pooh-bear

מסכים, זו שאלה מאוד אישית. בדגם המאובזר יש בטיחות אקטיבית, חניה אוטומטית ועוד כמה פיצ'פקס. אם זה (והסיכוי שתצטרך להחליף מסך) מצדיקים את ההפרש עבורך, רק אתה יודע.

רכב מעולה, פרט לשתי בעיות: 1. משאבת האוריאה נוטה לשבוק חיים ומצריכה החלפה של כל המיכל במחיר מאוד לא זול (סביב 10K אאל"ט). אם הרכב טופל במוסכי היבואן אפשר בחלק מהמקרים לקבל רצון טוב גם בתום האחריות, אבל כמו כל רצון טוב, זה הימור. חפש שרשור של @save על טיול שהוא עשה לפולין. יש מוסר השכל עם מכסה עם נשם או בלי נשם, אבל אני לא זוכר את הפרטים המלאים במדויק. 2. מסך המולטימדיה הצבעוני נוטה לפתח חורים שחורים, וגם הוא לא זול בכלל (סביב 7K אאל"ט). זו בעיה שלא ראיתי שקורית בדגם הפשוט יותר (קומפורט פק) שבו יש מסך מונוכרומטי. מעבר לזה, כאמור, רכב נח, חסכוני (יחסית לז'אנר), מרווח מאוד ועם המון תאי אחסון. שים לב שכששני המקומות הבשורה השלישית פתוחים, תא המטען מצטמצם לכלום ושום דבר (כמו ביתר הרכבים בקבוצה). אלטרנטיבה אפשרית - פריוס פלוס.

למי שמחפש רכב צבעוני, כמובן. יש גם את אלו שמחפשים רכב אפור, בלי טורבו, גיר רובוטי, היברידי וכל השטויות האלה. בשבילם הניסאן הזו יכולה להיות בדיוק מה שהם מחפשים.

נסה פה. אם קצת מזל זה יכול לפתור עוד לא מעט בעיות אחרות.

אני רואה סימן של אין כניסה (ואפילו לא אדום! סתם אפור לבן כזה) איפה שלכאורה היתה צריכה להיות תמונה. @פבל?

תודה על הסיכום, אבל רק תמונה אחת שגם אותה אי אפשר לראות? וכן, אני יודע שיש בגוגל, אבל הרבה יותר מעניין לראות תמונות "בלי איפור".

https://www.ynet.co.il/article/rypCPa2LD

תראה, זה ממש פשוט: אין אנרכיסטים -> אין כסף אין כסף -> פחות ילדים, פחות בתי כנסת פחות ילדים, פחות בתי כנסת -> פחות חולים. מה לא ברור פה?

כלב קטן, לפחות בחלק מהמקרים, נובח יותר (שלא לומר, מטריף אותך למוות). קח את זה בחשבון.

בניחוש (לא מושכל בכלל) אנחנו רואים גם ירידה בבדיקות ואולי המנעות מבדיקות באוכלוסיות מסויימות (חוה"מ וזה). לא הכל זה הסגר.

מה שהוא ^ אמר. בגדול, ספציפית המנוע שמגיע ב-C5 מ-2011 (ובערך בחצי משאר דגמי PSA בשנתונים האלו) פשוט לא מוצלח. עזוב שניה בצד את כל עניין הצרפתיות כן או לא, זה מנוע שלא כדאי לך לגעת בו. בתקציב שלך, בהינתן שאתה נוסע לא מעט, הייתי מחפש משהו בדגש על אמינות וחיסכון. איך אתה עם גיר ידני?

למה? כולם לוקחים אחריות! גילה לקחה אחריות, שרה לקחה אחריות, ראש השב"כ לקח אחריות, אפילו בנט לקח אחריות (ועלה ל-23 מנדטים)! כולם פה נורא אחראיים. אם הם רק היו נוסעים לביקור קצר ביפן...

מה לא ברור פה? אם תשקר - תצליח, אם תגיד אמת... אבל מה הוא מבין, הוא בסה"כ נמצא כל יום בבני ברק, רואה את האנשים עצמם ומטפל בהם. אנטישמי, ברור. הבעיה עם ההפגנות שהן לא באמת עוזרות. גם כרגע, לפי הסקר האחרון שראיתי, הליכוד עם 26 מנדטים.

עוד קורבן למגיפה: מנהל מעייני הישועה יצא על החרדים, והתפטר. בסה"כ, יופי של PC.

אין שום בעיה בריאותית לא עם דיאטה צמחונית ואפילו לא עם טבעונית, אז זו שאלה של איך אתה מגדיר "מותרות". בגדול, אין לך שום צורך בריאותי לאכול בשר. לא מטיף שום דבר, אומר בגלוי: אם כל כך אכפת לך מסבל (לדעתי, חיות שנשחטות זה לא פחות סבל, בטח בתעשייה המודרנית, גם אם מישהו אוכל אותן בסוף - לחיות עצמן זה פחות משנה, איך נגיד) אתה ממש לא חייב להפוך לטבעונאצי, אתה יכול קצת להפחית את צריכת הבשר שלך. ואני אפילו לא מדבר על הסבל הלגמרי מיותר שחיות למאכל עוברות במקומות מסויימים, רק כדי שמשהו יראה "טעים יותר" למישהו, למשל. ב"טבע" אין הבדל בין שום דבר. חיות לא שוקלות שיקולים מוסריים. חתול יכול להורג ג'וק כי זה האינסטינקט שלו, לא כי הוא ממש ממש רעב וחייב עכשיו לאכול את הג'וק. זה לא שאני בעד התעללות בכלב, כן? פשוט היח"צ שהכלב הזה קיבל כשבאותו יום נשחטות אלפי חיות (רק בארץ), מה זה אם לא צביעות?

אם מונדאו, אז אך ורק הדגם עם המנוע האטמוספרי (2.3 ל') ששווק עד 2011. אלו עם ה-2 ל' טורבו שהגיעו ב-2011 חזקות, מהנות, וממש לא אמינות. מכיוון שלא כתבת מה אתה מחפש ברכב, הייתי מוסיף גם אוונסיס שלא רחוקה מה-6 שהייתה לך. בקצת גמישות מחשבתית, פלואנס 2 ליטר לא תהיה רחוקה מהמידות של רכבי "מנהלים" קלאסיים, ויכולה גם להלקח בחשבון.

הלוגיקה שלך באמת מופלאה. אין ספק שסרטון של אריה טבעוני מפיוצ'רמה זה הסבר מעולה להכל. אני ממש ממש נגד להטיף, אבל זה פשוט מגוחך. שרשורי ואגיו ושניצלים זה הגיוני. תוכניות בישול עם נתחים מדממים, לובסטרים שמבושלים בחיים ודגים חצי חיים בצלחת זה לגמרי בסדר. מאות ואלפי חיות בית שננטשו / נזרקו / סתם מצאו את דרכם למכלאה העירונית ומשם להמתה כי אף אחד לא חשב אפילו בצחוק לאמץ אותם זה טריוויאלי. שחיטה כשרה, משלוחים חיים, אין צורך אפילו להתעכב. אבל מישהו שהתעלל בכלב? ממש התעלל בכלב? לא, זה סוף העולם ממש, אסור לעמוד מנגד, נורא שאין מילים לתאר. ולא, החיים (בניגוד לעמדה הרגילה שלך) הם לא שחור ולבן. אתה לא או קרניבור שרק מפנטז על בשר או היפי טבעוני. יש כל כך הרבה באמצע. הרבה הרבה פחות מאשר בגידול חיות, ולו מהעובדה הפשוטה שהחיות האלו גם אוכלות משהו, שגם הוא גדל איפשהו. הלוגיקה הזו של "בסוף מישהו סובל" לא מצדיקה (מוסרית לפחות) את כל שאר הסבל. זה בערך כמו לשאול אם אתה יודע כמה אנשים מתים מתאונות דרכים בשנה, אז מה זה כבר משנה אם תעבור ברמזור אדום ב-200 קמ"ש עם סמי טריילר.

עו"ד אני לא, ואני לא מכיר את החוק, השאלה היא אם אין כאן עניין של תום לב. אבל זה לא באמת משנה את הנושא העיקרי: זו מדינת קומבינה, אם יש לך קומבינה אתה הולך לים, או מתפלל עם ההורים, או מנהל טיש. ואם אין לך, אז תשב לבד בחושך. זה פשוט טבוע כל כך עמוק באופי שלנו שזה ברור לנו שזה יקרה. אף אחד לא באמת מצפה שכשראש הממשלה אומר "סגר" הוא מתכוון לסגר. אנחנו מראש מבינים שהוא מתכוון ל"סגר, אבל...".

אז מתוך האתר הממשלתי: אני מאוד בספק שמישהו יכול לשנות כתובת לשבוע לקיסריה, ואז בחזרה לרחובות. להרגשתי זה לא תופס בשום צורה את הוראות החוק, בטח אם הוא לא קונה ומוכר בית בקיסריה במהלך השבוע הזה.

אז אני יכול לשנות את כתובת המגורים להורים, לנסוע לבקר אותם בסופ"ש ובראשון להחזיר את הכתובת? לא נשמע לי סביר בכלל. ואם זה רק לבידוד, משפחת גולן לא נראית ממש מבודדת בתמונות, אם להתבטא בעדינות.

לידיעת הקורא @Transporter: גם אייל גולן בים. הכי אהבתי את התגובה: מישהו יודע איפה בדיוק הנוהל של "החלפת מגורים" מתועד? כמה משלמים לאיתמר בשבילו? זה מוכר למס, או שאי אפשר לקבל קבלה? מדינת קומבינה, במלוא מובן המילה.

תתפלא, לחלק מאיתנו כן, ובגדול. צריך להתעסק עם הרשויות, לגייס אנשים, לתפעל אותם, למצוא לקוחות, לתת להם שירות, לשווק את עצמך, לקבל מימון - או בקיצור, לנהל עסק. לרוב האוכלוסיה זה רחוק מטריוויאלי. גם לי באופן אישי.

אני באופן אישי מאוד נגד הז'אנר הזה. כי מצד אחד, זה יוצר איזו מציאות אלטרנטיבית אפשרית לכאורה שלרובינו היא לא באמת ריאלית, וזה גורם לאנשים לציפיות לא ריאליות מעצמם, ומצד שני, מי שבאמת מנסה לפעמים לקפוץ מעל הפופיק האישי שלו כי "אם ההוא הצליח בטוח גם אני יכול" עלול לחוות נחיתה מאוד לא נעימה מהקפיצה הזו. מאוד. אני בוודאי לא נגד להשתפר, ולנסות, ולקחת סיכון (כשמבינים מה מסכנים ולמה). אבל לדעתי הבעיה העיקרית של לא מעט אנשים היא דווקא ציפיות מוגזמו., הרבה אנשים מצפים להיות רוק סטארים כשהם בסה"כ אנשים ממוצעים לגמרי. לא כל אחד יכול וצריך להיות רוקסטאר, הפיתרון הוא לפעמים ללמוד להיות מרוצה (כמה שאפשר) גם בתור בן אדם ממוצע מאשר להשתדל להיות כוכב ולהתבאס כל הזמן מחוסר ההצלחה.

סליחה מראש אם אני מפספס בענק, אני לא מכיר במ"מ את התחום. אבל תסביר בבקשה איך זה: מסתדר עם זה: אני חושב שאתה טועה בהבנה שלך את המצב לפחות באחת הנקודות הבאות: א. אין באמת הרבה משרות פנויות בתחום, לפחות לא כאלו סבירות. אם יש, הן דורשות משהו שאתה רחוק מלענות עליו (אני לא רומז, אני אומר: תואר? אבל אולי גם משהו אחר). בכל מקרה, אין באמת הרבה משרות שאתה יכול להתקבל אליהן וגם תרצה להתקבל אליהן, שזה השוק שרלוונטי עבורך. זה שאתה יכול להיות הרבה יותר טוב ממישהו אחר לא יעזור לך כשדרישות הקדם הן תואר שני בלוגיסטיקה. מזכיר קצת עצות של מישהו פה (בלי להזכיר שמות) שלא מוכן להסתכל על רכבים שהם מעל יד שניה, גם כשמחפשים רכב בסכום של ארבע ספרות. גם אם הוא ימצא את הרכב הכי שמור בעולם אבל יד שלישית, הוא פשוט לא יסתכל עליו. למה? ככה. ב. אתה לא באמת מחפש באופן אקטיבי ג. אתה מחפש "משרת חלומות" מה כדאי לעשות (לדעתי)? תלוי מה הבעיה: אין באמת מספיק משרות, או שאתה לא יכול להגיע לדרישות הסף הרצויות: או להגיע לדרישות הסף, או להחליף מקצוע (למשהו שיהיה בו יותר הצע). להיות בפוזיציה של חוסר בהצע זה אף פעם לא כיף, בטח לא בעוד 10-15 שנה. אתה לא מחפש מספיק - לחפש ברצינות אתה מחפש משרת חלומות - להתפשר. עדיף מקום ככה ככה ממקום שגורם לך לגועל וכיווץ בבטן כל יום. אני יודע שחלק מהכיוונים פה הם קשים עד בלתי אפשריים, אבל זו המציאות - אנחנו בוחרים ממה שיש, לא ממה שאנחנו רוצים. אם אתה גם לא יכול לשפר את מצבך בחיפוש עבודה (תואר / משהו אחר) וגם לא יכול / רוצה להחליף מקצוע וגם אין באמת מספיק הצע ואתה גם לא מוכן להתפשר, קשה (לפחות לי) לראות מה יכול לשפר את המצב. מה הקשר? סטף וררטהיימר הקים עסק ומכר אותו במיליארדים. ובזוס, וגייטס, וג'ובס... יש מי שזה מתאים לו ויש מי שלא, ומבין אלו שזה מתאים להם חלק יצליחו וחלק יכשלו כי נסיבות, טעויות וסתם מזל נאחס. אני אישת לא מכיר את פות"ש ולא יודע אם זה בכלל מתאים לו, אבל העובדה ש-X הצליח במשהו בוודאי לא אומרת שפות"ש (או כל אחד אחר) יכול בוודאות להצליח בזה בצורה דומה. הסתברותית, הרבה יותר הגיוני שהוא (או כל אחד אחר) לא יצליח.

אני לא מומחה גדול למוטיבציה במקום העבודה, ואני מסכים שאנשים לא ישקיעו את הנשמה בשביל הפרש של 500 או 1,000 ש"ח (או 2,000 ש"ח). אבל אני כן חושב שאנשים שפוטנציאלית יכולים וירצו להשקיע, שלא יתגמלו אותם בכלל על ההשקעה, ואפילו להיפך, יראו אחרים שעובדים פחות או לא עובדים בכלל, יפסיקו מהר מאוד להשקיע. זה לא התגמול עצמו כמו הדיפנרציאציה וההכרה של המערכת במה שאתה עושה שנותנים לאנשים מוטיבציה להמשיך.