dani666

גבע כרמל, מגדים מצד אחד. מצד שני השאלה היא על חנות במרכז.

מישהו מכיר את העיר הזו?

ממש לא. זה רק אומר משהו על ישראלים, שכנראה נוטים יותר מלאומים אחרים להתעלם משילוט (ואני עדין). אז צרפו לנו הסבר. ממש לא. ראה הערתי מעל. אפשר אני מניח. אבל למה? יש שם את כל השילוט שצריך. והשילוט הזה צריך להיות גם מובן לישראלים. רק שכנראה אנחנו סתומים יותר מאחרים.

מעניין שלא נדרש באף שפה אחרת. (על דרך הכניסה ל"פארק כל החושים" ביער השחור).

בתור חובב סיטרואנים ופג'ו ידוע, שכרגע גם מחזיק 2 כאלה (208 דיזל, c5 איירקרוס דיזל) אל תיגע ברכב עם המנוע הזה. וכאן הוא עוד מליסינג כשלא ידוע היכן ואיך טיפלו בו ועם תקלה. אל תיגע!

רק תזהר כשתגיע ל 666666 קמ ב 666 חודשים!

כולנו מכירים(?) את שירו הידוע של אריק לביא - "בתחנה בשלוכזי עמד קטר שמספרו 23042 קטר קיטור ישן..." ואם לא, אם תגיעו לגדות השלוכזי בין 6 ליולי לספטמבר בסופי שבוע, תוכלו לפגוש אותו ואולי גם ליסוע איתו. ישבנו (אני וכל משפחתי הענפה) על גדות השלוכזי כשלפתע נשמע יבבה מוכרת ועשן שחור נראה בגדתו השניה של האגם. ישר ידעתי - רכבת קיטור, ולא התאכזבתי - אחרי שנפרדנו לשלום (הענפה למעט אשתי התפזרו לדרכם, זה היה היום האחרון שלנו ביחד) הלכנו קצת לחקור, וגילינו את Dreiseenbahn ובעברית - רכבת שלושת האגמים. זה קו שמתחיל בתחנה בשם Seebrugg (בתמונה למעלה, הרכבת ממש אחרי היציאה מהתחנה הזו) ומסתיים אחרי 5 תחנות בתחנת Titisee. במהלך הנסיעה עוברים ליד 3 אגמים - Titisee, Windgfällweiher ו Schluchsee (מצטער על הסדר השגוי) מה שמסביר את שם הקו. לצערנו, לא יכולנו להצטרף למסע באותו יום, אז שבוע לאחר מכן הגענו שוב, והפעם ישר לתחנה. כפי שאפשר לראות בתמונה האחרונה, הקטר הוא תוצרת Henschel (Henschel & Sohn (Kassel)), נבנה ב1954 ומספרו הסידורי הוא 28542. היה בשרות סדיר מ 1954 ועד 1975 (כולל שיפוץ ב 1968 שכלל החלפת דוד [נלקח מקטר אחר]). ב 1975 ירד משרות סדיר ועבר למוזאון הרכבות הגרמני (Deutsches Museum Railway). לא לגמרי ברורה לי הבעלות הנוכחית (האם עדין המוזיאון?) בכל מקרה כאמור, בתקופת הקיץ הוא מופעל על ידי אגודת חובבי רכבות הפועלת ב Seebrugg והחוכרת אותו מבעליו. ועכשיו, כמה סרטונים - V_20250824_151650_ES2.mp4 V_20250824_152021_ES3.mp4 V_20250830_122239_ES3.mp4 שימו לב שביציאה מתחנת המוצא הקטר נוסע ברוורס (קרון הפחם בראש). אין חוגה לא בתחנה הראשונה ולא באחרונה, כך שהקטר מסתפק בכך שתמיד הוא בראש הרכבת, גם אם הוא נוסע רוורס. קצת הערות - כאמור הרכבת ההסטורית פועלת רק בתקופת הקיץ (וספטמבר), 3 נסיעות כל יום בסופי שבוע (שבת וראשון). לשים לב שלחבר'ה האלה יש גם גישה לקטרים חשמליים ישנים, וייתכן שהנסיעה תהיה איתם - לא ברור לי כיצד ניתן לברר זאת מראש. המחיר (לקיטור. רכבת חשמלית זולה בכמה יורו) זה 25 יורו הלוך וחזור מהתחנה הראשונה לאחרונה ובחזרה (מזומן בלבד. נפוץ לפחות באזור זה של גרמניה. מי אמר שהמזומן מת?). ניתן לקנות גם כרטיס לכיוון אחד ומכל תחנה לכל תחנה. ויש קונדוקטור (במדים מתאימים לתקופה כמובן) שעובר ובודק. סה'כ אחלה חוויה (במיוחד הצפירות ....) אבל רק לשים לב שהעסק לא בנוי לבעלי מוגבלויות - אם לא היתה איזו דודה טובה שדחפה אותי במעלה המדרגות לקרון למשל, לא הייתי מצליח להיכנס בכוחות עצמי. כהערת אגב, הקו עצמו הוא קו פעיל של מערכת הרכבות הגרמנית, מחושמל כהלכה כמובן. ותודה לחבר'ה של Handbrake שעזרו לי לדחוס את הסרטונים. מקווה שנהניתם, ובברכת קיטור לכולנו!

ובדיוק עכשיו זה הזמן להמשך מספר 4, שיהיה גם האחרון. כפי שכל אמריקאי יודע, 2 דברים הביאו לניצחון במלחמת העולם השניה - Colt M1911 ו Harley Davidson, אז הנה תמונה של השני - ספציפית זה דגם WLC כשה C מייצג את Canada. הקנדים השתדלו לשמור על תאימות עם אופנועים שבשמוש הצבא הבריטי אבל כושר הייצור הבריטי לא עמד בדרישות והנקדים נזברו ורכשו אופנועים מהארלי עם התאמות עבור הקנדים. מיקום הרובה נראה קצת מוזר עם מגן הרוח הזה (שנראה מוזר בפני עצמו) אבל בפועל לא זוכר שראיתי תמונה של הארלי בשמוש עם מגן הרוח, ואז מיקום הרובה הגיוני יותר. ואם דיברנו על אופנועים, גם לצרפתים יש מה לאמר - Tarrot 500 RDA - אופנוע אזרחי צרפתי שנרכש על ידי הצבא הצרפתי למטרות סיור. הרכב המוזר שלידו זה ה Laffy v15. בעקרון טרקטור ארטילריה קל 4X4 שדגמים שלו שמשו גם להובלה ולסיור. ובמכה אחת 2 אופנועים (OK ... אחד הוא רק נגזרת של אופנוע). מי לא מכיר את ה Kettenkrad החמוד של NSU? שילוב בין אופנוע לזחל'מ שתוכנן במקור כטרקטור קל לגיסות מוטסים שניתן לשינוע ב Ju 52 (אם כי לא להצנחה) וככל שהבוץ הרוסי העמיק עבר גם לשימושים סטנדרטיים יותר. ההיגוי מעניין - עד זווית מסוימת ההיגוי נעשה רק דרך הגלגל הקדמי אבל כשעוברים את הזוית הזו, המערכת גם תתחיל להשתמש בבלימה על הזחל שבכיוון הפניה כדי להשיג זווית סיבוב חדה יותר. נקודה נוספת שמייחדת אותו - זה הרכב הקטן ביותר שמתמש במזקום הגרמני המורכב של גלגלים משתלבים. לידו, קל לזיהוי לפי הבוכנות (והסמל) BMW R11. קלסיקה במיטבה. ה Tempo A400, תלת אופן גדול של יצרן גרמני קטן - ומאחוריו ניתן לראות קלסיקה אמיתית נוספת - Citroen Traction 11BL בצבעי הסוואה גרמנים. ידעו להעריך איכות החבר'ה. אם כי לאמר את האמת, הגרמנים חטפו והשתמשו בכל מה שיכלו מהמדינות אותן כבשו. מסטנים, דרך מכוניות וכלה בטנקים. ובלי מילה קטנה על תובלה ולוגיסטיקה אי אפשר. אז - אם נתעלם מהטנק הצרפתי שברקע (Char B1 Bis. טנק כבד צרפתי שבהחלט עשה בעיות לגרמנים בתחילת המלחמה) ומהתותח שבחזית, יש לנו את ה DUKW של GMC (ידוע בשם החיבה Duck). משאית 6X6 אמפיבית המבוססת על שלדת ה "סיקס" (המבוגרים זוכרים), משאית 2.5 טון. המשפחה ואני נסענו ושטנו באחד כזה בדאבלין לפני שנים לא מועטות. חוויה. יותר חשובה מהברווז (ויסלח לי @ברווז) זו המשאית. יוצרו ממנה יותר מחצי מליון רכבים, בגרסאות שונות ומשונות, והיו רכבים אחרים, גדולים וקטנים ממנה. כמעט כולם פותחו ייעודית כרכבים צבאיים. בקצה הכבד אפשר למצוא את ה Diamond T - אתה רוצה לגרור משהו? דיאמונד T אחד בבקשה. לבריטים גם היו רכבים צבאיים ייעודיים, קלים ככבדים. ולגמנים, בגדול, זה מה שהיה - ידעתם שהצבא הגרמני במלחמת העולם השניה השתמש ביותר סוסים מאשר במלחמת העולם הראשונה? הרכבים הלוגיסטיים שלו היו בעיקר אלתורים על רכבים אזרחיים ומעולם לא הספיקו. אנחנו חושבים על הצבא הגרמני במלחמה כצבא ממוכן. בליצקריג! אוגדות שיריון וחיר ממוכן מכות כאגוף פלדה באויב, חודרות, רצות קדימה, והמלחמה נגמרת. אז כן, היו אוגדות שיריון כמובן והיה חי'ר ממוכן. אבל הם היו חלק שולי מכלל הצבא הגרמני. החי'ר בכללותו צעד ברגל, אולי רכב קצת על אפניים (בהתחלה), וזהו. והלוגיסטיקה? אם היה מזל - משאיות ללא הנעה לכל הגלגלים וכשלא היה מזל - עגלה עם סוסה? האם זה פגע בהם? בוודאי. שני מקרים בולטים - - בתחילת המלחמה כשהגרמנים כבשו את מערב אירופה ופרצו מאזור הארדנים לכיוון הים, הבליצקריג המשוריין שעט לעבר הים. הרגלים והאספקה היו תקועים הרחק מאחור וכך נוצרו אגפים ארוכים כמעט ולא מוגנים לחוד החנית הגמני. היטלר ובכירי הצבא חששו שהבריטים והצרפתים יתקפו שם, ויצאה ההוראה המפורסמת של היטלר לעצור את ההתקדמות והנס של דנקירק נעשה גדול יותר ממה שעלול היה להיות. - בתחילת ברברוסה, הבליצקריג הגרמני שטף לתוך רוסיה. המערה היתה שהשיריון ירוץ קדימה ושהחי'ר יקיף כיסי התנגדול רוסיים, ישבה את החיילים או יהרוג אותם. השיריון אכן שעט, והרגלים שוב נתקעו מאחור ולא היתה ברירה אלא לעצור את השיריון כדי שהוא יטפל בכיסים הרוסיים שנותרו מאחוריו. הגרמנים בכל מקרה לא היו כובשים את רוסיה, אבל אולי היו מצליחים להגיע למוסקבה? ולהבדיל האמריקאים ידעו להעריך לוגיסטיקה. בקיץ של 44, ההתקדמות האמריקאית נתקעה כי היה מחסור בדלק ולמעשה בכל דבר בחזית. אז הם הקימו את ה Red Ball Express (וכן, המשאיות היו מסומנות בכדור אדום אבל לא מזה בא השם). שיירה אינסופית של משאיות נסעה מן הנמלים לחזית ובחזרה והביאה את כל הנדרש. היו להן דרכים ייעודיות היכן שאפשר והיכן שלא - המשאיות קיבלו עדיפות על כל רכב אחר. גם על רכבים של יחידות קרביות. הגרמנים לא התכוננו למלחמה מהסוג הזה, ובין היתר זה אחד הגורמים לנפילתם (למזלנו). פרקתי. מקווה שבסדר. זהו, גרוני ניחר מכל הדיבורים האלה, אז אסיים כאן עם עוד כמה תמונות בלי (כמעט בלי) דיבורים - (מצטער על האצבע...) הדקוטה הזו עומדת ליד מגרש החניה שבכניסה למוזיאון. שימו לב לכומר (M7 Priest) שבאמצע התמונה. שוב, וותיקי הפורים אולי זוכרים אותו מצה'ל. וזהו. סיימנו. כשירווח, אוסיף משהו לשרשור בנושא צריכת דלק של קטר. מקווה שנהניתם!

באה מנוחה ליגע, אבל מי יגע כאן? אז הנה המשך מס' 3. להתחלה, משהו בריטי מעניין - Beaverette (וספציפית זו סימן IV). השנה היא 1940, הגרמנים על גדות התעלה מתכננים פלישה לאנגליה. כל הציוד הכבד של האנגלים - נשאר מעבר לתעלה. איך נלחם בשריון הגרמני? לורד ביוורברוק (השר לייצור מטוסים. מבינים מהיכן מגיע השם לרכב?) לחץ לאלתר, וחברת Standard Motor נחלצה לעזרה. לקחו רכב מסחרי רגיל שלהם, עטפו אותו בלוחות שריון דקים (8 ו 11 ממ) עם חיזוקים של קורות אלון 3", וחימשו. בדגם הזה (קצר מהראשון, כבד מהראשון, ועם צריח) החימוש היה ברן או 2 מקלעי ויקרס. המשקל היה 2.6 טון. היתה בשימוש בעיקר של ה Home Guard ולמזלם הרב הגרמנים לא פלשו. מכאן נעבור לשתי יפהפיות איטלקיות. עיצוב, אירודנמיות, ביצועים, גלגלים בחתך נמוךוצבע ירוק מרוץ.... כל מה שאתם מצפים מרכב איטלקי. או שלא? 2 הרכבים, הירוק והחום מדבר הם טרקטורי ארטילריה איטלקיים בעלי חיבור מפרקי. בואו נתחיל בירוק. הירוק לא ממש נראה משהו שהיית מצפה לו במלחמת העולם השניה. הוא נראה מלחמת עולם ראשונה כזה. וזה לא מפתיע. הבסיס הוא טרקטור חקלאי שתכנונו התחיל ב 1913, התעכב בגלל המלחמה, ורק ב 1918 נכנס ליצור. מעבר לחיבור המפרקי, היתה לו הנעה 4X4 ומנועים של 15/20/40/25 כ'ס, תלוי בדגם. המחיר היה יקר כטרקטור, כמעט כפול מטרקטור רגיל ולכן כטרקטור נחל כישלון. אבל הצבא האיטלקי התאהב בו (מה כפת לי מהמחיר?) כטרקטור ארטילרי לכל שטח. יוצר ברישיון בהונגריה ושרת גם את הספרדים, הבולגרים ובאופן מפתיע את הגרמנים (אחרי שאיטליה פרשה מהמלחה, הגרמנים ניצלו כל מה שיכלו שהיה בשטח שנשאר בשליטתם). באיטליה הייצור נמשך עד 1938 כשסה'כ יוצרו באיטליה מעל 2,000 מהגוררים האלה. שימו לב למה ששנמלצא על הגלגל - קוצי המתכת האלה ניתנים לקיפול לצד הגלגל אם אינם בשמוש, ולשפור אחיזה ניתן לפתוח אותם מעל לחישוק הגומי. הרכב בצבע חום מדברי, זו גירסה משופרת Pavesi P4-100 Mod. 30a. אבל היו לאיטלקים גם כלים יותר מודרניים, כמו - זו Fiat-Ansaldo Autoblinda 40 (לפי הכתוב - מודל 40. לפי התותח בצריח, מודל 41. ייתכן שזו מודל 40 שהוסבה ל 41). זהו רכב סיור משוריין עם הנעה 4X4 והיגוי לכל 4 הגלגלים. בכל צד מותקן גבוה גלגל רזרבי, שיכול להסתובב ועוזר במעבר מכשולים. סה'כ רכב מוערך.

אפשר להתווכח אם 2011 בגירסה זו או אחרת הוא 'הטוב בעולם". זה תלוי בהגדרה של 'הטוב בעולם". יש כאלו שיגידו שגלוק הוא הטוב בעולם - ראה כמה משתמשים בו. אבל גם הגלוק אומר תודה לבראונינג ול tilting barrel שהוא המציא. יתרה מזה. ראה עיצובי אקדחים מלפני 1900 (וגם אחרי) ואז את הקולט M1900. לא חושב שיש היום אקדח פרט למיקרים איזוטריים שלא נראה כמו ה 1900. אבל זה נושא לשרשור אחר...

והנה, הגענו לחלק 2. נתחיל בתמונת הסיום של החלק הקודם - אז מה היה לנו כאן? למטה מימין NSU Mittlerer Ladungsträger Springer Sd.Kfz. 304 מבוסס על ה Kettenkrad החמוד (עוד ניתקל בו). אנחנו אולי חושבים שהמצאנו את נגמשי הנפץ, אבל הקדימו אותנו. הנהג מוביל עד קרוב ליעד ויורד כשהסכון עולה. אח'כ ממשיך בפיקוד רדיו או כבלים עד שמפוצצים אותו (כ 330 ק'ג חומר נפץ). אחריו, עדין מימין, יש את ה Sdkfz 11. זחל'מ גרמני ששמש לאין סוף שימושים מגרירת ארטילריה ועד נשיאת משאות. בניגוד לזחל'מ האמריקאי המוכר לנו, לזחלמ"ים הגרמנים לא היתה הנעה לגלגלים הקדמיים. פקשוש גדול. מצד שמאל למטה יש לנו את הדיימלר סימן 2. עם תותח ה 2 ליטראות הבריטי המפורסם מתחילת המלחמה, ועם צריח של טנק קל על שלדה של רכב סיור קל הבריטים העמידו שריונית חמושה לא רעה בכלל. אחריו משמאל יש את ה Fox הקנדי, עוד שריונית קלה חמושה במקלעי 0.3 ו 0.5. ומזווית אחרת - תונה ללא מלל - וקצת ציוד אמריקאי - בחזית יש את ה M8 light armored car (או greyhound בשביל הבריטים). שריונית ... באמת קלה. יותר מדי. ולכן הבריטים לא אהבו אותה. אבל עם 90 קמ'ש על הכביש זו ללא ספק שריונית מרוץ. מאחור הזחל"מים שכל הזקנים בינינו זוכרים. כאמור - כוללים הנעה קדמית בניגוד לגרמניים. שימו לב לזה עם 4 ה 0.5 לנ'מ (ולשטח). ןאם מדברים על נ'מ - M19 אמריקאי עם 2 תותחי בופורס 40 מ'מ. כדאי להשוות את 2 אלו לנ.מ. הנייד הגרמני (אמנם תחילת המלחמה ולא אמצעה, אבל בכל זאת) (המקור - Bundesarchiv דרך ויקימדיה). עוד נדבר על גרמניה וסוסים ועגלות בהמשך. ולקינוח התחלה מול סיום - בחזית ה t-26 הרוסי. טנק קל שהיווה את מרבית השריון הרוסי בתחילת ברברוסה וששלדותיו השרופות סימנו את התקדמות השיריון הגרמני. מאחוריו משמאל (עזבו את ה Diamond T!) SU152. תותח סער רוסי שהתחיל להשתתף בקרבות ב 1943. ייעודו המקורי היה ארטילריה ממונעת ולכן גם צויד בפגדים נפיצים אבל עצמת הפיצוץ היתה כה גדולה שפגיעה שלו יכולה היתה להשמיד/להשבית כל טנק גרמני - גם הכבדים. וזהו חברים להיום. אם לא נמאס לכם - יהיה המשך.

לא להתבלבל - MM Park ולא M&M Park (יחי ההבדל הקטן והמתוק). MM Park הוא מוזיאון פרטי לפריטים ממלחמת העולם השניה - נשק, מדים, אוניה אחת, מטוס אחד ואפילו בונקרים. המוזיאון נמצא 2 אצבעות (תלוי באצבע ובקנה המידה של המפה) צפונית לשטרסבורג. הטקסט במוזיאון מופיע בשלוש שפות - צרפתית, אנגלית וגרמנית. אבל בתנאי שאתה קורא צרפתית כי המקום לטקסט האנגלי והגרמני ריק (פרט למקרה אחד שהטקסטים הופיעו - פשוט חזרו על הטקס הצרפתי). היה שלט אחד (אחד!) שכלל גם את התרגום האנגלי והגרמני, אבל ממש היה חריג בנוף. זו נקודה לרעת המוזיאון. נקודה נוספת היא שהטקסט הוא טכני בסיסי ולא כולל פירוט על ההסטוריה הכללית של הפריט ואם יש משהו מעניין - אז גם על הפריט הספציפי עצמו. כללית - כל המוצגים, מכל הסוגים במצב מעולה. הרכבים נראים כאילו יכולים לצאת מחר לתת עבודה (אבל כדאי לבדוק שמן קודם - יש כמה שמטפטפים קצת). יש די הרבה תמונות ואני אוסיף קצת מלל ולכן אחלק למספר חלקים. אם אתם באזור שטרסבורג - מומלץ להיכנס ולהנות. הכניסה למוזיאון מתחילה בנשק קל, שמחולק לארונות לפי מדינות, ונתחיל בארה'ב - חדי העין יכולים לזהות כאן שאריות ממלמת העולם הראשונה (Model of 1917 שזה לי אנפילד בריטי מיוצר בארצות הברית ובקליבר 30-06 האמריקאי שנועד למלא את המחסור ברובים כשהצבא האמריקאי גדל פלאים עם כניסת ארה'ב למלחמת העולם הראשונה. מתחתיו יש את הספרינגפילד Model 1903 [שאת המחסור בו הרובה הקודם בא למלא] ושעדין שימש את המרינס בקרבות בגוואדקנל) ומתחתם יש את הרובה החצי אוטומטי הראשון בשימוש צבאי מסיבי (M1 Garand), נוסטלגית בשבילי, יש כאן את מקלע ה"0.3" הצהלי אם כי בגרסת חי"ר וגם את ה BAR שחבר שלי עוד נהנה ממנו בטירונות (שני האחרונים חלק מיצירות המופת של ג'ון מוזס בראונינג) כאן ניתן לראות בקלות את ההבדלים בין ה colt M1911 ל M1911A1 ולידם יש את ה Model 1905 שהוא אחד בשרשרת האבות של ה M1911 (שהוא גם נוסטלגי עבורי כי שנים היה לי קולט Combat Commander שהוא גירסה אזרחית של האקדח). ג'ון בראונינג ידע מה הוא עושה. ונעבור לבריטים - הבריטים, כהרגלם בקודש, אוהבים לצאת מהמסגרת וכאן תמצאו שני דגמים של ה Welrod. ובקצת יותר רגוע, ייצור בריטי של ה M1911. בשעת הצורך אפילו הבריטים מוכנים לוותר על התוף.... וקצת לגרמניה - כ במעלה התמונה ניתן לראות את ה MP18 - פאר תת המקלעים של מלחמת העולם הראשונה (זה עם התוף המוזר). אבל מה שמענין יותר זה ה MP3008 Gerät Neumünster שהוא העתק גרמני לסטן (סימן 2) הבריטי. לקראת סוף המלחמה כשהגרמנים ניסו לייצר מה שיותר נשקים במה שיותר זול הם נזכרו שהבריטים כבר עשו את זה - ב 1940. אז הם העתיקו (ושינו את מיקום המחסנית). בשלב הזה נעצור עם הנשקים .... מדים לא צלמתי, אבל שימו לב לקדסות בתמונה הבאה - אם מישהו יכול להאיר עיניי לגבי הקסדות וסמלי החברות - אשמח. ועכשיו אלך לנוח קצת, אבל בכדי שלא תתלוננו שאין רכבים, זו תמונה (חלקית) של אולם התצוגה - והיתר - בהמשך.

זה לא רעש (צליל) וזה לא "רעש בתמונה". בעקרון, יש 3 גרסאות בסיסיות לפיקסל - - גרסה אמריקאית - גירסה יפנית - גירסה גלובלית המכשיר - אותו מכשיר (חומרה). ההבדלים הם בקושחה. הקושחה מותאמת איזור. ביפן למשל - בעת צילום חובה שהמכשיר יפיק צליל, בארהב יש תדרים שונים לזכרוני ולזכרוני גם אסור להקליט ללא ידיעת הצד השני. הדגם הגלובלי זה מה שמשווק לכל מדינה שאינה ארהב או יפן (אני מניח שהיבואנים רוכשים אותו באירופה ולכן נקרא בארץ "גירסה אירופאית"). אז זה היה לגבי הגירסאות. אין יבואן רשמי לפיקסל בישראל. לגבי היבואנים אין לי מושג. מה שאני מבין זה שגומובייל קונה באירופה (את הגירסה האירופאית) ונותנת אחריות של שנה שהיא בעצם האחריות של גוגל היא גם מאפשרת לבחור בגירסה אמריקאית. KSP מציעים מגוון קטן יותר של מכשירים (אין למשל את ה 9 Pro, יש רק את ה Pro XL) אבל שנתיים אחריות אבל אין מושג מי היבואן. בנוסף - אי אפשר לדעת איזו גירסה זו (אחריקאית, אירופאית).

אני זוכר שאי פעם היו איתם בעיות - לא היה דור 5, לא היה VoLTE ואולי עוד. ועכשיו? בנוסף - האם מתאפשרת הקלטת שיחות? עקרונית מיועד לאשתי המחפשת מסך קטן יחסית אבל מניח שתשובות יהיו רלוונטיות לכל אחד מדגמי דור 9. (וכן, אני יודע ש 10 רק יצא, אבל רק בגלל מגבלות הסוללה לא הייתי נוגע בו). מצטער שזה לא בשרשור הטלפונים הגדול, אבל רוצה קצת יחס אישי

@guya72 תודה! אבל בינתיים הזמנתי יין צרפתי מחנות גרמנית לאחד מהחברה. אבדוק את הצעתך ליתר.

3 יקרים יותר. לבנות לבד אני יכול. אבל אז אני גם צריך להתעסק עם אריזה, שילוח ושאר שטויות.

תבדוק את OsmAnd בהחלט יכול להקליט מסלולים ולהציג אותם בהמשך על המפה. יכול גם ליבא מסלולים (gpx). תלוי לאן אתה נוסע, יתכן שתצטרך ליבא יותר מפות ממה שהגרסה החינמית מאפשרת.

לצערי לא ממש. כמובן שכבר גיגלתי. בכל מקרה, תודה. כמו בפורום ייעוץ, זה תלוי. חדשה? חבילה יד שניה מרופא או משיפוצניק? אבל הייתי אומר 300 - 500 לחבילה.

ברור. אבל אני מעוניין לשלוח מכאן עם מתאפשר.

אני רוצה לשלוח מארזי מתנה (יינות, אפשרי גם שילוב עם פרי) למספר גרמנים חביבים. לפני שנים עשיתי זאת עם מטעי בן עזר, אבל המבחר הנוכחי אצלם לא מושך אותי ולא מצאתי אחרים. אם יש רעיונות, אשמח.

זה אחריות. אם תהיה בעייה והשרשרת תיקרע, או אם מזהים שהולכת להיות בעיה, במסגרת האחריות הם צריכים לתקן את הנזק שנגרם. הם לא מחוייבים מיוזמתם להחליף השרשרת (ושאר מה שנדרש. נכון להיום הם גם לא יחזירו לך כסף אם תחליף עצמאית. מכיוון שלדברי אורן יש בעייה, נראה שכדאי לך להגיע למוסך מורשה לובינסקי. אם הם יזהו שיש בעייה תוכל להפעיל את האחריות.

וקראתי בהוראות של אחד הרכבים שלי (לא זוכר איזה), שאם תמשיך להחזיק את הלחצן כלפי מעלה, המחשב מאפשר לעשות בלימת חירום. C5 איירקרוס - אותו כנל.

בניין בן 3. גז מרכזי. נוא לא יכול לבחור את הספק.

לא מדויק. פיג'ו 208 דיזל. חיפאית. נסיעות קצרות בעיר בעיקר. 1:18.

הוא התכוון בדיוק למה שהוא כתב. אלפים. לא בודדים.