pooh-bear

יש רק דבר אחד בטוח בחיים. שום דבר אחר לא בטוח, בלי קשר לנדל"ן בכלל.

לצערי אני לא יודע לענות על השאלה המקורית, אבל זה לדעתי לא נכון. אם מרואיין ממוצע עובר שני רעיונות מקצועיים בני שעה עד שעתיים שבכל אחד מהם משתתפים שני מראיינים (שזמנם כנראה די חשוב לארגון), אתה יכול להגיע לכמעט יום עבודה (8 שעות) לכל מרואיין. זה ממש לא מעט, לא למראיינים ולא לארגון. לרוב לכל תפקיד מראיינים די הרבה מועמדים (מעל 10), ובמצטבר זה נזק די רציני לארגון. אף אחד לא אוהב לבזבז את הזמן שלו לחינם, אם מישהו מוזמן לראיון אז לפחות לפי נתוני הפתיחה שלו הוא אמור להתאים לתפקיד. אמ;לק: לא מזמנים אנשים לראיונות סתם בשביל הכיף.

לא ממש ברור לי מה היתרון ברכב נדיר, אבל לכאורה (אני לא מכיר אישית) רנו לטיטיוד תענה לך יחסית לא רע על הדרישות. לחובתה גיר ומנוע שלא קיימים בדגמים אחרים בארץ, מה שאומר מחסור פוטנציאלי בחלקים ובידע. אבל ביקשת נדיר, זה חלק מהעניין. בנוסף המנוע הוא טורבו דיזל, אם זה לא מפריע. המחיר כנראה יהיה מתחת לתקציב משמעותית (אפילו שמדובר ברכבים יחסית חדשים), שזה גם יתרון מסוים.

דבר ראשון, מוזמן להסתכל בשרשור התחזוקה של ה-c5 שלי (2007). השתדלתי לפרט כמה שאפשר. מוזמן לשאול אם יש משהו לא ברור. לא ציינת מה הדרישות. ה-c5 (לדעתי) משמעותית נעימה יותר מהשאר (נוחה יותר, מרווחת יותר, מאובזרת יותר, שקטה יותר) אבל צריכת הדלק שלה קצת גבוהה יותר, היא יותר קשה לתמרון בעיר והיא יותר חד-מימדית, כלומר יותר מענישה על כל סגנון נהיגה שהוא לא רגוע וזורם. משתי האחרות הייתי אישית בוחר ב-c4, כי היא קצת מודרנית יותר, חדשה יותר (עד 2011), לטעמי יפה יותר ויש ממנה מבחר עצום, מה שמוריד עוד יותר את המחיר הנמוך שלה מלכתחילה. אבל גם ה-307 בסדר, בטח בגרסאות המאובזרות. לגבי הגיר - הוא לא מציאה. את זה אתה כנראה כבר יודע. יש לו רק 4 הילוכים (אז שיוט נעשה בסל"ד גבוה יחסית), הוא נוטה לבעוט מדי פעם, בייחוד בהורדת הילוך, והוא לא שיא האמינות. יש כאלו שמציינים לטובה את התחכום שלו, כנראה שהם גרים באזור הררי יותר ממני ששם זה יותר בא לידי ביטוי (בלימת מנוע בירידות, המנעות מהעלאת הילוך בעליות). לגבי האמינות שלו - יש את עניין החלפת השסתומים שכנראה כבר בוצע ברוב (אם לא כל) הרכבים מהשנתונים האלו, ורצוי (אם אפשר) לבחור רכב שהחליפו בו שמן גיר מדי פעם (לא זוכר את התדירות המקס' בוודאות, משהו כמו 60,000 ק"מ). מעבר לזה, זה קצת עניין של מזל. יש כאלו שהגיעו ל-300,000 ק"מ, ויש כאלו ששיפצו בין 100,000 ל-200,000 ק"מ. בסוף זה אמנם תיקון לא זול, אבל ברכב מתוחזק שלא נסע המון (או לפחות לא המון בעיר) זה לאו דוקא יפול במשמרת שלך. יש מספיק דברים אחרים שיתקלקלו, לא הייתי פוסל בגלל זה. לדעתי הכי חשוב זה לקנות רכב מתוחזק. אחרי זה צריך קצת קארמה טובה - ברכבים בגיל כזה דברים מתחילים להתקלקל. הייתי מציע לך לקחת לבדיקה באחד המוסכים המומלצים פה (גבע, אורן, שאפט) לפני קניה, ולא להתפשר על רכב בלי היסטוריית טיפולים מלאה. גם ככה יש היצע עצום, ומעט מאוד ביקוש. מה שאתה לא עושה - אל תקנה c4 עם המנוע החדש (1.6 טורבו, 140 או 156 כ"ס). מנוע מאוד בעייתי, בטח בגיל כזה. ודבר אחרון - מבחינת ירידת ערך - יש סיכוי לא רע שאתה תהיה הבעלים האחרון של הרכב. קח את זה בחשבון. בהצלחה!

אני מניח שאתה יודע, אבל ברור לך שמדובר בחתיכת הרפתקה, כן? מדובר ברכב מאוד (מאוד) נדיר בארץ. ברמה של עשרות יחידות במקרה הטוב. המנוע והגיר נפוצים הרבה יותר, אבל כל שאר החלקים עלולים להיות מאוד שונים, ויצטרכו להגיע חדשים מהיבואן, בהנחה שבכלל יהיה במלאי. זול זה לא יהיה. תוסיף לזה מנוע בעייתי, שמצריך גם תחזוקה מאוד קפדנית וגם לא מעט מזל, ואתה מקבל משהו מאוד שונה מקיה ריו. לא שזה רע, זה פשוט רכב שמצריך תחזוקה קפדנית, סבלנות ובמקרה הרע כיס די עמוק. וזה לפני שדיברנו על השוק שלו ועל ירידת הערך הצפויה. בתמורה מקבלים רכב מאוד ייחודי. אם זה מדבר אליך, זו יכולה להיות אחלה עסקה. אם לא, זו יכולה להיות נפילה לא קטנה.

טוב, להחליף מנוע זה כבר קצת פחות סביר... ידוע לך מה היתה הבעיה?

תודה על הסיכום. תוכל לפרט בבקשה מה היה בשני הטיפולים? נשמע קצת יקר בשביל שמן ופילטרים, אני מניח שזה לא היה רק זה. סה"כ נשמע ממש ממש סביר בשביל התמורה. בטח אם לא היו בלת"מים.

למיטב זכרוני, במנוע הזה נדרשת החלפת רצועה כל 3 שנים (או לא זוכר כמה ק"מ). אבל יכול להיות שאני טועה. זה יהיה מאוד (מאוד) מוזר אם טיפלת במורשה ולא החליפו לך טיימינג עד היום. אם זה המקרה, יש לך קייס רציני מאוד (אלא אם כמובן אתה, או מי מהבעלים הקודמים התנגד להחליף). אתה בטוח שלא הוחלף טיימינג בכלל עד היום?

אני יכול לנסות. אני לא יודע כמה עלה לך הרכב, אבל סביב ה-100,000₪ לסופר מיני מאובזרת נשמע לי פחות או יותר הכיוון, לפחות היום. אלא אם אני ממש לא בכיוון, ובהנחה שאת מבקשת 45,000₪, את בעצם מגלמת לעצמך ירידת ערך של 55٪, בהנחה שאכן תמכרי במחיר הזה. זה מספר שמתאים היום לרכב בן 3-5 (תלוי יצרן, דגם וקבוצה), לא לרכב בן 6.5. אבל אני באמת חושב שיש לך בעיית חשיפה, כמו שכבר אמרתי - מי שמחפש רכב דומה לא מוכן או יכול לשלם סכום כזה, ומי שיכול לשלם סכום כזה לא מחפש רכב כזה. מה שאומר שגם אם קיים מישהו שיהיה מוכן לשלם את המחיר הזה (או קרוב) הוא בכלל לא נחשף למודעה ביד2. לא שזה אומר שאני יודע איך פותרים את הבעיה הזו.

רק עוד נקודה קטנה למחשבה - מי שמחפש i20 מ-2010 כנראה לא יכול, או לא רוצה לשלם 45,000₪. מצד שני, מי שרוצה לקנות רכב ב-45,000₪, כנראה לא מחפש i20 מ-2010. ככה שיכול להיות שהחשיפה פה פשוט בעייתית, כלומר, גם מיעוט הרוכשים הפוטנציאליים לא רואה את המודעה ביד 2 כי הוא מסנן לפי שנים.

זה קצת מצער, אבל זה כנראה הזמן לרגע של מציאות. במילה אחת: מחיר. יש פה בפורום שני רכבים להשוואה מיידית: לנסר מ-2011 ופונטו ידנית מולטי אייר (אני חושב שמ-2010, לא מצאתי במודעה, זכור לי מיד2). לשניהם ק"מ נמוך משמעותית, שניהם מידיים פרטיות (שניה אאל"ט) ועל שניהם מבקשים פחות (על הפונטו משמעותית פחות). הם לא באמת חלופה מדויקת, אבל בכל זאת, זה קצת ממחיש את בעיית המחיר. בכל זאת, i20 זו סופר מיני מאוד סבירה אבל לא מצטיינת בכלום, שעוד מעט תהיה בת 7. יש כנראה מספיק אפשרויות עדיפות במחיר הזה, והעובדה שלא מתקשרים די ממחישה את זה. אם את רוצה למכור, אין ברירה אלא להתאים את המחיר למציאות, ולבקש כמו רכבים דומים ביד2. זה לא רכב בלי ביקוש בכלל, אבל בגלל ההיצע הדי גבוה יהיה לך מאוד קשה למכור במחיר גבוה משמעותית ממחירי השוק. מה גם שהנתון היחידי שבולט לטובה הוא העובדה שהרכב יד ראשונה (הק"מ לא ממש נמוך), ולטעמי זה נחמד אבל לא משהו שהייתי משלם עליו משמעותית יותר מאשר על רכב יד שניה, אם בכלל. תחשבי גם על ירידת הערך שאת סופגת. אם רכב מקביל עולה בערך 100,000₪ היום, את בעצם מדברת על 55٪ בשש וחצי שנים. לדעתי זה פשוט לא ריאלי.

שוב, תודה על המידע!

וואו, איזה כיף לראות 205 עוברת כזה טיפול. כל הכבוד, גם על ההשקעה וגם על התוצאה! תוכל לפרט איך ואיפה בוצע החידוש לדשבורד? ומאיפה אתה משיג חלקי פנים, נניח מושבים? מצאת מפירוק?

שכחתי גם ליאון 1.8, גם אופציה לא רעה אם מהירות בקו ישר היא פקטור עיקרי, והיא הרבה יותר נפוצה משאר האופציות פה.

פוקוס אקובוסט (אם תמצא) תהיה פיתרון סביר. בקצת יותר תוכל למצוא 208gti. בקצת פחות יש פונטו אבארט, גם היא די נדירה, יש אחת למכירה בפורום כרגע (אם היא טרם נמכרה). אבל אלה רכבים די שונים. מעניין אותך הגודל? מס' דלתות? אבזור? התנהגות? צריכת דלק?

פוקוס דור 3? גיר בעייתי מאוד, לא מומלץ. יש מעט אנשים שיגידו שהוא סביר, אבל זה סיכון מאוד משמעותי, ורכב עם שוק מת לגמרי. לא רחוק מהסיטרואן שהתחלת איתה. בקיצור, לא. למונדיאו יש גם גיר רובוטי, אבל עם מצמד רטוב במקום יבש והרבה פחות בעיות. אל תתפתה לחשוב שמדובר באותו גיר. אני לא מנסה לשכנע אותך לקנות מונדאו, זו קטגוריה שונה לגמרי, רק שלא תשליך מאחת לשניה.

בקצרה, אלו שני רכבים שונים. השירוקו גדולה יותר והיא יותר גולף עם פוזה מאשר רכב ספורט (לא שזה רע, כן?). המנוע שציינת (1.4 160 כ"ס) ידוע כבעייתי במיוחד. הקורסה קטנה יותר (קטגוריה מתחת), קשיחה יותר משמעותית ונחשבת לרכב ספורטיבי יותר (בהשוואה למתחרות הרלוונטיות, לא לפרארי). ככה שבכל מקרה בשירוקו עם המנוע המדובר לא כדאי לגעת, אבל זה לא אומר שהקורסה תענה לצרכיך. יהיה הרבה יותר פשוט אם תגיד מה אתה מחפש.

תודה על הקרדיט, מוערך תמיד, אבל לא אני אמרתי [emoji2] אני רק רמזתי שכדאי לבדוק התאמה של 3 כיסאות בטיחות במושב האחורי ולא רק נפח תא מטען (*שיעול* c4 פיקאסו קצרה *שיעול*), בטח אם חושבים לטווח ארוך ואז ירידת הערך קצת פחות מטרידה.

אף אחת מהן לא קרוזרית מטורפת, אבל בתקציב הזה וביעד צריכת הדלק שהצבת לא הייתי הולך על משהו גדול יותר, בהנחה שאין צורך במקום.

אולי מאזדה 2? אבל היא תהיה פחות חסכונית ופחות מאובזרת. יש גרסה עם 6 כ"א וגרסה עם 2, לא זוכר מי זו מי אז תבדוק. גם פורד פיאסטה (רק ה-1.4, לא ה-1.6 עם הגיר הרובוטי) יכולה להיות אופציה סבירה.

אני מניח שזו מתיחה קצת גדולה מדי של התקציב, אבל אולי בכל זאת: 208 אקטיב, ידנית, הכי ישנה שתמצא. למשל http://yad2.co.il/s/c/jgvt46 אני מניח שאפשר להתמקח על עוד כמה אלפים, ואז אולי זה יהיה סביר. אם לא, אפשר גם לחשוב על פונטו ידנית. שתיהן לא יהיו חזקות, אבל יענו על שאר הדרישות לדעתי. לפונטו יש גרסאות מאוד מאובזרות, וגם ה-208 אקטיב סבירה+ בתחום האבזור. להרגשתי, משפחתית יפנית בתקציב הזה לא תהיה מאובזרת או נוחה יותר, ובטח לא חסכונית יותר (אבל כן אוטומטית יותר).

אני לא מוסכניק, אז קח מה שאני אומר בערבון מוגבל. לדעתי, יש משמעות די גדולה לניסיון קודם. מוסכניק שראה כבר אלפי רכבים דומים ידע לזהות תקלות לפי רעש, ידע איזה חלקים מתבלים ומתי כדאי להחליף אותם (וגם מתי לא), ידע בדיוק מה ואיך לפרק ואיפה יש נקודות רגישות בתהליך, ידע מתי חייבים להחליף מכלול שלם ומתי רק בורג (או חלק קטן אחר בתוכו), ידע איך (או איפה) לשפץ חלקים יקרים מדי להחלפה (כמו גיר למשל), וגם יוכל להשיג חלפים משופצים באיכות סבירה במקום להזמין מהיבואן במחיר מופקע. זה נשמע לי הבדל די גדול, בסה"כ. משהו שיכול להסתכם באלפי שקלים בשנה לרכב שכבר נכנס לתקופה שמדי פעם משהו מתקלקל בו. זה לא אמור למנוע באופן מוחלט רכישה של רכב, אבל זה שיקול למי שמחפש תחזוקה זולה בלי להכנס לבעיות בלתי פתירות.

לדעתי, זה מאוד אישי. יש כאלו שאורזים חצי בית בכל נסיעה של שעתיים, ויש כאלו שלוקחים קצת בגדים להחלפה ובכל השאר מסתדרים עם מה שיש. תחשוב איפה אתם בספקטרום הזה. משהו שלא ציינת הוא האם אפשר להכניס 2 מושבי ילדים ובוסטר במושב האחורי. לא בטוח שאף אחת מהן עונה לדרישה הזו טוב (אם כי גם במקרה הזה זה די תלוי בסוג הכיסאות).

מתנצל מראש אם אני קצת משתלט פה על הדיון. אבל נהיה מעניין. אני דוקא מזדהה קצת עם עכברוני בעניין הזה. בתפקידים מסוימים ובמשכורות מסוימות, לויאליות היא לא מילה גסה. אם בחודש מסוים צריך לעבוד יותר כי יש דד ליין, לא קרה שום אסון. אם צריך לעזור ללקוח ביום שישי בשלוש בלילה, גם לא קרה שום אסון. גם אם צריך לטוס לשבוע למחנה מעצר (סליחה, מפעל ייצור של סמסונג, מי שהיה מבין) כי יש בעיות כאלו ואחרות, השמיים לא נופלים. מצד שני, ברור שעובד לויאלי מצפה גם לתגמול (גם כספי) על הלויאליות הזו, וגם זה נשמע לי סביר. וגם שהעסק יהיה מספיק מתוכנן כדי שזה יהיה משהו יחסית נדיר. אם כל הבלת"מים האלו נהיים קבועים, זו כבר בעיה ניהולית, לא בלת"מים. ואם נחזור לנושא, עובד לויאלי שעושה את כל זה יכול, לדעתי, לצפות שגם המערכת טיפה תתגמש מדי פעם ותשחרר אותו פה ושם מדברים שממש לא בא לו לעשות. לא תמיד, לא מהכל, רק כשזה באמת מבאס. אפילו זה נשמע לי סביר.

תודה על התשובה! למרות שאני פחות מסכים איתה. אני חושב שכרגיל, זה תלוי. יש משימות שמחייבות עבודת צוות הדוקה, נניח כיבוש יעד ע"י מחלקת חי"ר. מובן לגמרי שבמקרה כזה לצוות לא מגובש אין שום סיכוי בעולם להצליח. יש משימות אחרות, נגיד פיתוח תוכנה, שדורשות, לדעתי, יכולת מקצועית גבוהה, אחריות אישית וניהול איכותי הרבה יותר מאשר עבודת צוות. גם עבודת צוות חשובה, אבל לא הייתי מדרג אותה במקום הראשון. יש גם, בסופו של דבר, את עניין ההומוגניות. מחלקת חי"ר שהתגייסה ביחד, עשתה מסלול ביחד ומורכבת מגברים באותו גיל תהיה הרבה יותר הומוגנית מאשר צוות בחברת הייטק שמורכב מגילאים שונים, אמונות דתיות שונות, מצב משפחתי שונה וכו'. יש פה חסם עליון לא מאוד גבוה ליכולת הגיבוש של צוות כזה. תסלח לי, וזה כבר נאמר ע"י מלכישוע, אבל זה מאוד שחור ולבן. בראיה האישית שלי, כל עובד (או אדם) הוא שונה והוא מביא איתו יכולות מסוימות בתחומים מסוימים. לשייך מישהו לבעיה או פיתרון, בלי שום ספקטרום באמצע, זה קצת בעייתי, בלשון המעטה. להרגשתי, אתה נוטה לשייך את כל מי שלא מסכים איתך לצד הבעיה, וחבל (בשבילם ובשבילך).