pooh-bear

לגמרי, ויש גם אקסטרא אבזור בגרסת האקסקלוסיב שאמור לעשות את החיים עוד יותר מהנים. ההתלבטות מגיעה בגלל הנדירות של הרכב, שמעבר למחסור בחלקי חילוף (לפחות משיפוץ / פירוק) גם גורמת לחוסר הכרות של מוסכים עם הרכב, מה שיכול לסבך טיפול אפילו בתקלות פשוטות.

בדקתי שוב, ואכן מנועי ה-2.2 שהגיעו בוואנים של פיג'ו הם מנועים שונים לגמרי, בכלל של פורד. לך תבין. גם וויקיפדיה: https://en.m.wikipedia.org/wiki/PSA_EW/DW_engine וגם יד2 (ששם נפח המנוע מתאים לוויקיפדיה) תומכים בתאוריה הזו. נשאר רק לקוות שיש מספיק דמיון בכל מה שלא קשור ישירות למנוע לגרסת האקסקלוסיב הרגילה, ואם אפשר לגרסאות הסטנדרטיות יותר. עוד דעות?

שלום לכולם, יכול להיות שבימים הקרובים אני אלך אבדוק את הרכב שבכותרת. למיטב הבנתי מדובר במשהו נדיר במיוחד בארץ, ולכן אני מניח שמראש שהניסיון שקיים פה עם הרכב הספציפי הוא נמוך עד אפסי, אבל אני מנסה את מזלי בכל זאת: 1. אם מישהו נתקל ברכב כזה בדיוק, אשמח מאוד לשמוע רשמים 2. המנוע (2.2 טורבו-דיזל, 200 כ"ס, 40+ קג"מ) כנראה קצת יותר נפוץ, אולי מישהו נתקל בו (אולי ברכב מסחרי?). כנ"ל, אשמח לשמוע רשמים. 3. אם למישהו יצא להתרשם מגרסת האקסקלוסיב של ה-c5 עם המנוע הסטנדרטי (1.6) ויכול לחוות את דעתו על השוני מהגרסה הרגילה (ביחוד מעניין אותי עניין השקט בנסיעה - זיגוג כפול לחלונות וכאלה), גם אשמח לשמוע. 4. הרכב נמצא בבית שמש (רמת בית שמש, כדי שזה יהיה ממש מאתגר), ולהבנתי המוכר לא מתלהב להגיע לת"א לבדיקה. למישהו יש המלצה על מקום סביר לבדוק את הרכב? האם בכלל יש טעם, מעבר לבדיקת תאונות קודמות (למיטב ידיעתי לא היו) לבדוק רכב כזה במכון? ואם לא, מישהו מכיר במקרה פחח בבית שמש /ירושלים שיכול לבצע בדיקה כזו בלבד? כל דבר אחר שאתם חושבים שיכול להועיל יתקבל בברכה כמובן. תודה מראש לכל העונים!

ג'ימני הוא רכב נפלא, כשיורדים איתו לשטח. כשלא, הוא ממש לא מוצלח: א. הוא לא עבר מבחן ריסוק רשמי, אבל בוא נסכים שבטיחות פאסיבית של רכב שתוכנן בשנות התשעים בלי מחשבה על בטיחות כמעט בכלל תהיה כנראה מאוד גרועה. ב. הוא חלש להחריד (במיוחד באוטומט), אז גם להאיץ כדי להחלץ ממשהו היא משימה בלתי אפשרית ג. ובכל זאת, בתמרון חירום על כביש רטוב הוא עלול להיות בעייתי ד. מעבר לכל זה, הוא מאוד מעניש (יחסית לרכבים מודרניים) בכל אספקט בערך (נוחות, רעש, כח, אבזור, מרווח). אז לדעתי, אלא אם יש רצון לרדת מהכביש, שלל החסרונות הנ"ל, ובייחוד הבטיחות, ובייחוד הפאסיבית, ממש לא מצדיקים רכישה שלו. ח"ח אתה נקלע לאיזושהיא תאונה בינונית עד קשה, אפילו לא באשמתך - הסיכוי לצאת ממנה בחיים עם ג'ימני קטן משמעותית מאשר עם רכב מודרני. אני, אישית, אם הייתי מחפש פוזה הייתי מתפשר על שימושיות, אולי על אמינות. ויתור כזה מהותי על בטיחות, לנהגת חדשה, נשמע לי שיקול לא נכון. וכמו שכבר כתבתי - מאוד מקווה שהסיקס היה בדיחה. מעבר לבטיחות, זה רכב צבאי, לא לילדה בת 18.

דעתי האישית על אחזקה של רכב משומש ותיק: א. בכל רכב משומש בן 10 יתקלקלו דברים. הרבה עניין של מזל, אבל מעט מאוד רכבים בגילאים האלו לא יצטרכו לראות מוסך פעם או פעמיים בשנה מעבר לטיפול השוטף. ב. מהסעיף הקודם, תקצה כמה אלפים בממוצע לשנה מעבר לטיפולים שוטפים. יכול להיות 1000, אבל גם יכול להיות 5000, או יותר. ג. מדי פעם יש גם סיכוי לפגוש גרר מקרוב. אם הרכב מתוחזק היטב הסבירות נמוכה, אבל זה בכל זאת משהו שצריך לקחת בחשבון. לא כל תקלה ניתנת למניעה מראש. ד. הבעיה העיקרית היא שמשהו יקר מדי לתיקון ילך, כמו גיר (או מנוע). הבעיה היא גם כספית, וגם שתיקון (ביחוד בענייני גירים) לא תמיד מחזיק הרבה זמן. צריך תמיד לדעת שזה יכול לקרות, וזה בגדול הזמן למכור לחלקים ה. תקלות הן לרוב בלתי תלויות, אז אתה יכול לנסוע שנה וחצי בשקט ואז להכנס פעמיים בחודש למוסך. בגלל זה אחזקה של רכב ישן תמיד תשתלם יותר לטווח רחוק, כי אז אתה ממצע את התיקונים לאורך כל התקופה. אם אתה מוכר אחרי שנה, אתה עלול לצאת מופסד. ו. אחרי כל זה, זה עניין של מזל. אתה יכול להוציא 2000₪ בשלוש שנים על שטויות או 10,000₪ תוך חודשיים. תבדוק את מאזן הקארמה שלך, אתה תצטרך אותו. לסיכום - זה יעלה כמה אלפים בשנה, יצריך קצת זמן וסבלנות, עלול להגמר לפני התכנון בגלל מזל רע ומצריך התמדה. אה, וגם מוסך טוב ואמין שמכיר את הרכב. זה ממש מאסט. בלי זה אל תחשוב אפילו בכיוון. מוזמן להסתכל על שרשור האחזקה של הc5 שלי. כנראה שהיא קצת גרועה יותר מהנורמה (נו, c5 אחרי הכל), אבל (לדעתי) לא איום ונורא ברמה של רכב יחיד בבית שנוסע כל יום, בטח לא תואם את התדמית.

אולי כזה? http://yad2.co.il/s/c/q7poei או כזה? http://yad2.co.il/s/c/uxhpru מג'ימני הייתי נמנע, בטיחות קטסטרופלית, הנעה אחורית, רכב קצר עם מרכז כובד גבוה - ממש לא לנהג חדש. מקווה שהסיקס היה בדיחה...

לגבי אפשרויות תשלום, רצוי לדבר עם הסוכנות הקרובה למקום מגוריך. זו נשמעת לי עסקה קצת לא סטנדרטית, אבל לא בהכרח בלתי אפשרית. תחשוב טוב טוב לפני שאתה חותם על עסקה כזו מה יקרה כשיגמר השלב של ה-500₪ בחודש, ואיך אתה הולך לשלם את מה שנשאר. לא בטוח שערך הרכב יכסה את זה, וגם אם כן, אתה בעצם מוחק 40,000₪ בשלוש שנים. אבל שוב, אין לא יכול, יש לא רוצה. החיים מלאים בפשרות. אם אתה לא מתפשר, אז או שאתה מוכן לשלם את ירידת הערך של איביזה חדשה, או שאתה מוכן לקחת את הסיכון על רכב בן 9.

אז אולי הגיע הזמן לקצת reality check. ושוב, לא רוצה להכנס לך לכיס, אבל מי שיש לו סכום התחלתי לא גבוה והכנסה חודשית נמוכה לא תמיד יכול לקבל את כל הדרישות האלו. אולי זה הזמן בכל זאת לשקול איזו i20, או אם אפשר ידני אולי אפילו 208. נכון, רכבים מבאסים, אבל הרבה יותר הגיוניים. ועוד כמה שנים, כשמצבך ישתפר, תקנה את האיביזה (או המונדיאו) שאתה רוצה.

כנראה שהבטחות צריך להפר... לצערי כן. אבל זה מיסוי רק על הרווח, כאמור. לא פיתרון אופטימלי, אבל עדיף מהפיתרון ההפוך. זו בדיוק המטרה. אם הם ישלמו את רוב המס, יהיה להם הרבה יותר קשה לחסוך. גם כשאתה היית צעיר וחסר נכסים, אנשים אחרים שילמו יותר מס. נניח שאתה חסכת במשך עשרים שנה. נסעת רק על רכבים בני 5 ויותר, לא יצאת לחופשות, ולא קנית מוצרי חשמל חדשים בכלל. יוצא שעל כל הדברים האלו לא שילמת מיסי קניה, שמי שכן עשה אותם ולא חסך כן שילם מס. בסופו של דבר חסכת הון שאתה מרוויח ממנו כרגע - אז זה די סביר שתחזיר לחברה בצורת מיסוי על רווחים, לא על ההון עצמו. לפחות בארץ, גם חינוך, בריאות וביטחון. וזו כבר רשימה די מכובדת של שירותים. ושוב, הרעיון בשירותים ציבוריים הוא בדיוק זה - אתה לא משלם על מה שאתה צורך, כולם משלמים על שירותים בסיסיים לכולם. גם ההנחה שהמיסוי על רכב ממן את תשתיות הכבישים הוא די אווילי. כלל המיסוי משלם את כלל ההוצאות הציבוריות. אתה לא משלם לפי צריכה - בגלל זה מדובר על שירותים ציבוריים. ועדיין, זו לא "עבודה". גם ללמוד על שוק ההון כדי להשקיע זו "עבודה" באותה מידה. ואדרבא, עם זו עבודה, תשלם בבקשה את המיסוי על רווחים מעבודה, לא מהון.

זה ממש חורג מהדיון, אז אני מתנצל מראש. מבטיח שזו תגובה אחרונה בנושא. למה מקרי קצה? חסרים מיליונרים שקיבלו את הונם בירושה? או סתם בעלי דירות שמשכירים את הדירה של סבתא ז"ל? למה מי שלא זכה צריך לשלם יותר מס על העבודה הקשה שלו, בעוד שמי שירש דירה יכול לשבת כל היום על החוף ולהנות מהשירותים שהמדינה מספקת בכספי המיסים של האנשים העובדים? זה יותר הגיוני? המדינה דורשת מס רק על הרווח. אם תיקח את מה שחסכת ותקנה יאכטה, דירת נופש או מטוס פרטי, תשלם מיסי קניה, שהם קצת פחות מוצדקים בעיני. אם תשקיע ותרוויח, תשלם מס על הרווח, לא על כל ההון. זה לא פתרון אידיאלי, אבל זה עדיף. וגם, מי שלא חסך שילם מיסי קניה רבים במהלך השנים, כך שמי שחסך עשה זאת גם על חשבונו. אם תקנה רכב משומש המדינה לא תרוויח ממך מיסי קניה לעומת קניה של רכב חדש. די סביר לבקש ממנו לשלם מיסים כשיש לו לגבי מי ש"אין לו" - נכללים בהם גם הרבה אנשים שפשוט עוד לא הספיקו לחסוך, או נולדו בתקופה שפחות קל לחסוך בה. יש פה צורך בשוויון הזדמנויות. בלי קשר לכמה קשה עבדת בשביל מה יש לך - אין שום היגיון בזה שצעירים שעכשיו יצאו לשוק העבודה ישלמו מס במקומך, רק כי אתה שילמת פעם. כל מי שמרוויח משלם מס, ורצוי שמי שמרוויח יותר, או שיש לו כבר נכסים, ישלם יותר. צדק בסיסי. לגבי מי שמנצל את המערכת - זו באמת בעיה, צריך להשתדל להקטין אותה כמה שאפשר. ועדיין Two wrongs don't make a right.

אבל עדיין עדיף שהיא תגבה יותר ממי שיש לו מאשר ממי שאין לו, לא? לא הבנתי למה זה רע, עדיין. ככה זה עם דובים, עקשנים.

אולי אפשר, אבל לא ממש כדאי. אל תשכח שירידת ערך על רכב של 90,000₪ תהיה גבוהה בהרבה מזו של רכב ב-40,000₪. האיביזה, אחרי 3 שנים, תימכר (באופטימיות) ב-55. מאזדה 3 אחרי 3 שנים תימכר נניח ב-20. כלומר, ב-3 שנים תפסיד 15,000₪ יותר (ושוב, אני חושב שזה קצת אופטימי) על האיביזה. זה עדיין משתלם לך? גם אם תשקלל עלויות טיפולים מעט גבוהות יותר למאזדה (לעומת ביטוח גבוה יותר לאיביזה), זה לא יוצא מאוד משתלם. לא רוצה להכנס לך לכיס, אבל אני אישית בתור חייל הייתי נמנע נלקחת על עצמי חוב של 50,000₪ וירידת ערך לא פשוטה, שבתרחיש פחות אופטימי עלולה להיות עוד יותר גבוהה מהמספרים שהוזכרו. חכה קצת עם הרכב החדש.

מצטער על הנימה המעט סוציאליסטית, אבל זה די ברור: מישהו צריך לשלם מס. האם צודק יותר לגבות מס ממי שאין לו, ע"י מיסוי גבוה של הכנסות מעבודה ומיסי קנייה, או לגבות ממי שיש לו, ע"י מיסוי גבוה על הכנסות מנכסים (שלכאורה בעליהם של הנכסים לא "עובד" כדי לייצר את ההכנסות האלו)? לי התשובה נשמעת די ברורה, בלי קשר לאם אני כאן או שם.

עניין של תעדוף אפיקי השקעה. אם יהיה מס נמוך יותר על נדל"ן, המדינה בעצם "תדחוף" אנשים להשקיע בנדל"ן. האמת שלא ברור לי איך ממס הכנסה של 50٪, מיסוי על דלק מעל 100٪ ומיסי קניה על רכב של עשרות אחוזים, דוקא מיסוי על רווח כזה או אחר מהון מטריד אותך. אחד המיסים המוצדקים, אם לא ה-, לדעתי.

סתם בשביל הקטע: אתה יודע שאין פטור ממס שבח לדירה שניה (לחלק היחסי מ-2014)? ושהוא גם עומד על 25٪? אם כי עדיין הכנסה משכירות לא ממוסה כמו דיווידנדים, אבל עוד חזון למועד. אני מסכים שהמס הוא לא נעים, אבל הוא בוודאי יותר סביר ממס רכישה או בלו על דלק לדעתי. סה"כ ממסים רווחים, נשמע לי יותר מסביר למסות גם הכנסה מהון ולא רק מעבודה.

זה מס שנתי, לא מס רכישה. זה משנה את התמונה לגמרי, וגם, מעבר לכסף, זה אמור לגרום לאותו משקיע להבין שהוא נמצא בסביבה של רגולציה משתנה, שעשויה להשתנות לרעתו שוב. וזה יותר מפחיד אפילו מהכסף. אתה מתייחס לאנשים עם מיליון שקל להשקעה כאל עשירים מופלגים, אי שם באלפיון העליון - זה (ממש) לא ככה. זה יכול להיות מישהו שירש איזה סכום, פדה קרן השתלמות של המון זמן, או סתם חסך 20 שנה והשקיע בבורסה. ואם אתה רוצה דוגמא ממש טובה - חפש את הסולידית.

ולמה, במטותא, אם מחירי הדיור ירדו, שכ"ד יעלה (כלומר, התשואה תעלה) שיהיו פחות משקיעים? זה דוקא אמור להעלות את האטרקטיביות של ההשקעה, מיד כשיגמרו הירידות. וגם, כל דירה שתמכר ע"י משקיע למישהו שיגור בה תוריד גם את הביקוש להשכרה (כי בסוף השרשרת תמיד תמצא מישהו שהוא שוכר פוטנציאלי), אז זה אמור בצורה כזו או אחרת להתאזן. על זה אנחנו מסכימים. אם אפשר היה לבנות פה היום עוד חצי מיליון דירות הכל היה נראה אחרת.

זה פשוט לא נכון. אם יש לך מיליון שקל להשקעה, אתה רוצה להרוויח מהם עוד כסף. אם תקנה דירה ב-2 מיליון, תצטרך לשלם 8٪ מס רכישה, עוד למתווך ועו"ד, לפתיחת משכנתא, וכל חודש תצטרך לשלם החזר משכנתא. בנוסף תצטרך למצוא שוכרים, לשלם חשבונות כשאין שוכרים, לרדוף אחריהם כשהם לא משלמים, אולי לשלם למתווך בעצמך לשלם על תיקונים בדירה ושיפוצים בבניין, ועוד כהנה וכהנה. אם גם משחילים לך מס שנתי כי יש לך עוד דירה להשכרה, התשואה שלך נופלת. אם היא ממש נמוכה אחרי כל הכאב ראש הזה, בסיכוי סביר עדיף לך למכור את הדירה ולהשקיע בשוק ההון. בטח אם המחירים מתחילים לרדת ואז אתה גם מפסיד את ההון ההתחלתי שלך.

אתה טוען שהסיבה העיקרית היא היצע גבוה, אני טוען שביקוש קשיח. כנראה שלא נסכים. ממש לא הבנתי את המעבר שביצעת ב-ג. איך ירידה במחירי הדירות תעלה את השכ"ד? מוכן להסביר?

אבל למה שכ"ד לא עלה בהתאם לעליית מחירי הדיור? 1. או כי יש עודף היצע 2. או כי שכ"ד מוגבל גם ע"י ביקוש קשיח יותר מזה של רוכשי הדירות אני מאמין שבעיקר 2. ומי מבטיח שהתנאי הזה יתקיים? קשה מאוד לחזות מה יקרה במצב של ירידה חדה במחירי הדיור. או במילים אחרות: אתה היית קונה היום, בכספך, coco של מזרחי-טפחות? אני לא.

כולכם מסתכלים על שכ"ד כאילו בכל מקום צד ההיצע הוא היחידי שקובע את המחיר. זה פשוט לא נכון. למה שכ"ד לא עלה בהתאם למחירי הדיור בעשור האחרון? כי שכ"ד משולם מהמשכורת, לא ממשכנתא. הריבית לא מעניינת את מי שמשלם שכ"ד. הוא משלם מהמשכורת שלו, ולא יכול לשלם הרבה יותר. התשואות היום נמוכות כי השוכרים לא יכולים לשלם יותר, לא כי ההיצע גבוה מדי או כי בעלי הדירות לא רוצים לגבות יותר. לא תהיה עלייה מהותית בשכ"ד, עם או בלי מיסוי. מעבר לזה, משקיעים בעלי 3 דירות יכולים למכור למשקיעים חדשים, לאו דוקא למשקיעים בעלי 2 דירות. הם אפילו יכולים למכור למישהו שיגור בדירה. ואז אין שום בעיית מיסוי ולא צריך להעלות שכ"ד. וכאמור, אני גר בשכירות, ומוכן להתמודד עם העליות הנוראיות שצפויות לנו.

תחשוב מה יקרה אם המחירים ירדו ב-30٪. הבנקים יפגעו? בעלי הדירות יפגעו (משקיעים ולא משקיעים). גם הם סוג של ציבור. מעבר לזה, אם בנק יתמוטט, או שמי שמשקיע בו יפגע (וגם הם ציבור), או שכולנו נאלץ לחלץ אותו, ואז כל הציבור יפגע. הייתי מציע להפסיק שניה עם פופוליזם, להבין שאפילו כחלון הוא לא קוסם, ושגם הוא בסוף פליטיקאי שצריך להגיע לאיזו תוצאה תוך ארבע שנים או פחות כדי להבחר מחדש. לצערינו, בהתחדשות עירונית מסיבית שהיתה פותרת הרבה בעיות ומייצרת פחות חדשות הוא בחר שלא לטפל.

לא יודע בדיוק, יש שם מצב "ספורט" שאמור להיות קשיח יותר, יכול להיות שבקרוב אדע ואז אשמח לספר

זו מן תזה כזו כאילו יש פה איזה גל עליה מטורף, או ילודה טבעית של הודו. אם נוציא את המגזרים מרובי הילדים מהתמונה (שלא ממש מתחרים על דירה עם אף אחד מהכותבים פה להבנתי ובעצם מהווים שווקים נפרדים), שאצל חלקם לפחות יש מצוקת דיור אמיתית וכואבת, נראה שאין סיבה אמיתית לעלייה מטורפת בביקוש מבחינה כמותית (כלומר, כמות הדירות הדרושות). מה שיש זה כסף זול, שמאפשר למחירים לעלות, ומשקיעים, שהם ממש לא אנשים רעים אבל מגדילים גם את הביקוש, כמותית. אני אפילו אסתכן ואגיד משהו מאוד לא מתקבל על הדעת היום - יש כנראה עודף היצע בפריפריה, לפחות הרחוקה. לדעתי אין שום הצדקה כלכלית למה שקורה בעפולה, קריית גת או דימונה. אתה מסתכל על שוק הדיור כאילו הוא עובד לפי גרף פשוט של היצע וביקוש כמו איזה מוצר צריכה בסיסי. יש פה הרבה יותר פסיכולוגיה מזה. אם המחירים ירדו מחר ב-10٪, ואנשים יתחילו לדבר על ירידות כעל דבר שקורה, אתה חושב שמייד כולם ירוצו לקנות או יחכו לעוד קצת ירידות? חוץ מזה, זה יוריד את הביקוש של המשקיעים הפשוטים כמעט לאפס, לדעתי. ובנוסף, לא דיברת על הריבית, שאם תעלה תגרום לירידה אמיתית, ממש לא מלאכותית, בכמות הכסף שיש לאנשים. אני ממש לא חושב שההיצע ממש נמוך, פרט לערי המרכז שאין בהן כמעט בכלל עתודות קרקע (תל אביב, רמת גן, גבעתיים, בת ים ובני ברק). מחוץ להן, כמעט בכל מקום קמו בעשור האחרון שכונות עצומות (פתח תקווה, קרית אונו, כפר סבא, רעננה - בונים עכשיו, כפר יונה, נתניה, חדרה, יבנה, אשדוד, אשקלון, מודיעין, חריש, ראש העין, קרית ביאליק ובטח שכחתי עוד כמה).

סדרתי הוא זה שיש לו יותר משתי דירות בבעלותו. ואני מסכים שהממשלה צריכה לעודד את שוק השכירות במקביל להורדת מחירים. מכיון שאני לא מומחה נדל"ן בסופו של דבר אני לא באמת יודע אם אפשר היה לעשות יותר בעניין ההיצע במקום לנסות לפגוע במשקיעים. אני בוודאי מסכים שזה היה עדיף. אני אמנם לא בעל דירה, אבל ממש לא מחכה כדי לרכוש אחת, מסיבות משפחתיות יותר מאשר כלכליות (למרות שאם מחירי בתים פרטיים השרון ירדו ל1.5-2 מליון אולי אני בכל זאת אקנה, אבל זה ממש לא קורה בעתיד הנראה לעין). בקיצור, האינטרס שלי פה די מצומצם.