pooh-bear

אני לא מכיר את מיקרוסופט מבפנים, לדעתי הבעיה העיקרית היא שהם מתעסקים רק בסביבות של מיקרוסופט, ואתה קצת פחות חשוף לדברים אחרים. אבל כאמור, זה סוג של ניחוש האמת.

כמה דברים: 1. במשרת סטודנט, לדעתי, ברוב המוחלט של המקרים לא תפתח שום דבר משמעותי, גם כי יש לך פחות ניסיון וידע, וגם כי הזמינות שלך לא מספקת. אם אתה זמין רק יומיים בשבוע (ולא בתקופת מבחנים), לא תוכל לטפל בבאג דחוף שיתקע גרסה שלמה. גרוע יותר, כשזה יקרה אצל לקוח ויצטרכו מישהו שיתחבר מהבית / יטוס לשבוע, לא תהיה שם. תמיד יש יוצאי דופן, אבל הם נדירים. 2. משרת סטודנט במקום טוב בוודאי תעזור לך להתקבל לעבודה מלאה ראשונה, לרוב גם באותו מקום (אם לא היית ממש גרוע). אבל גם בלי משרת סטודנט אפשר למצוא עבודה, בטח אם אתה לא לגמרי אהבל ויש לך ממוצע טוב. בסוף אתה גם כותב לא מעט קוד בתואר במדמ"ח. 3. אני חושב שאין פה המלצה גורפת. יש אנשים שיתפקדו טוב בלימודים חלקיים ומשרת סטודנט, יש כאלו יעדיפו להתרכז בלימודים. זה בעיקר עניין אישי, כל אחד צריך כבר להכיר את עצמו מספיק ולדעת אם יש לו את היכולת לעבוד יומיים בשבוע בלי לדפוק את התואר. חשוב גם לזכור שממוצע תואר אי אפשר לשפר אח"כ (וזה חשוב אם רוצים להמשיך לתארים מתקדמים), אבל עוד קצת ניסיון מקצועי בסוף תקבל. 4. אותו דבר לגבי פרויקטים ב-github. זה בוודאי מצויין אם זה זורם לך, אבל אם אם לא אל תכריח את עצמך. לא כולם לינוס טורבלדס, ויש מספיק מקום בתעשייה גם למי שלא. ואם אתה לינוס טורבלדס הבא, כנראה שאתה כבר יודע את זה. ולמה מיקרוסופט דוקא? מה יש שם שאין במקומות אחרים?

אתה בטוח בזה? לדעתי רק הדגם החדש מ-2014 מגיע עם הגיר של אייסין. עד 2013, למיטב ידיעתי, זה al4.

יש הבדל עצום בין מרצה שלא יודע ללמד, למרצה שלא יודע את החומר (ברמה של להכנס לשיעור ולא לדעת את ההגדרות הבסיסיות, לא מדבר כבר על הוכחות). זה זלזול ברמה הכי בסיסית בסטודנטים, לעניות דעתי.

הצלחה בראיון עבודה מבוססת בעיקר על המרואיין עצמו. אם כבר זומנת לראיון, זה הרבה פחות משנה איפה למדת ועבדת. אם תענה נכון על השאלות, ותסביר באופן ברור מה עשית בעבר (כולל ראיה מערכתית, הבנה של דרישות ואיך התכנון נגזר מהן, תאור של בעיות ופיתרונות שנתקלת בהן), ובנוסף תציג אישיות סבירה, יש סיכוי לא רע להתקבל. הבעיה היא להגיע לראיון. כמובן שבוגר טכניון מצטיין דיקאן שעבד במהלך הלימודים וסיים שירות ב-8200 בהצלחה יזומן הרבה לפני בוגר מכללה עם ציונים ממוצעים וללא שום ניסיון קודם. ויש גם את העניין של המשרה - יש משרות נחשבות יותר ויש פחות. לכל משרה יש את הדרישות שלה. לדעתי זה ממש לא משנה איפה עבדת קודם ואם זו חברה מוכרת או לא. השאלה היא מה עשית - אם עשית תפקיד משמעותי ורכשת ניסיון רלוונטי, זה ירשם לזכותך, גם אם החברה עצמה לא הצליחה. דוקא בחברה גדולה אתה יכול להיות בורג ממש קטן שמתעסק באיזו נקודה ספציפית שלא רלוונטית לאף אחד אחר בתעשייה.

ומעבר לזה שהן משפחתיות, יש להן dsg7. הייתי חושב על כיוון אחר, למשל 208 מתוחה (1.2 טורבו) - גם חסכונית וגם יותר אמינה. ואפילו תהיה הרבה יותר חדשה. אולי גם 308 (מ-2014 וצפונה) יכולה להכנס (קצת בקושי) לתקציב.

התואר, כולל המקום עצמו והממוצע ממלאים תפקיד גדול יותר ככל שהניסיון קטן יותר עד לא קיים. ברגע שכבר עבדת במקום או שניים, זה באמת נהיה הרבה פחות מעניין. סטודנט ללא ניסיון בכלל שלמד באוניברסיטה פחות מוצלחת או במכללה, עם ציון ממוצע ומטה, לפעמים בכלל לא יוזמן לראיונות. רמת ההוראה בבן גוריון היתה קטסטרופלית גם לפני 20 שנה, ובכלל זה מרצה שנכנס לכיתה עם מילון רוסי-עברי (ומשתמש בו מדי פעם!), מרצה שמקרין לעצמו שקפים על הכרס (אז עוד היו שקפים...) ןמרצה שלא מצליח להוכיח במשך סמסטר שלם שום משפט, ובסוף מחלק הוכחה למשפט העיקרי בקורס, שגם היא שגויה. מצד שני, יש (או לפחות היו) גם מרצים טובים מדי פעם. גם אז היו אגדות על ממוצעים מאוד נמוכים, ואכן מדי פעם היה פקטור על מבחן כזה או אחר, אבל למיטב זכרוני אף קורס לא נגמר בממוצע של 20 ומשהו. אפילו לא קרוב. אני לא יודע אם רמת ההוראה במקומות אחרים טובה יותר. גם עליהם יש סיפורי זוועה מדי פעם. ודבר אחרון: אישית, אני לא רואה שום צורך מעשי לרוץ קדימה. לא הייתי קורא לשנה במכינה "בזבוז זמן", יהיו לפות"ש המון (המון) שנים שוחקות של שגרה אחרי התואר. דוקא שנה כזו עכשיו, יחסית חסרת לחץ, יכולה להיות תקופה מאוד נעימה וחיובית. הוא עוד יתגעגע אח"כ.

נוק זה מותג של אינטל למחשב רגיל במימדים קטנים (מעבד אינטל, ווינדוס, הכל סטנדרטי. רק הקופסא קטנה). יש כאלו להרבה יצרנים אחרים גם (ASRock, gigabyte, asus ובטח עוד מלא). זה הרבה יותר מוצלח כמדיה סנטר מאשר מחשב נייד, כי זה תופס הרבה פחות מקום ולא צריך להתעסק עם לפתוח ולסגור את המסך. הוא גם יהיה משמעותית זול יותר, כי אין לו מסך, מקלדת, טאץ' פאד, בטריה וכו'. אם התקציב לא דחוק, כל i3 עם 4 ג'יגה ראם ואיזה SSD יעשה כנראה עבודה מצויינת. אם אתה יכול, קנה קצת יותר ראם, שיחזיק מעמד לעוד שנה שנתיים. אפשר גם בפחות, אבל זה מתחיל להיות מעט גבולי. ד"א, מכיר קודי?

יש הבדל לא קטן בין פיתוח (תוכנה או חומרה) לניהול מוצר. פיתוח הוא תפקיד טכני בעיקרו, ההתמודדות היא עם תכנון /כתיבת קוד / דיבאגינג / לקוחות. ניהול מוצר הוא תפקיד ניהולי /לוגיסטי בעיקרו, ההתמודדות היא עם אנשים, דרישות מלקוחות, גאנטים וכאלה. דבר ראשון תחליט מה אתה רוצה לעשות. לדעתי אין טעם ללמוד מדמ"ח אם אתה לא מעוניין לעבוד לפחות כמה שנים בפיתוח - הלימודים קשים, ומאוד משעממים אם זה לא מעניין אותך. אם אתה כן בעניין של תפקיד טכני אמיתי, אני הייתי מנסה לשפר ציוני בגרות / פסיכומטרי, אולי לעבוד תוך כדי, ומנסה להתקבל לטכניון שנה אחרי (אם זה אפשרי). אני לא מכיר את אוניברסיטת חיפה, אבל היא באמת פחות נחשבת. לא הייתי מנסה להתחיל תואר אחד במטרה לעבור לאחר. לא תמיד יכירו לך בכל הקורסים וזו נראית לי דרך הרבה יותר קשה להתקבל למדמ"ח מאשר לשפר ציוני בגרות / פסיכומטרי. גם לא הייתי מנסה ללמוד בפתוחה תוך כדי עבודה, גם כי הלימודים שם מאוד קשים (כי אין לך זמן להתרכז בהם ואין לך מסגרת תומכת), וגם כי אוניברסיטה אחרת לא בוודאות תכיר בכל הקורסים, ויכול להיות שתצטרך לעשות אותם מחדש. בקיצור - תחליט על תחום, ותשקיע בלימודים. מעברים בין אוניברסיטאות או בין תארים הם קשים, ובהרבה מקרים תצטרך לחזור על קורסים. תשתדל להמנע.

דבר ראשון, תתחדש! לדעתי לא קניה גרועה בכלל. בסה"כ רכב משפחתי, מאובזר, בטוח ועם ק"מ נמוך. גם אם הטיפול האחרון היה לפני שנה וחצי ומאז הרכב לא נסע, זה לא נראה לי קטסטרופה נוראה. בטח אם טיפלת בו עכשיו במוסך רציני. ולגבי הגיר - כיף גדול הוא לא. אכן מומלץ להחליף שמן כשיש צורך, זה לא אמור להיות הוצאה גדולה (~500 ש"ח אם אני זוכר נכון). מצד שני, אם לא משתדלים להשמיד אותו, יש סיכוי לא רע לקבל אמינות סבירה מאוד. ולדעתי, אף אחד לא הראה לך מחירון של 508 בטעות (אלא אם אתה מרחיב מאוד את ההגדרה של "טעות"). אתה יודע, 99% מהסוחרים מוציאים שם רע לכל השאר...

אילו הייתי במקומך, הייתי ממתין למחר בבוקר, ומתקשר לטלפון הקווי. לפחות בגבע מאוד זמינים, מניסיון (לא ניסיתי את שני האחרים, אבל הם מאוד מומלצים פה, הייתי מציע לך לדבר עם שלושתם וללכת למי שיותר זמין / מוצא חן בעינייך).

יש לך פה בפורום פיג'ו 308 שנת 2014 שנסעה קצת הרבה, מבקשים עליה 65. אם המוכר מעט גמיש, והנסועה שלך לא מאוד גבוהה, והצבע לא מפחיד אותך (חום אאל"ט), זו יכולה להיות אפשרות.

יש מין אתר כזה, קוראים לו גוגל: https://www.google.co.il/search?q=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%9A+%D7%92%D7%91%D7%A2&ie=utf-8&oe=utf-8&gws_rd=cr&ei=z-WtWPz6IcL9UqPOvaAH https://www.google.co.il/search?q=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F+%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99+%D7%A8%D7%9B%D7%91&oq=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F+%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99+%D7%A8%D7%9B%D7%91&gs_l=mobile-heirloom-serp.12...0.0.1.4797.0.0.0.0.0.0.0.0..0.0....0...1c..34.mobile-heirloom-serp..9.10.1239.Z_GNGy9gla0 https://www.google.co.il/search?q=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%9A+%D7%A9%D7%90%D7%A4%D7%98&oq=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%9A+%D7%A9%D7%90%D7%A4%D7%98&gs_l=mobile-heirloom-serp.3..0i19l4j0i22i30i19.28357.32860.0.34197.24.15.0.2.2.4.190.1930.3j10.13.0....0...1c.1.34.mobile-heirloom-serp..13.11.1558.hVDkjzJFKQg

רעיון קצת לא שגרתי, אבל לדעתי, אם ידני וקופה מסתדרים לך, אחת התמורות הטובות לכסף: מגאן קופה. למשל זה: http://yad2.co.il/s/c/msnta9 (לא מכיר את הרכב הספציפי בכלל, סתם בתור דוגמא). לדעתי רכב שנראה טוב, משנתון יחסית מתקדם, מרווח ומאובזר, ללא בעיות אמינות ידועות, יחסית חזק ויחסית חסכוני. הבעיה העיקרית היא שוק חלש. קונים בזול, מוכרים (בתקווה) בזול.

לדעתי האישית, אם אפשר לחכות חצי שנה זה עדיף בהרבה. רכב ב-30 (בהנחה שמדובר על סופר מיני ידנית פלוס מינוס, לא מרצדס s קלאס) יהיה שונה בהרבה מובנים מרכב ב-10. מכיוון שהשוק מוצף, אם תקנה היום ב-10 ממש לא בטוח שתצליח למכור, ואם כן בכמה, בעוד שנה.

במרכז יש את כל השלושה שמומלצים באופן קבוע: גבע, אורן ושאפט.

לדעתי רכב אוטונומי יהיה חייב להיות בטוח יותר כדי להימכר. אחרת באמת אף אחד לא יקנה אותו, וכנראה הוא גם לא יקבל אישור לעלות על הכביש מלכתחילה. אם באמת נתכנס למודל של תחבורה שיתופית, יהיה צורך בהרבה, הרבה פחות רכבים ממה שיש היום על הכביש, מה שיכול לקצר את תקופת המעבר. מאותה סיבה, נצטרך גם הרבה פחות חניות. לגבי רכב חשמלי - אין לי מושג. לא בטוח שיש קשר בין שני הדברים. רכב חשמלי יקרה כשהוא יהיה כלכלי ופיסבילי (מבחינת מרחק וזמן טעינה). לגבי מדינות עולם שלישי אתה צודק, שם גם תהיה בעיה כלכלית. זה כנראה יקרה באיחור מסוים, כמו כל דבר בעולם השלישי. לגבי גיל - דוקא למבוגרים בואכה קשישים רכב אוטונומי יהיה נפלא. זה לא גיל מוצלח כל כך לנהיגה עצמאית. בוא ניפגש ב-2028. אני מהמר שכבר יהיו רכבים אוטונומיים, אפילו מספיק כדי להשתמש בהם כמוניות. אבל יכול להיות מאוד שאני טועה.

לגבי אחריות פלילית - לדעתי זה כמו מטוס שמתרסק בגלל תקלה. בהנחה שלא היתה רשלנות בטיפולים, תתבע את היצרן? אף מכונה לא אמינה ב-100٪. השאלה היא מי משלם על הנזק. לגבי הבעיה האתית - לדעתי אתה לא שואל את השאלה הנכונה. אם רכב אוטונומי, סטטיסטית, יהיה בטוח יותר מנהג אנושי, אז הוא עדיף מבחינה בטיחותית, גם אם במקרה המאוד נדיר הוא יחליט לפגוע בנוסעים שלו. ככה גם ימכרו את זה. עדיף (לי לפחות) רכב שיעשה פחות תאונות פר ק"מ/שעות, גם אם חלק קטן מהתאונות האלו יכול להמנע. נראה לי שאנחנו מסכימים שהיישום הטכני הוא החלק הקשה, אבל נכון להיום נעשים הרבה ניסויים ברכבים אוטונומיים אמיתיים, כשחלק מהטכנולוגיה כבר זלג לרכבים סטנדרטיים. לדעתי, הבת שלי, שהיום בת שש, בסיכוי סביר לא תוציא רישיון נהיגה לעולם.

תראה, יש היום על הכביש רכבים (יקרים) עם בקרת שיוט אדפטיבית ואפילו מעבר נתיב עצמאי. אז הנה, מישהו הצליח לעשות QA לזה. גם לרכב אוטונומי מלא יעשו QA. זו משימה כבדה, אבל ברת ביצוע, בהרבה פחות מ-10 שנים. אני גם ממש לא בטוח שכל שינוי קטן באלגוריתם יחייב הרצה של כל הQA מחדש. ד"א, כבר היום יש הרבה רכבי ניסוי אוטונומיים שכבר עברו הרבה מאוד ק"מ. זה קורה as we speak. ושוב, אין פה עניין של אחריות במובן הפלילי, רק של תשלום. בסוף הצרכן יצטרך לשלם את זה - בין אם זה יגולם במחיר הרכב, במיסוי או בביטוח. היצרן לא יכול כלכלית לקחת על עצמו את הריסק לכל תקופת הזמן שהרכב על הכביש, אלא אם הוא מגלם אותו במחיר הרכב. איזה פיתרון שלא ימצא בסוף, הצרכן ישלם. זה דיון פילוסופי מרתק, אבל זה באמת non-issue. סטטיסטית, רכב אוטונומי אמור להיות בטוח יותר. אנשים נוסעים היום ברכבים ישנים, עם נהגי אוטובוס (או נהגי מוניות) ואפילו, רחמנא ליצלן, בדו גלגלי. זה הסיכון שמפחיד אותך? כשבתמורה אתה לא צריך לנהוג ונפטר מבעיות חניה? וגם מוריד את כל הסיכונים הכרוכים בנהג אנושי (הסחות דעת, עייפות)? אני לוקח אותו בשתי ידיים. גם כשאני נוהג, אני בסוף, במצבי חירום, פועל לפי אינסטינקט. אני לא יודע מה יקרה במצב כזה, פרט לזה שאני לא אספיק לשאול את עצמי אם להציל את הילדה או את עצמי. הויכוח התאורטי הוא מעניין מאוד, וכמובן משתנה לגמרי אם איתך ברכב נמצאים שלושה ילדים. אבל הוא לגמרי בתחום הפילוסופיה. אם רכב אוטונומי מסיק שתאונה כזו או אחרת היא בלתי נמנעת, הוא יכול לחשב מהר מאוד מה לעשות כדי לגרום לתוצאה הרצויה. לדעתי, מהי התוצאה הרצויה היא שאלה תרבותית, ויכולה להיות שונה בין מדינות, וניתנת לשינוי בקלות, כלומר, יכול להיות שרכב שימכר בשוודיה יקבל החלטה שונה מרכב שיימכר ברוסיה. יכול גם להיות שמדינות שונות יקבעו בחוק את התוצאה הרצויה, ויצרני הרכב יתאימו את הרכבים לפי מדינה. על זה אנחנו לגמרי מסכימים. אני חושב שזו תהיה תקופה די קצרה.

לדעתי, המגבלה של רכב אוטונומי היא בעיקר בשלות טכנולוגית. כל השאר ניתן לשינוי במהירות. כמו כל QA, כדי לצבור מיליון שעות על מערכת, מריצים 1000 מערכות במשך 1000 שעות. זה לגמרי non-issue. חקיקה יכולה להיפתר, בקלות, תוך שנה, גג שנתיים. ברגע שיהיה רכב אוטונומי, ותהיה דרישה, החקיקה תרוץ מאוד מהר. גם לזה יש פיתרון מאוד פשוט. כל מה שצריך זה להסתכל אחרת על הבעיה. בעולם של נהגים אנושיים, יש את עניין האשמה, ומי שאשם משלם על הנזק ועומד לדין במקרה הצורך. בעולם ללא נהגים אנושיים, אין אשמה. יש נזק, שיכוסה ע"י ביטוח שישולם לפי קריטריונים כאלה ואחרים, ותהיה חקירה טכנית, לא משטרתית, לסיבות התאונה. עוד non-issue לגמרי. נהג אנושי, ברוב מקרים, בכלל לא מבצע בחירה מושכלת - הוא מגיב לפי אינסטינקט, וכולנו חיים עם זה מצויין. רכב אוטונומי יכול לבצע בחירה מושכלת, וכל מדינה תוכל אפילו לאכוף בחוק איזו בחירה הוא יבצע. לדעתי, כמה שנים אחרי שרכבים אוטונומיים יעלו על הכביש במחיר סביר, נהיגה אנושית על כביש ציבורי תאסר בחוק, כדי לצמצם תאונות. גם אם לא, בהנחה שיהיו שירותי "מוניות" אוטונומיות בנניח חצי עד שליש מחיר ממה שיעלה להחזיק רכב, ובלי כל הבעיות של תקלות, בלאי, מימון, טסט וכאלו, מעט מאוד אנשים בכלל יחשבו להחזיק רכב בעצמם. זה יהיה כמו תעופה - רק מי שבאמת באמת יכול להרשות לעצמו יחזיק רכב משלו (שגם הוא, כמובן, יהיה אוטונומי), ומי שאוהב לנהוג יוכל להגיע בסופ"ש לאיזה מסלול, לשכור רכב ולנהוג קצת. אולי זה מצער, אבל לדעתי זה העתיד, אפילו לא כל כך רחוק מאיתנו (אם כי אני לא ממש מצוי בתחום ואין לי מושג מתי זה באמת יקרה). המסקנה האופרטיבית החשובה מכל זה - קנו עכשיו רכבים מעניינים, לפני שיהיה מאוחר מדי. אל תבזבזו את מעט הזמן שנותר לכם לנהוג על איזו קורולה.

כאמור בכותרת, סיטרואן c5 אקסקלוסיב, שנת 2012, יד שניה (01 בעלים קודמים), טסט עד ספטמבר, 75,000 ק"מ. רכב נדיר. מנוע טורבו דיזל, 2.2 ליטר, 200 כ"ס ו-45 קג"מ. גיר פלנטרי 6 הילוכים תוצרת אייסין. רמת אבזור אקסקלוסיב (הגבוהה ביותר, זו שזכתה במכרז השרים) סלון שחור, מושבי עור + בד, חיישני תאורה, חיישני גשם, חיישני חניה (קדימה ואחורה), מצלמת רוורס, חיישני לחץ אויר בצמיגים, בלם יד חשמלי אוטומטי, דיבורית מקורית ועוד. הסטוריית טיפולים מלאה במוסכים מורשים. מחיר מבוקש: 95,000 ש"ח. הרכב נמצא בבית שמש. צבי 050-3801801. לא בשבת! ורצוי מאוד לפנות דרך ווטסאפ. הבהרה: הרכב לא שייך לי.

למיטב ידיעתי אין בעיות אמינות ידועות ב-2008, אבל אין לי אחת כזו אז אני לא באמת יודע. אם זה ממש מטריד אותך אתה יכול לנסות לשאול את אחד המוסכים המומלצים פה בפורום (גבע, אורן, שאפט). זה בוודאי לא אומר ששום דבר לא יתקלקל ב-15 השנים הבאות. זה נראה לי כמעט בלתי אפשרי, ולא כל כך ריאלי ברמת הציפיות. אתה באמת הולך להחזיק את הרכב ל-15 שנה? זה טווח כל כך רחוק, לך תדע מה יקרה עד אז. סוזוקי ישנות היו הרבה פחות מורכבות מרכבים מודרניים, אני ממש לא חושב שסוזוקי חדשה שתקנה היום תחזיק 15 שנה בלי שום תקלה. יש רכיבים שפשוט יש להם בלאי טבעי, כמו תושבות, בולמי זעזועים, ממיר קטליטי וכאלו. הם לא מתוכננים לשרוד לנצח, אבל אין להם תאריך תפוגה אז הם מוחלפים כשהם מתקלקלים.

ספיריט 2012 נשמע לי אישית רעיון יותר מוצלח, אם החריגה בתקציב סבירה עבורך. אני אישית הייתי מעדיף להתחיל אצל מוכרים פרטיים - לא כל מי שקנה רכב כזה לקח אותו כל שבוע לנס הרים. זו בסה"כ מאזדה 3 מאובזרת וקצת חזקה יותר, לא סיביק רוצחתתתת. אם לא תמצא, תנסה בחברות ליסינג - פשוט תתקשר ותשאל (או שתחפש באתרים שלהם). לא מאמין שמישהו פה ידע להגיד לך כמה כאלו נמכרו לכל חברה.

לגבי רכב חדש, רק מזכיר את הודעה 84. ביררת כמה עולה ביטוח לאיביזה חדשה לנהג בגילך?

זה משפט שנאמר כספק של מוטורולה שראה איך הם מתכננים טלפונים. דברים נוראיים כאלה לא ראיתי מעולם.