Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם, הרי אפשר להגיב גם בלי, וממש לא בא לנו להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

itaysamurai

מדריך - תיקון פלסטיקים ברכב ע"י הלחמה

שימו לב! השרשור הזה בן 4021 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

Recommended Posts

ערב טוב כולם,

בעקבות הפרוייקטים שפרסמתי, נשאלתי רבות על התחום ועל פתרונות למקרים ספציפיים.

במאמר הזה ארכז תשובות לשאלות שחזרו על עצמן, על דרכי העבודה המומלצים והמקובלים,

על כלים שמתאימים לעבודה גם בבית ועל שיטות נוספות לתיקון.

 

הרעה החולה של רוב המכוניות היא עמידות הפלסטיקים השונים כנגד נזקי הזמן, השמש ונזקי בעלים קודמים .

דשבורדים קשיחים, קונסולות , פגושים וגרילים שלא הכינו אותם כראוי לשמש הישראלית המהוללת,

איבדו את צבעם ואת קשיותם ופשוט סדקו עצמם לדעת.

הגנה לא מספקת של חומר הגלם בפני קרני אור אולטרה סגול (UV) המגיעות מהשמש

ולעיתים תכנון לקוי הן חלק מהסיבות שגרמו לחלקי הפלסטיק להתנהג כך.

 

 

שיטות עבודה מקובלות בתחום

קיימות שלוש דרכי תיקון פופולאריות: הדבקה בעזרת דבק מהיר, הדבקה בעזרת פיברגלאס

ופוליאסטר (או אפוקסי נוזלי) והלחמה.

ההדבקה לכאורה הרבה יותר פשוטה. קונים דבק מהיר ("סופרגלו") בכל חנות, מצמידים את שני

השברים אחד לשני ומזליפים. מהר מאוד מתחילים להכיר את החסרונות:

שטח ההדבקה קטן מאוד – עובי חלקי הפלסטיק הנפוצים ברכב הוא כ-1.5-4 מ"מ ;

פני הסדק הם לרוב לא מלאים ואחידים, לעיתים יש נקבוביות אוויר שכמובן מקטינות את שטח ההדבקה

וגורמות לדבק הדליל לחלחל לתוך הפלסטיק ולהדביק פעמים רבות גם את היד האוחזת בו;

החלק נסדק כנראה גם בגלל התעוותות מחום – בהדבקה נקודתית כזו המאמצים באיזור ההדבקה

גדולים ורוב הסיכויים שבכביש השבור הראשון (כן, גם בישראל) הסדק יפתח שוב ;

יש חומרים פלסטיים שכלל לא מגיבים לדבקים הסטנדרטיים.

אין יותר מתסכל מלהתאמץ ללחוץ שני צידי שבר אחד לשני ועם חצי היד שנותרה

להזליף דבק על השבר, רק כדי לגלות אחרי הייבוש ששום דבר לא נדבק.

בנוסף, דבק מהיר אינו נדבק היטב לעצמו – משמע, לאחר ההצמדה הראשונה לא ניתן להתאים,

להפריד את החלקים השבורים ולהדביקם שוב – נגעת, נסעת.

ניתן להתגבר על חלק מהחסרונות באמצעות מילוי עדין של הסדק מצידו הלא נראה בסודה לשתייה,

וזילוף של הדבק המהיר עליה. הסודה מקשה את הדבק במהירות ויוצרת תווך שסוגר את הסדק,

אך צבעה הלבן בולט ועדיין כנראה הסדק יפתח שוב במכה הראשונה.

 

שיטה שנייה היא הדבקה בעזרת פיברגלאס ופוליאסטר או אפוקסי.

יתרונות השיטה הן עבודה פשוטה יחסית וכשהתיקון מתייבש הוא חזק מאוד.

מצד שני, החסרונות מאוד מקשים על קבלת תוצאה טובה :

העבודה די מסורבלת וממושכת עקב זמן ייבוש של כיממה ;

בנוסף לזה, חובה לקבע את החלק שלא יזוז עד ייבוש מלא, פוליאסטר וסיבי זכוכית

רטובים יכולים לטייל ע"ג המשטח ולא "להחזיק" במקום הרצוי את השברים ;

אם נדרש תיקון באיזור נראה לעין, אין זה פשוט כלל להגיע לגימור יפה של המשטח

(בעזרת בונדו או קארקיט, שיצויינו בהמשך) וצפויים להיראות שקעים רבים וחוסר אחידות במשטח.

 

השיטה השלישית היא לב המאמר בעצם, הלחמת ומילוי השבר בעזרת מלחם ואלקטרודה מפלסטיק.

 

בחירת חומרים ומכשירים

למען הידע הכללי, ישנם שלושה סוגי פולימרים פלסטיים:

חומרים אלסטומריים סוג של פולימרים שצורתם משתנה במידה רבה עם הפעלת עומס על חומר המבנה,

והנוטים לחזור למצבם המקורי עם שחרור העומס. לחומר גמישות רבה, בדומה לתכונות של קפיץ ולכן החומר

הוא בעל תכונות אלסטיות. האלסטומרים נוטים להתרכך מעט עקב חימום.

דוגמאות לחומרים אלסטומרים: גומי נאופרן, גומי פוליאוריתני, גומי סיליקוני, גומי טבעי.

 

חומרים תרמוסטיים מתרככים עקב חימום בטמפרטורה מסוימת, ובחימום נוסף, בטמפרטורה גבוהה יותר,

הם מתמצקים ומתקשים. חומרים אלה נשמרים במצב מוצק, גם לאחר הקירור, ואינם ניתכים שנית בחימום חוזר

לא ניתן לשוב ולעצבם תוך כדי חימום.

דוגמאות לחומרים: פוליאסטר, בקליט, אפוקסי, פוליאוריתן מוקצף.

 

חומרים תרמופלסטיים חומרים אשר עם החימום מתרככים וניתן להתיכם ולעצבם מחדש.

בקירור הם מתקשים. ניתן לחזור על תהליך זה פעמים רבות, הואיל ולא חל שינוי בהרכבם הכימי עם שינוי הטמפרטורה.

דוגמאות לחומרים : חומרים תרמופלסטיים שמתאימים לעבודה בהלחמה : ABS, PVC, פוליפרופילן, פוליאתילן, ניילון.

 

בכלי הרכב עצמם, רוב הפלסטיקים הם תרמופלסטיים כגון פוליקרבונט, פוליאסטר, פוליפרופילן, פוליאוריתן ו-ABS,

שילובים של חלק מהנ"ל וחלקם אף מחוזק עם סיבי זכוכית.

העניין היותר טריקי (וגם קריטי) הוא לזהות את סוג הפלסטיק שרוצים לתקן.

לבעלי מקצוע יש שיטות "סבתא" (נושכים/חותכים/משחיזים/שורפים) לזהות סוג מסויים,

אני לא אלאה אתכם בזה, כי לרוב יש סימונים מספיק ברורים ע"ג החלק עצמו.

קיצורים ע"י אותיות מוסכמות, למשל – PP הוא פוליפרופילן, PC הוא פוליקרבונט ועוד,

או ע"י מספרים. את מי שירצה לרדת לעומק, אני יכול להפנות למדריכים מתומצתים ברשת.

בכל מקרה – לא להתחיל לעבוד לפני שבודקים על חלק דמה את הצלחת ההלחמה וההתאמה בין האלקטרודה לחלק השבור.

לעניינו, קבוצת התרמופלסטיים היא המתאימה לעבודת הלחמה.

כי בתהליך העבודה אנו נדרשים לחמם ולהתיך את החומר כמה פעמים .

ניתן להשיג את החומרים הנ"ל בפלטות במגוון של עוביים וגם במוטות דקים.

לטובת העבודה, עובי פלטת חומר הגלם צריכה להיות 2-3 מ"מ ואם משתמשים

במוטות דקים – 2-4 מ"מ קוטר יתאים לעבודה.

וכדי להמיס ולעצב את החומר , נדרש מלחם חזק עם ראש שטוח בהספק של W60-80.

 

misc151.jpg

 

ההתעקשות על מלחם כזה משתלמת בעת התכת הפלסטיק לתוך השבר.

הפלסטיק נכנע מהר יותר ואפשר לעצב אותו ביתר קלות ע"ג המשטח.

 

שאר חומרי העבודה:

 

1. משחזת/מלטשת ידנית ממשפחת הדרמל או היצרנים הזולים יותר.

2. ניירות ליטוש מ-150 עד 320.

3. טינר 21 או פריימר נוזלי, לייבוש פני השטח.

4. קארקיט – חומר למילוי חריצים ושקעים קטנים ובפירוש לא יותר מזה.

מדובר בחומר פלסטי ומאוד שביר, תפקידו לסייע לפיניש טוב ולאחידות פני השטח,

ליותר מזה הוא פשוט ייסדק ויתעוות – במיוחד על חומר גמיש.

אחיו הגדול והקשוח יותר הוא הבונדו והוא פחות מתאים לעבודה עדינה יחסית כמו זאת.

הוא קשה יותר לשיוף וגס יותר במרקם שלו.

5. צבע. כראות עינכם (וכיסכם) – צבע זול בספריי מהטמבוריה יכול להראות לא רע בהתחלה,

אך בהמשך הוא עלול להתקלף ולדהות ולהרוס מאמץ של עבודה שלמה, אך הוא בהחלט הפיתרון הזול והנגיש ביותר.

בקצה הסקאלה יש צַבַּעים מקצוענים עם תוצאות מעולות אך גם מחיר בהתאם.

בתווך יש חנויות מקצועיות כמו "טופ קולור" ו"חלומות בצבעים" (שותפים, הראשון בת"א והשני בנהריה) ,

"ברק ישיר" בת"א ו"קוברה" בחולון, שמוכרות צבע איכותי יותר במיכלי ספריי בעלות לא היסטרית (כ-65 ₪) .

היתרון הוא שמערבבים גוון לפי טעמכם ולפי קוד צבע ספציפי.

כאמור – לשיקולכם.

 

תהליך העבודה

תהליך העבודה לא מורכב מאוד אך בכל זאת אחלק אותו לסעיפים, שיהיה יותר קל לעקוב.

 

1. ניקוי והכנת פני השטח – שלב פשוט אבל מאוד חשוב. מנקים את שטח העבודה,

השבר וכמה ס"מ מצדדיו עם הטינר. לכלוך שומני שהצטבר עם השנים

עלול להפריע לתוצאות טובות ולפגוע בעיקר בשלב הצבע.

 

2. "פתיחת" השבר – כדי ליצור הלחמה חזקה, אנו צריכים להשחיז מעט את השבר

כדי שנלחים לתוכו כמות גדולה יותר של חומר וכך תהיה לו אחיזה טובה

של שני חלקי השבר, כמתואר בשרטוט:

 

phase12.jpg

 

3. תחילת ההלחמה – מניחים את ה"אלקטרודה" על השבר ובעזרת הצד השטוח של

המלחם, לוחצים על האלקטרודה ומחממים אותה עד שהיא מותכת לתוך החריץ.

תוך כדי, צריך להקפיד ממש לתפור את דפנות החלק ואלקטרודה ביחד,

ממש תנועות של פנימה-החוצה-פנימה וכן הלאה, כדי שיווצר חיבור פיזי

בין שני הפלסטיקים. אחרי ששניהם יתקררו ויתקשו, יתקבל חיבור חזק.

ההמלצה שלי היא לא לנסות לשטֵח את הפלסטיק בצורה מושלמת כבר בהלחמה

הראשונה אלא להיפך - עדיף להשאיר שאריות אלקטרודה בולטת מפני השטח

ואז להשחיז אותן ובכך לצמצם את השימוש בקארקיט.

מצד שני, כן להקפיד להשתמש בצד השטוח של המלחם, כדי שלא ישארו

חתיכות בולטות מדי של פלסטיק מומס, כי אחרי שהוא ייתקשה (עניין של שניות),

הוא קשה יותר מאשר לפני ההלחמה.

 

phase3g.jpg

 

4. אם ההלחמה לא כיסתה את כל השבר – לחזור על סעיף 3 עם אלקטרודה חדשה.

5. שלב הפינישים – מתחילים גס ומסיימים בעדינות :

א. אם קיים דרמל – מכרסמים את ההלחמה הבולטת כמעט עד גובה פני המשטח.

אם אין – מתחילים עם נייר שיוף גס (120 למשל) ומשווים את פני המשטח.

אפשר עם נייר גס יותר אבל צריך לקחת בחשבון שגם האיזור שליד יישרט יותר.

ב. עוברים הלאה לנייר עדין יותר (150) כדי לטשטש את השריטות שנוצרו.

ג. קארקיט – רק אם צריך. במקרה של הלחמה טובה, הקארקיט יצטרך לסתום

רק שריטות שנוצרו מהשיופים ושקעים קטנים בהלחמות.

בכל מקרה – לא לסתום איתו חורים או שקעים גדולים מדי , שילוב של

חומר שביר על פלסטיק גמיש זו מתכונת לסדקים ושברים שיופיעו

על הקארקיט.

שיוף הקארקיט שהתקשה ייעשה עם ניירות עדינים יותר – 180 בהתחלה

וסיום עם 240.

בסיום הפיניש חובה לנקות בצורה יסודית את כל אבק השיופים.

6. צבע יסוד – הכרחי לכיסוי אחיד של החלק המתוקן, להכנת החלק בצורה

טובה לצבע הסופי וגם – לאיתור פגמים בפיניש מהסעיף הקודם.

אם איתרתם פגמים, חיזרו על סעיף ג' ו-ד' עד לתוצאה מספקת.

בסיום – החלקת המשטח עם נייר 320. אפשר להיות פנאטים

ולעבוד עם ניירות עדינים יותר, אבל זה באמת לא הכרחי.

יש חשיבות גדולה לאיכות הצבע – יש צבעי יסוד שמקשרים בין מגוון רחב

יותר של פלסטיקים לבין הצבע הסופי ונדבקים כמו שצריך למשטח.

מוכרים אותו בחנויות שצויינו תחת השם המפתיע "יסוד מקשר".

7. צבע סופי – כמו שכבר כתבתי – לשיקולכם.

 

Don't do list

כמה אזהרות לדרך –

1.רוב הדשבורדים הם רכים, מצופים בספוג דק ומעליו יריעת סקאיי או פלסטיק

כלשהי. המדריך הזה לא תקף לגביהם.

2.אם זו הפעם הראשונה שלכם – אל תתחילו בלי להתאמן קודם על חומר דומה,

וזה תקף לכל הסעיפים. כל שלב, אם ייעשה לא נכון, יכול להרוס את העבודה

וממש מומלץ להגיע לשם עם ניסיון.

3.חלק שבור דק מדי, שביר , כזה שכבר התעייף ובכלליות לא משתף פעולה –

עדיף לא לבזבז עליו זמן. סביר להניח שכל העבודה הקשה תהיה לחינם

והוא ישוב ויישבר במקום אחר או ממש בצמוד לתיקון.

4.עיבדו לפי ההוראות שמגיעות עם חלק מהחומרים (קארקיט, צבע).

 

זהו, חברים. אני מאמין שהקפתי את כל הנושא ובכל זאת אתם מוזמנים לשאול.

רק בקשה אחת: אין לי בעיה עם ה"פים אבל כדי שגם אחרים ילמדו עוד משהו

משאלות של אחרים, אני מעדיף שתעלו לכאן את כל השאלות ואענה בצורה מסודרת.

 

תודה לחברי אלי elibaba על החידודים.

 

איתי.


עברנו את פתח תקווה, נעבור גם את זה.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

תודה רבה לאיתי שהרים את הכפפה והשקיע בהכנת המאמר, כן ירבו.

הודבק!

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

מאוד מעניין, שמחתי לקרוא.

 

אני עד עכשיו תיקנתי פלסטיקה עם אפוסקי 2 צבעים, אבל יש דברים שאתה לא יכול לעשות איתו.

 

הייתי שמח ללמוד יותר על התחום, איפה ניתן לקנות את האלקטרודות האלה באיזור המרכז?

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

בקשר להדבקה בסופר גלו הייתי רוצה להציע שיטה שנוסתה עם תוצאות מצוינות ,שנקראת הלחמת סופר גלו.בשטח המגע בין הפלסטיקים השבורים יש לשים מעט צמר גפן ואז לפזר סופר גלו על שני משטחי ההדבקה ומעט על הצמר גפן.נוצר איזשהו תהליך כימי ושגורם לחום ולאחר הצמדה של מספר דקות מקבלים מעין הלחמה חזקה.בעבר הצלחתי להדביק חלק נע של מכונה בצורה הזו וההלחמה החזיקה כמה שנים.בכל מקרה מומלץ לנסות לפני הפעולה הזאת כי לא כל סוג פלסטיק מתאים.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אורי, זו שיטה מעניינת ובהחלט אנסה אותה, הדבק מקשה את הצמר גפן בטח כמו שהוא

מקשה ספוג שמזליפים עליו, אבל אף פעם לא הדבקתי כך משטחים.

 

מאוד מעניין, שמחתי לקרוא.

 

אני עד עכשיו תיקנתי פלסטיקה עם אפוסקי 2 צבעים, אבל יש דברים שאתה לא יכול לעשות איתו.

 

הייתי שמח ללמוד יותר על התחום, איפה ניתן לקנות את האלקטרודות האלה באיזור המרכז?

 

תודה.

האפוקסי טוב להרבה דברים והוא חזק מאוד כשהוא מתקשה (על האריזה כתוב שהוא טוב לחצי שנה-שנה,

אצלי הוא מחזיר יוניט חום בסעפת כבר 4 שנים), אבל הוא גס וקשה לעשות איתו הדבקות עדינות.

האמת שאני כבר לא גר במרכז ולא יודע איפה קונים חומרים, חפש ספקי חומרי גלם.

 

איתי.


עברנו את פתח תקווה, נעבור גם את זה.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

מאמר מצוין והתמונות מאירות עיניים, שמחתי לעזור קצת :-)


עז יפנית בסלעים

yahav.biz | mineralz.co.il

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

השרשור מועבר מעט מטה כדי שהחברים לא יפספסו אותו (כמו שאר הדביקים :-) )

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אני עובד בעבודה הרבה עם אפוקסי ואני משתמש בו להרכבת מוצרים עבור לקוח דיי גדול

ואני בספק אם אפוקסי מחזיק רק חצי שנה\שנה עבור סוג המוצרים שאני מייצר ללקוח הזה.

 

אני לא יודע על איזה אפוקסי דיברו פה אבל אני משתמש באפוקסי Scotch-Weld DP-100

ומנסיון אני יודע שמספיק להחזיק אותו למשך 10 דקות ואז יש תפיסה ראשונית ולאחר מכן ניתן

לעזוב, כמובן שמיצוק מלא נמשך כיממה אך אין צורך לחכות לזה.

 

מנסיון לא הכי מומלץ להדביק 2 משטחים שטוחים, זה יחזיק אך עשוי להשתחרר ממכה מתישהוא.

 

* יש לוודא ש-2 החומרים יוצאים בדיוק ולא אתם עלולים להמשיך להחזיק במשך שבוע.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

כמה השגות ברשותך,

אתה מתאר תהליך הלחמה חלש יותר משיטת חיבור בריתוך, מאחר והציוד הוא אותו ציוד כמעט (פרט למהדרין)

ניתן להשיג חיבור חזק יותר באותה עלות.

 

בהלחמה מתיכים חומר מתווך והחלקים הטעונים חיבור נותרים מוצקים,

לעומת זאת בריתוך מתיכים את החומר המתווך ובנוסף את החלקים עצמם (בקצוות המשיקים).

 

בפועל הריתוך מתבצע כך :

בנוסף להתכת תייל-הפלסטיק ("אלקטרודה") מתיכים את שפתי החלקים, רתכי פלסטיק משתמשים בבלאוור מיוחד עם צינורית נחושת לחימום והתכת החלקים ואח"כ עוברים למלחם.

 

גם ללא הבלאוור הצלחתי לרתך עם מלחם מסכן של 25וואט לאט ובסבלנות שני קטעי צינורות ביוב עבים

ללא יכולת להפריד ביניהם אח"כ.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אם נלך על-פי מה שאתה אומר אז השיטה שלי היא ריתוך קלאסי, וגם ציינתי את זה למעלה.

אני מאמין בעירוב פיזי של החומר המתוקן עם האלקטרודות ולא רק לסמוך על תכונות ההתקשות

וההידבקות של חומר מומס על חומר "קר".

יש מכשירי הלחמה/ריתוך יותר מתקדמים ממלחם פשוט, אבל הדגש היה על עבודה למתחילים ובבית,

לא התכוונתי לציין אותם בכלל. יש לי בלאוור leister בבית ולעבודות עדינות כמו פנים הרכב הוא פשוט אגרסיבי מדי.

לגבי המכשיר שציינת - אתה מדבר על מעין אקדח חימום עם ראש מתכת בצורת Y ?

לגבי המלחם שעבדת איתו, לא טענתי שהוא לא יעשה את העבודה ,

אבל עם המלחמים החלשים הכל נעשה לאט יותר. עד שאתה מצליח להמיס נק' מסויימת ועובר הלאה,

הפלסטיק מספיק להתקשות שוב. מתסכל.

 

איתי.


עברנו את פתח תקווה, נעבור גם את זה.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

הבנתי אחרת מהטקסט הזה :

 

"תחילת ההלחמה – מניחים את ה"אלקטרודה" על השבר ובעזרת הצד השטוח של

המלחם, לוחצים על האלקטרודה ומחממים אותה עד שהיא מותכת לתוך החריץ.

תוך כדי, צריך להקפיד ממש לתפור את דפנות החלק ואלקטרודה ביחד,

ממש תנועות של פנימה-החוצה-פנימה וכן הלאה, כדי שיווצר חיבור פיזי

בין שני הפלסטיקים. אחרי ששניהם יתקררו ויתקשו, יתקבל חיבור חזק."

 

התייחסת להתכת האלקטרודה בלבד.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
הבנתי אחרת מהטקסט הזה :

 

"תחילת ההלחמה – מניחים את ה"אלקטרודה" על השבר ובעזרת הצד השטוח של

המלחם, לוחצים על האלקטרודה ומחממים אותה עד שהיא מותכת לתוך החריץ.

תוך כדי, צריך להקפיד ממש לתפור את דפנות החלק ואלקטרודה ביחד,

ממש תנועות של פנימה-החוצה-פנימה וכן הלאה, כדי שיווצר חיבור פיזי

בין שני הפלסטיקים. אחרי ששניהם יתקררו ויתקשו, יתקבל חיבור חזק."

 

התייחסת להתכת האלקטרודה בלבד.

 

12345


עברנו את פתח תקווה, נעבור גם את זה.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

היכן אני משיג את "אלקטרודות" הפלסטיק? והאם יש גם לוחות פלסטיק גדולים יותר לבצע השלמות?

 

תודה.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

לוחות ABS יש מתוצרת הארץ בגדלים מגוונים, אנחנו בדרך כלל עובדים עם 1070X2050 מ"מ אבל האורך והרוחב הם לפי הזמנה (בכמות של חצי טון עד טון מינימום בערך).


עז יפנית בסלעים

yahav.biz | mineralz.co.il

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אוקי תודה.

כנראה שחצי טון זה הרבה מדי בשבילי.

יש הצעות מה לעשות בשביל שיחזור פלסטיק בגודל של נניח 20X20

ולגבי האלקטרודות מהיכן אני משיג??

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
שימו לב! השרשור הזה בן 4021 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

הצטרף לדיון

ניתן לפרסם הודעה כעת ולהירשם לאתר מאוחר יותר. במידה וכבר יש לך חשבון בפורום, התחבר כעת בכדי לפרסם באמצעות החשבון שלך.

Guest
הגב לנושא זה...

×   התוכן שהדבקת מסוגנן.   הסר סיגנון

  Only 75 emoji are allowed.

×   הקישור שלך הוטמע אוטומטית בגוף ההודעה.   הצג כקישור רגיל

×   התוכן הקודם שלך שוחזר.   ניקוי העורך

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.


×
×
  • Create New...