנגנב לי הרכב.

יש את זה כתוב איפשהו? לדעתי זה אמור להופיע או בפוליסה או בתקנות ביטוח כלשהן. אצלי לא מצאתי שום התייחסות לזה. בנוסף, חברות הביטוח מבקשות עבר ביטוחי של מספר שנים אחורה (3 לדעתי). לא רואה איך הן תמצאנה תיעוד של כל העבר הביטוחי שלי מאז ומעולם. מה שכן, במקרה של תביעות על תאונות, חברות ביטוח יכולות לסרב לבטח אם תבעתי יותר מפעמיים-3 ב3 שנים האחרונות.

כשגנבו לי את הרכב גיליתי שגניבה לא נספרת כתביעה לצורך העבר הביטוחי. אז מניח שזה פותר את הבעיה.

עזוב זה נהג יונדאי שבמקרה נתקע בואגית.

ממה שאני יודע משתמשים בסוסים כי כמו שנכתב מעלה - הם עצומים, והם מאפשרים להפריד ולחלק קבוצות אנשים לפי צרכים כדי להשתלט עליהם. גם השוטר יושב כל כך גבוה שהוא שולט על מרחב גדול מתחתיו. כנראה שיש עוד מגוון שימושים ותפקידי, וכנראה שהם כלי מאוד נוח לשליטה על מרחבים קטנים יחסית. אבל אני לא טקטיקן דגול או פרש, אז מה אני כבר יודע... אני חושב שמה שנורא בסיפור עם הפרש והשוט זה שבמקרה זה היה מתועד, גם אם חלקית. מה עם כל המקרים של אלימות משטרתית (או נגד שוטרים) שלא מתועדים? אני יודע שיש את מצלמות הגוף, אבל לא בטוח שזה תמיד מספיק כדי לתת תמונה מלאה באמת. בנוסף, כמה אומללים ישבו במעצר או נפצעו על כלום, ואז השוטרים לא נענשו? מנקודת מבטי ואיך שאני מבין את הסרטונים החלקיים, יש פה שוטר שאיבד את הסבלנות שלו והפעיל כוח מופרז. הרי לפני רגע הצליפה היו אנשים שהלכו לפניה (ופרשים נוספים שחוסמים את הכביש, אבל ניחא, אפשר לטעון שזה חלק מעבודתם), וברגע הצליפה היא כבר על המדרכה וחסומה על ידי פרש נוסף (ממה שראיתי לפחות). לא נראה לי שיא המקצוענות, אגיד בעדינות.