pooh-bear

תיקון קל - היתה. המוכר קצת התייאש. בינתיים. וד"א, אם כבר מתייחסים לרכב הספציפי הזה - יש לו כמה בעיות, העובדה שהוא צרפתי היא כנראה הקטנה שבהן. לדעתי, הנדירות של המנוע הספציפי הזה בארץ תהווה בעיה (שניתן להתגבר עליה באמצעות תמחור מוצלח) גם לחובבי המותג השרופים ביותר. את השאר כבר פירטתי פעם, אין טעם לחזור על זה שוב. מצד שני, יש לו גם כמה יתרונות לא קטנים. ואגב דייהו לאנוס - יצא לי לנהוג קצת על אחת כזו חדשה, אי שם בתחילת העשור הקודם. לא יודע לגבי אמינות (לא היתה שלי), אבל נתנה פייט לא רע לתואר "הרכב המודרני הכי גרוע שיצא לי לנהוג עליו" (בהנחה שפורד קורטינה 1300 סמ"ק לא עונה בשום צורה להגדרה של "מודרני", או אפילו "רכב"). כל כך שמחתי לחזור ל-ZX הישנה, הידנית, והמאוד לא מאובזרת שלי. אבל אפילו הם השתפרו עם הזמן (אני מתכוון לדייהו, לא לסיטרואן, כן?) אפילו בתור אוהד די שרוף של PSA, אי אפשר להגיד (ולא חושב שמישהו פה טען) שלא היו להם כמה פאשלות. כנראה שיותר מליצרן היפני הממוצע. האחרונה שבהן (thp156) עדיין נוסעת על הכבישים פה. וכאן איכות התחזוקה אמנם יכולה מאוד להשפיע, אבל לא מעלימה את הבעיות. וכדאי להיות מודע למצב ולקנות (או לא) בהתאם. אם נחזור לנושא השרשור - לא נראה לי שמישהו פה המליץ על רכב עם מנוע כזה ברצינות, אפילו די להיפך. לגבי ה-AL4, הוא באמת מפגין אמינות סבירה היום, אבל לא ממש נעים לשימוש, לטעמי. לא מדובר בבעיית אמינות אקוטית, ובהתאם לא צריך להמנע ממנו לגמרי, אבל (שוב, לטעמי) הוא כן פוגם בחווית השימוש וזה שיקול שצריך להילקח בחשבון. גם זה, בהתאם לנושא השרשור, לא משהו שמתעלמים ממנו בהמלצות הקניה כאן. אני רוצה להעלות איזו תאוריה, ולהציע שבכל זאת עלולה להיות איזושהיא השפעה למיקום מקבלי ההחלטות / המהנדסים / המעצבים של המותג, וגם לתרבות העסקית בתאגיד ובסביבה. מן הסתם, בתהליך תכנון של רכב יש הרבה מאוד החלטות, אף אחת מהן לא אופטימלית אלא מהווה פשרה בין אפשרויות שונות. יכול להיות שבאופן מודע, בתאגיד מסוים הפשרות נוטות יותר לכיוון האמינות על חשבון ביצועים / צריכת דלק / ווטאבר. זה גם תלוי בשוקי היעד העיקריים. למשל, אם יצרן מוכר רכבים בעיקר באירופה, ושם הגיל הממוצע של הרכבים נמוך יותר, ורוב הרכבים בני 10-12 כבר נגרטים (לא יודע אם זה המצב בשטח, סתם לדוגמא), הוא פחות ידאג לאמינות המכלולים שלו לאחר 15 שנה. מצד שני, יצרן שמייצר למדינות אסיאתיות עשירות פחות (סין, תאילנד, מלזיה, אינדונזיה, לדוגמא) ששם הרכבים זוכים לטיפולים פחות טובים ומוחזקים לשנים ארוכות יותר, כנראה יקבל החלטות תכנוניות שיהיו מוטות יותר לטובת אמינות על חשבון דברים אחרים. גם התרבות העסקית יכולה להשפיע - אם מקבלי ההחלטות והמהנדסים מגיעים מתרבות שבה אמינות ויעילות הן תכונות חשובות, גם המוצרים שלהם יושפעו מכך. מצד שני, מהנדסים ומקבלי החלטות שמגיעים מתרבות אינדיבידואלית ו"נהנתנית" יותר, כנראה ייצרו מוצרים שישקפו את ההעדפות שלהם. לדוגמא - סיטרואן DS היא רכב צרפתי מובהק, קורולה (לפחות הישנות יותר) היא רכב יפני מובהק, ומוסטנג וקורבט הם רכבים אמריקאיים מובהקים. אף אחת מהן כנראה לא היתה מיוצרת (או לפחות מתוכננת) במדינה אחרת. ואחרי כל הקשקוש הזה - במצב הנוכחי, שבו באמת הרבה מאוד רכיבים מגיעים מיצרנים גלובליים, זה כנראה כבר פחות רלוונטי. ובכל מקרה, לעניות דעתי, כדאי לקנות לפי דגם (ורכב) ספציפי, ופחות לפי מותג. גם למותגים עם רכבים גרועים יש יציאות טובות, ולהיפך.

לטעמי 7000 ק"מ בשנה זה ממש מעט. לא רואה איזה הבדל עצום תקבל מרכב שיהיה קצת יותר חסכוני. אי לכך ובהתאם לזאת, ולאור הדרישה לקצת יותר כח ומקום, יש סיכוי שמשפחתית גדולה ("מנהלים") תתאים לך? משהו סולידי כמו מאזדה 6, סובארו B4, או טויוטה אוונסיס? גם הן לא הכי מתאימות ל-5 נוסעים מבוגרים מגודלים, אבל קצת יותר ממשפחתיות סטנדרטיות.

רק מזכיר, למי שממש רוצה לשים קצת כסף בצד בלי קשר לחשבון בנק או מדינה, תמיד יש ביטקוין. אמנם עם בעיה קלה עד חמורה של סיכון (או סטיית תקן, אם תרצו), אבל בינתיים הכיוון הכללי חיובי. לא מניסיון אישי שלי, אבל הביורוקרטיה האמריקאית מגמדת את הישראלית, והרבה פחות גמישה ממנה. לא ממליץ לאף אחד להסתבך איתה באיזה מקרה קצה.

לא חושב שזה עניין של חברה כזו או אחרת, אלא של דגמים (או רכיבים) לא אמינים. הבעיות בגיר של הפוקוס (והפיאסטה) לא משליכות לדעתי על הגיר של המונדיאו, והבעיות ב-thp156 לא משליכות על מנועי הדיזל של PSA. לדעתי, הליין היום של PSA אמין בצורה סבירה. אני לא מכיר את הגיר הרובוטי של ה-108/c1, אז אני לא יכול להביע דעה בנושא. אני גם פחות מכיר את הליין של רנו, ויש לי קצת ספקות (ממה שקראתי בפורום ומשיחה קצרה עם יוסי מגבע, לא מניסיון אישי) לגבי הגיר הרובוטי של המגאן הקליאו והטווינגו, אם כי נראה שהרוב די מרוצים ממנו בינתיים. אני לא באמת יודע לעשות ממוצע לחברות, וגם צריך לזכור שלפעמים בארץ יש מבחר שונה מבמקומות אחרים. לשאלתך, אני לא טוען ש-308 תהיה אמינה יותר מקורולה, לדוגמא. לדעתי ההפרש (בטח כחדשה) יחסית זניח, אבל זה נורא תלוי בכמה כניסה לא מתוכננת למוסך נראית לך קטסטרופה, וגם בזמינות של מוסכים טובים באזור מגוריך. אבל זו דעתי האישית.

זה נכון בכל תחום - ככל שאתה מבין (ומתעניין) פחות, יהיה עדיף עבורך לקנות מוצר "בטוח" יותר, גם אם הוא (לכאורה) נותן קצת פחות, או עולה קצת יותר. די בצדק, באופן חלקי לפחות. לדעתי, עד שנות ה-70 ואפילו ה-80 רכבים צרפתיים לא היו אמינים משמעותית פחות מאחרים, אם בכלל (למשל, 404, 504 ואפילו 205). ב-87-88 ה-BX הפכה למלכת המכירות בארץ, ועשתה נזק תדמיתי אין סופי כמעט לסיטרואן בפרט ולצרפתיות בכלל. אחריה הגיע ה-AL4 המשוקץ, שלפחות בשנים הראשונות שלו לא היה אמין בשום צורה שהיא, והוחלף ברכבים רבים עם עשרות אלפי ק"מ בלבד, באחריות. כדי שגם העשור הנוכחי לא ישאר נטול בעיות, המציאו את הthp156. דוקא לגבי בעיות חשמל, היו לי כמה צרפתיות משנות ה-90 שהיו ידועות לשמצה בתחום (306, zx, קסרה, קסנטיה), ולאף אחת מהן לא היו בעיות חשמל מהותיות. מה שלא אומר שלא היו כאלו שזה כן קרה להם. אני אישית פחות מכיר. וכל זה כמובן לא אומר ש-208 או קליאו יהיו לא אמינות היום. אבל תדמית שלילית שנוצרה קשה מאוד לתקן. אבן שזרק טיפש אחד לבאר וכו'.

לא רלוונטי כרגע.

חשוב גם רישיון נהיגה. בלי זה לא יתנו לך לנהוג. מניסיון!

לא נראה לי שיש לזה תשובה טובה. זה מאוד תלוי בהעדפות האישיות שלכם. יש כאלו שיעדיפו דירה גדולה יותר, כי הם נמצאים הרבה בבית / יש להם המון דברים / מתכננים שני ילדים עוד שלוש שנים (או בהריון עם תאומים) ולא רוצים לעבור. יש כאלו שיעדיפו דירת גן בכל מחיר. יש כאלו שיעדיפו לגור במקום ספציפי כי הם מאוד אוהבים אותו / קרוב לים / להורים / לעבודה (חוסך חצי שעה פקקים כל יום לכל כיוון). יש כאלו שיעדיפו שכונות חדשות, כי יש פוטנציאל וכל התשתיות חדשות. יש כאלו שיעדיפו שכונות ותיקות כי אין הפתעות ואתה לא גר באתר בניה / צריך לשמוע תירוצים מהעיריה למה הגן יהיה מוכן רק כשהילדים שלך יהיו בביה"ס / למה יש כל יום שעה פקק לצאת מהשכונה כי יש רק יציאה אחת דרך כיכר (ע"ע קרית השרון בהתחלה). כל אחד והשיקולים שלו. להרגשתי - חריש זה קצת הימור, הוא עשוי להשתלם ועלול גם לא. אם אתה לא חובב הימורים חדרה זו אופציה ברורה יותר כרגע. לגבי גודל מול מחיר מול שכונה - אני בטח לא מכיר את חדרה מספיק כדי לענות, זה עניין של העדפה אישית.

דיסקליימר קצר: אין לי באמת ניסיון ממשי ברכב אוטונומי. האמור לעיל מהווה סוג של ספקולציה (educated guess, אם תרצה). רכב אוטונומי זה תחום עצום, שמשלב המון דברים. רק בענייני תוכנה צריך להתמודד עם ראיה ממוחשבת, מיפוי, תקשורת, שמירה של כל הנתונים האלו וניתוח תקלות. כל תחום יהיה שונה לגמרי ויחייב ידע שונה. אם התכוונת לעניין הראיה הממוחשבת, לעניות דעתי כדי להיות בשפיץ של התחום ולפתח את האלגוריתמיקה עצמה יש צורך בדוקטורט ספציפי בתחום, כלומר סד"ג של לפחות 10 שנים באוניברסיטה. אני מניח שיש עוד מגוון תפקידים מסביב (בתחום הזה), שכנראה יחייבו תואר במדמ"ח או הנדסת תוכנה. לגבי שאר התחומים אני גם מניח שתואר זהה יוכל לעזור לך למצוא עבודה. כמובן שיש הרבה אספקטים לא תוכנתיים ברכבים אוטונומיים, החל מתכנון החיישנים עצמם (פיסיקה? הנדסת חשמל? חומרים? אין לי מושג) וכלה במכניקה, שאולי תהיה שונה מעט. אפשר לחשוב גם על תחומים משלימים, כמו מערכות לניהול רכבים אוטונומיים (לצי מוניות אוטונומיות, למשל), כל ענייני הטעינה אם בסוף חלק משמעותי מהם יהיו חשמליים, ובטח עוד הרבה ששכחתי. בקיצור, רכב אוטונומי זה אחלה, אבל לא הייתי מתכנן את הקריירה שלי ל30-40 השנים הבאות כתלות בזה. בסוף זה עשוי לא להצליח. הייתי הולך ללמוד מדמ"ח או הנדסת תוכנה אם זה מעניין אותי (בדגש על מדמ"ח אם אלגוריתמיקה מתקדמת זה הכיוון). לגבי הנדסת מכונות - אין לי שמץ.

א. תרצה לשתף? אני שואל ברצינות. תמיד טוב לשמוע עוד דעות, גם אם הן שליליות. ב. דוקא בתור משומשות צרפתיות הן אחלה עסקה - כי הרבה מהערך שלהן כבר ירד. אני חושב שיש פה לא מעט המלצות על קליאו דור 3 ידנית, למשל, כרכב לתפרן המתחיל (חלקן באשמתי, מודה). גם ה-208 לא איבדה מחינה עם הזמן. יש לזה הרבה הסברים, רובם מתחום הפסיכולוגיה. למשל, אם יש לך צרפתיה והתפוצץ לך הרדיאטור, מיד יצא לך איזה "מרד!" עסיסי ורצף חרטות על הבחירה השגויה שעשית (או הרבה שמחה לאיד אם זה רכב של מישהו אחר). אם זה יקרה באיזו מאזדה, זה מיד יוגדר כ"בלאי סביר". הסבר אחר הוא שהרוב המוחלט של האנשים לא מתעניינים בכלל ברכב עצמו, ומבחינתם מדובר באמצעי להגיע מא' ל-ב' בלבד, ולכן אין שום "added value" עבורם ברכב שונה מהעדר (בהנחה שהוא אמין באופן סביר). ואולי גם כולם פה טועים. זו גם אופציה, כמובן. תחום הרכב הוא לא היחידי שיש בו אנומליות. אפשר לשאול לגבי נדל"ן (אבל אני לא נכנס לפינה הזו יותר), או למשל למה כל כך הרבה אנשים בוחרים אמונה דתית מגבילה, חונקת, שלא מאפשרת להם אפילו להדליק אור בשבת (שלא לדבר על לנהוג...) או להסתובב בלי מעיל שחור וכובע בחום המטורף של אוגוסט במזרח התיכון, ושגם לא מסתדרת עם הידע המדעי הנוכחי, כשמהצד השני מחכה להם מפלצת הספגטי, ומבטיחה להם כל מה שהם רוצים בלי כל השטויות האלו. ובכל זאת, משום מה, המפלצת לא תופסת. לך תבין.

508 הגיעה לארץ למיטב ידיעתי רק עם המנוע הנ"ל. באירופה יש לה כמובן גם גרסאות דיזל, לא חושב שהן הגיעו לפה. אם כן, מדובר כנראה באקזמפלרים בודדים (מאוד).

כן. מ-2015 זו הגרסה החדשה, עם 165 כ"ס. אמורה להיות אמינה יותר.

אני רק שאלה (או שתיים, בעצם): אם בטיחות כל כך חשובה, למה דוקא רכב מיני או סופר מיני? למה לא משהו קצת יותר גדול, קצת משומש ובאותו תקציב? אני לא מבין הרבה בבטיחות, אבל להבנתי הצנועה ברכב מיני יש מעט מאוד אזורי קריסה / ספיגה מאחורה, לדוגמא. ובאופן כללי גם עוד קצת מסה לא מזיקה. ולשאלה השניה: איך אתה מגדיר בטיחות? רכב עם ציון ריסוק טוב? בקרות אקטיביות? אולי טיפה כח, שיאפשר לך לסיים עקיפה בקלות? יש כל מיני קריטריונים, לא כולם תמיד נפגשים באותו רכב.

עוצמה גרמנית במיטבה: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=622264 לשאלתך, כנראה שיונדאי גטס. לא עוצמה גרמנית, לא הכי חסכוני בעולם, אבל פשוט, אמין יחסית ויעשה את העבודה. לא GLF, אם אפשר (בשביל הבטיחות). למיטב זכרוני, לאבאו ציון ריסוק ביזיוני. מוזמן לחפש ב-euroncap. אם תגדיר תקציב, אולי יפתחו עוד אופציות מעניינות. בתקציב של 20 למשל כבר אפשר לדבר על קליאו דור 3, שתהיה חדשה ואמינה יותר, וגם הרבה יותר בטיחותית.

הוא בטח ידע להגיד: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=616764 נראה לי שהבגאז' מעט צפוף, אבל אולי יתאים. הדיזל למיטב ידיעתי אמין וחסכוני, הבנזין לא הגיע לארץ באף רכב אחר אז יש פחות מידע לגביו. אני לא מכיר.

אולי פיג'ו 2008 ידנית תוכל להתאים, אם כי אני לא 100٪ משוכנע שהיא מאוד מתאימה לעגלת תאומים. צריך לבדוק. יש גם סוזוקי קרוסאובר ידנית או ניסאן קשקאי ידנית, שאני קצת פחות מכיר, אבל לדעתי יכולות גם להתאים. מזל טוב, דרך אגב!

וואו, לוקי, איזו אמבה התיישבה עליך?[emoji1] כל אחד וגישתו, כמובן, אבל אם יש לקח חשוב ללמוד בהודו זה שהאיסטנסטיות המערבית היא מעט מוגזמת. אני אישית, וגם הרבה מטיילים אחרים שפגשתי (אחרי תקופת הסתגלות מנטלית מתאימה), אכלתי במספיק מקומות מזעזעים, כולל בתחנה המרכזית באגרה (הכי נמוך שהגעתי, אני חושב, וראנאסי היה הארדקור מדי בשבילי). חטפתי קשה פעם אחת כשלא הקשבתי לחוק התחלופה באיזה חור בנפאל שלא היה בו כלום (איזו שמורה מחוץ לעונה). וגם זה, אחרי האבחנה הרפואית הנכונה והטיפול המתאים, עובר תוך כמה ימים. זה ממש לא חובה אבל זה קצת לפספס את כל הכיף, להגיע עד להודו ולא להתנסות. במסגרת נסיעת עסקים כדאי באמת להיזהר יותר, אבל לא צריך להשתגע.

אז אולי זו ההבנה הלקויה שלי. אם כן אני מתנצל. כשאני אומר הצמדה, אני מתכוון אחד לאחד (כמובן, בעולם האמתי יש עלויות אז זה אף פעם לא בדיוק). אם הצמדה עבורך היא גם אחד לארבע אז כן, זו הצמדה. כשאתה קונה קרן אינדקס, אתה יודע טוב מאוד אם קנית קרן שצמודה לנכס הבסיס 1:1 או 1:3. אלה מוצרים פיננסיים שונים לגמרי, עם סיכון שונה. כל עוד כולם מבינים את זה (ואת ההשלכות הדי משמעותיות בדיוק הטרמינולוגי הזה) הכל טוב. להרגשתי, זה לא המצב.

שכלתנית זה רע? אתה מתעלם מהמינוף. זו הצמדה פי רמת המינוף, וזה הבדל משמעותי. זכותך להתעלם ממנו, אבל זה לא יגרום לו להעלם. אני בטוח שאתה אישית מבין, אבל אם יש מישהו שלא - אם מינפת פי 4, תפסיד ותרוויח פי 4 מעליית/ירידת הנכס. אם אתה מבין את הסיכון, ומוכן לקחת אותו, סבבה. אני באופן אישי מפחד, כי אני לא חושב שירידה של 10-20٪ בפריפריה היא לא סבירה. אני לא אומר שהיא בוודאות תקרה בקרוב, אבל היא עלולה לקרות. זהו, פעם אחרונה שאני אומר את זה. ואני אשמח לדעת לאילו אי-אמיתות אתה מתכוון, ברצינות.

לא. מצטער, אבל ממש ממש לא. זו אמנם אמירה קליטה והגיונית לכאורה, שממש נאמרת על הדרך, בעוד שלל עיצות, אבל היא ממש לא נכונה, כלכלית. קצת נמאס לי להיות הנודניק שחוזר על זה שוב ושוב, האמת. זה בערך כמו להמליץ למישהו שרוצה להיות צמוד ל-s&p500 למנף את עצמו פי 4, ואז ללכת ולקנות מניה אחת, לא ממש סחירה, בכל הסכום. שניהם לא הגיוניים באותה מידה. זה שאין SPY למחירי הדיור לא אומר שצריך להתאבד על זה. צאו ממנטליות הבועה. השקעה בנדל"ן היא לא השקעה חסרת סיכון. השקעה ממונפת בנדל"ן יכולה להתברר כגרועה מאוד. בטח אם היא בפריפריה (קרית גת/מלאכי הן פריפריה). סיכון הוא חלק מהותי בהשקעה. חייבים להבין ולכמת אותו בכל השקעה, בטח באחת חשובה כזו.

או סתם אחד שלא עובר אחרי יומיים שלושה, גם בלי חום וכאבים. אופייני לטפילים (בלווית תופעות לוואי נוספות, שחורגות מגבול ה-TMI הסביר)

למה? בדרך אל / מהעבודה אף נהג אדיוט לא יכול לעשות לו טל שביט? זו שאלה מאוד אישית, בלי תשובה טובה. אני ויתרתי, גם כלכלית אבל בעיקר בגלל הסיכון. וגם כי אין זמן.

לא יודע, לא מכיר חיידקים ספציפיים. מניסיוני, ואני לא מישהו עם קיבה חזקה במיוחד, הסיכוי לחטוף משהו הוא לא כזה גבוה ששווה בגללו לאכול רק במלון או משהו כזה. פעם אחת חטפתי ג'יארדיה, דוקא בנפאל. ודוקא בנסיעה של 24 שעות. באוטובוס מקומי. מבאס, מעצבן (וגם די מגעיל, האמת). הלכתי לרופא, לקחתי טינידזול (דור קודם למטרונידזול, למיטב הבנתי), וזה עבר.

לגבי חיסונים - רצוי להתייעץ עם רופא במרפאת מטיילים. יכול להיות שלביקור של כמה ימים במקום מסודר לא צריך הרבה חיסונים, או בכלל. כנ"ל לגבי תרופות למלריה. זה עניין של ניהול סיכונים. לגבי אוכל - כדאי להיזהר. בייחוד ממים. לשתות רק מבקבוקים חתומים. גם במלון או במשרד מסודר לא כדאי לשתות מהברז. עם עניין האוכל אני מסכים באופן עקרוני, אבל לא צריך להיות בהיסטריה. גם במסעדות מקומיות, גם ברחוב, אם התחלופה גבוהה אז סיכוי גבוה שהאוכל טרי, ולא תחטוף ממנו כלום. אבל תמיד אפשר ליפול, גם במקומות מסודרים ונקיים לכאורה. זה חלק מהעסק. מומלץ להיזהר בעיקר בבשר ודברים קפואים (גלידות למשל), ואפילו להמנע אם אפשר. אם אתה לא אוכל חריף, אתה בבעיה. כשהודי אומר "לא חריף" הוא מתכוון לדי חריף במונחים ישראליים. מומלץ להיזהר. מצד שני, אוכל מאוד טעים, לפחות לטעמי. לגבי אנטיביוטיקה, ספציפית לבעיות עיכול - למיטב זכרוני יש שני סוגים רלוונטיים, מטרונידזול וציפרופלוקסצין. הראשון לטפילים (אמבות, ג'יארדיה), השני לחיידקים. זה קיים ונפוץ גם פה וגם שם. לנסיעת עסקים של ארבעה ימים לא הייתי טורח לקנות מראש, תמורת כסף יש אפילו שירותי רפואה סבירים בהודו (לפחות בערים הגדולות), והסיכוי שתחטוף משהו רציני אם אתה נזהר די נמוך. בכל מקרה, רצוי כמובן להתייעץ עם רופא שמבין בזה גם לפני וגם שם, אם ח"ח יקרה משהו. להרבה אנשים יש "תקופת הסתגלות" שנעה בין כמה ימים לכמה שבועות אחרי הנחיתה הראשונה בהודו, שבמהלכה מאבדים תיאבון ורצון לחיות באופן כללי. אם מתמידים עד שזה עובר מגלים מקום מדהים, אבל אל תתפלא אם אחרי יומיים לא לגמרי תבין איך אתה שורד שם עוד יומיים. בסוף זה עובר (או שאתה חוזר לארץ). לגבי התנועה בכלל ונהיגה עצמאית בפרט - מסכים עם כל מילה. אפילו לא בצחוק. זה עולם אחר לגמרי. אפילו חציה של כביש יכולה להיות מאתגרת. אחרי הנסיעה הראשונה במקום עמוס יש כאלו שנוטים לברך הגומל. אבל גם לזה מתרגלים. עוד עובדה מעניינת על הודו - היא למעשה מורכבת ממדינות (קצת כמו ארה"ב) שבהן מדברים שפות שונות. לא מאוד נדיר ששני הודים ידברו ביניהם באנגלית, פשוט כי זו השפה המשותפת היחידה לשניהם. אל תתפלא אם זה יקרה. תהנה!

די, בחיאת, היינו בדיון הזה רק לפני כמה חודשים, עם אותם משתתפים. חתיכת דז'ה וו: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=419670 יש לקרוא מהסוף להתחלה.