daniel.asu

אוקיי, הבנתי את זה אחרת מהסרטוט, כאילו העמודים מחוברים ביניהם דרך המוט האופקי. בהודעה הראשונה שלי התייחסתי לזה שהבורג והאום חייבים להיות חופשיים לתנועה. ברגע שאין את התנועה הסיבובית, אז בוודאי שהבורג לא יכול לצאת. הכוונה המקורית הייתה שבשימוש פשוט של בורג בתוך מצע כלשהו - החיכוך הוא מה שמחזיק את הבורג מלהיפתח. בהיעדר החיכוך - הבורג פשוט נפתח. אבל נראה לי שכתבתי את זה כבר מספיק פעמים. השתגעת? מה זה פתאום הודעה רלוונטית לשרשור עם תמונה של כלי חשמלי ככה פתאום? אתה לא רואה שעברו לדבר פה על מערכות חיכוך ברבייה האנושית?

לגבי למה מכשירים מסוימים מקבלים cb וחלק לא - אני לא איש סלולר, אבל אם הייתי צריך לנחש, אולי לסוג הרשת עצמה. מכשיר שמתחבר ל4G ומכשיר שמחובר ל5G יהיו על אנטנות שונות, ואולי זה יכול להשפיע. זה עדיין מוזר לי קצת כי המרחבים די גדולים. אולי אתם באזור שהוא גבולי מבחינת האנטנות יחסית למרחבים שפיקוד העורף מגדיר. לגבי ההגדרות של זה, אצלי זה מופיע תחת wireless emergency alerts.

אם Fs היה אופקי, הנקודה הייתה מתחילה לנוע שמאלה אופקית. אנחנו יודעים שזה לא מה שקורה. במערכת יותר פשוטה, אם אני שם קוביה על משטח משופע, הכוח Fs יהיה הרכיב לכוח הכבידה שמקביל לשיפוע. זה הכוח היחיד שאין כוח שמתחרה בו (ללא חיכוך) ולכן הוא מניע את הקוביה במקביל לשיפוע. אם הוא היה אופקי - הקוביה תרחף. במאמר מוסגר ומסנגר - המצב היחיד ש-Fs יהיה אופקי זה אם אבחר להגדיר כך את מערכת הצירים שלי, אבל אז הוא יהיה כוח מאוד מוזר שרק רכיב אחד שלו - המקביל לקו הכתום/למישור עליו הקוביה מונחת - גורם לתנועה. למה מועד ב'? וואללק מגיע לי לעבור רק על ההשקעה. לגבי 'לא יכולים להסתובב על צירם' - זה פרמטר חדש, נכון? כי זה לא הופיע בשאלה המקורית ומן הסתם משפיע על כל התשובה. במצב המתואר עכשיו (אם הבנתי נכון), אף אחד מהעמודים לא יכול להישלף כי הם לא יכולים להסתובב על צירם. במצב כזה, החיכוך בכלל לא רלוונטי - הקיבוע העליון בין העמודים מונע את כל התנועה של הבורג. למעשה, מספיק שרק עמוד 2 יהיה מקובע למוט האופקי כדי שאף אחד לא ייצא (בהמשך לתשובתי הקודמת). ואם המוט הזה יותר כבד מהכוח שהענן יכול להפעיל על 3 העמודים - אז עדיין הם לא יישלפו. המצב בשאלה הנוכחית דומה לפין המפציל או מגרעת עם שגם שתיארת מקודם. אלו מערכות שמוסיפות על הבורג עוד רכיב שנועל אותו בשיטה מסוימת. אין ספק שבעולם בלי חיכוך, עדיין אפשר לגרום לבורג לא לצאת, בתנאי שמוסיפים עוד חלקים. אבל כל השיטות האלו רלוונטיות גם במסמרים, וזה בכלל בכלל לא מה שהגבתי עליו מלכתחילה. אם השאלה היא איך בורג לא מסתובב על צירו במערכת פשוטה שבה רק אום/דיבל מחזיק אותו כנגד כוח שמושך אותו אחורה (לכיוון ההוצאה שלו) - התשובה היא עדיין חיכוך. ברשותך, גם אני אשאל שאלה. נניח שיש לנו רק שייבה ובורג. לבורג יש ראש כבד במיוחד. אני משחיל את השייבה על הבורג ואז מחזיק אותה אופקית ככה שראש הבורג פונה כלפי מטה. האם הבורג יתברג החוצה? ואם במקום להחזיק אותה אופקית, אני מחזיק בזווית שתהיה בדיוק מקבילה לכריכות של ההברגה בבורג? עכשיו נניח שבמקום שייבה אחת כזו שמוחזקת במקביל לכריכות, יש לי 2 שייבות כאלו. האם התשובה משתנה? עריכה: ראיתי את הציטוט הזה רק אחרי ששלחתי את ההודעה הנוכחית. שוב, הנקודה של מניעה של תנועה סיבובית היא מהותית, בהיעדר חיכוך. כאמור, אין ספק שאם לבורג אין יכולת להתברג, הוא לא יישלף (בהנחה שהחלקים לא יישברו). אבל זה מצב שונה לחלוטין שבו לתבריג אין משמעות, ואפשר באותה המידה להשתמש גם במסמר עם כל מיני נעילות.

תשובות: 1. עמודים 1+3 יישלפו מהאדמה. עמוד 2 יישאר תקוע. ההסבר בתשובה הבאה. 2. כן. אמלק - ככל שהזווית תהיה יותר קרובה לאופקית, ההתנגדות תהיה דומה יותר בין שני המקרים, וככל שהזווית בספירלה פחות אופקית ויותר אנכית - ההתנגדות תקטן. למעשה, מבחינה פיזיקלית, עמוד 2 הוא מקרה פרטי של עמוד 1 שבו הזוית היא אופקית, וזה פשוט מבטל את הכוח שאנחנו טוענים שיגרום לבורג לצאת. ועכשיו בהרבה מילים ובלא מאוד ברור: ההתנגדות הזו שציינת היא למעשה מה שמכונה הכוח הנורמלי שפריגי דיבר עליו, שמופעל על כל נקודה במוטות הברזל המרותחים. כוח נורמלי: כשגוף נדחף נגד משטח, המשטח מפעיל על הגוף כוח שמאונך למשטח. במצב שלנו, אפשר להסתכל על כל נקודה במוטות הברזל הספירליים/אופקיים כעל גוף נקודתי - הגוף/הנקודה שאדבר עליה בהמשך. העקרון יהיה אותו הדבר למרות שמדובר בתנועה סיבובית של בורג. בעצם כשענננו מושך את המוט כלפי מעלה, הכוח שלו מתחלק לשני רכיבים: רכיב אחד הוא הכוח הנורמלי (שמאונך למשטח = מאונך לבטון שנוגע בנקודה שאנחנו מסתכלים עליה), ורכיב אחד זה יתרת הכוח, שתהיה מקבילה למשטח ( = מאונך לכוח הנורמלי). הזווית שבה המשטח נמצא, כלומר הזווית של מוטות הברזל, בעצם קובעת כמה מסך הכוח שלנו הולך לכל רכיב: כמה שהמוטות יותר אופקיים, הכוח הנורמלי גדול יותר והמאונך לו קטן יותר. כשמגיעים לאופקי לחלוטין, כל הכוח הולך לנורמלי. כלומר, אין שום כוח שיכול לדחוף את הנקודה שלנו במקביל לכיוון של הברזלים, אז הם לא זזים. אם יש זווית, אפילו מינימלית ביותר, כבר נתחיל לראות תנועה כי בעצם יש לנו כוח שמקביל לבטון, שאין כוח שירסן אותו (זה מה שהחיכוך עושה). כשסך הכוחות בציר מסוים שונים מ0 - גוף מאיץ לכיוון הסך בציר הזה. כמה שהזווית תתרחק מאופקי - כמובן שהתאוצה תהיה מהירה יותר. במערכת עם חיכוך, החיכוך למעשה מפעיל כוח בכיוון הנגדי. עוצמת הכוח של החיכוך תלויה בחומרים, וסביר שלחומרים שונים תהיה זווית שונה שבה הם מתחילים להחליק אחד על השני למרות החיכוך. עריכה: לפי הימים האחרונים עוד מעט תהיה פה אזעקה, אז במקום ללכת לישון הכנתי ציור: מה שרואים למטה זה סך הכוחות שפועלים על כל נקודה במוטות הברזל הספירליים. הקו הכתום - משטח הבטון יחסית למוט הברזל. הנקודה האדומה - נקודה רנדומלית על מוט הברזל. Fc (שחור) - הכוח שהענן מפעיל Fg (שחור) - הכוח שהכבידה מפעילה FN (כחול) - הכוח הנורמלי Fs (בצבע teal) - הכוח המאונך לכוח הנורמלי, ושמקביל למישור של הבטון. ככל שהקו הכתום מאונך יותר - הכוח הנורמלי מצטמצם והכוח שדוחף את הנקודה לנוע גדל. במצב שהקו הכתום אופקי לחלוטין - הכוח הנורמלי יהיה שווה לפער בין הכוחות שבצבע שחור, והכוח שדוחף את הנקודה מתאפס. מקווה שעם הציור זה כמעט ברור.

זה מתחיל להיות מעגלי. אולי אני לא 100% מבין אותך, אז אשמח לחידוד: מה בכריכות של הספירלה נועל את הבורג במצע שסביבו? אם אני מבין אותך נכון, אתה טוען שהספירלה שעל הבורג דומה למצב הבא: נניח שיש לי בורג שתקוע בתוך אום, ושבמקום ספירלות יש להם טבעות סגורות מקבילות (נקרא לו 'בורג מקבילי' לצורך הנוחות). ברור שבמערכת כזו לא משנה כמה אמשוך את הבורג המקבילי, הוא לא ייצא, בלי קשר לחיכוך. האם מבחינתך בורג רגיל עם ספירלה והבורג המקבילי דומים מבחינת מנגנון הנעילה? אם לא, אשמח לדעת איפה הפער במה שאני מבין מהטענות שלך. אם מנגנוני הנעילה דומים לשיטתך, אז בהמשך למה שפריג'י כתב מוקדם יותר, זה לא מדויק. הבורג המקבילי הוא מקרה הקצה שבו אין זווית בין כל נקודה של הבורג למשטח של האום (אפשר לחשוב על הבורג כעל אוסף נקודות על המשטח שהוא האום). אם מסתכלים על פיזור הכוחות על כל נקודה בבורג המקבילי, מקבלים שכשאני מושך את הבורג עם היד כל הכוח שאני מפעיל מנוטרל על ידי המשטח של האום המקבילי. אבל בבורג ספירלי זה לא המצב - חלק מהכוח מנוטרל על ידי האום, אבל תמיד נשאר רכיב כלשהו של הכוח שלא מנוטרל, ושלמעשה הוא מה שיגרום לבורג להתברג החוצה בהיעדר חיכוך. כמה שהזווית של הספירלה יותר קרובה למקביל, פחות כוח הופך לסיבוב שמושך את הבורג, ובמערכת עם חיכוך צריך פחות חיכוך כדי למנוע מהבורג להתברג.

רגע, אם אנחנו מוסיפים עוד חלקים על הבורג שלנו שינינו לגמרי את השאלה. במקור, התייחסתי נטו לטענה ש: הספירלה בלי חיכוך היא לא מה שמונע תנועה. ברגע שתדחוף את הבורג בכוח לא מאוד גבוה, הוא יתחיל להסתובב כי האום (שצריך להיות מקובע איכשהו כדי לא לזוז גם הוא) ימיר את הכוח הקווי על הבורג לתנועה סיבובית שלו. ברור שאם תוסיף פין מפציל בקצה הבורג (אם הבנתיך) ותדחוף את האום - הוא ייתקע בפין ולא יזוז. כמו שאם ייתקע בראש הבורג הוא לא יזוז. אבל אז הפונקציה של הבורג מיותרת - באותה מידה היית יכול פשוט לקחת פין, להשחיל בטבעת בעומק הרצוי ולתקוע פינים משני הצדדים. בורג בלי חיכוך יהיה מיותר בקונסטלציה כזו (שוב, אם מתעלמים מהכוח שצריך כדי לגרום לו להתחיל להסתובב סביב עצמו, שזה כוח זניח יחסית לחיכוך בין אום לבורג).

ראה תגובתי הקודמת. בין חלקי הבלם - חיכוך קינטי. בין הצמיג לכביש אתה שואף לסטטי. אם תלחץ על הבלם ממש ממש חזק ואין לך abs, הגלגל באמת יפסיק להסתובב. אבל הרכב שואף להתמיד בתנועתו קדימה. אז אתה בעצם מחליק. ההחלקה הזו היא מצב של חיכוך קינטי בין נקודה אחת על הצמיג לבין הכביש. זה בעצם המשמעות של חיכוך קינטי בהקשר הזה.

התייחסתי לזה בתגובה שלי. אם תדחוף בורג בלי חיכוך דרך אום הכוח הקווי יומר על ידי האום לכוח הסיבובי והבורג יישלף. אבל במערכת כזו נטולת חיכוך, מה שייקבע כמה כוח צריך להפעיל זה כמה קשה לסובב את הבורג בלי קשר לאום. וכאמור אם הבורג לא גדול או כבד במיוחד - זה לא ממש הרבה כוח. למעשה, זה כוח זניח יחסית לכוח שהחיכוך המדובר מייצר. מספיק לראות מה קורה לבורג שמוברג על שייבה ומוחזק אנכית כדי לראות שהוא מתחיל להסתובב יחסית בקלות. אני חושב שמה שהמרצה ניסה להגיד זה שבנסיעה רגילה יש חיכוך סטטי בין הכביש לצמיג (מה שמאפשר את הסיבוב של הצמיג ואת כל התנועה). בעת בלימה, יש חיכוך קינטי בין הדיסק לרפידה של הבלם, ואם הרכב מתחיל להחליק - גם בין הצמיג לכביש. אין ספק שכל הקטע של ABS זה למנוע את החיכוך הקינטי בין הצמיג והכביש ולהישאר בתחום הסטטי.

צודק המוזהב ודוקטורו, החיכוך מהווה את חלק הארי בנעילה של הבורג. ניקח את המצב המתואר בלי חיכוך בעולם: יש לך בורג מוברג על אום עם אפס חיכוך ביניהם. עכשיו אתה מושך את האום בכיוון ישר לאיפה שקצה הבורג פונה. איזה כוח יימנע מהספירלות של האום ושל הבורג פשוט להחליק אחת על השניה? זה בהנחה כמובן שהאום או הבורג יכולים להסתובב חופשים ולא מקובעים. כשהכוח קטן מאוד האום באמת לא יסתובב, אבל לא כי יש איזו היקשרות בין האום לבורג, אלא כי גוף שואף להתמיד בתנועתו (גם הקווית וגם הסיבובית) - או בהיעדרה. לכן, הכוח שיופעל על הבורג/אום צריך להיות מספיק גדול כדי להצליח לגרום לו להסתובב סביב עצמו. זה בגדול אותו עקרון שגורם לאופניים בתנועה להיות יציבות יותר מאופניים שלא בתנועה. אם הבורג לא עצום במיוחד, יהיה די קל לגרום לו להסתובב סביב עצמו בדחיפה דרך אום. בעולם עם חיכוך, הספירלות של הבורג ושל האום מגדילות מאוד את שטח המגע ביניהם, מה שמייצר הרבה יותר חיכוך מאשר בין מסמר לתווך שבו הוא נעוץ. דרך אגב, כשאתה משמן בורג ואום אתה מאוד מקטין את החיכוך, אבל ממש לא מעלים אותו, אפילו לא קרוב לזה. ממה שאני יודע, נכון להיום, המקום היחיד שבו יש חומר ואין חיכוך זה בתוך מוליכי על

גם אפשרי, אבל לא בטוח שהמערכת תתמוך בזה. מה שדיברתי עליו זה משהו כמו routines במכשירים של סמסונג. מאפשר להגדיר מה הטלפון עושה אם קורה משהו. למשל, "הדלק את הנקודה החמה אם הטלפון מתחבר בבלוטות' למולטימדיה של הרכב". אני חושב שיש גם אפליקציות צד ג שיודעות לעשות את זה, אבל לא בטוח שהן יכולות להפעיל ולכבות הוטספוט בבלל הגבלות ביטחון של אנדרואיד.

קודם כל שאל את עצמך האם אתה בכלל צריך אינטרנט כל הזמן במערכת של הרכב. אם אתה מנגן מוזיקה ועם ווייז רק מהטלפון, או עם אנדרואיד אוטו/קאר פליי - אז אולי זה מיותר? אם אתה רוצה לנסות להפעיל אפליקציות גם מהמולטימדיה בלי קשר לטלפון, אז: 1. אם אתה עם נקודה חמה מהטלפון, אז כתלות בדגם הטלפון, אתה אולי יכול להגדיר שהיא תידלק אוטומטית בכל פעם שאתה מתחבר לבלוטות' של הרכב ותיכבה בכל פעם שאתה מתנתק. זה חוסך את התעוקה שבהפעלה וכיבוי ידניים, ואת הצורך בסים חיצוני. גם צריך שהמערכת תידע להתחבר בכל הפעלה לווייפיי באופן אוטומטי ומהיר. 2. אם זה לא עובד מספיק חלק ואתה הולך על סים - אתה יכול לעשות מנוי מינימלי לגלישה בלבד או סים רגיל בכל חברת סלולר לבחירתך. העלויות הן כמה עשרות שקלים בודדים. לשיקולך אם זה נחוץ או לא או אם זה מעט או הרבה. אתההרבה פעמים בחודשים הראשונים הם בעלות מופחתת, אז אתה יכול לראות איך זה ואז להחליט אם להמשיך או לבטל. במערכת הקודמת ניסיתי גם וגם. בפועל, זה מאוד תלוי בכמה המערכת עשויה טוב. אצלי בכל התחברות הטלפון היה מפעיל נקודה חמה אבל המולטימדיה לא תמיד הייתה מתחברת אוטומטית (למרות שהיא הייתה מוגדרת נכון ואחרי התייעצויות עם השירות של היצרן). זה הפך את החוויה למאוד מתסכלת. בסוף עברתי לסים נפרד, וזה באמת שיפר את זה בכמה אופנים אבל לא היה 100 אחוז מבחינתי, בעיקר בגלל כל מיני באגים במערכת. בסוף, היא מתה יום בהיר אחד בלי קשר לכלום, אז פשוט החלפתי אותה באחת אחרת.

כמו שנאמר, הייתי מעז לקנות רק אנקר מאליאקספרס, אבל כנראה שעכשיו זה לא זמן טוב, יש לי שני משלוחים שנתקעו בשדה התעופה בסין ולא נראה שהם יגיעו בקרוב. עיקר השאלה היא מה הנפח הדרוש לסוללה? כמה מחזורי טעינה של הטלפון הוא צריך בין הטענה להטענה של המצבר? תמיד אפשר לקנות את הכי גדול בתקציב, אבל זה מגיע עם עלייה רצינית במשקל וגם עם מיעוט פיצ'רים (טעינה מהירה למשל, שעבורי היא סופר שימושית). אני לא חושב שיש היום מטענים ניידים שמצריכים מטעני קיר או כבלים מיוחדים, או יותר מלילה לטעינה מלאה. כל המטענים הניידים שהיו לי בשנתיים האחרונות - לפחות 3 סוגים - הוטענו משקע טייפ סי סטנדרטי, שגם דרכו הטענתי את הטלפון. אז הסט היה מטען קיר רגיל + מטען נייד עם טייפ סי + כבל טייפ סי. אם לחייל המדובר יש אנדרואיד, אז כנראה שהוא לגמרי יכול להסתדר עם המטען והכבל של הטלפון. באופן מפתיע, אולי הוא יכול לצמצם עלויות דווקא דרך חברת הסלולר שלו. למשל בפלאפון קיבלתי קופון של 150 שקל לרכישת אביזרים כשהצטרפתי, וזה כיסה לי את המטען הנייד הכי פשוט שלהם (שעולה פי 2 מכל מקום אחר, אבל יצא לי בחינם). הוא עדיין בשימוש והכל טוב איתו, כבר כמה חודשים.

אני עם טלפון של סמסונג, וניסיתי משהו דומה עם אפליקציה אחרת. אני אכתוב את התפריטים וההגדרות באנגלית כי ככה זה מופיע אצלי: Settings > notifications > enable 'Manage notification categories for each app' (מופיע אצלי כאפשרות האחרונה) חוזר לראש העמוד של settings > notifications ונכנס ל app notifications . נכנס להגדרות של אפליקציית פיקוד העורף. Notification categories > בטל את האפשרות הראשונה. עשיתי את זה אצלי עכשיו וזה העלים את הנוטיפיקציה הקבועה. ביטול יתר האפשרויות לא מבטל אותה. אני לא באמת משתמש באפליקציה הזו, רק הורדתי אותה עכשיו לצורך ניסיון, אז אין לי מושג אם זה מבטל לחלוטין את הנוטיפיקציות בזמן אמת. מציע שתחכה לאזעקה הבאה כדי לוודא שהאפליקציה עדיין עובדת כמו שאתה רוצה (בתקווה נאיבית שלעולם לא נצטרך אותה שוב). אם הכל משתבש, אפשר להפעיל את הנוטיפיקציה הזו, להיכנס להגדרות שלה ולסמן את האפשרות minimize notification. זה אמנם לא יעלים אותה ממסך ההודעות המלא (זה שגוללים למטה כדי לראות את כלל ההתראות), אבל כן יעלים את האייקון מהשורה העליונה ביותר.

בתור אחד שכל שנות הרישיון שלו גר בב"ש, אין לי ספק שיש הדרדרות בעבירה הזו בשנתיים-שלוש האחרונות. לפני יומיים אחד כזה חצה אותי ביציאה מרמות, ברמה שהתחלתי תנועה ובלמתי, ולפני חצי שעה אופנוע (לא שליח) עבר מולי באדום ליד מיון סורוקה, כשהיה לו הרבה מזל שאף אחד ממי שבדיוק נהיה לו ירוק לא החליט לצאת בטיסה באדום-צהוב. אני נוהג מעט מאוד בתוך העיר ועדיין אני רואה לפחות אחד כזה בשבוע, ברוב השבועות.

תודה רבה על התשובה. כמובן שהגעתי לכאן אחרי חיפוש ופגשתי את האתרים האלו. העריסה של קרוס רוף נראית גנרית למדי, ומניסיון עם עריסות דומות (לפחות ויזואלית, לא יודע מה היה היצרן או הדגם ברכב שאני מכיר) - הן מייצרות רעשי רוח רציניים. בסיבקס יש רק קורות ממה שראיתי אתמול והיום, ואנחנו מחפשים עריסה. אם הקורות הם הכרח בשביל העריסה - אז עדיף שיגיעו מאותו "הבית", בשביל התאמה מושלמת. לא ציינתי את זה במקור, אבל הפוסט נפתח כדי לפנות לבעלי ניסיון עם עריסות שקטות או עם הרכב. לגבי תקציב - אנחנו לא באמת יודעים כמה זה אמור לעלות בשביל משהו טוב. אין רצון לשפוך על זה עשירייה, אבל גם לא לקנות משהו ב500 שקל ולהתאכזב ולהחליף. ועל כן, הפוסט.

שלום לכולם, מחפש גגון עריסה לניסאן אקס טרייל, שנת 2024 (7 מקומות), להעמסת תיקים ומזוודות. אין כרגע כלום מותקן על הגג (כמו שיצא מהחברה), אבל יש סאנרוף. מחפשים גגון עריסה איכותי, כמה שיותר גדול, עמיד ושלא ישרוק. יש מוצר מדף כלשהו שעונה על הדרישות? לחילופין, סדנה כלשהי שמכינה דברים כאלו ברמה גבוהה ובמחירים הגיוניים? תודה רבה מראש!

כמו שנאמר בשרשור, יש רכבים שאין בהם יכולת לכוון את זה ידנית. הכיוון נעשה אוטומטי (להבנתי עניין של תקינה של נורות לד וקסנון). חיפוש זריז בai חושף שהחל מ-2021-2022 הכיוונון הידני לא קיים ברוב המוחלט של רמות הגימור של האאוטלנדר (אם לא כולן). אפשר לוודא לפי סוג הפנסים: אם מדובר בתאורה לבנה (לד או קסנון) - אז כנראה שזה אוטומטי. אני די בטוח שאמורה להיות אפשרות לכוון את זה דרך ברגי כיוונון שנמצאים בחלקו האחורי של הפנס עצמו. כמובן, זה לא משהו שצריך לעשות לפני כל נסיעה, אלא איפוס חד פעמי שממנו המערכת האוטומטית תדע לכוון. שווה לבדוק בספר הרכב או ביוטיוב אם יש מידע לגבי הכיול. בנוסף, אני יודע שבדגם הרכב שלי (גרנד ויטרה) לא נדיר שהחיישנים האלו נשברים בעקבות הגבהה של הרכב לשטח. אולי אם הוא ממשיך לסנוור גם אחרי כיוונון - שווה לבדוק שהחיישנים בכלל תקינים.

לא יודע מה היה בתוך הניידת הזו ובמה התעסק השוטר שליד הנהג. גם אם הוא היה עם הראש בטלפון מסיבה זו או אחרת, הרעש של רכב שחולף לצדו בעודו עומד ברמזור אמור היה לגרום לו לכל הפחות להרים את הראש ולשים לב למאזדה שניה-שניה וחצי אחרי שזו חלפה על פניו, הרבה לפני שמצלם הסרטון צפר. במצב כזה סביר מאוד שלא היה מנתק מבט עד לעצירה. לגבי השוטר הנהג, גם הוא, לא מופרך שיסיט את המבט רגע כשנכנס לו לפריים איזה רכב, במיוחד כשהוא מפיק צליל מכיוון לא צפוי. דרך אגב, כבר יש בניידות משטרה מצלמות דרך? בחיפוש זריז מצאתי רק התייחסות לפרויקט שוטרי דרך. אם כן, אז בכלל כל הסוגיה נעשית קלה יותר.

אבל זה לא מה שטען השוטר. הוא יותר הקטין ראש, או פשוט באמת לא שם לב. מה גם שסביר שיש כמה כלים איתם היה אפשר להתחיל להתמודד עם זה (לפחות לנסות). למשל, כריזה לעצור בצד כצעד ראשון.

לא חושב שהיה פה עדיין, אבל אם לא:

זה כי זו רנו. בטויוטה זה לא היה קורה.

האמת היא שממש לא קראתי, התייחסתי רק למה שפינדר כתב בהודעה שלו. אם הייתי קורא, כנראה שלא הייתי מעלה את הנקודה עם נכי צהל. ועדיין, אני לא רואה איך החוק הזה רע. גם אם יש משפחות של חרדים שנהנות ממנו - אפשר ספציפית במקרה הזה, של ילדים נכים, לנהוג בקצת יותר חמלה גם כלפי ציבור שלא אוהבים.

@David32, אנסה לחדד את עצמי. פינדר כתב: על זה כתבתי: רוצה לומר - סבבה שיש כמה חרדים נכים, אבל כנראה שהחוק הזה יטיב עם יותר נכי צהל חדשים: החלק באוכלוסיית הנכים שהוא נכי צהל גדל בזמן האחרון על חשבון יתר החלקים - ביניהם החרדים. אז כנראה שההטבה הזו לא מכוונת לחרדים כי הם ייהנו ממנה פחות מהטבות יותר ממוקדות. הטענה של פינדר דומה לטענה ששיפוץ נתב"ג זו הטבה לחרדים כי הם נוסעים לאומן. הם בהחלט משתמשים בנתבג, אבל כנראה שלחלק שלהם מסך הנוסעים אין ייצוג עודף משמעותית, נכון? על זה ענית: אז הקשר בין לוחמים שנעשו נכים לחוק הזה זה שהם נכים והם 'יהנו' מההטבה שהוא מביא איתו, בלי קשר לסיבת הנכות. לא כי זו המטרה שלו, אלא כי זו תולדה של מלחמה בת שנתיים. אפילו לא רמזתי שאני חושב שמטרת החוק היא לתמוך בנכי צהל (ואני גם לא חושב את זה וזו לא הייתה אפשרות עד שאתה כתבת את זה). השתמשתי בנכי צהל כדוגמה לאוכלוסייה שתהנה מההטבה ושכנראה שאין הרבה התנגדות לזה שהם ייהנו ממנה. כל התכלית של ההודעה שלי היא לחדד שזה שיש חרדים נכים שייהנו מהחוק הזה - זה נכון. אבל זו לא תכליתו, כי כנראה שאין ייצוג עודף לעדה החרדית בקרב נכים. אם כבר הוא יותר יעזור לנכי צהל כי כאמור, כנראה שזו אוכלוסייה שהחלק היחסי שלה בקרב נהני ההטבה גדלה יותר בתקופה האחרונה. במאמר מוסגר, אם היו רוצים להטיב עם החרדים, פשוט היו משנים את מבחני ההכנסה או מייצרים הטבה למשפחות מרובות ילדים. הרי זה לא שמפריע להם להשתין מהמקפצה. אם חוק הגיוס לא הרעיד את משכן הכנסת - אז מן הסתם שגם זה לא. שוב, אולי נפלט למירי רגב ולממשלה הזו מהלך אחד טוב. קורה...

שאלה - בשנתיים האחרונות, מה לדעתך התווסף יותר: (א) חרדים שנעשו נכים או (ב) לוחמים שנעשו נכים? גם אני, ככלל, לא בעד לעודד התנהגות פרזיטית. אבל קודם כל, אני לא רואה בנכים פרזיטים - לא משנה מה המגזר אליו הם משתייכים. ודבר שני, גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום, אז אולי ברח לשרה רגב משהו שהוא בסהכ טוב לשם שינוי?

האפליקציה עצמה עובדת בארץ על מכשירים אחרים? כשבדקתי לאמא שלי לפני 3 שנים, היה עניין של זכויות שידור עם הערוצים הצרפתיים. ממה שאני זוכר, לא היה אפשר לצפות בהם בחינם מחוץ לצרפת כי זה מצריך רישוי. הדרך היחידה היא או פיראטית או דרך חברת טלוויזיה שיש לה את הערוץ הספציפי שרותים (גם הערוצים הממשלתיים). בכל מקרה, כשניסיתי להתקין דברים מחוץ לחנויות הרשמיות על מכשירים אקזוטיים, בדרך כלל התהליך היה משהו כזה: צריך סייר קבצים מהחנות הרשמית אם אין אחד מותקן. מוריד apk לכונן נייד שהטלויזיה יכולה לקרוא ומנסה לפתוח את הקובץ. אם לא עובד, מנסה להוריד מהחנות הרשמית דפדפן אינטרנט ולהוריד ישירות לטלוויזיה. מדפדף דרך הסייר או ההורדות של הדפדפן לקובץ ומנסה לפתוח. עם קצת מזל, הוא יצליח להתקין. אם לא הולך, אז משוטט בהגדרות של המכשיר כדי למצוא אופציה להתקנת אפליקציות לא מהחנויות/קבצים לא מורשים או משהו כזה. עבד לי על כל מיני צורות של android tv. בטלוויזיה עצמה לא זכור לי שנתקלתי באפשרות של התקנת קבצים לא מורשים, אבל עברו כמה וכמה שנים מהפעם האחרונה שניסיתי. אולי היום כבר קיים.