pooh-bear

גם חברת ליסינג צריכה למכור, המחירון יורד והיא מפסידה על רכבים שיושבים במגרש. מה שלא לגמרי הצלחתי להבין, אם הרכב כל כך מוצלח, עם ק"מ נמוך ובמצב חדש, למה בכלל למכור? אלא אם אתה צריך משהו שהוא לא יכול לתת (7 מקומות, יכולת שטח, ווטאבר). למה לא פשוט להחזיק אותו עוד כמה שנים?

מה הקשר? דוקא על מטוסים קלים יש "טיסת ניסיון", בלי שום בדיקות רפואיות וטפסים, אפילו די בזול. לא כל סיבוב קצר באוטובוס עם מורה זה דיני נפשות (וגם כמה "בדיקות רפואיות" וטפסים לא הופכות את זה ממגה-פיגוע לשיעור רגיל)

סיטרואן c4 דור ראשון (הצורה הישנה), שווקה עד 2011. מנוע 1.6 אטמוספרי רגיל (לא הטורבו). תהיה בטיחותית, מרווחת וזולה (מאוד), אבל עם שוק קשה אם וכאשר תרצה למכור. במחירי הקניה הנוכחיים זה לא נראה לי נורא במיוחד. למשל (אין לי שום היכרות אישית עם הרכב הספציפי): http://yad2.co.il/s/c/fg6ekz/ ולהערכתי יש עוד מה לדבר על המחיר. רק חשוב לשים לב שהרכב מטופל במוסך סביר כל שנה.

ה-MG הזו היא בכלל סינית, החלק האירופאי היחידי בה הוא השם. לא נהגתי, ואני לא מכיר אישית, הדעות במקרה הטוב חלוקות. אני בטוח שלובינסקי ישמחו להזמין אותך לנסיעות מבחן, אם תרצה. אשדוד-חולון נשמע לי כמו פקק אחד גדול, אם אתה לא ממש חובב ידני נראה לי שזה קצת חבל. זה לא בלתי אפשרי, אבל למי שלא בקטע זה יהיה פחות נח. מכיון שבכל זאת מדובר בנסיעה בין-עירונית, גם אם לא נורא ארוכה, אני אישית הייתי מעדיף סופר מיני. אם ידני בכל זאת בא בחשבון, פיג'ו 208 (רצוי בגרסה המאובזרת, אקטיב) נשמעת לי אופציה סבירה בהחלט, בתור משומשת בת שנתיים שלוש. אם לא, הייתי בודק גם את הרנו קליאו החדשה, מאזדה 2, ואולי גם ניסאן מיקרה או מיצובישי ספייסטאר, אם אתה פחות בקטע של נוחות ואיכות, ויותר בקטע של חיסכון ואמינות. גם הונדה ג'אז (קצת יותר ישנה, ובכל זאת) יכולה להיות אופציה מעניינת. ואם בכל זאת אתה מעדיף מיני, נראה לי שיונדאי i10 או קיה פיקנטו משומשות קלות בהחלט יהיו בחירה ראויה, גם אם מעט פחות חסכונית מהרצוי. גם הספארק החדשה (משומשת, אוטומטית) נכנסת בתקציב, גם היא כנראה בסדר. לדעתי, אפילו אם אתה לא מבין גדול בתחום, חבל להתפשר על רכב חדש שיהיה משמעותית פחות טוב רק כדי שיהיה חדש. במאמץ לא גדול אפשר למצוא רכב יד 2 סביר לגמרי. אבל זו דעתי האישית.

כדי למכור. רוצה למכור מהר? תציע מחיר קצת יותר טוב מהאחרים. רוצה להתייבש כמה חודשים? גם אופציה. כשקצב המכירות של רכבים חדשים מגיע ל-300,000 בשנה, ורכבים יד 2 נמכרים בהמוניהם מליסינג עם "אחריות" ומימון, מעט מאוד אנשים מוכנים לשלם 40,000₪ על משפחתית קוריאנית אפורה בת 7 יד 3. משתתף בצערך, אבל זו המציאות. ככל שנמכרים יותר רכבים חדשים, ירידת הערך גדלה. אין אפשרות אחרת, זו כלכלה פשוטה של היצע וביקוש

לדעתי הצנועה, אתה צריך קצת לשנות גישה. אתה מחפש קונה, לא מישהו שמבין שהרכב עלה בנובמבר או שהוא יד ראשונה אפס ק"מ. השוק מוצף, הרכב כבר ממש לא חדש, ויש הרבה אלטרנטיבות לא רעות במחיר כזה, לאו דוקא משפחתית קוריאנית בת 7. אם אני מנסה להסתכל על מה יגרום לי להתקשר (בהנחה הלא סבירה שהייתי מחפש קיה פורטה), הייתי מחפש את הערך הכי טוב, כלומר, הייתי בוחר מבין הרכבים השמורים את זו שמבקשים עליה את המחיר הכי נמוך (גם אם בקצת). יש לך רכב שמור, תוריד עוד קצת, תציע עסקה קצת יותר טובה משאר המוכרים ותקבל טלפונים. אם תמשיך להציע עסקה ממוצעת, ימשיכו להתקשר למי שמציע עסקה יותר טובה. ככה פשוט.

זה אתה? http://yad2.co.il/s/c/0etf8v נראה שהמחיר שאתה מבקש קרוב לקצה העליון של מה שהשאר מבקשים, והנתונים בטח לא רעים אבל גם לא יוצאי דופן לטובה (יד 2, ק"מ לא גבוה אבל לא נמוך באופן מפתיע). אם יש לך סבלנות, תחכה קצת, אולי תמצא מישהו. אם לא, ולא בא לך לקחת את הסיכון שהמחירון ילך וירד, תוריד כמה אלפים, תתייצב יותר לכיוון הגבול הנמוך של מה שמבקשים, כנראה שתקבל יותר טלפונים. לדעתי אם תפרסם באזור 37 תהיה בקצה התחתון של הרכבים השמורים, ויש סבירות מסוימת שתהיה הראשון ברשימה של מי שמחפש פורטה 2010 שמורה.

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=623157

יש לך פה בפורום שני פוקוס אקובוסט, בדיוק בתקציב. נשמע לי בדיוק מה שאתה מחפש.

יש סיכוי לחלונות אחוריים שבאמת נפתחים מתישהו? זה לדעתי ממש דיל ברייקר אם יש ילדים שאוהבים מדי פעם קצת רוח.

למה חושב שאתה זבל? [emoji15] להבנתי, אתה פשוט חושב שיש יחס חד חד ערכי בין זמן ביצוע העבודה לאיכות העבודה. זכותך כמובן, אני לא לגמרי מסכים. הדוגמא היתה כמובן כדי להקצין דברים, אבל ברור שיש שוני בין עובדים שונים ומקומות שונים, ואפילו בין רכבים שונים. אם נניח שהיצרן חישב את הזמן הממוצע, צריכים בוודאות להיות מקרים שיקחו פחות זמן. כמובן שהכל צריך להילקח בפרופורציות, אם חויבת על חמש שעות עבודה והרכב יצא מהמוסך אחרי חצי שעה ובמוסך יש בסה"כ שני עובדים, יש כנראה בעיה. אם חויבת על שעתיים ועבדו על הרכב שעה וחצי, ואתה סומך על המוסך שיעשה עבודה טובה, לדעתי אין בעיה.

זה בדיוק מה שאני מנסה להגיד. אם אתה קונה אותו לשלוש שנים, קיבלת ירידת ערך של 3500₪ לשלוש שנים, שזה מעט. אם אתה קונה אותו לשנה, קיבלת ירידת ערך של 3500₪ לשנה. לא נורא, אבל מאוד מאוד קרוב לירידת ערך של רכב מיני ב-20,000₪ לשנה. עכשיו, בהינתן ירידת ערך דומה, ועלות טיפולים גבוהה יותר לרכב הישן בסבירות די גבוהה, עדיף (כלכלית) לקנות את הרכב החדש, אם מדובר בקניה לשנה. או בקיצור, זו יכולה להיות קניה סבירה אם מתכוונים להחזיק את הרכב לכמה שנים והוא מטופל ובמצב טוב, וקניה פחות סבירה אם זה רכב זמני. בנוסף, מניסיוני טיפולים לרכב ישן לא תמיד מתפלגים באופן אחיד, או בצורה יותר פשוטה, יש שנים טובות יותר וטובות פחות. להפסיד 3500₪ בשנה על ירידת ערך, עוד יישור קו של 2000-3000₪, ואז ליפול על עוד תקלה או שתיים באותה שנה הופך את העסק למאוד לא כלכלי.

בוא נשאל שאלה פשוטה: במוסך א יש עובדים וותיקים ומאוד מיומנים שמבצעים עבודה מסוימת בשעה, כי הם כבר מאוד מנוסים בה. במוסך ב יש עובדים פחות וותיקים, שפחות מכירים את אותה עבודה, ולוקח להם 3 שעות לבצע אותה. למרות זאת, בעל המוסך משגיח עליהם ומקפיד שהעבודה תתבצע כמו שצריך. שני המוסכים מורשי יבואן, ולכן חייבים לגבות שעתיים עבודה על העבודה המסוימת הזו (נניח החלפת רצועת תזמון). לאיזה מוסך היית מעדיף ללכת? למוסך ב ש"ישקיע" בך שעת עבודה על חשבונו, או למוסך א ש"יגזול" ממך שעת עבודה אבל ישחרר את הרכב שעתיים לפני? או בקיצור, למה כמות הזמן שלוקח לבצע עבודה היא מבחינתך המדד המוחלט לאיכות העבודה? ואני חוזר לנקודה הראשונה שלי, נראה לי שאתה פשוט צריך להחליף מוסך.

כתבת שאתה מעדיף ידני, אז אמנם לא מהדגמים שציינת, אבל לדעתי זו אופציה ממש לא רעה: http://yad2.co.il/s/c/kf49si למרות התדמית הצרפתית, מדובר ברכב פשוט בלי שום מערכות מסובכות, מנוע וותיק ומוכר (ודי אמין), וגיר ידני. בנוסף, יחסית לשנתון מדובר ברכב בטוח. כמובן שחשוב לוודא שמדובר באמת ברכב מטופל (לפי שנים ולא ק"מ, כי הוא נסע מעט), ולקחת לבדיקה במוסך מתמחה (גבע, אורן שירותי רכב ושאפט מומלצים פה בפורום). ומכיוון שהביקוש מאוד נמוך, כנראה שתוכל להתמקח על המחיר (בגבולות הטעם הטוב). למען הסר ספק, אין לי שום קשר לרכב הספציפי.

לאפס. אם אתה קונה אותו לשנה, הפסדת 3500₪ בשנה. אם תקנה רכב מיני ב-20,000₪ ותמכור אותו אחרי שנה, תפסיד פחות או יותר אותו דבר.

בלי שום קשר לאיזה רכב זה, הכדאיות הכלכלית של עסקה כזו היא גבולית במקרה הטוב, ותלויה בכמה זמן תחזיק את הרכב, ובהרבה מזל. בגדול, ברכב בן 15 יהיו דברים שיתקלקלו. אם אתה מטפל במוסך (ולא לבד), יש סיכוי לא רע שבממוצע כל שנה תוציא את שווי הרכב מחדש רק על טיפולים. בנוסף, זה רכב שיהיה לך קשה למכור, אז קח בחשבון ירידת ערך של כל שווי הרכב. אם אתה מתכוון להחזיק אותו לשלוש שנים זה אחלה, אם אתה קונה לחצי שנה-שנה זו בעייה. סה"כ, אם אתה קונה את הרכב לתקופה של שנתיים-שלוש, יכול לטפל קצת בעצמך והרכב מטופל פיקס ובמצב טוב ולא נסע המון, זה יכול להיות משתלם. צריך רק לקחת בחשבון שזה גם יכול להיות לא משתלם, וזה הרבה עניין של מזל. לדעתי, יותר משתלם כלכלית (אם אפשר) יהיה לקנות רכב מיני ב-20,000₪ או קצת פחות בן 6-7, שיהיו בו בוודאות פחות תקלות, ושאפשר יהיה למכור (גם אם בקושי) עוד כמה שנים. אמנם תשלם יותר על ירידת ערך, אבל תשלם פחות על תיקונים, ותהנה מרכב אמין יותר בסבירות גבוהה. כמובן, שאי אפשר להשוות את חווית הנסיעה ברכב מיני לרכב משפחתי, אבל לפרופיל הנסיעות שלך זה נשמע סביר.

שוב, להבהיר: א. אני לא אומר (ובטח גם לא יודע) שתהיה בקרוב ירידת מחירים חזקה שתחזיק הרבה זמן. ב. אני כן אומר שזה תרחיש אפשרי במציאות הישראלית, אני מסכים שזה כנראה לא יקרה בזמן הקרוב ממש. ג. אני גם אומר (מנסה להגיד) שאם כבר יש למישהו דעה, כדאי לבסס אותה (במידת האפשר) על נתונים וניתוח שלהם, ולא על אינטואיציה בלבד. ד. אני אסתכן אומר אפילו שבהשקעה לטווח קצר בנדל"ן יש סיכון שלדעתי הוא גבוה יותר ממה שמעריכים משקיעי הדירה הראשונה. זה לא אומר שהוא יתממש, רק שהוא קיים, וצריך להתחשב בו. ה. ואני אפילו מסכים שקנייה למגורים היא עניין שונה לגמרי, ויכולה להיות נכונה מאוד, אפילו במחירים של היום. מתנצל על הניג'וס, אבל אתה פשוט מפספס את הפואנטה. מתמטיקה (וססטיסטיקה) לא אומרות כלום על המציאות. אתה יכול לנתח מציאות מסויימת בכלים מתמטיים כאלה ואחרים, ואז לייחס משמעות מסויימת לתוצאה שתקבל. לא תמיד המשמעות שאתה מייחס תהיה נכונה, אבל הבעיה היא לא במתמטיקה (בהנחה שלא טעית), אלא במשמעות שייחסת לתוצאה. השכר הממוצע הוא דוגמא מצויינת. ממוצע הוא אכן נתון סטטיסטי (אחד מני רבים). המשמעות שלו היא בדיוק מה שאתה מייחס לה - לא יותר ולא פחות. אפשר לקחת התפלגויות שונות לחלוטין שיתנו את אותו ממוצע. למשל - אפשר לקחת התפלגות פעמון והתפלגות פעמון הפוך שלשתיהן יהיה ממוצע זהה, למרות מדגם שונה לגמרי. אם התפלגות פעמון יכולה לייצג שכר במשק מודרני (מעמד ביניים גדול, מעט עשירים ומעט עניים), התפלגות פעמון הפוך יכולה לייצג שכר ב(סוג של)משק פיאודלי (הרבה עשירים, הרבה עניים, מעמד ביניים מצומצם עד לא קיים). במקרים כאלו, התייחסות לממוצע בלבד כמייצג את רמת השכר במשק תהיה טעות. אבל אם תסתכל גם על החציון, השכיח וסטיית התקן (ובטח עוד כמה נתונים שאין לי מושג בהם) תקבל הרבה יותר מידע על השכר במשקים האלו. בקיצור - סטטיסטיקה זה כלי מתמטי לניתוח אוסף של תוצאות שונות. אם תשתמש בה נכון, תקבל כלי מאוד חזק. אם תשתמש בה לא נכון, תקבל מספרים שלא יגידו כלום במקרה הטוב, או יטעו במקרה הרע. ופעם אחרונה - הבעיה היא לא בכלי, אלא במשמעות שאתה מייחס לתוצאות (לרוב - לחלק מאוד קטן מהתוצאות) בעולם האמיתי. אני יכול רק להמליץ לך בחום ללמוד קצת בנושא.

אני, באופן אישי, מסתכל על התשלום על עבודה כעל תשלום על עבודה, לא על שעות. אם לבצע טיפול קטן ברכב עולה x, ואני משלם x, לא באמת אכפת לי אם זה התבצע, בעשר דקות, שעה, או שלוש שעות עבודה של 5 אנשים. אכפת לי שהעבודה התבצעה כמו שצריך ע"י עובד מקצועי. הנוהל במוסך הוא לתמחר לפי שעות. אתה יכול להסתכל על זה כסמנטיקה או לא, לבחירתך. אם עבודה מתבצעת ב-40 דקות במקום בשעה, אין לי שום רצון שעובד כזה או אחר יבלה עוד 20 דקות בלעשות כלום ליד הרכב, זה לא באמת עוזר לי. אם הייתי מעסיק את העובדים באופן ישיר כנראה שהיה יותר מעניין אותי כמה זמן לוקח לבצע כל דבר, אבל אני לא, ואני לא מכיר את העלויות הישירות והעקיפות של המוסך. זה נראה לי אפילו יתרון שמישהו עשה את החישוב של כל העלויות, והגיע לאיזה תשלום קבוע לעבודה מסוימת. אני לא באמת רוצה להכנס לתחשיב הזה בעצמי, ובטח לא רוצה לשלם יותר אם במקרה מסוים משהו לקח יותר זמן מהצפוי. לגבי הצעת מחיר, אתה ממש מנסה לאחוז את החבל משני קצותיו. מצד אחד אתה רוצה לשלם על זמן העבודה במדויק, מצד שני אתה לא מוכן לשלם יותר אם העבודה תיקח יותר זמן. אז או שהמוסך עושה ממוצע ואתה משלם על הממוצע, או שאתה משלם בדיוק לפי זמן העבודה בפועל, ולוקח על עצמך את הסיכון. אתה לא יכול לשלם בדיוק רק כשהעבודה לוקחת פחות.

אם אתה מחפש פתח לתביעה ייצוגית, תצטרך לשאול מישהו שבאמת מבין בזה. לי אישית זה נשמע קלוש, אבל אני לא מבין בזה כלום. מצד שני, אם המטרה היא רק לשלם תשלום "הוגן", אני יכול רק להציע שוב להחליף מוסך. לדעתי, גישה קטנונית כזו תעלה לך יותר לטווח הרחוק, גם אם תצליח לחסוך כמה שקלים בהתחלה. נותן שירות הוא גם בן אדם בסופו של דבר, ואם הוא מרגיש שהלקוח מחפש אותו בכל מיני פינות הוא גם ישתדל לכסתח על עצמו, וגם יעשה עבודה פחות טובה. מניסיוני, במוסך הוגן יכול להיות שמדי פעם תשלם אולי על חצי שעה יותר, אבל גם בהרבה מקרים תשלם פחות, והכי חשוב תקבל טיפול מקצועי עם המון רצון טוב, ורק על זה לדעתי שווה לשלם קצת יותר. אורן שענה לך קודם הוא בדיוק אחד כזה. לי אישית שווה לשלם אם צריך קצת יותר (ולדעתי בסה"כ אני אפילו משלם פחות), אבל לדעת שמטפלים רק במה שצריך, בכל מה שצריך, ובצורה מקצועית. כל האמור לעיל נכון לכל נותן שירות, לאו דוקא למוסכים. אבל מכיון שיש מספיק מוסכים פחות טובים, אם להתבטא בעדינות, אז למוסכים זה נכון שבעתיים.

האבאו מאוד לא בטיחותית, הייתי מוותר. תנסה לחפש גם פוקוס דור שני או סיטרואן c4, יש המון כאלו ואפשר למצוא משהו סביר בתקציב שלך (או מקס' טיפה מעל).

תשמע, אתה לא באמת רוצה להכנס לפינה הזו. זה בדיוק להיות צודק, אבל טיפש מאוד. אם הגעת למצב שאתה מתווכח על חצי שעת עבודה, אתה כנראה לא מרוצה ממה שאתה מקבל בתמורה למה שאתה משלם. הרבה יותר פשוט יהיה להחליף מוסך למקום שבו אתה כן מרוצה. מניסיוני, מקום הגון יחייב אותך בצורה הגונה ויעשה עבודה מקצועית (וגם יבוא לקראתך כשצריך). להיות קטנוני על חצי שעת עבודה יגרום למוסך להיות קטנוני איתך, לעשות עבודה פחות טובה שתיקח יותר זמן. לא יצא לך מזה שום דבר טוב.

יבגניפ, אני לא טוען שאני יודע מה יקרה. הטענה הבסיסית שלי היא שיש קורלציה חזקה בין מחירי הדיור לריבית המשכנתאות. אני גם מסכים עם דיסקו שיש הרבה גורמי סיכון גלובליים שעשויים להשאיר את הריביות בעולם נמוכות בשנים הקרובות (צ. קוריאה, בעיות כלכליות באירופה, משבר אשראי כזה או אחר בסין, טראמפ וכו'). אפילו עלייה באנטישמיות שתביא לעלייה מסיבית מאירופה אפשרית. אני לא מסכים עם דיסקו שאי אפשר להגיד כלום ושום דבר בכלל אף פעם. לדעתי (האישית והממש לא מקצועית, לא מציע לאף אחד להסתמך עליה) יש היום סיכון מסוים ברכישה של נדל"ן להשקעה לטווח קצר. זה לא אומר בוודאות שהוא יתממש וכולם יפסידו את המכנסיים, זה אומר שיש סבירות מסויימת שזה יקרה. לו היה לי היום סכום שמכעט מספיק להון עצמי לדירה שאני רוצה, לא הייתי משתמש בו לקנות דירה שאני לא רוצה במחשבה שמחירה יכול רק לעלות. אבל זה אני. גם אנשים שמשוכנעים שיש מחסור עצום בהיצע ושמחירי הדירות יכולים רק לעלות, לא יכולים לקנות בכל מחיר. אם ריבית המשכנתאות תעלה, הם לא יהיו מסוגלים לרכוש במחירים של היום. מה יקרה אח"כ אני משאיר לקורא האינטיליגנטי לנחש. להבנתי, גם תושבים זרים לוקחים משכנתאות בארץ, וגם הם מושפעים במובן מסויים ממדיניות המשכנתאות (ובכללה הריבית) של הבנקים המקומיים. כמובן שהם פחות כפופים למגבלות השכר בארץ, אבל להבנתי חלקם די נמוך מכלל הרוכשים, והם מתרכזים באזורים מסויימים, ככה שההשפעה שלהם מצומצמת.

לא באמת הבנתי למה הסתכלות אקדמית (או מה שאנמר קודם) זה שחור או לבן. באמת שלא. בוא נסתכל לרגע על ההבדל המשמעותי בין קוטג' לדיור - המימון. תסכים איתי שבשביל לקנות קוטג' אף אחד לא לוקח משכנתא. ולכן, השינוי בריביות לא ממש משפיע לא על מחירי הקוטג' ולא על כמה אנשים ירכשו או לא ירכשו קוטג'. בדירות, המצב שונה לחלוטין. לא רק שהרוב המוחלט של הרוכשים לוקח משכנתא, אלא שחלק הארי ממחיר הדירה הוא המשכנתא, ולכן גובה הריבית יכול להשפיע על מחירי הדיור בצורה משמעותית. הדוגמא הכי טובה לעניין הזה היא מחירי השכירות. לכאורה, הם היו אמורים לעלות פחות או יותר בהתאמה למחירי הדיור בבעלות הדיירים. למעשה, שני הנתונים האלו התנתקו ממזמן. למה? כי שכירות אתה משלם מההכנסה החודשית שלך, בלי קשר לריבית, ולכן היא יכולה לעלות עד גבול מסוים. כשאתה קונה דירה, לעומת זאת, חלק גדול ממנה נקנה במימון, ולכן מחיר הדירה פחות תלוי בהכנסה החודשית שלך ויותר בכמה מימון אתה יכול לקבל מהבנק. ושוב, אם רק רוכש אחד לא יכול לקנות מסיבותיו האישיות, המצב אכן לא ישתנה. אם כל הרוכשים לא יכולים לקנות, והשינוי שגרם לזה הוא קבוע, המצב, לפחות לדעתי, ישתנה. ולמה זה לא תואם את ההסתכלות המתמטית? מי שלא יכול, לא קונה, לכן הביקוש לדיור במחירים מסויימים יורד. הביקוש בנמחירים נמוכים יותר נשאר, ולכן בסוף המחיר יורד. זה כבר באמת חבל. סטטיסטיקה היא ענף של מתמטיקה. השימוש שעושים בסטטיסטיקה והניסיון לייחס לערכים מסויימים משמעות בעולם האמיתי הוא לפעמים לא נכון, לפעמים לא נכון במודע ולפעמים לא נכון בכוונה. זה לא הופך את הענף כולו ל"שקר נחוש מאוד", וממש חבל שאתה חושב ככה. יש המון (ממש המון) שימושים משמעותיים מאוד לסטטיסטיקה. ושוב, השאלה היא האם השינוי הוא זמני או קבוע. אם מדובר בשינוי זמני, אתה צודק. אם מדובר בשינוי קבוע, אז אנשים פשוט לא יכולים לרכוש דירה במחירי 2017, ובזה זה נגמר. עכשיו, בוא תסביר לי בבקשה למה אתה חושב שמחירי הדיור ימשיכו לעלות באופן קבוע במנותק מהשכר במשק, או לפחות עד מתי אתה חושב שזה ימשך. כמובן שיהיה מעניין גם לנסות להבין על איזה נתונים ההערכה הזו מבוססת. רק להגיד "יש ביקוש עצום שאף פעם לא יגמר" זה נחמד, אבל לא הייתי מבסס רק על זה את החלטות ההשקעה שלי. לנוחותך, אני אנסה לתקצר את מה שאני טוען: מחירי הידיור מושפעים באופן חזק מגובה ריבית המשכנתאות. ככל שהריבית נמוכה יותר, אנשים לוקחים משכנתאות בסכום גבוה יותר, ומחירי הדיור עולים. ההיפך גם (יהיה) נכון. מחירים אחרים (שכירות, קוטג') לא מושפעים מהריבית באופן ישיר. עליית מחירי הדיור מ-2008 הושפעה בעיקרה, בהתחלה לפחות, מירידת הריבית. המשך עליית המחירים הושפע גם מציפיות הרוכשים. הנה, אתה (כרוכש פוטנציאלי?) לא מקבל שום אפשרות שהמחירים ירדו (אולי קצת, רק באופן זמני). ואתה לא מוכן להקשיב להסברים או לספק נתונים. מבחינתך זו פשוט אמת מוחלטת. כל השאר זה שטויות אקדמאיות ושקרים סטטיסטיים. תאוריית הביקוש וההיצע (אולמרט לא בנה במרכז, אין שטחים פתוחים וכו') היא מעניינת, אבל מסבירה לדעתי חלק מאוד קטן מהעליות. לראיה, היא ממש לא מסבירה את עליית מחירי הדיור בפריפריה, ששם יש אין סוף שטחים פתוחים, ואולמרט כן בנה שם. היא גם לא מסבירה את הניתוק בין מחירי השכירות למחירי הדירות. בנוסף, לרוב מדובר על נתונים מאוד גולמיים (משקי בית מול התחלות בנייה). כמה דירות מתפנות בשנה (נפטרים)? אף אחד לא מספר. מה החלוקה של התחלות הבניה ומשקי הבית למגזרים? האם החלק היחסי בכל המגזרים שווה (רמז: לחרדים יש יותר משקי בית ופחות התחלות בניה, ויש שם מצוקת דיור אמיתית).

ההבחנה בין מיקרו למאקרו היא לפי מה שמקובל באקדמיה (לפחות בקורסים המאוד בסיסיים שאני למדתי, אני ממש לא מתיימר להיות כלכלן) - מיקרו מדבר על ניתוח מתמטי של שוק מסוים, מאקרו מדבר על חשבונאות לאומית (ברמה של מדינה). לעניין - בוא ננסה להסתכל על שוק מסויים, נניח דירת 4 חדרים סבירה חדשה בשכונה סבירה בעיר סבירה בשרון, נניח כפר סבא (סתם לצורך הדוגמא). בוא נניח שיש כרגע X אנשים שמחפשים דירה כזו, ו-Y דירות שמוצעות למכירה. בוא נניח שאתה אחד מהרוכשים הפוטנציאליים. אם פתאום ח"ח קרה לך משהו שמונע ממך את היכולת לקחת משכנתא, למשל פיטורים, אתה כנראה יוצא מהמשחק אבל זה לא משנה משמעותית את הביקוש. ולכן אתה (ורק אתה) תאלץ למצוא פיתרון אלטרנטיבי. אם, מצד שני, פתאום קורה משהו לכל הרוכשים שמונע מהם את היכולת לקחת משכנתא (מספיקה), למשל עלייה משמעותית של ריבית המשכנתאות, אז פתאום ההיצע בשוק עולה על הביקוש. במקרה כזה, גם אם לאחר זמן, סביר שנראה ירידת מחירים (כי גם המוכרים חייבים להחזיר הלוואות אם מדובר על קבלן / לשלם על הדירה החדשה שרכשו אם מדובר על משפרי דיור). יכול מאוד להיות שבמצב כזה חלק מהרוכשים הפוטנציאליים יצטרכו למצוא פיתרון אלטרנטיבי לזמן מסוים, אבל בסופו של דבר די ברור (לפחות לי) שנראה ירידת מחירים. בלי שום קשר לכמה אנשים באמת חיפשו דירה כזו, אלא רק ליכולת שלהם לשלם עליה. אם תרצה לנסח את זה בצורה קצת יותר מתמטית, אתה יכול להגיד שעלייה בריבית המשכנתאות תביא לתזוזה של עקומת הביקוש שמאלה, ולכן היא תפגוש את עקומת ההיצע בנקודת שיווי משקל אחרת (נמוכה יותר) (אני מניח כאן שהרוב המוחלט של הרוכשים ממצה את ההון העצמי שלו ואת יכולת ההחזר שלו, כלומר לוקח את המשכנתא המקסימלית שהוא יכול. כמובן שאם זה לא המצב אז הניתוח האמור לעיל לא נכון). אם תרצה, אפשר גם לנסות לתקוף את הבעיה מכיוון תורת המשחקים, יותר בצד של העליות. תיזכר לרגע בשנת 2008, כשהריבית ירדה בפתאומיות. במצב כזה, רוכש שהיה יכול לקחת משכנתא של נניח חצי מיליון שקל, יכול פתאום לקחת משכנתא של 750,000 שקל, באותו החזר חודשי לאותה תקופה (סתם לצורך הדוגמא, לא מתחייב על המספרים). מה שקורה הוא שפתאום בשוק מסתובבים רוכשים שיש להם עוד רבע מיליון שקל שלא היה להם קודם. אילו הם היו מבינים את המצב ומתאגדים, הם היו יכולים להמשיך ולשלם את אותו מחיר על אותן דירות. מכיוון שהם לא חולקים אינפורמציה וכל אחד רוכש בנפרד, הקבלנים רואים פתאום שלרוכשים יש יותר כסף והם מחפשים דירות גדולות יותר, וכתוצאה מכך מתחילה עליית מחירים. זה די דומה לדילמת האסיר - אם האסירים היו יכולים לשתף אינפורמציה אף אחד מהם לא היה מפליל את חברו, אבל מכיוון שהם לא יכולים כל אחד מהם ממצה את הרווח האישי שלו ובסופו של דבר כולם מפסידים. או בקיצור - אם כולם לא יכולים לקנות, המחירים יורדים. זה מה שחשוב לזכור. בלי קשר לכמה אנשים רוצים לקנות.

זו אופציה קצת מוזרה, אבל אולי הקקטוס המוגדשת יכולה להיות מעניינת? היא לא מאוד חזקה, אבל די קלה. לדעתי היא קצת מעל התקציב.