יבגניפ

סלחו לי על הציניות, אבל זה לא חדש ש"ציונות" זה מושג שמשמש בעיקר את מי שנהנה היום מהמצב בארץ, כדי לשכנע אחרים למה הם צריכים לסבול. לא משנה אם זה מגיע מאלוף במיל' או מכתב ב"במחנה", שחי כמה שנים טובות בחו"ל בעצמו.

אני לא חושב שהבעיה היא שם בכלל. אני לא מתווכח על חשיבות הרווח, וגם לא על זכותם של אנשים לקניין. זה לא עניין של סוציאליזם ורגולציה מול חופש כלכלי, ולי אין בעיה שמי שיכול ירוויח גם מיליארדים. זו שאלה כללית יותר. כתבתי את זה כמה תגובות לפני. אני חושב שחלק גדול מהחברות בשוק מציבות לעצמן כיעד רווח קבוע מסויים בתחילת השנה. האם המספר הזה אי פעם יורד? בחברת ההייטק שאני עובד בה, בכל שנה מחדש מעלים את היעד. אבל השוק לא במצב מזהיר, היקף וכמות הפרוייקטים לא משתנים וכו'. אז מאיפה יצמח הרווח הנוסף הזה? או מאיפה ישמר הקיים? האם זה מעניין את בעלי המניות והדריקטוריון של החברה? האם הם מבינים את זה? עד עכשיו היו להם כמה שנים מוצלחות מאוד ברציפות והרווחים עלו, והשנה זו השנה הראשונה שכנראה שזה ישתנה. אתה חושב שמישהו מעובדי החברה כאן נהנה מהעלאת שכר או בונוס? השכר של רוב האנשים כאן נשאר כמעט זהה למה שהיה ביום בו התחילו לעבוד כאן, ולא משנה מה הוותק שלהם. בדוגמא מעולם אחר: אמא שלי עובדת באחת מראשתות הסופרמרקטים הגדולות בארץ. רוב העובדים בסופר מרוויחים שכר מינימום או מספרים שקרובים לשכר מינימום. לפני עשר שנים הדרך להתגבר על זה היתה עבודה בשעות נוספות, שהיתה כמעט ובלתי מוגבלת. היום אף עובד אינו רשאי לעבוד כמעט בכלל מעבר לשעות המשמרת שלו, כלומ אין כמעט דרך לטפס מעל לשכר המינימאלי ביותר שאנשים שם מקבלים. האם הרווחים של הרשת שלה נפגעו? בשנים האחרונות אני מאמין שכו; נכנסו שחקנים חדשים לתחום, יש רשתות כמו רמי לוי ואחרים וכו'. אבל השאלה החשובה שצריך לשאול מי ספג את מרבית הפסדי החברה שלה ומי במקרה של החברה שלי ישלם את המחיר על אי עמידה ביעדים. ואני חושב שכולנו יודעים את התשובה. אני כותב עכשיו בצורה מאוד מופשטת, אבל בסופו של דבר אנחנו, העובדים הפשוטים לא מרגישים את השיפור במצב הכלכלי כמעט אף פעם במקומות העבודה שלנו, בטח מי שעובד בעבודות פשוטות שלא דורשות הכשרה מיוחדת. מנגד, כשהמעסיק שלנו במשבר, בדרך כלל נהייה הראשונים שירגישו זאת. וככה בדיוק נוצר פער. לדעתי יש אנשים די בכירים ועשירים במשק שפשוט לא מסוגלים להבין לפעמים שלא יכולה להיות צמיחה אינסופית ברווחים, שלפעמים צריך לעצור ולהבין שאתמול הרווחת X והיום אתה יכול להרוויח Y. זה שתגיע לX בכך שתפגע בעובדים שלך, תפטר, תקצץ במשכורות, זה לא תורם לאיש לטווח הרחוק, בדיוק כמו שלא חושב שזה טוב לאיש שהמשכורות של אנשים (הריאליות לפחות) דורכות במקום, כשהתוצר והמחירים עולים. הבעיה היא שאני לא חושב שאיש מבין ה"טייקונים" או בעלי השליטה האמיתיים במשק בכלל עוסקים בזה. כמו שאתה אומר, זה לא עולם של אלטרואיזם, אבל זה גם לא ממש עולם של תכנון לטווח הרחוק. זה נחמד לנסות ולמקסם את הרווח שלך, בטח כשאתה מגבה את זה באידיאולוגיה כלשהי. השאלה אם בסוף מי שעושה את זה לא יורה לעצמו בשתי הרגליים. אנחנו לא חיים במאה ה-18 וגם לא ה-19, ואני כרגיל נסחף אל דוגמאות העבר, אבל אחת הסיבות למהפכות שנראו בימים ההם היא בדיוק זה: התעקשות עיוורת של בעלי הכח בשוק למקסם את הרווחים בכל מחיר.

עזוב אם זה "שלו" או לא. אתה הרי גם מסכים עם זה שיש בעיה, שהשכר של רובנו נשחק וכו'. אתה לא חושב שיש גם השפעה לגישת ה-"זה שלי ואני חייב למקסם את הרווח"? זה לא עניין של קפיטליזם או סוציאליזם כאן, זה עניין של להביא את השוק למצב כזה בו לאף אחד חוץ מבעלי הון הגדולים באמת אין כח קניה ממשי. זה משתלם למישהו? כן, אנחנו לא שם, אבל רעיונית זה לא מצב לא אפשרי.

זה לא בעייתי לטייל שם לבד. מפלצות שלג אין שם (כנראה), וכל השאר לא ממש אמור להדאיג אותך. האנשים בסך הכל גם נחמדים ומנומסים, כמו ברוב המקומות במערב אירופה. התחבורה הציבורית היא טובה, אבל גם היא עושה בעיות לפעמים. קרה לי יום בהיר אחד שרכבת בה נסעתי החליטה לא לעצור דווקא בתחנה בה הייתי אמור לרדת. למה? אין לי מושג, אבל לפי התגובות זה הפתיע גם את המקומיים, ומצאתי את עצמי עושה סיבוב של עוד 40 דק' בגלל זה (ירדנו בתחנה הבאה וחיכינו שם עד שבאה הרכבת לכיוון השני). לגבי מזג האוויר - תזכור כמובן שככל שתעלה יותר למעלה, יהיה יותר קר. תזכור גם שצריך לטפס בהדרגה, ולא מעט אנשים מרגישים רע שם למעלה, בגלל האוויר המדולל.

והנה עוד מאמר שעוסק בנושא, וטוען שבזמן שאנחנו מייצרים יותר, השכר שלנו לא עלה בהתאם. אני חושב שגם קל לראות את זה אינטואיטיבית, בכל פעם שמחירים עולים והשכר שלנו נשאר במקום. התחושה הפרטית שלי היא (וזה לא מבוסס, אני לא כלכלן, רק תחושה) שברוב התחומים מי שמוכר לנו מוצר או שירות כלשהו מצפה להרוויח X אחוזים. כשההוצאות שלו עולות, הוא פשוט מעלה את המחיר, כדי להמשיך ולהרוויח X. אבל השכר שלנו, של הצרכנים, לא משתנה בהתאם. חן, רמת החיים שלנו לא טיפסה, אנחנו פשוט חיים בעולם בו יש יותר מהכל, וזה לא אומר הרבה. לצוך העניין, לפני 20 שנה לא היה אינטרנט והטלפונים הסלולארים עשו רק את הופעת הבכורה שלהם, ולכן אני חושב שקשה לטעון על סמך השוואת כאלו שרמת החיים עלתה. ברור שאבסולוטית אנחנו חייםי בעולם נוח יותר, בדיוק כמו שאם נשווה את עצמנו לימי הביינים, נוכל בקלות להוכיח שהכל רק הולך ומשתפר. העניין הוא שחלק מאוד גדול מהאנשים עדיין חיים בחרדה קיומית. יש להם פלאפון, יש להם רכב וטלויזיה, אבל לפנסיה שלהם הם יגיעו כשמה שהם הצליחו לצבור מסתכם ב400 שקלים שהם יקבלו בחודש ואולי עוד קצת עזרה מביטוח לאומי, אם לא יקרוס עד אז. יש כאן משהו קצת פרדוקסלי. יש המון דברים ומוצרי צריכה שהפכו לטריוויאלים בעולם שלנו. אף אחד הרי לא יוותר, למשל, על פלאפון או על טלויזיה. אז בסוף אנחנו יכולים להרשות לעצמנו הרבה דברים קטנים, אבל לא יכולים להבטיח לעצמנו להזדקן בכבוד. התופעה הכי פרדוקסלית בהקשר הזה היא שאנחנו חיים יותר שנים בממוצע, שזה לכאורה דבר טוב, אבל עכשיו זה אומר שגיל הפנסיה שוב יוזז והדור שלי כבר ימצא עצמו נדרש לעבוד יותר שנים, אולי עד גיל 80 אפילו (כמה שזה נשמע לא ריאלי היום).

ככלל החברות שמחברות אמורות לדאוג לזה. אתה תמיד יכול לברר את זה בדלפק של החברה הרלוונטית, כשתמריא מנתב"ג או כאשר תנחת ביעד הביניים. אתה גם לא אמור לעשות צ'ק אין מלא, אלא אם אתה יוצא מהאיזור שבו אתה אמור לשהות במהלך הקונקשן, שזה אותו האזור שאליו מגיע מי שעובר את הצ'ק אין והבידוק הבטחוני בשדה התעופה עצמו.

בנצי, הוא כבר סבל הרבה, כשחבורה של douches החליטה לשחק איתו בכביש, כי הוא שלהם. ועם כל הכבוד, לא משנה כמה הרוכבים הם "ילדים טובים" (והם לא במקרה הזה) - מי שחותך ככה כלי רכב אחר כלשהו ובולם - מגיע לו שיכנסו בו.

בקונקשן אתה עובר דרך שדה תעופה במדינה שלישית כלשהי. זה אומר שזמן ההגעה שלך ליעד מתארך באופן כללי, בהתאם לזמן של הקונקשן, ואתה צריך לרוץ בשדה תעופה במדינה שאתה לא מכיר, ולחפש מאיפה אתה ממריא לטיסה הבאה. כשאתה מזמין טיסה כזו, אתה צריך לוודא שזמן הקונקשן (כלומר הזמן שאתה מבלה על הקרקע בשדה התעופה הנוסף) הוא הגיוני. שעה בין הנחיתה להמראה הבאה זה המינימום של המינימום כדי לוודא שיש לך זמן לרדת מהמטוס, למצוא מאיפה אתה ממריא הלאה ולהגיע לשם (בחלק מהמקומות אתה ממש צריך לנסוע בתוך שדה התעופה, וזה לוקח זמן). מנגד, אם יש קונקשן של איזה 12 שעות, זה אומר שאתה מתייבש את הזמן הזה בשדה התעופה או אולי צריך להזמין גם חדר לישון בו אם זה בלילה וכו'.

מי שכתב את זה הוא עוד אידיוט, שכותב על דברים שלא מבין בהם. אחזור על עצמי בפעם המאה: הפקולות למדעי הרוח שהוא מזכיר שוממות וחלקן גוססות. הוא כותב על זה ש"לומדים שקר כלשהו" ואז מסביר בעצמו למה ארכיאולוגיה זה חשוב, סתם לדוגמא, אז אני מבין שלוגיקה זה לא הצד החזק שלו. בכל מקרה, מבין הכותבים שם בטור הזה של ווינט לא ראיתי אף היסטוריון, אף ארכיאולוג, אף אחד שלומד לימודים קלאסיים או ספרות. האנשים שהולכים לחוגים אלו (ואני מכיר עשרות מהם) לא מצפים להתעשר או לקנות דירה במרכז או להיות באלפיון העליון. ממש לא. אנשים הולכים ללמוד את הדברים האלו מתוך עניין ואהבה לתחום. זה הכל. מי שבאמת מאוד רוצה להצליח ולהיות, נניח, איש אקדמיה בתחום תולדות האומנות כנראה מלכתחילה יכוון את עצמו לדוקטורט, ולא יבוא לבכות על מעמדו אחרי ה-b.a או ה-M.A, ואת הדוקטורט ישתדל לעשות אי שם באירופה או אמריקה הרחוקה (שם גם יש סיכוי כלשהו להקלט לעבודה במחקר לאחר מכן). מה שכן יש בשפע בטור הזה של ווינט, זה אנשים שלומדים מקצועות "חדשים" (אם אפשר לקרוא להם ככה) - מקצועות חצי פיקטיבים, אם איזו קריצה לשוק האזרחי, שכל בן אדם עם מעט ניסיון בחיים יכול לפסול די מהר. אני, אישית, חושב שנח להעמיד אנשים מהסוג הזה בקדמת הבמה לכל מי שרוצה להציג את הדור שלי כדור כבכיינים, בדיוק כמו שהיה נח לשים את דפני ליף בקדמת הבמה במחאה החברתית. יש בארץ מספיק אנשים שקשה להם מבחיהנ כלכלית, ויש להם מקצועות או השכלה יותר רלוונטים מ"תקשורת עם ילדים בני 5, התמחות בילדים עם שיער ג'ינג'י, ממכללת ויקטור חסון", או כל דבר פיקטיבי דומה. והבעיה אפילו לא רק כלכלית. הבעיה בחוצפה ובגישה של המדינה. הבעיה במנהיגים, שמבלים 90% מזמנם בחו"ל, בין אם בעבודה לבין אם בעוד מסחור של השואה, ואז מטיפים לנו על זה שאנחנו חייבים אבל ממש חייבם לחיות כאן, וכל מי שחולם על חיים טובים יותר הוא בוגד. והבעיה היא גם באזרחים הפשוטים, אלו שהופכים התנהגות בהמית במיוחד לנורמה, אלו שלא למדו שאפשר לתת לאנשים לצאת ממעלית, לפני שנדחפים אליה, שאפשר לעשות פיקניק בגינה ולא לכלכלך, לא לצעוק, לא לרמוס את האנשים סביב רק כי הם אולי במקרה יותר חלשים וכו'. מציע לכם להסתכל בשרשור השכן שעוסק במשפט של האיש שדרס את טל שביט ז"ל. הוא בסך הכל אזרח ישראלי ממוצע, ובגלל אנשים כמוהו אני, בסופו של דבר, כמעט כל בוקר חושב על ירידה מהארץ. לא בגלל שאין לי סיכוי לקנות דירה במקום בו גם תהייה לי עבודה (וזה גם דבר רע מספיק בפני עצמו).

מסכים איתך לחלוטין. אני חושב גם שבלי קשר למה שתחליט מש' שביט לעשות בנושא, חשוב שמי שמכיר את הסיפור על הדו"ח שלהם יפיץ את זה הלאה, כדי שגם אחרים יבינו באיזו עמותה בדיוק מדובר ומה הרמה שלהם.

אני מצטרף. אבל חשוב להדגיש שהם גנזו את הדו"ח המקורי שלהם ואף התצנלו עליו (לפי nrg).

+100000 בתור אחד שגר בקרבתם של כמה שוטרים ערסים, זו הדרך בה הם מתנהגים גם לשכנים שלהם ביום יום. חבל שככה זה נראה.

חן, זה ויכוח חסר טעם לחלוטין. העולם המודרני מתבסס על השכלה פורמלית. ככה זה. יש עילואים ויש אנשים שמצליחים בלי. אתה יוכל להיות מתכנת ללא תואר. אתה לא ייכול להיות מדען מחשבים (כלומר מישהו שיודע מדעי המחשב) אם אתה לא לומד את הבסיס המתמטי לזה. אתה יכול לדעת הרבה תאריכים ועובדות היסטוריות משעשעות. אתה לא יכול להיות היסטוריון אם לא כתבת בחיים שלך עבודת מחקר מינימאלית, המתבססת על ניתוח שלך של מקורות היסטורים (בגלל זה הרבה סטודנטים מתחילים נופלים גם בעבודות שלהם, הם לאמכירים את ההבדל בין דסקרפטיביי - לשפוך עובדות ואנלטי - לנתח אותן ולתת פרשנות). מה שאתה אומר לא סותר. יש כישרון מולד. לא כל מי שלומד אף תחום יהפוך בהכרח לטוב בו. יש גם עילואים שמצליחים ללא הכשרה פורמלית. אבל בשביל להיות עו"ד, אתה קודם כל צריך להכיר את החוק ואת שיטת המשפט, למשל. זה לא אומחר שכל מי שילמד את זה יהיה עו"ד או עו"ד טוב. אבל הכשרון לא באה נגד ההשכלה אף פעם. אין אדם בעולם שהשכלה לא יכולה לתרום לו, ולא משנה אם זה ביל גייטס או יאיר לפיד. עצם זה שאתה עובר תהליך של ביקורת, שזה חלק מאוד אינטגרלי בלימודים כלשהם, כבר יתרום לך, לא משנה כמה אתה טוב מלכתחילה. Pika007, תגיב, אל תגיב. זה לא כל כך משנה. הטענות שלך הן ברורות, וגם לא הכנסתי לך מילים לפה. את הטענה על זה ש"אפשר ללמוד לתכנת לבד" אתה הבאת. אני רק הסברתי, או ניסיתי להסביר ש"לתכנת" ו"להתמחות במדעי המחשב" זה שני דברים שונים. תכנות אתה יכול ללמוד גם במכללת ג'ון ברייס ובניו. ובגיל גייטס כנראה שאתה לא (וגם אני לא, ולכן הלכתי לעולם ההשכלה הפורמלית). את הזלזול המובנה במדעי הרוח גם את הבאת. כן, לא הדבקתי את הציטוט המדויק שלך על זה שקל לשנן ולהרבה יש יכולות הבעה טובות, אבל לא יכולות רטוריות. זה לא ממש שינה את התוכן של האמירה שלך, זה גם לא ממש משנה את העובדה שהבעה ורטוריקה זה די... אותו הדבר. את הנאומים של קיקרו מלמדים עד עצם היום הזה, לא בגלל האינטונציה שבה הוא דיבר (לאיש אין מושג איך הוא נשמע), אלא בזכות המבנים הלוגיים והרצף של הטענות שלו בנה. ואתה יודע מה? אין גם הבדל מאוד מהותי בין הוכחת טענה במחקר היסטורי, לזה המתמטי. הבסיס הלוגי זהה לחלוטין. רק השפה שונה. יש להרבה אנשים נטייה לזלזל בדברים שהם לא מכירים. זו, כשלעצמה, סיבה מספיק טובה ללמוד מגוון של מקצועות שונים. ככה לפעמים מפסיקים להניח שמקצוע X הוא משהו מסויים, אלא לומדים מה הוא באמת או מה הוא יכול להיות באמת. זה כמובן לא סותר בשום צורה את העובדה שמי שלומד היסטוריה או פילוסופיה לא באמת יכול לצפות להתפרנס מזה, גם אם הוא גאון הדור.

"זה הארגומנט הכי טיפשי שיכלת להוציא", טוען אתה, ואז שוב מביא לי את צוקרברג כדוגמא. אתה מחזק עוד פעם את מה שאני כותב. כולם נולדים צוקרברג או ביל גייטס? מה זה מעניין ורלוונטי אם ביל גייטס יודע לתכנת או לא?! ביל גייטס וצוקרברג יש אחד בדור. מנגד יש עשרות אלפי אנשים שצריכים תואר כדי לדעת, בכל תחום. לסטודנטים אין יוהרה. אם אין לך תואר בהיסטוריה, אתה לא יודע היסטוריה. אם אין לך תואר במדעי המחשב, אתה לא יודע מדעי המחשב. האם זה אומר שבהכרח אתה לא יודע לתכנת? לא. האם זה אומר שאתה לא יכול להיות עילוי? גם לא. האם זה אומר שאתה לא יודע מתי קרסה האימפריה הרומית? גם לא. אבל התואר (באף תחום) לא נותן לך את זה. תואר במדמח לא מלמד אותך "לתכנת". הוא מלמד אותך מיליון דברים מעבר, בדיוק כמו שתואר בהיסטוריה. לא מלמד אותך "לשנן תאריכים", בניגוד למה שאתה חושב. אתה מדבר על יוהרה של סטוןדנטים למדעי הרוח? כשתלמד משהו בתחום הזה, תבוא ותשפוך את דעתך המלומדת והמנומקת בנושא מה הם לומדים. כל סטודנט בסמסטר א' של שנה א' בהיסטוריה יודע לספר לך ש"לשנן תאריכים" זה בערך הדבר האחרון שעליו אתה נמדד בתואר. תן קצת כבוד לתחומים אחרים, גם אם לא מעניינים אותך. ותבין ששלקחת עילוי של פעם בדור ועל סמך העילוי הזה לטעון שלא צריך תואר כדי "להבין" או "ליצור" זה מגוחך. ד"א ממש לא בטוח שצוקרברג או ביל גייטס יודעים מה אומר המושג "חסם עליןו" בפונקציה, או מה אומר הסימון O(n). זה גם חלק ממדעי המחשב. עריכה: קראתי עוד פעם התגובה שלך. קצת אירוני שאתה מזלזל ביכולת ההבעה שנדרשת מלומדי מדעי הרוח, ומתייחס בכבוד לרטוריקה שנדרשת מעו"ד. אתה בטוח שיש הבדל בין השניים?

שטויות במיץ. מעטים הם האנשים שבאמת יש להם כישרון במדעי הרוח. מעטים הם האנשים שיכולים ליצור סינטזה סבירה ברמה של עבודה סמינריונית ממקורות קיימים. עוד פחות אנשים יכולים לבדוק נושא כלשהו מזווית חדשה ולומר עליו משהו שלא נאמר לפניהם. מי שמסוגל לעשות את זה, הוא גם בדרך כלל בעל קישורים מספיק טובים בלוגיקה, והיה יכול להצליח גם בתחום המדעים המדוייקים (ואני אומר לך את זה כמי שחי את שני העולמות במקביל ולמד ועדיין לומד את שני התחומים). מהנדסים וכו' יכולים ליצור. לשייקספיר לא היה תואר במדעי רוח. לביל גייטס גם אין תואר במדמח. אז בוא נחזור לויכוח הישן והטוב על טיבה של השכלה. הרי אם ביל גייטס ושייקספיר הצליחו, לא צריך ללמוד, לא? הבעיה היא לא היכולת ליצור. הבעיה היא עניין של אנשים באופן כללי במשהו שהוא לא "האח הגדול" ונפנפוף מעל המנגל. זו גם סיבה לזה שאנשים הולכים ללמוד מדעי הרוח.

רפרפתי עכשיו קצת בתגובות ללפיד על הסטטוס האחרון שלו (כמה שהוא בז ליורדים, כי זה לא ציוני והוא הרי מופת לציונות). אני מוכרח לציין לטובה שזו הפעם הראשונה שיש יותר תגובות נגדו (עם כמות די גבוהה של לייקים) מאשר בעדו. אפילו איש הסוד שלוו, טרול האינטרנט הידוע דורון פדהצור, לא מספיק להגיב כמו שצריך. אולי בזכות סטטוסים כאלו ליותר אנשים יפול האסימון עם מי הם מתעסקים, וכמה צביעות וחוסר מודעות עצמית יש לכבוד השר.

זה לא שאתה לא צודק. אבל כאן פה הבעיה מלכתחילה. יאיר לפיד לא מתאים להיות שום דבר. ברגע שבחרו בו, מתוך אמונה שיש לו מושג "איפה הכסף" הגיוני גם לצפות ממנו שיהיה שר אוצר, כמו שהגיוני עכשיו להסביר למה הוא לא פעל לפי האג'נדה שלו. אם מסתכלים זה מבחוץ, כלומר בתור מישהו שלא הצביע לו, אז מקבלים התנהלות די מביכה של אדם שמודה שהוא לא מבין בכלכלה, למרות זאת ממציא תיאוריה שלמה לגבי הבעיות הכלכליות של ישראל ומתמנה להיות שר האוצר (כדי לגלות, לכאורה, שהתיאוריות שלו לא ממש היו נכונות).

קראתי שני עמודים שם. הנה תגובה נבחרת: הנה אחת אחרת: הנה עוד אחת: מסתבר שגם שם מבינים שאופנוענים לא תמיד צודקים, מתוקף זה שהם אופנוענים. בטח לא כשהם נוסעים בשיירת פוזה.

shellcase, אייל, לוטוס אליס, הפגיעה הראשונה שרואים בסרטון היא בערך ב0:26-7. לפי מהירות הנסיעה של כל החברים שם, רואים שהאופנוען פשוט דפק ברקס לפני הג'יפ וההוא התנגש בו. למה הוא האט? ועוד רואים אותו מסובב את הראש אחורה. איזו פרשנות מלומדת, שלא מוציאה אותו כערס גמור, אתם יכולים למצוא למה שקרה שם? ניחוש, בהתאם למה שקרה לי או לאנשים אחרים בכבישי הארץ? היו 5 פעמים בחיים שלי בהן צפרתי לאופנוענים, כשהם עשו מה שעושה הבחור שם שנכנסו בו (עובר נתיב בלי להתייחס לזה שיש שם כבר רכב). ב3 מתוך ה-5, האופנוען דפק בלימה, בדיוק כמו שעושה הבחור שם. אני את הלקח שלי למדתי ואני לא צופר יותר לאופנוענים, לא משנה מה. זה בזבוז זמן, הרי הכביש שלהם בטאבו ואסור להעיר להם על כלום. יכול להיות שבעל הג'יפ למד את זה גם, רק בדרך הקשה? אני לא אומר שזה כמובן מה בטוח קרה שם, אבל בוידאו כן רואים את האופנוען פשוט עובר נתיב, כי ככה, ואז מאט. לי זה נראה כמו ביריונות, ולא מה שקרה לפני. זכותכם כמובן לחשוב שנהג הג'יפ יצא מהבית לדרוס אופנוענים, כמו שכל נהגי המכוניות עושים תמיד.

אתמול בערב, כשנסעתי באיילון, הנהג שלפניי דפק בלימת חירום באחת מהירידות ושבר שמאלה וכמעט נעצר (באמצע הנתיב השמאלי של הירידה). למזלי שמרתי מרחק, ולכן הספקתי לבלום גם. הייתי בטוח שיש משהו לפניו על הכביש שלא ראיתי, חיה או כל דבר דומה. האטתי ממש וראיתי שהאיש המשיך לשבור שמאלה, עוד שלושה נתיבים, כשהוא בערך במהירות ~30 קמש, באמצע כביש מהיר. כמובן שהוא גם לא אותת. הוא פשוט טעה והיה צריך את החלק הימני ביותר של הכביש, אז הוא עשה את מה שעשה. היה מדובר בבן אדם בן 60 בערך לפני המראה, בעלים של גי'פ לא זול. כנראה בן אדם בעל אמצעים כלשהם, לא ערס ולא מישהו מפגר מדי. ועדיין לא היה איכפת לו משום דבר ואף אחד, חוץ מעוד כמה דקות שהיה לוקח לו סיבוב. עם כל הכבוד למה שכותב השופט, רוצים לתת לנהג הפוגע עונש של 6 חודשים של עבודות שירות. בעולם אידיאלי כל אידיוט כזה היה צריך לקבל כיתת יורים. חבל שזה לא יקרה, ואני לא מאלו שמחפשים להקצין את המערכת המשפטית כל הזמן. אבל אולי אם אידיוט אחד כזה היה מקבל כדור בראש, וזה היה זוכה לסיקור תקשורתי, דפוס החשיבה של "יאללה, נזרום, מה כבר קרה? מה כבר עשיתי?" היה נעלם לפחות קצת מכבישי ישראל.

רועי, אול זה לא יקרה אם אנשים לא יתפלגו למפלגות ספין ויצביעו ל2 המפלגות הגדולות (או גדולות רעיונית לפחות, כי העבודה לא שם כמותית כבר זמן מה). הבעיה היא שגם אם לפיד יפול, בבחירות הבאות נראה מפלגה דומה שמייצגת את "המרכז" (כלומר שום דבר). השאלה היא רק מי יהיה הפרזנטר שלה. לדעתי אפשר להציע את ניקול ריידמן מ"מעושרות". היא דעתנית, אגרסיבית, יש לה 0 השכלה (עד כמה שאני מבין) והיא בטוחה שהיא מאוד מוכשרת, כי עומד מאחוריה מיליארדר רוסי מפוקפק (האמת, אני סתם מלכלכך. כדי לכבוש מיליארדר כזה אתה בכל זאת צריך כישרון כלשהו). אני אמשיך לחלום על דרכון גרמני, כנראה. מהאלו שזכו לביקורת מלפיד היום (הוא הרי תרם כל כך הרבה למדינה). אם אהיה פה בבחירות הבאות (כנראה שכן), בטח אצביע ל"עבודה", רק בשביל קונספט 2 המפלגות הגדולות, גם אם אני לא ממש מסכים עם כל מה שהם עושים. m3x7r3m3, הוא לא היה צריך להסכים להיות שר האוצר, ולו רק בגלל שאמר בעצמו שהוא לא מתאים לתפקיד כבר לפני הרבה זמן. לגבי שר הבטחון - היו כמה כאלו בארץ שלא היו גנרלים. לא בטוח שכולם היו גרועים (גם לפרץ היו כמה הישגים, לפחות לפי הטענות). דווקא בתחום הזה, להביא מישהו שהוא פחות לוחמני זה יכול להיות שינוי מרענן.

שמע, קשה לנו לפחות לחשב אם זה באמת משתלם כלכלית לישראל, או שמה שקונים פה מאינטל זו הנראות. היו כתבות לאחרונה ב"כלכליסט" ואחרים על זה ש"אינטל" אחראית על מיצובה של ישראל כמעצמת הייטק. אני לא יודע אם זה נכון (אני אישית חושב שזה יותר בזכות יח' הטכנולוגיה של צה"ל), אבל אולי עוד אנשים רואים את זה ככה, והמדינה מעדיפה להפסיד כסף אבל להרוויח מיתוג. בכל מקרה, לפי הכתוב, במקרה הזה אינטל לא עמדה בהסכם וקנתה מפעל קיים במקום להקים אחד חדש, וגם זה במיקום אחר.

איפה ראית שהם מתכוונים להקים עוד מפעל? לא ככה אני הבנתי את הסיפור, אולי פספסתי משהו. להבנתי הם היו אמורים להקים מפעל ובמקום זה קנו את מיקרון. זה גם מה שקראתי במקורות אחרים. וכן, אתה צודק. הבעיה היא לא האבטלה אלא מה יכול לקנות מי שכן עובד.

מצטער על מי שנמאס לו לקרוא את זה (פרנקוס), אבל אני, ברשותכם, אחזיר את הדיון לאיש האהוב עלי בכנסת. היום יצא בעוד הכרזה חגיגית על "עוד 1000 מקומות עבודה", שכמובן שנוצרו כאן בזכותו (כך אפשר להבין, לפחות מהקונטקסט). בדקיה מאוד קצרה מגלה שלא רק שלא נוצרו מקומות עבודה חדשים - אנשים הולכים להיות מפוטרים בעתיד הקרוב, intel עשתה עוד ספין על חשבוננו ובמקום להקים מפעל חדש באיזור אחר, פשוט משמרת חלקית משהו קיים. וכבוד השר? כבוד השר כתב על זה סטטוס מתגונן לפני חודשיים, ובו טען שהכל נסגר לפי הקדנציה שלו. ואתם יודעים מה? אולי טוב שהעסקה הזו יוצאת לפועל, ואינטל אומנם לא מקימה מפעל חדש של 2500 אנשים, אלא לפחות משמרת 800 קיימים. אני באמת לא יודע ולא מבין. אבל למה תמיד הכל חייב להיות מלווה בשקרים? בלשכת שר האוצר לא מבינים את ההבדל בין יצירת 1000 מקומות עבודה חדשים, למניעת פיטורין של 800 איש?!

הייתי אוכל שם לפני שם ובאמת היה אדיר. כל הקונספט של לחמג'ון זה רעיון מעולה בפני עצמו.