pooh-bear

תן לי לנחש שהראש מנוע היה רק הקש, וממש לא הבעיה הראשונה מעבר לטיפולים שוטפים. אם הרכב היה כל כך מוצלח עד אז (ותקין אח"כ), למה הוא לא נמכר ממזמן? רק העלות של אגרות לשנה וחצי, ביטוח והטיפולים שפירטת ועוד כמה שבטח יצטרכו כדי להעביר טסט יכולים להגיע לעלות ההשכרה. אבל זה גם תלוי בגורמים אחרים שלא פירטת: איזה רכב אתה צריך? טנדר בגודל של הקנגו או שספארק ידנית מספיקה? לכמה ק"מ ואיפה? אם זה במקום עם תחבורה ציבורית סבירה, יכול להיות שתח"צ + מוניות כשאין ברירה + השכרה מדי פעם לסופ"ש יהיה פיתרון מנג'ס מאוד, אם כי זול בהרבה ומספיק אפקטיבי.

כמה תעלה לך השכרה? קשה לחוות דעה על כדאיות בלי לשמוע כמה עולה האופציה החלופית. על פניו הקנגו לא נשמע מאוד מבטיח: רק האגרות והטיפולים שציינת כנראה יעלו כמה אלפים, ביטוח לחודשיים גם יהיה סיפור לא פשוט, ובסוף אתה נשאר עם רכב שהבעלים שלו חושב שהוא לא כלכלי ברמה כזו שהוא פשוט נטש אותו. הסיכוי ליפול באופציה הזו הוא עצום, באופציה של ההשכרה הוא אפס. רק בשביל הביטחון הזה שווה לשלם עוד קצת, לדעתי.

דבר ראשון תתחדש ותהנה! חוץ מזה, אין צורך להצתדק. זכותך כמובן לרכוש כל רכב שתרצה, בטח ובטח אם אתה מבין על מה אתה משלם. ולסיום, נשמח (לפחות אני) אם תוכל בעתיד לפרסם פה את קורותיה של הסונטה החדשה, מעניין לראות איך המערכת היברידית של יונדאי מחזיקה לאורך זמן וק"מ גבוה.

וואו, כזו כתבה מוזמנת כבר הרבה זמן לא ראיתי. ממה להתחיל? "ריכוז הכוח בידי חברות הליסינג יאפשר להן לאחסן את הדגמים הללו במתקניהן במשך חודשים ארוכים ולשחרר אותם אל השוק החופשי כראות עיניהן. בכך, הן יכולות לווסת היצע וביקוש" נכון, חברות הליסינג בוודאי יכולות לווסת את הביקוש הן שולטות במוח של כל הצרכנים. גם לשלם מראש ולאחסן רכבים זה תחביב שלהן, לא עולה להן כסף המימון ושטח האחסון, מה פתאום? "בפועל, כולם אשמים במצב הזה. זו מלכודת דבש שיצרו יבואני הרכב יחד עם חברות הליסינג. אף אחד לא רוצה לצאת ממנה, כולם מתלוננים עליה, אך בפועל כולם מרוויחים חוץ מהצרכן, שהיה יכול לרכוש את המכונית בהנחה ישירות מיבואן הרכב", נכון, הצרכן רק מפסיד, כי הוא יכול לרכוש רכב בהנחה משמעותית שרשום לו משהו קצת פחות נעים ברישיון, אבל צרכנים חכמים יקנו כזה חדש וימכרו לצרכנים עוד יותר חכמים שיקנו כזה משומש, וכולם מרוויחים. המפסידים העיקריים הם היבואנים, שרואים בעיניים כלות עשרות אלפי שקלים נעלמים להם על כל רכב, ובאופן עקיף גם חברות הליסינג, שרואות את ערך הצי שלהן מתפוגג, אבל מעדיפות להרוויח ולחלק דיבידנד עכשיו, ואחרינו המבול. גם הצרכן האומלל, זה שיכול היה לרכוש ישר מהיבואן בהנחה, מעדיף לרכוש מחברות הליסינג מסיבה לא ברורה. אולי כי ההנחות של היבואנים לא מתקרבות לאלו של יד ראשונה אפס ק"מ? גם על דגמים שלא נפוצים בליסינג, ואין צורך לשמור על מחירון גבוה? לדעתי, כתבה מוזמנת ע"י יבואן כזה או אחר (או כמה).

לא לגמרי מדויק: אתה מדבר על תקופה של לפני עשור, שבה עלו כל שנה על הכביש בערך חצי ממה שעלו ב-2016. לא בטוח שההפסד בירידת ערך היה גדול יותר, כי למרות שהרכב יקר יותר, ירידת הערך באחוזים היתה נמוכה יותר. השאלה היא מה יקרה כשמישהו שקונה היום ספורטאז' לדוגמא יגיע לסוכנות להחליף אותו בינואר 2020. נניח שהוא תכנן שהרכב יהיה שווה 75,000, אבל למעשה הוא יהיה שווה 50,000. את שאר ההפרש הזה הוא יצטרך לשלם (גם אם בהלוואה). האם ההלוואה הזו תגרום לו לא לקנות רכב חדש? קשה לדעת, אבל לדעתי לפחות בחלק מהמקרים כן. מצד שני, יש משהו בדבריך: נוצר פה שינוי התנהגותי שלא יהיה קל להפוך, אפילו אם פתאום הוא יעלה עוד קצת. כמו שכתבתי לגבי ליסינג תפעולי קודם.

דר סובארו - לא כל כך הבנתי. בסוף, אם ירידת הערך לתקופה נתונה גדולה יותר, או שאתה משלם יותר כל חודש, או שאתה משלם לתקופה ארוכה יותר. אם אתה משלם יותר כל חודש, פחות אנשים יקנו רכב חדש. אם אתה משלם לתקופה ארוכה יותר - פחות אנשים במצטבר יקנו רכב חדש, כי הם יחליפו כל כל יותר שנים. בשני המקרים מכירות רכב חדש אמורות לרדת. בכל מקרה, חשוב לזכור שאין קסמים (וגם אין ארוחות חינם). אם הגיל הממוצע של הרכב ירד, ירידת הערך פר שנה תעלה. לדעתי, יש לזה השפעה שלילית על מכירות רכב חדש.

לדעתי די מעט מכוניות שורדות הרבה אחרי גיל 15 כבר היום. זה הופך מאוד לא משתלם להחזיק אותן. גם את גיל 10 לא כולן עוברות בהצלחה, וחלק מאלו שכן מפסיקות לשמש לנסיעות ארוכות והופכות לרכב שני או שלישי בבית. מעט מאוד אנשים באמת נוסעים ברכב מ-97 כדיילי שלהם, ובצדק. מקבל את התיקון, אבל כנראה שעוד לא מספיק. לדעתי, השוק עבר את נקודת שיווי המשקל שלו - כלומר, יש יותר מדי רכבים חדשים כל שנה, מתישהו אנשים יתחילו יותר להתלונן, התקשורת תתערב והחגיגה תיפסק. כל זה בהנחה ששום דבר חיצוני לשוק הרכב לא ישתנה, כמובן. תודה! ובכל זאת, טלפון הוא מוצר די שונה. גם כי הוא מחזיק פחות זמן, וכשהוא מתקלקל עלות התיקון לרוב לא פחותה בהרבה מקניה של חדש, גם כי הוא באמת מתיישן והופך לפחות שמיש, בניגוד לרכב, וגם כי הוא עולה הרבה הרבה פחות. בסוף הרעיון הוא דומה - גם טלפון וגם רכב ירדו מהכביש כשלא ישתלם כלכלית להחזיק אותם, או בגלל אנשים שלא יודעים לדחות סיפוקים. מכיון שטלפון הוא זול יותר, הסיבה השניה מקבלת משקל גבוה בהרבה. אני לא בטוח בקשר לזה. לפחות בעשור הראשון לחיי הרכב, המחשוב לדעתי גם יכול למנוע תקלות, גם ע"י פעולה מסודרת יותר וגם ע"י זיהוי מוקדם יותר של תקלה. אף אחד לא באמת רוצה לחזור פה לכיוון קרבורטורים, ובטח לא לכיוון הצתה, לפחות לא בדיילי שלו. אני ממש לא בטוח שהאמינות יורדת עם השנים. מצד שני, אחרי העשור הראשון נהיה קשה יותר למצוא חלקים ורכיבים יקרים שמתקלקלים יכולים להשבית רכב, זה כנראה נכון. זה כנראה ויכוח אינסופי, בייחוד כי לשנינו אין ממש מספרים כדי להוכיח משהו. בגלל זה כתבתי שזו תחושת הבטן שלי, אבל אני חושב שבכל זאת יש כמה עדויות בשטח, למשל: 1. השכר הממוצע והחציוני לא עולה בקצב עליית מחירי הדיור או העלייה ברכישת רכבים ומוצרים אחרים. או שיש פה שוק שחור שמממן את זה ולא מדווח כחלק מהשכר, או שיש עליה באשראי הצרכני. אני חושב שהסיבה השנייה מהותית יותר. 2. שכר הדירה לא עולה בהתאם למחירי הדירות, מה שמוריד את הכדאיות ברכישת דירה, ובכל זאת המחירים עולים. בנוסף, עליית ריבית המשכנתאות מסמנת שלבנקים נגמרה הקצאת האשראי לדיור. טוב זה לא יעשה למחירים. 3. הריבית הנמוכה מעודדת צריכה מוגברת ועליית מחירים באופן מוצהר. האינפלציה הרשמית כמעט ולא עולה כי מחיר הדיור בבעלות לא נכלל בה, ובגלל ירידות מחירים גלובליות (נפט, רכבים, מוצרים אחרים) מכל מיני סיבות שלא קשורות למשק הישראלי. 4. אנחנו נמצאים במצב שיא מבחינת אבטלה, כלומר מכאן אפשר בייחוד לרדת. 5. וכאמור, יש איזשהו מחזור כלכלי, כך שלרוב אחרי כמה שנים של עליות תגיע הירידה, לפחות סטטיסטית. מהבחינה הזו, אנחנו שם.

לסובארו אמנם אין בארץ רכבי מיני וסופר מיני, אבל לא זו הבעיה העיקרית שלהם, לדעתי. הרכבים שלהם או פשוט לא עומדים בתחרות (אימפרזה) או מציעים יתרונות שלא מעניינים את הקונה הממוצע (פורסטר, xv), או סתם נמצאים בסגמנט גוסס (b4), בלי שום יתרון משמעותי. איזה יתרון משמעותי יש לאיזשהו רכב של סובארו על המתחרים?

כן ולא. רמת המינוע עולה (מכוניות לאלף נפש), אבל הגיל הממוצע יורד, אז גם מס' התקלות הממוצע אמור לרדת. כנראה שלפחות צריכים יותר מוסכניקים כגודל הגידול באוכלוסיה. עוד נקודה שכדאי מאוד לקחת בחשבון בעניין הזה היא הרכב האוטונומי. אם באמת יהיו רכבים אוטונומיים במחיר סביר נניח עוד עשר שנים, יכול להיות שהמודל המקובל של אחזקת רכב פרטי ישתנה לחלוטין ורובינו המכריע נשתמש במין שירותי מוניות אוטונומיות. אם זה יקרה, כל הענף של המוסכים ישתנה משמעותית (כי הרכבים יהיו בבעלות חברות בלבד ויטופלו במוסכים גדולים בלבד), ואז יהיה הרבה פחות כיף לעבוד שם. אבל זו תאוריה מוחלטת.

כמה דברים: 1. אתם שוכחים ששוק הרכב היום נמצא במין אנומליה, שבה קונים רבים של רכב חדש מניחים שירידת הערך זהה לירידת הערך שהיתה להם (או לאחרים) לפני 3 שנים. בסבירות גבוהה, ההנחה הזו לא נכונה באופן מצער. אפשר אפילו לראות פה דוגמאות בפורום של אנשים שלא מצליחים להבין למה ההצעות שהם מקבלים בטרייד-אין נמוכות כל כך / אף אחד לא מתקשר כשהם מנסים למכור במשהו שקצת קרוב למחירון. איך אמר פורטיס (נו, בהשאלה): זוהי פקיעתה של הבועה. המימון הזול מאפשר להרבה אנשים לקחת הלוואת בלון. הנחת הבסיס של כל ההלוואות האלו היא שהבלון ימומן ממכירת הרכב בסוף ההלוואה. מה יקרה כשההנחה הזו תתפוצץ? האם אותם אנשים שפתאום יצטרכו להחזיר עוד נניח 20,000 מעבר למחיר הרכב יחזרו לקנות רכב חדש? לא לגמרי בטוח לדעתי. תלוי במצב בארץ ותלוי גם ביכולת של אנשי המכירות לכסות על ההפסדים האלו בעוד הלוואה כזו או אחרת. 2. אחד המאפיינים השונים בין שוקי הרכב האמריקאי ןהאירופאי לישראלי הוא עלות הרכבים החדשים, בטח בהתחשב בשכר החציוני (ואפילו הממוצע). אי אפשר להשוות רכב לטלפון, כי ביחס לטלפון רכב זו הוצאה עצומה, בישראל הרבה יותר מבאירופה (או ארה"ב). זו הסיבה שרכבים נמכרים וימכרו כמשומשים. ושוב, היכולת שפתאום נוצרה להרבה אנשים לקנות רכב חדש מתבססת על הנחה השגויה מסעיף (1) לעיל - זה לא שהם באמת יכולים להרשות לעצמם ירידת ערך של 60٪ בשלוש שנים, הם פשוט לא חושבים שהיא תיקרה. 3. לגבי התחזיות הכלכליות המפוקפקות שלי - בגדול מה ש-sperial אמר, אבל אם נפרט קצת יותר - המשק הישראלי נמצא בצמיחה די מרשימה מאמצע-סוף העשור הקודם. מחירי הדיור קפצו בערך ב-100٪, מכירות הרכבים החדשים כנ"ל, וכל עם ישראל מבלה בחו"ל או במסעדות כל סופ"ש. אם מחפשים את הסיבה לכל זה קשה למצוא נתון כלכלי שיתמוך בה - שום חברה גדולה לא נולדה פה בתקופה הזו, לא נוצרו פה מקומות תעסוקה בתחומים שלא היו קודם, וגם הריבית בריצפה (אני יודע שאני טוחן על הריבית כל הזמן, אבל זו פשוט הסיבה לדעתי). כלומר, כרגע אנחנו אחרי צמיחה די חזקה שנובעת ברובה (לדעתי) מגידול בצריכה הפרטית והנדל"ן. האבטלה לכאורה ברצפה וכנ"ל הריבית. כדי להמשיך לצמוח משהו צריך להשתפר, והמשהו הזה יכול להיות שיעור ההשתתפות בכוח העבודה או הפריון (תפוקה לעובד). מצד שני, כל שינוי אחר יהיה לרעה - הריבית והאבטלה יכולות רק לעלות. מכיון שישראל היא משק מאוד פתוח, גם שינויים גלובליים משפיעים עלינו בצורה משמעותית. וכשטראמפ נמצא בבית הלבן, יש סיכוי לא רע לראות שינויים. בלי להיכנס למי זה טוב ולמי לא, מספיק שהוא יחליט "להחזיר הביתה" חלק מההיי טק שמתבצע פה, ויהיה פה רע. גם הבחירות בגרמניה וצרפת השנה הן סוג של אי ודאות שיכול להתפוצץ לנו בפרצוף בסופו של דבר, ובטח יש עוד כמה. אז לדעתי, אנחנו ממש למעלה על הגל כרגע, ועוד מעט נתחיל בדרך הארוכה למטה. אני רק מקווה שהיא לא תגיע עמוק מדי.

סחטיין על ההשקעה, ושיהיה לך בהצלחה עם התגובות [emoji6]

EliC25, זה קצת מצחיק מה שאתה אומר. למה דווקא 15%? כדי לענות על השאלה הזו צריך לפחות להשוות כמה פיקנטו עלו על הכביש ב-2011 (בנות 6 כיום), כמה ב-2014 (שיהיו בנות 6 ב-2020), כמה גדל כל סגמנט המיני בשנים האלו (כי מי שיקנה פיקנטו משומשת ב-2020 אולי יעדיף רכב מיני אחר), מה הביקוש (או לפחות כמה עסקאות היו) לרכבי מיני בכלל ולפיקנטו בפרט השנה, גם חדשות וגם משומשות ולחזות את הביקוש הזה ב-2020. בלי בכלל לחשוב על מה יקרה במדינת ישראל עד וכולל 2020. יכול מאוד להיות שב-2014 נמכרו הרבה יותר פיקנטו חדשות מאשר ב-2011. יכול להיות שבגלל המחיר הנמוך, המימון הנח והקונה הממוצע (שבקושי יכול לשלם את המקדמה) הביקוש לרכבי מיני משומשים הולך ויורד. יכול להיות שיהיה פה כזה משבר נדל"ן עוד שנה שנתיים שאף אחד לא יקנה כלום ב-2020. סתם לזרוק מספר זה נחמד, אבל לא באמת אומר כלום ושום דבר.

על זה אני לא יכול להסכים יותר (פרסום רכב בלי הרכב עצמו. זה אפילו לא חוקי בצורה מסוימת, למיטב ידיעתי הדלה מאוד בתחומים האלו). אבל שוב, היבואן עשה את החישוב שלו, הוא מכיר את המספרים, והוא לא מסכים איתך. מכיוון שאנחנו לא מכירים את המספרים, אין לנו מה לעשות.

הרשה לי לתקן אותך: חלק תומך בדעה שלך שיבואן שרוצה לתמוך במותגים שלו צריך להתאבד על מחיר מחירון בטרייד-אין בכל מחיר, אולי בעתיד הוא ירוויח מזה כסף. ואף אחד מהחלק הזה לא מכיר בכלל את ההעלויות של היבואן (הספציפי הזה). והחלק השני שטוען שהיבואן כנראה עושה חישוב כלכלי קר, ולדעתו לשלם מחירון בטרייד-אין יגרום לו להפסיד כסף, בסה"כ. העובדה שנציג היבואן בפורום לא מגיב, לדעתי, מצביעה על זה שהחלק השני צודק (לגבי זה שהיבואן חושב שהוא יפסיד כסף ממהלך כזה), ושהוא משוכנע שמדובר כאן במאבק אבוד. מכיון שכאמור לאף אחד מאיתנו אין את המספרים של לובינסקי, אני לא רואה לאן הדיון הזה עוד יכול להתפתח. בהצלחה במכירה ביד2! (או לנקמיצ'י, מה שיקרה קודם)

כמובן שאי אפשר לדעת מה יהיה. אבל היי, יש הזדמנות לחפירה, שככה אני אוותר? בגדול, שוק הרכב הישראלי עובר שינוי מהותי בשנים האחרונות. יש כמה גורמים כלכליים מאחורי זה, ביניהם הריבית הנמוכה, המשבר הכלכלי של 2008 שיצר עודף היצע עולמי, השקל החזק, שווי השימוש הלינארי בליסינג התפעולי והמיסוי הירוק. מתנצל בפני כל אלו ששכחתי. קצת על כל הגורמים האלו: השקל החזק ועודף ההיצע העולמי פשוט עוזרים למחירי הרכב לרדת בשקלים. כשהיצרנים יכולים לייצר יותר ממה שהם מוכרים והיבואן יכול לשלם פחות שקלים על כל רכב, יש ליבואנים מרווח לא רע להנחות. המיסוי הירוק ושווי השימוש הלינארי עזרו ליצור שינוי בסוג הרכבים שנמכרים כאן. אם המיסוי הירוק בעצם יצר פה את קטגוריית המיני, שווי השימוש הלינארי אפשר ליבואנים להציע רכבים שלאו דוקא מתומחרים שקל מתחת לתקרת הקבוצה. שניהם ביחד עזרו ליצור פה שוק מגוון יותר, שפונה לצרכנים רבים יותר. הריבית הנמוכה כמובן הגדילה את הביקוש כי היא אפשרה להרבה מאוד רוכשים לקחת מימון על חלק, רוב או כל שווי הרכב בעלויות כמעט לא מורגשות. את התוצאות אנחנו מכירים: מס' הרכבים החדשים שנמכרים עולה כל שנה באחוזים מאוד יפים. הנה מקור מידע מעניין לגבי יבוא רכב, עם נתונים עד תחילת שנות ה-2000 (או אולי אפילו קצת לפני, לא עברתי על הכל). בין 2002 ל-2006 יובאו בין 100-150 אלף כלי רכב כל שנה. הזינוק התחיל ב-2007, וממשיך כל שנה. ב-2016 יובאו בערך 290,000 (לא זוכר מס' מדויק) כלי רכב. קפיצה של יותר מ-100% בעשור (ולא, האוכלוסיה או מס' בעלי רישיון הנהיגה לא עלו ב-100%). פקטור חשוב לא פחות לגבי שוק המשומשות, הוא שהרבה מאוד קונים פוטנציאליים של רכבים משומשים עברו לקנות חדשים. באופן מפתיע משהו, חלק מהם (לא קטן לדעתי, אבל אין לי נתונים) הם דוקא החלשים יותר - כאלו שהסכום שהיה להם ביד (10-30) הספיק מצויין למקדמה, אבל הרבה פחות לרכישת רכב משומש. לדעתי יש ביניהם גם הרבה צעירים שהיה קל יותר לפתות ברכב חדש ובתנאי מימון "נוחים". אם אתה רוצה להבין איזה שינוי מהותי קרה פה אפשר להסתכל על הפרסום בענף הרכב. זה אמנם ממש לא מדעי, אבל למיטב זכרוני בערך לפני עשור מעט מאוד מודעות הדגישו את נושא המימון. יצא לי לבלות כ-3 חודשים בארה"ב לפני 10 שנים (סוף 2006), ואני זוכר שהזדעזעתי מהפרסום לרכב מהסיבה הפשוטה שהדבר היחיד שדובר עליו היה המימון - רק כמה מקדמה (או בכלל בלי, הכי טוב) ומה התשלום החודשי, אף אחד לא הזכיר בכלל למה הרכב הספציפי שהוא מפרסם עדיף על המתחרים. בישראל 2017 הגענו בדיוק למצב הזה (וממש לא היינו שם לפני 10 שנים). מאחורי כל הגורמים הכלכליים האלו יש גם שינויים התנהגותיים. גם אם כל הגורמים הכלכליים ישתנו, לא בטוח שהשינוי ההתנהגותי של הצרכנים יתהפך מייד בחזרה. כדוגמא אפשר להסתכל על הליסינג התפעולי, שהיה מאוד משתלם כששוי השימוש היה נמוך משמעותית, והפסיק להיות משתלם כששווי השימוש הלינארי נכנס והקפיץ את מחיר העסקה החודשי. באופן לא מפתיע, הרבה עובדים שבמשך כמעט עשור התרגלו לקבל רכב מהעבודה בלי לדאוג לכלום ושום דבר המשיכו להחזיק רכב ליסינג גם כשהוא נהיה הרבה פחות משתלם עבורם. כמובן שחלק לא קטן לא חידש את חוזה הליסינג שלו, אבל עדיין לא מעט נשארו. אפקט דומה עלול לקרות גם כשיהיה פחות משתלם לקנות רכבים חדשים - חלק מהקונים יחזרו לשוק המשומשות, חלק ימשיכו לרכוש חדשות. ואחרי כל החפירה הזו - אין שום סיכוי לדעת מה יהיה (חוץ מל-EliC25, קטונתי). זה גם תלוי בהמון גורמים אחרים. בוא ננסה לבחון כמה אפשרויות: אם לא יהיה שינוי מהותי בגורמים החיצוניים (ריבית, אבטלה במשק, משכורת ממוצעת, משבר בטחוני / דיפלומטי משמעותי) לדעתי יש סיכוי לראות עוד קצת עליות בשנים הקרובות, מכל אלו שלא קנו עדיין רכב חדש / החליטו שהגיע הזמן להחליף אחרי שנתיים כי עוד מעט הרכב יוצא מאחריות). במקרה כזה לא תהיה למחירי המשומשות שום ברירה, והם ימשיכו וירדו. לנסות לחזות לאן זו שטות מוחלטת, אבל לדעתי תהיה ירידה, והיא תהיה משמעותית. אם מצב המשק ישתפר (כמעט לא סביר בעיני) תהיה עליה חדה עוד יותר במכירות רכבים חדשים מאשר במקרה הקודם. אם מצב המשק יורע קצת (נניח עליית ריבית לא מטורפת, גידול מסוים באבטלה) תהיה עצירה בגידול או אפילו ירידה קלה במכירות רכבים חדשים. במצב כזה מחירי המשומשות אולי ימשיכו קצת לרדת (כי יש הרבה רכבים בצינור), אבל לא בצורה ממש מהותית. אם תהיה פה קטסטרופה (אבטלה מזנקת, סנקציות, משבר נדל"ן או הכל ביחד) כמובן שימכרו פה פחות רכבים חדשים. אבל זו תהיה הבעיה הכי קטנה שלנו. לפחות נוכל להתנחם בזה שערך הרכב שלנו יורד פחות. אני, אישית, בתחושת בטן חושב שאנחנו בדרך המהירה (שנתיים-שלוש במקרה הטוב) ל-4, עם אופציה ל-3. מצד שני, אופטימיות אף פעם לא היתה הצד החזק שלי. וכמו שכבר אמרתי - אני בטח לא יודע.

לא. ממש לא. מצטער על הנחרצות, אבל לא (לעניות דעתי). רכב כזה, בסיכוי סביר, יהפוך למשאבת כסף. הוא יתקלקל, יתקע וגם ח"ח במקרה תאונה יהיה הרבה פחות בטוח. מה ילמד מזה פות"ש? שלא כדאי לקנות רכב מאוד ישן? הנה, חסכנו לו את השיעור הזה. ב-35 אפשר לקנות רכב בן 5-6, שלא יהיה 100٪ אמין אבל הרבה יותר אמין מרכב ב-5. רכב שאפשר יהיה לחיות איתו בצורה סבירה. שיהיה הרבה יותר בטוח, מאובזר ואמין. לא צריך להיות מוסכניק עם 20 שנות ניסיון - מחפשים מוכר פרטי, עם ק"מ סביר, תעוד מלא על טיפולים במוסך מורשה יבואן או מתמחה, ובודקים את הרכב. יש גם את הפורום לעזרה בכל השלבים האלה.

השתמע שכן. יכול להיות שלא הבנתי את האירוניה.

מה? אתה מציע למישהו שיש לו נניח 35, שיכולים בכיף להספיק לרכב סביר שיראה אמינות סבירה לקנות גרוטאה מתקלקלת, לא בטוחה ולא מאובזרת בכמה אלפים כדי ללמוד? מה הוא עשה רע? בתקציב כזה אפשר למצוא מאזדה 2, יונדאי i20 או פורד פיאסטה (רק עם מנוע 1.4, ח"ח לא ה-1.6 עם הגיר הרובוטי) מתחילת העשור הנוכחי. כולן יהיו סבירות, אם כי לא ממש יענו לרצונות של פות"ש (כח וחיסכון). אם אני קורא נכון בין השורות זו תהיה התחלה טובה, כשיהיה יותר כסף תמיד אפשר לשדרג. מהאיביזה הייתי נמנע בגלל הגיר, אם הייתי מחפש אחזקה סבירה.

אבל אתה מקרה פרטי. יש גם אנשים עם dsg7 או thp156 שלא מבינים למה כולם אומרים שיש בעיות. בממוצע, אימפרזה תהיה הרבה יותר אמינה מהוולוו הנ"ל. הרבה פחות מוצלחת כרכב, אבל כנראה יותר מתאימה לצרכים של מי שמבקש.

אותו סוד של ה-b4, מי שמחפש רכב ב-30 לרוב מחפש רכב חסכוני, לא מפנק. מעט מאוד אנשים מאלו שקונים רכב ב-30 רוצים לשלם צריכת דלק של 1 ל-6-7, תוסיף לזה מוניטין אמינות פחות טוב מיפנית מקבילה, ותקבל ירידת ערך גבוהה. יכול להיות שלסיביק יש שוק חזק כי היא מעוצבת ופונה לקטגוריה מסוימת, בלי שמות.

אימפרזה 2008 תהיה הרבה, הרבה יותר מוצלחת מוולוו קשישה עם טורבו, למי שמוגבל בתקציב האחזקה. נשמע לי שחבר שלך צריך להירשם דחוף לקורס בפרופורציות אם בתקציב שלו הבעיה היא הצבע. אם הרכב תקין ומתאים לצרכיו, לא הייתי חושב על הצבע לשניה, בהבנה שזה רכב (יחסית) נדיר.

למה לך, אם אתה יכול למצוא סיד / i30 סטיישן מאותה שנה, רבע ק"מ שיכנסו לך בתקציב? גם אם זו מרצדס שהחליפו לה גיר ומנוע, אתה לוקח סיכון לא קטן

פות"ש, לדעתי האישית בלבד, כשאתה מפרסם ביד2 המחיר הנכון צריך להתבסס בעיקר על המפרסמים האחרים, פחות על המחירון. המחירון יכול לעזור לך בהתמקחות (גם ככה ירדתי כבר x אחוזים וחבריו לסל הטיעונים), אבל מה הוא משנה אם יש 5 רכבים אחרים דומים לשלך שמבקשים עליהם 20,000 פחות? או להיפך, אם כולם רוצים הרבה יותר ממך, למה לך להתפשר (אם אתה לא לחוץ)? עזוב את ההצמדות למחירון, זה סתם מספר שיגרום לך להרגיש פראייר. תסתכל מה השוק אומר, ולך לפי זה. אתה לא קובע את השוק, רק משתתף בו.

חתיכת שינוי כיוון, מיאריס לקאמרי תוך יום. אם הבעיה עם סופר מיני היא רק כח, והתקציב כבר עלה ל-60, הייתי חושב גם על 208 טורבו. הן עדיין חדשות ודי נדירות ביד2, אבל למשל זו: http://yad2.co.il/s/c/7jkfws יכולה להתאים (כבר במודעה מצויינת גמישות). היא תפתור לך מצוין את בעיית הכח, ותהיה הרבה יותר הגיונית מקאמרי. גם הקליאו המטורבתת יכולה להיות פיתרון לא רע לבעיה, וגם תיכנס לתקציב.

אני לא באמת רואה איך מישהו משווה ברצינות סדרה 5 ואימפלה. הן לא רחוקות בגודל, אבל הן ממש לא שייכות לאותה קטגוריה ולא מתומחרות אחת מול השנייה. לא חושב שיש פה VFM עדיף - מי שמחפש אימפלה לא יעריך את ההבדל בתמורה שתיתן הבמוו, ומי שמחפש את הבמוו לא יעריך את החיסכון בתקציב של האימפלה. לגבי ניהוג - לא נראה לי שזה רלוונטי לפות"ש, והאמת שאם זה קריטריון כזה מהותי למישהו הוא כנראה לא מסתכל על המכונית הנכונות. גם לא ממש הבנתי מה הקשר בין הקאדי לשברולט, פרט לזה ששתיהן מיוצרות ע"י אותה חברה. גם לנצ'יה דלתא וג'ולייטה תלתן מיוצרות ע"י אותה חברה, משתמשות ברכיבים דומים עד זהים ומתנהגות בצורה שונה.