יבגניפ

אני מניח שאפשר היה להסביר לאור מה גורם לאנטגוניזם גם מבלי לבקש תעודת לידה. בשמחה. אני חושב שהסברתי לך כבר בעבר. בעקרון כל אחד שכותב אפילו חצי מילה בעולם האינטרנטי חושף עצמו לתגובות עוינות וביקורת וזה חלק ממה שהוא צריך להיות מוכן אליו. השאלה היא, מה הביקורת משיגה או מה מטרתה. שאלה אחרת היא, איך מעבירים אותה. אני, למשל, נתקל לפעמים בפייסבוק בסיפוריה של איזו סופרת שהתפרסמה גם בזכות פרויקט גיוס המונים כזה. אני חושב שהכתיבה שלה מזעזעת ושהיא מטומטמת להחריד. אבל אני לא אכתוב לה את זה אף פעם. כי זה לא מקדם שום מטרה וזה לא יגרום לה להיות יותר מוכשרת. ואין ממש טעם שאני ארד עליה רק כי "זכותי לכתוב ביקורת". הטענה שלך, שעלתה גם בעבר - "זכותי להעביר ביקורת" - מציגה, לדעתי, תפיסה שהיא קצת פאסיב אגרסיב. מצד אחד, היא שמה את הדגש על העברת ביקורת כערך בפני עצמו; כמשהו שיש זכות לעשות אותו ללא קשר לסגנון, או ערך או הביסוס שלה. הרי אפילו הפרדת וכתבת שאם ביקורת נשענת על משהו - זה בונוס. כלומר, הרבה פעמים הביקורת היא סתם ירידה על מי שנמצא ממול. מצד שני, ברגע שעונים לביקורת הזה, מהר מאוד, הארגומנט היחיד שנשאר לתמוך בה הוא "זכותי", המאוד מתגונן. עכשיו, זה לא שאני ואחרים לא חוטאים בזה. כן, כולנו לפעמים יורדים על מישהו קצת יותר מדי וקוראים לזה "ביקורת". רק צריך לחלק את זה לשניים. אם המטרה ב"ביקורת" היא להזהיר אחרים או להסביר להם למה מישהו טועה, יש בזה עוד טעם. אם המטרה היא להסביר למי ש"מבקרים" אותו איפה הוא יכול להשתפר - אמור להיות לך ברור שדרך של הקצנות, הגחכות וירידות לעולם לא תשיג את המטרה. גם אם זה קורה "בכל שרשור, כמעט".

מה שמעניין באמת הוא, שיש כאלו שחושבים שלבקר אחרים זה ערך עליון בפני עצמו. גם את זה רואים בשרשורים אחרים.

הוגדרן, בעייני, הרבה יותר מוצלחת מהמקבילות הגרמניות. פעם אהבתי גם אותן, אבל בשנים האחרונות כמעט תמיד יש להן טעם מלאכותי מדי (גם מהחבית). אגב, אולי כבר כתבתי את זה פה: בטיב טעמים בתל אביב, כמעט תמיד יש מבצעים שונים על לה טראפ, ושליש עולה איזה 10 - 11 שקלים.

אתה עדיין תוכל. זה פשוט יעלה לך את העוד X מאות שקלים שזה עולה

זה נראה מאוד מרשים ומשמח שזה יצא לפועל (ועוד יחסית מהר, לא?). הטענה כרגע היא שעליה למסלול תדרוש לוחיות אפורות וכנראה גם רישיון נהיגה ספורטיבית לנהג. קצת מבאס, מצד שני, זה שאולי אומר שהעסק יתנהל בפחות שכונתיות, שזה גם משהו.

השאלה היא פה לא משפטית נטו? כלומר מה יקרה אם בעל העמוד יתבע ומה יקבל או מה קיבלו אנשים במקרים דומים בעבר? חושב שזה קצת מוגזם להשוות את זה למנה במסעדה. זה גם לא שהוא נסע שנתיים ברכב ואז נזכר.

מוקדש לכולנו

השבוע חזרתי לארץ מטיול קטן בחול, וחיכתה לי בבית הודעה מהדואר שספר שהזמנתי הגיע לסניף הקרוב אלי. יופי. ההודעה הונפקה ב17.9, אני קיבלתי אותה ב-24.9, עם איום שאם אני לא אוסף את החבילה תוך 14 יום - היא תשלח בחזרה לחול (לא ברור אפילו איך זה הגיוני שמשתלם להם לשלוח משהו בחזרה לחול, אבל מילא). בהודעה היה כתוב שהסניף עובד בימי שלישי עד 20:00. הגעתי לשם ב19:00, וגיליתי שאני חי בסרט כשאני חושב שבסניף דואר יעבדו כל כך הרבה שעות. הסניף היה סגור, ועל פי השלט שבכניסה, שעות הפעילות שלו שונות לגמרי ממה שהיה בהודעה, ואין אף יום במהלך השבוע, בו הסניף עובד יותר מ-6 שעות. במהלך השבוע הסניף פתוח בשעות נוחות במיוחד לאנשים שצריכים לעבוד לפעמים לפרנסתם - 12:00 עד 18:00. למזלי הרב אני עובד במרחק של 15 - 20 דק' נסיעה, ואין לי בעיה לצאת בצהריים. מה אמורים לעשות אנשים אחרים שחיים בסביבה? כנראה פשוט לא להזמין שום דבר. אף פעם.

חן, אני מניח שמה שחסר לך במשוואה (וגם לאור ועופר בויכוח שלהם) זו ההבחנה בין רצון שאנשים יפעלו בנורמות מוסריות מסוימות, לבין ההבנה שזה לא קורה. אני לא הייתי רוצה שיהיו נאצים בעולם. אבל היו ויש. אבל נאצים זו בכלל דוגמא קיצונית. אתה חי במדינה שבה פוליטיקאים הנוטים ללאומנות בוודאי מתנגדים לנאציזם מחד, ומבקשים לקדם, למשל, "משפט עברי" מאידך. כלומר בוחרים במודע ובמכוון בפרשנות מוסרית אחת פרטיקולרית מאוד. ההבדל הכי גדול אולי בגישות כאן הוא, שבעולם שלכם, הציפיה היא שאנשים מתישהו בהכרח יישרו קו, ויהיו טובים. ואילו בעולם שלי, אין ציפיה כזו. מאף אחד. מאף קבוצה. עכשיו, מה שאירוני קצת בכל הסיפור הזה הוא, שקו המחשבה הזה, "בהכרח יהיה טוב", הוא אבן יסוד בדתות המערב וגם ובכל תנועה רדיקלית. ולכן, כמו גם במקרה של הדת והציפיה למשיח, אפשר לשאול גם למה כולם לא יישרו קו עד עכשיו, ולהתחיל לפקפק. מאכזב, אבל כנראה שהתשובה היא כן. ולראיה, ערי יפן המושמדות, הפצצת הערים בגרמניה. וזה רק ממלחמת העולם השנייה. אפילו מבלי לפול למלכודת האוריינטליזם בשקל, תראה את יחסם של האירופאים לילידים באפריקה, באמריקה. כתבת כמה פעמים על תרבויות שנעלמות כי הן לא תואמות את מה שאתה רואה כמוסר אוניברסלי. כמה תרבויות כאלו העלים המערב, מאז הרקונקיסטה ועד היום? איפה היה המוסר האוניברסלי הזה, למשל, אצל חיילים בלגיים, שכרתו איברים של אפריקאיים אקראיים, כדי להוכיח שתפסו גנבים ולקבל על זה פרס כספי?

אור דווקא לא חושב שהעולם עובד על פי המוסר הפרטני שלו. אתה חושב שהמוסר שלך הוא האוניברסלי. אור לא. אפשר גם להתנגד לנאציזם מבלי לחשוב שיש מוסר אוניברסלי כלשהו. למה אתה צריך עוגן? לנאצים היה. גם לסובייטים. בכל משנה פילוסופית עד לפוסטמודרניזם בערך היה עוגן. הוא לא מבטיח כלום.

אתם מדברים קצת בשפות שונות. אני לא חושב שהנאצים ״ידעו שהם לא מוסריים״. זו הטענה הנכונה. הטענה הנכונה היא, שלפחות חלק מהם, התקשו בפועל לבוא ולרצוח חפים מפשע באופן מאוד ישיר, בגלל אותו החוש הבסיסי שחן ועופר טוענים שיש לכל אדם נורמטיבי, והוא, שרצח זה דבר רע. אבל גם זו רק דוגמא. היו גם סיטואציות אחרות, בהן בני אדם רצחו בני אדם אחרים, בלי למצמץ ובלי לחשוב פעמיים.

כאן הפער הקונספטואלי או הפילוסופי העצום בינינו. לא תמיד אתה יכול לחיות את החיים כאילו הקיום הוא טוב. לא יודע אם יצא לך לקרוא, אבל אחת מיצירות המופת של צ׳כוב היא ״חדר חולים מס׳ 6״, בה רופא ומאושפז בסוג של בית משוגעים מנהלים דיאלוג, והרופא טוען שאפשר וצריך להנות מהחיים בכל מצב ובכל מקום. והדיאלוג הזה נגמר כשהרופא עצמו מאושפז, מבין כמה הגישה שלו הייתה מנותקת ומת יום אחרי. זה בדיוק זה. ונכון, לגישה הזו, שצריך לחפש את הטוב בקיום, יש לה גם שורשים דתיים. זה מה שכתבתי גם בעמודים קודמים. ולכן, בעייני, ובניגוד כנראה למה שאתה חושב - הגישה הזו לא מייצגת את השטן. להפך. היא מייצגת את האדם עד כמה שרק אפשר. כי מה שחשוב בה זה מה שיש, כלומר מה שהוא מרגיש או חווה. ולא מטרה נשגבת העומדת בפני עצמה, חיצונית ומנוכרת לו.

בשמחה. אתה זוכר מה באמת שאלתי? שאלתי מה דעתך על מדיניות היחס לפליטים של מדינת ישראל - במקרה הסורי וזה האפריקאי, והאם אתה חושב שיש להעניק אזרחות אוטומטית לכל אדם שמגיע לכל מדינה בעולם - ולא משנה מה הסיבה? שאלות טעונות? מקבילות ל"למה רצחת את אישתך?"?! והסברתי גם למה אני שואל. ההתנשאות הלא מובנת שלך היא אפילו לא ה-issue כאן. יותר חוסר היכולת להפנים שאתה, אני, כולנו כבר לוקחים חלק בהחלטות שלכאורה כל כך מזעזעות אותך. פשוט כלפי אוכלוסיות אחרות, שמבחינתך הן לא חלק. ואם אתה בעד ביטול הגדר והגבולות וכו' - אני מסיר את הכובע, אבל אתה במיעוט. מיעוט קיצוני. עכשיו, זה בסדר. אני מבין למה השאלות כל כך זעזעו אותך. כי זה מצב קיים, נושא "טעון" והכי חשוב - מדובר כאן על אנשים היפותטיים שהם כן חלק מהחברה שאתה מזדהה איתה. ושים לב שגם עופר התייחס לזה, גם כשהוא כתב לי שבמקרה הפרטני של החרדים - שהם סתם דוגמא לויכוח קונספטואלי - הם כן חלק מהחברה, וגם בהודעה אחר כך, לה עשית אפילו לייק, בה הסביר (די בצדק) איך בני אדם מאז ומעולם נתנו יחס שונה לאלו שהם חלק ואלו שלא. ואתה, כאמור, אולי במיעוט קיצוני שלא עושה את החלוקה הזו, ולא רוצה לענות לי, אבל בסתר פעיל במרק לוינסקי ולפעמים מפגין לטובת פתיחת הגבול בגולן. ואולי לא. ואם אתה לא, אז אתה, בדיוק כמו כולם, לוקח חלק יומיומי פעיל בחלוקה הדיכוטומית של האנושות. וזה לא הופך אותך לרוצח. כמו שהגישה שלי - שמדבר על הריונות פוטנציאלים מלכתחילה, כן? - לא הופכת אותי לרוצח. ככה זה. עולם מורכב. מקווה שעזרתי. עריכה: האנס, קבל: המדינה פועל למנוע קשרים זוגיים בין עובדים זרים. בעבר הלא רחוק נהגה המדינה לגרש עובדות זרות בהריון. שוב, הכל סובב סביב גבולות חמקמקים למדי של שייכות.

אתה לא עונה על שאלות טעונות. הבנתי. כלומר אין לך אפילו את עמוד השדרה המימאלי (או את הכלים?), כדי להביע עמדה בנושאים טעונים. אין כמו להיות בלי ולהרגיש עם. ותודה על הזכות למילה האחרונה. בהחלט.

זו היא עובדה שלא הצלחת עד עכשיו להתמודד עם שאלות מאוד פשוטות ששאלתי אותך. הדעות שלי הן לא כאלו רדיקליות. הדעה היחידה שהצגתי היא, שאני לא רואה שום דבר פגום במיסוי על ילודה. רדיקלי? כאמור, לא יותר מבניית גדר גבול בין ישראל למצרים. אולי אפילו פחות. כי פה מדברים על חיים תאורטיים. ושם, בגדר, מדברים על חיים ממשיים. בשבילך זה מורכב מדי, אני מבין. אז הפכת את זה ל"רצח עם", "היטלר" ו"פול פוט". בוודאי שמאשימים. כי להגיד למישהו "אתה נאצי" זו האשמה. ובקונטקסט של כל דיון מאז 1945 לפחות, זה גם משמש כדי לפסול את הדעה של זה שאתה מתווכח איתו. גם את זה צריך להסביר לך? ואני לא נעלב. אתה פשוט לא מתעמת עם מה שאני טוען. אין לך איך. אין לך את מינימום היושר הפנימי כדי להתייחס לעובדות שנאי כותב ולא מסתדרות עם מה שאתה רגיל לחשוב על עצמך. אז אתה זורק "נאצים קאקפה הצילו". וזה לא מעליב. זה מעצבן, כי להתווכח זה כיף. גם כשלא מסכימים. אבל אתה לא יודע להתווכח. אתה יודע שצריך להחזיק בדעות מסוימות, ואם אדם מחזיק בדעות שונות, אזי היטלר. וצריך ללמוד לחיות עם זה שהוא דומה להיטלר. אתה בעצמך זרקת את השטות הזו, כשנתת את האנלוגיה מעולם המוזיקה - זוכר? אתה שוב מקצין. אפילו בזה. אל תתאמץ יותר מדי, זה לא בריא.

אין לי איך לפשט עוד יותר הרעיון. מצטער.

מאיפה אתה יודע? תפסיקו עם הדטרמיניזם הזה. מאשימים אותי בדעות רדיקליות, אבל בפועל משפטים מהסוג הזה הם הרבה יותר קרובים קונספטואלית למרכס, וממשיכי דרכו בברה״מ. ואם כבר לנחש, אז אולי דווקא להפך, ומדינות יתפרקו למסגרות קטנות יותר. הויכוח הוא לכיף, לא כדי לשכנע. כמובן, חבל שאחנו לא ממש מצליחים להעביר את מה שאנחנו חושבים. לצערי, בכל נושא שנתפס כ״רגיש״ יש סף אטימות די נמוך אצל אנשים שיכולים להיות פתוחים וסובלניים בנושאים אחרים. אבל עדיין, להתפלצן על מוסר, עבר ועתיד זה כיף הן בהוכחת סברה כלשהי ב״מדעי הרוח״ והן במתמטיקה, אם ההנחות שלך לא נכונות, גם המסקנה שלך תהייה לא נכונה. להגיד ״לוגיקה״ זה לא תחליף ללהכיר בעובדות או תהליכים או רעיונות. גם לא במדעי הרוח.

מה היה המחירון של הרכב? לא יודע מה שיפרת, אבל זה לא בהכרח סממן טוב בשביל טרייד אין. באופן כללי, אני לא כזה בטוח ששיפורים זה תמיד פלוס, כשרוצים למכור רכב. אלא אם אולי זה רכבי נישה. אם תצליח למכור את הרכב שלך אחרי שנה על הכביש, במחיר כל כך קרוב לחדש - זה בהחלט יהיה... מרשים. טרייד אין זה קודם כל נוחות. ועל נוחות משלמים. אם, למשל, תקבל 100% מחירון בטרייד אין, זה כנראה יבוא לידי ביטוי בכך שתקבל הנחה יותר נמוכה על הרכב החדש.

אני לא חולק על הגישה שיש עקרונות בסיסיים אוניברסליים שנמצאים שם, גם אם לא מושקעת בהם מחשבה והם פשוט חלק מהחיים היומיומיים. אני לא חולק גם על זה שאנחנו כבני אדם כמעט וחייבים לבחור בעמדה מוסרית, משהו להאחז בו. אני חולק על נקודת העצירה שלך. משתי הסיבות. האחת היא, שאתה לא מיושב עם עצמך אם אתה מאמין במושג קדמה או לא. ולכן, אתה שופט מעשים בתוך קונטקסט מוסרי על - זמני, איפה שאני לא. ואתה אולי לא כותב את זה כך, אבל מאוד עולה מהכתיבה שלך שאתה חושב שאתה נמצא קרוב מאי פעם ל״זיקוק״ מוסר אוניברסלי כלשהו, בעוד שזה משהו שאי אפשר להוכיח, בטח לא לוגית. ואני אומר: פשוט תשאיר מקום לספק. העובדה שאתה מסוגל לבקר את העבדות לא נובעת מיותר קרבה ל״אמת״, מאידך, דברים שנראים לך לא מוסריים בעליל עכשיו, יכולים להשתנות במרוצת השנים, והפאלו של שנת 2500 יקרא את השרשור הזה ויזדעזע ממה שכתב פאלו של 2017. וזה יקרה מהסיבה השניה, והיא, שאת העקרונות המשותפים או משותפים לכאורה לחברות אנושיות אפשר לספור על 2 ידיים. וגם אז הם לא מיושבים (הדוגמא הטריוויאלית של השמדת העמלק והאיסור לרצוח). ואז אתה נשאר עם מיליון ואחת בעיות מוסריות שהפתרונות שלהן הם שונים בתכלית מחברה לחברה. והם משתנים. מוסדות דתיים ניסו לרסן מיניות במשך כמעט אלפיים שנה. למעשה, עדיין מנסים. אבל החברה התרחקה מהשפעתם. פעם, מלחמה הייתה עניין של שדרה חברתית מצומצמת יחסית, ולפני 200 שנה הומצא עקרון צבאות העם - שהוביל לרצח ותמותה המוניים, ולא רק זה - לסגידה למוות למען העם שלך כמעשה חיובי. יש המון דוגמאות לזה. ובתוך כל זה, נמצא היחס לילודה. שגם הוא השתנה. ובתוך זה, נמצאת גם הגישה הפילוסופית - התולדה של נפלאות המודרנה ומלחמות העולם - שקיום אנושי כשלעצמו הוא לא בהכרח כזה דבר נפלא ומבורך מתוך עצמו. ולכן, אף אחד לא ״שם אותי״ לקבוע מי טוב שיוולד או לא. וכל מה שאני אומר הוא שני דברים די פשוטים. האחד הוא, שבמסגרת שינויים מוסריים שעוברת חברה, הבאת ילד לעולם היא כבר מזמן לא ערך עליון אצל אף אחד (חוץ מאנשים דתיים לרוב, שהמוסר שלהם מוכתב על ידי קודקס די ברור ולא כזה משתנה בעמדות הבסיסיות שלו). והשני הוא, שלא צריך להיות נאו נאצי, כדי להבין שאנשים טועים גם בשיקול הזה, כמו שהם טועים בדברים אחרים. ולא צריך להיות נאו נאצי כדי להבין שאצל חלקם הגישה לנושא היא בכלל דתית או אידיאולוגית, וההשלכות שלה, לטווח הרחוק, הן נוראיות, גם כי ההתייחסות לילדים היא ככלי שבא לשרת וגם כי את המחיר ישלמו גם כל השאר.

נכון, אבל גם זו לא הנקודה. זה פשוט מפליא שאנשים לא רואים שמה שכל כך מזעזע אותם, מיושם כבר עכשיו עם הגדר בגבול עם מצרים ועוד ועוד. וכמובן, לא רק כאן. וזה לא שאני כזה לאומן או פטריוט גדול. אבל גם אם נעזוב לרגע את המקרה הפרטני של ישראל, האנושות ממש לא הולכת לכיוון של ביטול גבולות ומחיקת פערים והבדלים בין קבוצות לאומיות ואתניות.

פאלו, אני קצת ארד מגישת הציטוטים והתגובות. אני חושב שאתה מנסה להוכיח נקודה בלתי אפשרית לוגית. וזה מהסיבה שמצד אחד אתה מודע לכך שאתה מייצג את התפיסה המוסרית שלך, ומצד שני, אתה מנסה לגבות אותה בטעונים אוניברסליים, שאי אפשר לבסס אותם. קח את הדוגמא של עבדות. זו היא עובדה מוחלטת ומוגמרת שעבדות נחשבה למוסרית ומקובלת על ידי רוב האנושות, לאורכה של רוב ההיסטוריה. בעיינך היום היא לא. גם בעייני לא. אבל הרי זו בדיוק הנקודה. אתה ואני לא יכולים לנחש מה הייתה הדעה שלנו אם היינו חיים לפני 500 שנה. באותה המידה, אתה לא יכול לנחש מה תהייה התפיסה המוסרית לגבי מיליון ואחד נושאים בעוד אפילו עשור. אתה יכול לדעת רק מה אתה חושב היום. אתה כל הזמן מעלה מולי או מול אור את הטענה ש״אנחנו לא קובעים״. ברור שלא. אבל גם אתה לא. זה עניין של מוסכמות חברתיות ומוסר. ולכן אתה משאיר באוויר כל הזמן את השינוי בהתייחסות להפלה. השינוי אגב, הוא מרתק. היום עושים פחות הפלות במערב מלפני עשור. כי משתמשים יותר באמצעי מניעה. מאידך, מסתבר שמאות זוגות בשנה בוחרים להפיל, כי הם לא מרוצים ממין העובר. זו תפיסה כמעט רדיקלית ביחס למין, יילודה ותכנון משפחה. וכן, זה מגיע יחד עם חירות הפרט וההבנה שילודה כשלעצמה או בפני עצמה היא לא ערך. וכן, זה גם מגיע יחד, או במקביל, להתפתחות גישות פילוסופיות ששמות במרכז את הפרט, או מוותרות על המרכז לחלוטין, ולא אלוהים או כל מהות אחרת. עכשיו, אתה סולד מהרעיון שלא ההורים יקבלו את ההחלטה הזו, אלא החברה. כי תכנון חברתי כזה הוא מזוה אצלך עם נאציזם. אבל כפי שכתבתי כבר כמה פעמים, כל אבל כל חברה עושה תכנון חברתי. מעצם זה שכל חברה רואה עצמה כסופית (כלומר לא מזוהה עם כל האנושות) וכל חברה גם לא מאפשרת לכלל בני האדם בעולם להצטרף אליה. וגישה חוקית כזו, בטח ביחס לקבוצה דתית ספציפית, היא לא שונה בכלום מהגישה שהמדינה לא קולטת פליטים, למשל. גם זו מוסכמה חברתית שמגבילה את היכולת של אחרים להצטרף לחברה קיימת, גם אם במחיר של מוות פוטנציאלי שלהם. ואגב, בעולם אידיאלי הייתי רוצה לחיות בלי גבולות ובלי מדינות. ואני הרבה פחות נאחז או קשור לקבוצת לאום כזו או אחרת, כנראה מכל המגיבים כאן. אבל אנחנו לא חיים באידאלים, לא?

אתה מדבר על קצף בזווית הפה? מתחילת השרשור לא כתבת אף מילה שהיא לא או שטות מוחלטת, או בולשיט מתנשא לא מבוסס. אתה יודע מה זה ״אקסיומה״ בכלל? פתח מילון מדי פעם. יעזור.

אף אחד לא קרא לרצח שיטתי. עד עכשיו חירטטת, עכשיו אתה משקר ומסלף. או סתם לא מבין מה משמעות המילים שאתה משתמש בהן. גרוע באותה המידה. ולא, בורות מוסרנית לא עדיפה על כלום. אתה סותר את עצמך. דעות צריך לגבש על סמך משהו. לא על סמך הילה של מלאך שייצרת לעצמך. שטויות. אתה עדיין לא מבין על מה הויכוח. כשאני מקים עסק, אני מהמר על החיים שלי. אם אני הורה לא אחראי, אני גם עלול לדפוק את הילדים שלי על הדרך ולדרדר אותם לעוני. כשפלוני בוחר להביא ילד נכה לעולם, הוא מהמר על החיים שלו. אתה מסוגל להבין את ההבדל? כנראה שלא. די בטוח שלא. יאללה, חבל על הזמן של שנינו. קשה להתווכח עם מלאכים.

להעלב? ממה? אין לך עמדה קוהרנטית בנושא, אני לא בטוח שאתה מבין על מה הויכוח ומה אני טוען בכלל, אתה מתעלם באופן עקבי ממה שאני כותב ואתה מזדעזע ממה שבא לך, ועד עכשיו לא העלת טעון רציני או רציונאלי אחד. וכל זה לא כי יש לך איזו עמדה מוסרית יוצאת דופן, אלא כי... ככה. ככה אתה מאמין שצריך. ולפני המאה ה-20 היו אלפי שנות קיום אנושי, בהן אנשים נולדו וסבלו עם נכויות. אז בוא נהמר. ולא רק זה, אתה יודע למה הפלות היו אסורות בעבר? כי נראה לי שכתבתי על זה כבר כמה מילים. וגם על ההחלטה שמתקבלת, שהיא בידי ההורים, שהם - מה לעשות - לא תמיד פועלים מתוך דווקא דאגה לשלומו של הילד שיוולד? אתה כאילו.. לא מסוגל לעכל את זה, אה? יאללה, קנה כרטיס טיסה לאמריקה ולך להפגין שם עם נוצרים חביבים שחושבים שהפלות זה חרא, כי אלוקים כועס וכי . ואם לא זה, אתה תמיד יכול יחד עם הנשיא טראמפ ושאר החברים לדרוש שאמריקה תפסיק להתערב במגפת האיידס באפריקה, כי אולי מחר יגלו שאיידס זו בכלל ברכה. מכל המגיבים כאן, יש שניים שלושה שקרובים בדעות אלי, אחד או שניים יותר קיצוניים ואחד שמסכים איתך. לא נראה לי שאתה גם יודע הרבה על נאציזם ״קלאסי״. אל תעלב גם אתה, אבל בורות היא לא כח. גם אם היא מלווה בעמדה מוסרנית בשקל וחצי.

אתה חייב להפריד. אם אתה רוצה לטעון שבעיינך עבדות היא לא מוסרית - זה משהו אחד. אבל היסטורית, היא הייתה חוקית ומקובלת עד המאה ה-16 לפחות. עכשיו, אתה יכול להתעקש ולטעון שחוק בחברה נתונה לא מייצג את הגישה המוסרית של אותה החברה, אבל זה ויכוח פילוסופי מאוד far fetched וגם מאוד לא מבוסס. הסברתי גם קודם. האם אתה חושב שיש לפתוח את הגבול הישראלי לכל הדורש ולהעניק אזרחות אוטומטית לכולם? בהנחה והתשובה היא לא, אתה מזועזע מהרעיון של מיסוי על ילודה, אבל מעשית יש מיליוני בני אדם בעולם, שההחלטה שלך מחר ללכת ולהצביע למפלגה שתפתל את הגבול הישראלי, יכולה להבטיח להם יכולת להוליד את אינשטיין הבא. אז למה כאן לא? מוסר זו בסך הכל הבחנה בין טוב לרע. בהגדרה האנושות ככלל משתמשת במוסר כקו מנחה. וזה בא לידי ביטוי בחוקים ומסגרות. וכן, הם משתנים. וכן, יש ויכוח פילוסופי אינסופי על מקור הסמכות - אם בכלל יש כזה. אבל כשאתה טוען שהאנושות לא מוסרית לאורך הדורות, אתה חוטא להגדרה של המושג. מן הסתם, יש שינוי בהגדרות של טוב ורע, ולכן היום, בניגוד לעבר, לגיטימי להשתמש באמצעי מניעה או לבצע הפלה. ומתישהו אולי תבוא גם ההבנה שאמונה באל או כל סיבה אחרת לא שווה הימור על עוד קיום שכולו סבל. לא הבנתי את המשפט האחרון. אתה חושב שהתאבדות היא לא מוסרית? ונכון, זו ה-שאלה. מי קובע איזה סבל ושל מי לא מצדיק את החיים. ובמקרה של זה שלא נולד עדיין - השיקול הוא אצל הוריו. והם, מה לעשות, מונעים על ידי סיבות וגורמים שונים. ואני חוזר על מה שאמרתי קודם: אני לא מאמין שיש אדם בעולם שהוא לא אדם מאמין או לא מפגר, שבאמת לא מבין שהוא עשה מעשה רע של התאכזרות, כשהוא בוחר להביא ילד נכה לעולם. ושוב, בעייני, זו התגלמות הרוע, ולפעמים גם האגואיזם. וזה רק הפן הבריאותי לפני הלידה, מבלי שבכלל התחלנו לדבר על החלטות שההורים מקבלים כשהילד כבר נולד, שבחברות מסוימות כוללות גם חתונה בכפייה (שאפשר לראות בה עבודה בכפייה לכל דבר). אי אפשר גם לקדש את הפרט, וגם לא לבקר את מי שגוזר עליו חיי סבל - ולא משנה מהסיבה.