pooh-bear

חלילה! כמו שכתב יואב ובצדק, רק מ-2016 ורק עם 1.5 טורבו (שגם הוא עלול להיות בעייתי), יש כמה אטמ' עם גיר רובוטי שהגיעו ביבוא מקביל ב-2016. מנוע אטמ' == גיר רובוטי. ממש לא. זה קלאץ' רטוב, אבל גם לא אמין ונורא יקר לתיקון (שגם לא ממש מחזיק המון זמן). זה גם מנוע 2 ל' טורבו (בניגוד לאטמ' של הפוקוס), חזק מאוד וגם לא לגמרי אמין. למי שמחפש אמינות, אפילו לא בצחוק. לדעתי התעלמת מהסטיישן הכי מוצלחת - 308. ב-35 תמצא כבר אחת במצב סביר. היא מרווחת, חסכונית, חזקה יחסית, בטוחה ואפילו מאובזרת (למחיר כמובן). כל מה שצריך זה למצוא אחת שהחליפו לה טיימינג בזמן. אני לא מכיר אישית, אבל יש פה אחת למכירה בפורום (שכבר עברה החלפת טיימינג), לדעתי שווה בדיקה.

זו שוב טענת ה-money is no object. אם הרכב שירת אותי בצורה משביעת רצון אבל שפכתי עליו 50,000 ש"ח בשלוש שנים רק על תיקונים, ואחרי זה מכרתי אותו ב-5,000 ש"ח, אז לפחות לטעמי יש פה בעיה. אני לא בא לטעון שצריך להזניח ח"ח, רק שהשיקול הכלכלי הוא מהותי לגמרי באחזקה של רכב, נשמע לי די הגיוני בסה"כ. יש דברים שלא משתלם לתקן (כמו קרע קטן בריפוד, או שריטה בצבע), יש דברים שמשתלם לתקן אבל לא "כמו חדש, עם חלק מקורי וחדש מהיצרן" (כמו אלטרנטור או סטרטר) ויש דברים שחייבים להקפיד עליהם אפילו יותר מברכב חדש (כמו שמן בתקן הנכון או נוזל קירור). כל דבר לגופו.

הן אולי עולות פחות או יותר אותו דבר ברכישה, אבל בוא, אין שום קשר, אפילו לא מקרי, בין עלויות התחזוקה של כל אחת מהן לשלוש שנים (וכמובן גם דלק), שלא לדבר על זה שחלקינו פשוט לא יוכל למצוא חניה ל-S class ברדיוס של קילומטרים מהבית. כשאתה לוקח בחשבון את עלות התחזוקה של S class בת 10, אתה יכול לפרגן לעצמך משהו מוצלח יותר ממיני חדשה, ואז ההשוואה הרבה פחות ברורה. מה גם ש-S class בת 10 היא לא רכב מיושן בכלל. איך תתנהג S class בת 25? כבר פחות ברור.

סיכמת פוסט מעולה ולגמרי לא נכון על ההתחלה. פרט לאלו מאיתנו שמחיר של רכב והתחזוקה שלו לא מדגדגים בכלל את ההכנסות או הנכסים שלהם, כולנו עושים תחשיבים כלכליים ברכישה ובתחזוקה של רכב. מי יותר ומי פחות, אבל מכיוון שלרובינו המכריע אין חשבון הוצאות לא מוגבל, אנחנו צריכים להחליט איך ובכמה לתחזק את הרכב לפי סדר עדיפויות. אפילו אתה לא שומר על הצבע החיצוני ברמה של חדש - וכנראה שמתוך מגבלה כספית. רגע של ארמית: דלא ניידי - לא נייד. לא "שהערך שלו לא יורד". אין שום קשר בין הדברים. דרך אגב, גם מניות או כל נייר ערך אחר יכולים להכנס לקטגוריה הזו, והם לגמרי לא דלא ניידי. אתה שואל ועונה לעצמך - ערך השוק שלו לא מעניין אותך כי אתה לא מתכוון למכור, וזה בסה"כ מאוד הגיוני. אבל הרוב המכריע לגמרי של בעלי רכב כן מתכוון למכור, ואז השיקול הזה מקבל בכל זאת איזושהי משמעות. זה כמובן בסדר לגמרי להחזיק רכב ל-30, 40 ו-אפילו 100 שנה, פשוט 99.99999% מהעולם לא מתנהג ככה, אז קצת קשה לבסס על סמך ה-0.00001% שנשארו איך כולם צריכים להתנהג. אם אתה כן מתכוון למכור את הרכב בחצי השנה הבאה, פתאום נהיה קצת פחות הגיוני להחליף את כל צנרת הקירור באלפי שקלים אם צינור אחד נוזל, או לתקן כל קרע של חצי ס"מ בריפוד במאות שקלים וחצי יום עבודה. גם פחות הגיוני להחליף לאלטרנטור או סטרטר מקוריים חדשים מהקופסא בפי 2-3 מאחד משופץ, אפילו אם המשופץ יחזיק שלוש שנים והמקורי 10. במציאות שבה לכולנו יש עבודה, ילדים (שלומדים מהבית!), משפחה ואולי עוד תחביב או שניים אבל רק 24 שעות ביממה ומשכורת (או שתיים לכל היותר), נהיה פתאום הרבה פחות סביר להשקיע כל כך הרבה בדברים שהחשיבות הכללית שלהם לחיים, בסופו של דבר, היא לא כזו אינסופית. בדיוק כמו שאתה מתייחס לצבע של הרכב שלך. פרט לדגמים מאוד מאוד מסויימים, רכב בן עשרים מתוחזק כמו חדש לא יחזיר עשירית ממה שהשקעת בתחזוקה שלו (בכסף בלבד, בלי לכמת את הזמן). נסה למכור היום פונטו דור ראשון (או אפילו ספייס) למשל, או 206 סטנדרטית. אם תצליח במעל 5,000 ש"ח, תחזור לספר. נכון שיש פה לא מעט עניין של קידום מכירות, אבל הסטטיסטיקה במקרה הזה לא משקרת - רכבים חדשים בטוחים משמעותית מרכבים ישנים, גם פאסיבית ובוודאי אקטיבית. וכמובן שאין שום מניעה לשים צמיגים טובים ברכב חדש, אין פה שום סתירה. זכותך המלאה לנסוע ברכבים ישנים, יש בזה לא מעט קסם שאני יכול להתחבר אליו. Having said that, צריך גם לדעת איפה נגמר הקסם ומתחילה המציאות. בתאונה אתה בוודאות תעדיף להיות ברכב מ-2020 לעומת רכב מ-2000 (מאותה קטגוריה כמובן, לא full size SUV מול מיני).

שקוף, בגלל זה הם הינדסו את הוירוס, לא? או שזה היה הקאזחים? אני ראיתי אתמול סרט (די מצחיק האמת) שטוען שזה בכלל הקאזחים שיצרו את הוירוס כדי לנקום בעולם על הירידה במכירות הפוטסיום בגלל סרט אחר שהם עשו. יש מצב שזה אמיתי, מה אומרים? אבל אל תדאג, פשוט תתחיל ללמוד סינית ותראה שהכל יהיה בסדר. רק אל תחפף לנו ותלךללמוד יפנית או קוריאנית, כן? רק סינית, עם הטונים והכתב והכל, אחרת זה לא נחשב. ובאופן כללי, אם זה ביוטיוב, זה בוודאי נכון.

זה כבר תלוי במתי החלפת פעם ראשונה וכמה אתה נוסע . אישית לא הייתי מחליף לחלק שאני יודע שצפוי להתקלקל שוב בטווח האחזקה הצפוי שלי ברכב, אבל זה גם כמובן תלוי מחיר. אם הייתי יודע שאני הולך למכור את הרכב בקרוב, אני באמת לא רואה סיבה להשקיע בחלק איכותי (בטח אם לא נגרם שום נזק משימוש בחלק לא איכותי פרט לצורך בהחלפה מוקדמת שלו), מתוך ידיעה שהקונה של הרכב לא ישלם לי שקל מההפרש בין החלקים. מצד שני, מתוך איזו הגינות מטופשת, לא הייתי משתמש בחלק שאני יודע שעלול לרום לנזק לרכב (נגיד שמן שלא בתקן, מי ברז או כל דבר בסגנון), גם אם אני הולך למכור אותו מחר בבוקר. בסוף זה נובע מחוסר היכולת לקבל אקסטרה על רכב מתוחזק בפדנטיות. טוב או לא טוב זו שאלה אחרת, אבל במצב נתון שבו קונים של רכב משומש לא מוכנים לשלם תוספת על תחזוקה פדנטית, אתה צריך להיות לא לגמרי רציונאלי כדי לתחזק רכב בצורה פדנטית.

אבל רובינו המכריע לא נחליף את אותו חלק פעמיים, גם אם לא נשתמש בחלק הכי איכותי, פשוט רובינו מחזיקים רכב 3-4 שנים. מילא אם היתה איזו נכונות של הרוכש הממוצע לשלם יותר על רכב שמתוחזק בפדנטיות, אפשר היה להניח שתקבל חלק מההשקעה במכירה, אבל זה רחוק מלהיות המצב. איזה הגיון יש בלשלם פי שתיים על חלק שיחזיק שמונה שנים לעומת בחלק שיחזיק שלוש שנים, אם גם ככה עוד שנה-שנתיים אני מוכר את הרכב?

זה הלך נורא רחוק. אף רכב חדש לא מגיע למוסך בחוסר של קילו שמן רק כי טיפלו בו אחרי 15,000 ק"מ. גם אם האיצו קצת מהר מרמזור לרמזור (ובהתחשב בצפיפות בכביש, אין הרבה לאן להאיץ). גם צמיגים סיניים ב-600 ש"ח לרביעיה לא יהרסו את הרכב, ואפילו משולשים חליפיים. יש אמנם אנשים שישימו את השמן הכי זול שהם ימצאו למרות שהם יודעים שהוא לא קשור בשיט לתקן הנדרש, אבל גב' כהן מחדרה לא מבינה בתקנים של שמן, והיא בוודאי לא תשאל את המוסכניק מה התקן של השמן שהוא משתמש בו. הבעיה העיקרית פה, לדעתי, היא במוסכים - עבור רוב האנשים מוסך הוא מקור הידע הכמעט יחידי, אם המוסכניק בעצמו לא יודע על מה הוא מדבר הסיכוי שבעל הרכב יתקן אותו אפסי עד לא קיים. זה נכון לגבי כל מוצר טכנולוגי מורכב שמצריך תחזוקה - לצפות מהאדם הממוצע שיעשה משהו שהוא מעבר ללפנות לגורם מוסמך פעם ב פשוט לא עומד במבחן המציאות. רכב בן 10 יכול להמשיך לנסוע עוד הרבה זמן, אבל יסבול מתקלות גם אם החליפו לו שמן ממותג פרימיום בדיוק לפי התקן וחלקים מקוריים בלבד. האלטרנטור שהתקלקל לא קשור לתקן של השמן, וגם אם ממלאים רק נוזל קירור בדיוק לפי הוראות היצרן הרדיאטור עדיין עלול להסתם או להפרץ. מעט מאוד נהגים יהיו מוכנים להחזיק רכב בן 10, אפילו כזה שתוחזק בצורה הטובה ביותר, כי הם לא רוצים להתקע בגלל תקלות כאלו וגם לא לשלם עליהן, ורכב חדש כנראה יהיה גם הרבה יותר מאובזר, בטיחותי, חזק וחסכוני מרכב בן 10. אבל בסוף זה עניין כלכלי; רכב בן 10, גם הכי שמור בעולם, לא עולה כמו רכב חדש, אפילו לא קרוב לזה. כולנו מקבלים החלטות לפי שיקולים כלכליים, ואף אחד לא ישלם על אלטרנטור מקורי פי שתיים מאשר על חליפי / משופץ, כי החליפי יעשה עבודה מספיק טובה עד שהרכב ימכר, והקונה העתידי של הרכב לא ישלם שקל נוסף על אלטרנטור מקורי. מי שמצפה לקנות רכב בן 10 במחיר של רכב בן 10 במצב של רכב חדש, פשוט לא מחובר למציאות. באופן אישי, הפוסט הזה גרם לי לקצת רגשות אשם אז ישר רצתי לשטוף את הפוקוס, ותשמע, יש לה על הגג שני אזורים של לקה מתקלפת, הספוילר האחורי דהוי, והפגוש הקדמי מלא כולו בקילופים קטנים (צביעת ליסינג קלאסית). אבל ממש לא שווה לי להוציא אלפי שקלים על צביעה של כל אלו, ואם אני כבר מוציא סכום גבוה על קוסמטיקה אני מעדיף לצבוע הכל לצבע אחר, וזה כבר באזור החמש ספרות. אז לצערי, הרכב שלי לא חדש ולא נראה חדש (וכנראה לא יראה חדש), אפילו שהוא נשטף באופן ידני ובמיטב החומרים והמטליות. וכנראה שבגלל זה כשאני אמכור אותו אני לא אתמחר אותו כמו חדש, או 50% מחדש, או אפילו 30% מחדש. מי שזה מתאים לו יקנה, ומי שמחפש רכב חדש, כנראה יקנה חדש.

כי בזמנו ייבאו בעיקר כאלו עם המנוע הישן. למה? אולי כי הוא היה זול משמעותית, אולי מישהו נתקע עם מלאי איפשהו, אין לדעת. בהצלחה!

את הקארנס אני לא מכיר בכלל. אם אתה נוסע נסיעות קצרות ומועטות יחסית בעיר, נראה לי שסניק בנזין יכולה להיות פיתרון סביר. למיטב הבנתי בעיר אתה יכול לקבל ממנו בצריכת דלק של 1:7, מחוץ לעיר כנראה שהמצב משתפר אבל עדיין לא אידאלי אם אתה נוסע הרבה, הייתי מחפש גם במקומות אחרים על הקארנס, יכול להיות שאנחנו מפספסים אותה. למיטב ידיעתי ה-5008 אחרי מתיחת הפנים הגיע גם עם המנוע הקודם (156) וגם עם החדש (165). אני לא חושב שתמצא 5008 עם המנוע המעודכן בתקציב כזה. @menir1, ה-3008 היא 5 מקומות (וגם היא מאוד גבולית לתקציב, אם בכלל) למיטב הבנתי פות"ש מחפש 7 מקומות.

הסניק דור שלישי (שרלוונטי אליך) אמינה עם מנוע בנזין (גיר ומנוע משותפים גם לניסאן קשקאי), וסבירה עם מנוע דיזל (מנוע מצויין, גיר רובוטי שאמין בסה"כ אבל התחזוקה שלו כשמגיעה לא זולה). מצד שני הבנזין מאוד לא חסכונית, אז זה תלוי כמה זה מפריע לך. ה-c4 בדור הקודם (עד אמצע 2014) לא רק מגיעה עם המנוע הבעייתי (thp156) אלא מוסיפה על זה גיר רובוטי חד מצמדי (שהוא לא זוועה מבחינת אמינות, אבל פחות נעים לשימוש). מאוד לא מומלצת. בתקציב שלך לא תמצא משהו מושלם. גם אם תחפש איזו יפנית ישנה יותר (וורסו לדוגמה), תמצא רכב ישן בכמה שנתונים ועם ק"מ גבוה יחסית, גם הוא לא יהיה אמין ב-100%. השאלה היא אם אתה מעדיף להתמודד עם זה או עם ה-165 של ה-5008, בהנחה שבכלל תמצא אחד (זה שבמודעה ביד2 כתוב 165 ממש לא מבטיח שזה המצב) אם אתה יכול להתפשר על גיר ידני, בטיחות, עיצוב, אבזור הורגשה זולה באופן כללי - אולי תצליח למצוא בתקציב דאצ'יה לודג'י דיזל. קח בחשבון שגם המנוע שלה יצריך תחזוקה בסופו של דבר, אז לא הייתי קונה אחת עם 300,000 ק"מ בציפייה ששום דבר לא יתקלקל אפשר לחפש מאזדה 5, אבל היא די צפופה ובתקציב שלך תהיה כבר די ישנה (סביב 2010 מחופש קצר ביד2)

מצב מערכות הבטיחות האקטיביות ב-308 הוא, במילה אחת, מורכב. עד 2017 למיטב זכרוני לא היה כלום באף גרסה (|היו שתיים, אקטיב ופרימיום). ב2017 התחילו להגיע כל מיני גרסאות, בסופו של דבר (בלי נדר, טל"ח וכו') בסוף 2018 ההצע התייצב על מערכות מלאות בפרימיום ו-GT line, וחלקיות מאוד באקטיב (בלימה אוטונומית והתראה על סטייה מנתיב, למיטב זכרוני). רק שה-GT line יקרות רצח (הבודדות שיש), ולך תמצא פרימיום מסוף 2018.

זה רכב מאוד נדיר - גם בשנים האלו נמכרו עדיין רכבים עם מנועי 156 כ"ס. תוודא טוב טוב שאכן מדובר ב-165 (שאפשר להתווכח לגבי האמינות שלו, אבל היא בוודאי טובה יותר מזו של ה-156). אני לא חושב של-ב.מ.וו יש קשר למנוע ה-165 (ולא שזה כל כך משנה, אבל למיטב ידיעתי ה-165 הוא כבר שדרוג של PSA בלבד ומעולם לא היה בשימוש באף רכב של ב.מ.וו) ה-s-max חזקה ומהנה יותר מהפיג'ו, אבל עלויות התחזוקה שלה עלולות להיות אפילו יותר גבוהות, בעיקר באזור הגיר. אם אתה מחפש ראש שקט ועלויות תחזוקה סבירות, ה-s-max היא בוודאי לא הכיוון הנכון. אלטרנטיבה לא רעה בכלל יכולה להיות C4 פיקאסו מאותן שנים של ה-5008 המדוברת, שהיא נפוצה בהרבה, מודרנית יותר ועם אותם מנוע וגיר. אין באמת סיבה טובה להעדיף את ה-5008 עליה.

זה כבר קצת "לא פייר", כי סקודה וקיה פשוט התחילו לייצר רכבים סבירים עד טובים. פיאט לעומת זאת, עשתה פחות או יותר את ההיפך.

קצת קשה לי עם ההמלצה הזו, אבל אאוטלנדר כנראה תוכל למצוא בשנתון גבוה משמעותית. הוא מרווח (מספיק לשני ילדים) ואמין (אפילו מאוד), ולא הרבה מעבר לזה.

לא כולם מסתכלים רק כלכלית, אפילו אלו שחושבים שכן. ואם אתה מסתכל כלכלית בלבד, רכב חדש הוא לאו דוקא הקניה הנכונה. יש היום סקאלה בפחות מ-110. סתם אומר. "במחיר הנכון" זו אמירה מאוד סתמית. היתרון העצום של ה-i25 שאתה מפספס הוא בוודאות. אם קנית טיפו חדשה לפני כמה שנים, לא ידעת כמה תקלות יהיו לה, לא ידעת מה תהיה ירידת הערך שלה וגם היום אתה עדיין לא יודע כמה זמן יקח לך למכור אותה. גם אם היא עדיפה כרכב על ה-i25 ועולה קצת פחות, היא לא נתנה את הוודאות באמינות, טיפולים בעלות סבירה, שמירת ערך וסחירות של i25. ואנשים מאוד מפחדים מאי-וודאות, בטח ובטח בקטגוריה הזו (וגם בקטגוריות אחרות, שרשור הסטלביו -> C5 aircross ממחיש את זה מעולה). לישראל ישראלי, פיאט זה "רכב אירופאי מסובך עם ים תקלות שאי אפשר למכור", קשה מאוד לשכנע אותו אחרת. ובכלל, יש לו אלרגיה חמורה ל"למכור מתחת למחירון" (בעברית, לצאת פראייר), בלי שום קשר לכמה בכלל ירידת ערך היתה לרכב. לא הכל זה חישוב כלכלי טהור.

זה בוודאי לא נכון כלכלית למכור רכב חדש בגלל סיבות שלא נוגעות לרכב עצמו. אני מקווה שאתה לא מצפה שנתערב במערכת היחסיך בינך ובין אמך. זה לא הרכב הכי זול לתחזוקה, אבל לא קטסטרופה נוראית ברמה של חמש ספרות כל שנה. יש בפורום רכב כזה או שניים, ואפילו מועדון וולוו - אני בטוח שתמצא שם לא מעט מידע. זה לא רכב צעירים קלאסי, אבל זה כבר ממש תלוי מה אתה מחפש.

זה בדיוק ממחיש את הנקודה. אם הצלחת לקנות במחיר הנכון, ואתה מחזיק את הרכב לזמן ארוך, ואין לך יותר מדי דרישות (רכב א' ל-ב' קלאסי) ואתה מוכן לחיות עם חוסר הוודאות של "מותג אירופאי" ולספור ירידת ערך בשקלים במקום באחוזים, אז זו קניה לא פחות טובה מ-i25 (שכנראה תהיה שווה הרבה יותר מהטיפו בסוף התקופה). כמה אנשים כאלו יש? שגם מחפשים רכב פשוט, גם מחזיקים אותו להרבה זמן, גם לא מפחדים ממותג "בעייתי", וגם מוכנים "לצאת פראיירים" כשמסתכלים על ירידת ערך באחוזים או על הפחתה מהמחירון? וגם קונים רכב חדש ומוכנים לספוג ירידת ערך של רכב חדש. זו קבוצה מאוד מוצמצמת, לדעתי.

מה בדיוק השאלה? התבלבלתי...

הגיר שלה אולי עדיף על זה של ה-i25 אבל מעבר לזה היא לא הציעה הרבה. לא באבזור, לא בבטיחות ולא בתדמית. בשביל מי שקונה רכב רק כדי להגיע מ-א' ל-ב', היתה לה בעיה משמעותית של שמירת ערך לא ברורה. למי שמחפש משהו מעבר, לא היה לה בכלל מה להציע (פרט אולי להאצ'בק הידנית, אבל אף אחד כבר לא קונה רכב ידני בארץ, אפילו לא i30n, אז בטח שלא טיפו). לדעתי היא היתה נפוצה בליסינג ובהשכרה בלית ברירה (כי אנשים פרטיים לא קנו אותה ומתישהו היו חייבים להיפטר מהמלאי). לא רואה מי יקנה אותה עכשיו.

הייתי מחפש מאזדה 2. עדיפה על הפיקנטו בהרבה אספקטים, פרט ליחס פלסטיק בצבע ניקל לשקל.

חפש שרשורים של @ברווז בנושא, עד שהם מתחילים להתפזר.

ההפרש בין 55K ל-70K הוא די שולי גם מבחינת ההבדל בין הרכבים שתקנה, וגם מבחינת המימון עצמו. אז מצד אחד, למה לא באמת, ומצד שני, אם הפרש כזה גורם לך לקחת הלוואה, אולי כדאי לחשוב על זה שוב. יש, אפילו בריבית אטרקטיבית ותנאים טובים. יש גם דברים טובים, צריך לדעת לאזן בין שניהם. מאוד בגדול, קניה במימון בסוף גורמת לך להוציא סכום גדול יותר (הריבית דווקא שולית פה, פשוט רכב יקר יותר עולה יותר, בעיקר בירידת הערך). זה לא נכון במקרי קצה (נניח, רכב ב-20 יכול לעלות פחות, או לפחות אותו דבר כמו רכב ב-5), אבל בוודאי רכב ב-100 יעלה יותר בסה"כ מרכב ב-50 (בהנחה שרכב ב-50 הוא לאו דווקא האקסמפלר הכי רקוב מדגם לא אמין).

בקרת שיוט ומערכת סבירה, שניהם מורגשים ביומיום (למרות שבהינתן הנדירות של הספורט, בוודאי לא הייתי נתקע על זה). וגם ג'אנטים סבירים זה נחמד.

על רכבים שנראים סביר, עם טסט ופחות ק"מ (וכנראה מנוע מקורי) מבקשים סביב ה-15, ואפשר להניח בוודאות די גבוהה שמוכרים בפחות (אם מוכרים, כשמוכרים). רכב בלי טסט, אחרי החלפת מנוע, שנראה רע ועם יותר ק"מ (לדגם מאוד לא מבוקש בכללי)... לא קל. הייתי מפרסם ב-7 (אול אפילו בפחות), אבל מוכר לראשון שיגיע עם כסף ביד.