קונים/מוכרים רכב-פס"ד בדבר חובת הגילוי הנאות

[kompy]

תקציר:

תא (ת''א) 175173/02 שון בנימין נ' רחמני דניאל (שלום; גרוסמן; 21.5.03)

 

מיני-רציו:

ביהמ''ש קבע, כי הנתבע לא גילה לתובע, כי לרכב היו בעלים קודם וכי מדובר בחברה בע''מ, דבר שיש לו משמעות לגבי מחיר הרכב. נקבע, כי הנתבע הותיר לתובע לברר בכוחות עצמו אם היו בעלים קודם לרכב, אם לאו. הנתבע אמנם מסר את הרכב לבדיקה ולכאורה הציג את כל המסמכים, אך אפילו לא חטא בשקר מפורש, כל התנהגותו הטעתה את התובע.

 

נפסק, כי בכך חטא בחוסר גילוי נאות, העולה כדי הטעייה. מאחר שחלף זמן רב מאז הרכישה והרכב היה כל העת בשימושו של התובע, לא ניתן לבטל את המכירה אלא יש לדון בפיצוי.

 

לפסק הדין:

http://www.nevo.co.il/Psika_word/shalom/s02175173.doc

 

עמית

[HFturbo]

בטרם תתחילו כולם להגיש תביעות.... חשוב לזכור מספר דברים:

 

א. מדובר אחרי הכל בפסיקה של ביהמ"ש השלום - שאין בכוחה להנחות אפילו (כמחוזי) ומקל וחומר לחייב (כעליון) ובמילים אחרות - היא לא שווה כלום כתקדים משפטי.

 

ב. למרות הכותרות, סכום הפיצוי שנפסק עמד על 3,000ש"ח בלבד לעומת התביעה המקורית שעמדה על 31,596 ש"ח. מה שמוכיח לנו שלפי פס"ד זה, שווה כנראה יותר להיות רמאי מאשר זוכה בביהמ"ש.

 

ג. הפורום הראוי לתביעה שכזו הוא ביה"מש לתביעות קטנות, וסביר להניח שפורום זה לא נבחר רק משום שבא-כוח התובע "ניפח" שלא לצורך את כתב התביעה כדי להצדיק את שכר טרחתו (שהיה נחסך בתביעות קטנות).

 

ד. התביעה נחזית ככזו שנוהלה ברשלנות מקצועית משני הצדדים. התובע לא סיפק אפילו חוו"ד שמאי לגיבוי טענותיו, והנתבע לא הבהיר לביהמ"ש את משמעות רישום מספר הבעלים הקודמים ברשיון הרכב.

 

ה. גם הפסיקה לא ממש מבריקה, כי אחרי הכל המסגרת הדיונית צריכה להיות חוק המכר ולא חוק החוזים. ברם, גם על פי חוק המכר לא ניתן לבטל את העיסקה שהרי חוסר ההתאמה בממכר מתמצא בכדאיות העסקה ולא מגיע לכדי חוסר התאמה תפקודית המאפשרת את ביטולה אז זה לא ממש קריטי אחרי הכל.

 

בקיצור - עדיף תמיד לבדוק לפני מלתבוע אחרי