יבגניפ

לא נכון. המצב הנתון לאורך רוב שנות ההיסטוריה האנושית המתועדת הוא, שעבדות היתה מקובלת. הסדר של הדברים הוא הפוך. בבסיס, בני אדם לא מתייחסים זה לזה כשווים. השינוי שחל, לכאורה, הוא מאוד (מאוד) חדש. וגם מאוד יחסי. מחקרים על הגירה, למשל, מראים איך בחלק גדול מהמקרים עבודות שזמינות למהגרים אלו הן עבודות שנחשבות ללא ראויות לבני מקום כזה או אחר. וזו רק דוגמא. יש באג אינהרנטי בטענה הזו. אין כזה דבר ״חברה לא מוסרית״, מפני שזו התבוננות חיצונית. אתה ממשיך לכתוב בדטרמיניזם מוחלט. ולגבי רוסיה כדוגמא - זה לא המקום לכתוב עמודים שלמים על ההיסטוריה הרוסית, אבל הסקת המסקנות שלך עליה ועל מה שנעשה שם הוא לא נכון. ברה״מ היא תולדה של מוסר מאוד מאוד רוסי במקורו. היא תוצר של מאות שנים של סוג של חשיבה מסוימת, דפוסי התנהגות, תפיסה של החברה. רומא שגשגה יותר זמן ממה שקיימות הדמוקרטיות המודרניות. במובן הרעיוני, אירופה המדיאבלית לקחה המון מרומא (דת, שפת החוק, חוקים אזרחיים ממשיים, חלוקה לאזורי ניהול שחפפה לחלוקה הרומאית, מוצא משפחתי של לפחות חלק מהאצולה של אירופה בראשית ימי הביניים, אפילו שם לאימפריה מאוחרת יותר). אני לא אומר שמה שאתה אומר בהכרח לא נכון, אבל הוא לא בהכרח נכון. הוא מבוסס על אמונה. ו״קדושת ערכו של הפרט״ זו שאלה פלוסופית - דתית. כתבתי לך כבר; מי שמנהל את עיקר המאבקים נגד הפלות אלו הן קבוצות דתיות. מאידך, זה הופך לחוקי. בדיוק כמו שהתאבדות פסקה להיות עבירה פלילית במדינות שונות. זו הקדמה. אם תרצה, פילוסופיה יחסית על כך שלא כל חיים הם שווים, ולא בגלל שהאדם נחות בעייני סביבתו (כמו אצל הנאצים), אלא בגלל ההבנה שיש בעולם הזה סבל שיכול להיות בלתי נסבל לאדם.

אתה מדבר לא מעט על מוסר כללי ואוניברסלי. לא המצאנו את הגלגל פה. ומה שאתה כל כך מתנגד לו נחרצות מיושם בכל מדינה ומדינה במערב. אזרחים ולא אזרחים. שווים יותר ושווים פחות. זו גם אחת הטענות בעד קיומה של ישראל, לא? בשואה אף אחד לא רצה לקלוט 6 מיליון יהודים. עכשיו, כן, זה נשמע מזעזע כי זו הדוגמא הקיצונית. אבל מעשית כל אבל כל גבול מדיני בעולם תוחם את האנשים לשווים יותר ושווים פחות. ואנחנו לא מיוחדים או שונים. זה חלק מהקדמה וערכי המערב גם היום. אתה כל הזמן חוטא בדטרמיניזם. המצב הקיים הוא קיים. זה לא אומר שהוא אידיאלי או ״נכון״. כן, אני חושב שגם אם מבחינה אתנית (במובן המאוד רחב של המושג) אנחנו והחרדים שייכים לאותה הקבוצה, לאומית, אנחנו לא. והסדר כאן הוא הפוך ממה שאתה מנסה לייצג. אתה חושב שלא צריך לחנך? בעד ביטול בתי הספר? ואני חושב שכן. כי יש מגפת איידס באפריקה. כי אנשים חושבים שהאל יכעס אם יעשו הפלה. כי לא כולם יודעים שאפשר לקבל החלטות רציונאליות. מאיפה הקדמה הזו שאתה מדבר עליה הגיעה לדעתך? מי מלמד ילדים היום להיות סובלנו או הומני? אתה מבלבל בין רצף הדברים והטענות. אני לא מבקש להמית אף אחד. אני מבקש שתבין שיש אנשים שהחיים שלהם סבל. אז תגיד לי שוב - מי אני בשביל לקבוע. אז אני אענה לך בפעם השלישית: העולם המערבי שאתה מדבר עליו גם מכיר בזה. לכן פעם הפלה הייתה טאבו מוחלט והיום היא לא. לכן המתת חסד קיימת במקומות שונים גם כן. ואני חוזר ואומר שוב: אין שום אבל שום סיבה בעולם לכך שהורים יבחרו במודע להביא לעולם ילד נכה, מלבד דת (ראה מה שכתבתי למעלה על זה שהאל יכעס), או... טמטמום. שמי שישלם עליו, הוא הילד. יותר מהם.אני מעדיף לא לגזור סבל פוטנציאלי. אתה מסיק מזה על נאציזם. וגם היסטורית וגם קונספטואלית, דווקא הגישה שלי מעלה הרבה יותר שאלות וספקות משלך, מכיוון שאתה מסרב לגעת בעובדה שדווקא ההומניזם והחמלה הביאו איתם את הספק, שלך אין, ואת ההבנה שלפעמים עדיף לא להוולד. וזה בניגוד למדינות דת, או גם מדינות טוטאליטריות (שם היו מקבלים פרסים על לידות רבות). אז בוא נבטל את הזכות להפיל, כי אולי יצא סטיבן הוקינג. זה טעון לא רציונאלי. כמו להגיד שאפשר לזכות בלוטו, אז כדאי להמר. שוב, אתה כל הזמן מתחמק מזה שבמערב מבינים שאולי עדיף לא להלווד מאשר להוולד נכה, ולכן הפלה היא אופציה. וכן, אני חושב שיותר הומני לא להמר על מי שעדיין לא נולד, אם יהיה סטיבן הוקינג או מקבץ נדבות בכניסה לשוק הכרמל. שוב, אתה חוטא בדטרמיניזם. הערכים שלך שולטים היום. תקופה מאוד קצרצרה של 70 שנה. אף אחד לא יודע מה יהיה מחר. ללפני 3 דורות המחשבה על הפלה נשמע מזעזעת ורדיקלית. היום היא מקובלת יותר. מה יהיה מחר - אף אחד לא יודע. ה״הסדר הישן״ החזיק באירופה כ-1500 שנה. עבדות הייתה קיימת אלפי שנים. אתה מערער כל הזמן על תפיסת ה״טוב״ או ״המוסר״ שלי ושל אור, אבל מפספס כמה גם התפיסה שלך רלטיבית. עכשיו, אני בטוח שהיום יותר נעים לחיות נניח בצרפת, מאשר במאה ה-16. אבל זה לא אומר שמי שחי אז חשב ככה. ויותר מזה, אתה בעצמך לא חושב ככה, כי כתבת לאור על היחס או העדר יחס בין מצב כלכלי ואושר. הדוגמא שלך עם רוסיה לא רלוונטית לטענה שלך. איזה בסיס ערכי לדעתך היה ברוסיה הצארית? איך הוא השתנה עם המהפכה? גם הטענה על גרמניה שנויה במחלוקת. אתה חושב שהיא עברה איזה שינוי חברתי קיצוני. עשרות חוקרים בתחום חולקים עליך. והעניין כאן הוא לא סתם ויכוח היסטורי, אלא הניסיון להסביר שלא כל דבר ״מוביל למדרון חלקלק״; שיש מבנים חברתיים, מסורות, תפיסות, שהן הרבה יותר מושרשות ועמוקות ממה שנראה ממבט ראשון. וכן, חברות גם משתנות. אבל לא תוך יום ולא תוך יומיים. ושוב, דווקא הדוגמא של ההפלות מראה כמה השינוי בהקשר הזה הוא איטי, וכמה הוא שונה מהגישה שלך.

זה לא רק כלכלה. כתבתי את זה גם בעמודים הקודמים. כל מדינת לאום שופטת את כדאיות החיים של בן אנוש לפי שייכותו לקבוצת הלאום. זו עובדה. בישראל זו עובדה נכונה פי כמה (שוב, ראה עניין הפליטים). עוד לפני שבכלל מדברים על תרומה לכלכלה, ראוי לשאול האם החרדים הם חלק מהלאום היהודי ישראלי. מי שחושב שכן - זכותו. אבל זה לא באמת כזה טריוויאלי. וזו העמדה שלי בנושא, כנושא כללי יותר. אבל גם אם עוזבים את הנושא הלאומי, בארה"ב מתקיים דיון פוליטי כבר כמה עשרות שנים, והמדינה, בהתאם לנשיא כמובן, תומכת או מסירה תמיכה כלכלית בארגונים שעוסקים בחינוך מיני במדינות עולם שלישי, מספקים אמצעי מניעה, מסברים על הפלות וכו'. אנחנו אומנם לא במדינת עולם שלישי, אבל הקבוצה שמדובר עליה לא רחוקה מזה. רק מי בדיוק יחנך אותם בארץ? שבעייני זה שגוי. אתה מדבר על קדמה והתפתחות. הפלה נתפסת כרעה מבחינה דתית. זה מוסר שמוכתב קודם כל על ידי הדת. האפשרות בכלל לדון בהפלה היא חלק מהקדמה. החקיקה בנושא היא המשך לזה. מתישהו כנראה זה יהיה גם ברור וטריוויאלי שהולדה של אדם מוגבל נפשית או רוחנית היא שוות ערך להתעללות. וכאן גם בדיוק ההבדל בפרספקטיבה שלנו. אתה עוסק באם. אני עוסק בנולד. חוץ מזה, במצב מאוד לא סביר בו זוג כזה יבקש את העצה שלי, אומר להם את דעתי. כל ההסקה שלך כאן לא נכונה.

היחיד שמפעיל כאן סוג של משטרת מחשבות הוא אתה, עם הסירוב העקבי שלך לנהל דיון (לקרוא לכולם היטלרים זה לא לנהל דיון). כן, בגלל זה אנשים הגיוניים לא יעלו את הטעון "איך אתה יכול לאהוב את המלחין הזה? היטלר אהב אותו!", אם יתווכחו איתך על מוזיקה. זה קטע כזה, שכבר חשבו עליו. זה גם הופך את הויכוחים ליותר מעניינים או פרודוקטיביים, אם לא מגיעים לתנאי העצירה "אתה = היטלר", לכל אתה שלא מסכימים איתו בכל נושא שהוא בעולם, ללא הגבלת הכלליות. נסה את זה. כן, אתה ממשיך לפספס. מדינת ישראל מאפשרת לבצע הפלות במידה ויש חשד שהתינוק יוולד עם בעיות רפואיות. בגרמניה הנאצית איפשרו הפלות במצבים דומים והענישו על הפלות במצבים אחרים. אז ישראל דומה לגרמניה הנאצית? הורים שיודעים שהולך להוולד להם ילד, שלעולם לא יהיה עצמאי, ובוחרים לוותר על זה הם נאצים? סלח לי על ההתנשאות, אבל אתה לא מבין את משמעות המושג "אידיאולוגיה". אף אחד אבל אף אחד כאן לא הגיב מתוך "אידיאולוגיה". זה יפה לעשות ניים דרופינג ולהזכיר את היטלר בכל משפט שני, אבל היסטורית גם הזכות לבצע הפלה היא לא טריוויאלית וגם היום היא לא אוטומטית. וזה לא כי אנשים הם או כמו היטלר, או צדיקים כמוך. יש לזה גם הסברים דתיים, למשל. ולא סתם אלו הן קבוצות דת שנלחמות נגד הפלות בכל מקום. עכשיו, אולי בעולמך, אישה שיודעת שהילד שלה יוולד נכה ומחליטה להפיל, היא היטלרית. אני באמת לא יודע. בעולמי היא לא. וגם לא לפי החוקים של רוב המדינות במערב, שאנחנו מגדירים כנאורות או ליברליות או כל דבר אחר. ובהתאם, ראוי גם לפחות לשאול מה כן - חוץ ממניעים דתיים - דוחף הורים להביא ילד לעולם, כשהם יודעים שהוא יהיה מסכן ותלוי בחסדם של אחרים לאורך כל חייו? וראוי גם לשאול איפה החמלה שלהם במצב הזה? וכמובן גם מי אמור לממן את כל הסיפור הזה - בהנחה שאמור להיות ברור לך שאדם שהוא חולה ומוגבל לעיתים דורש יותר הוצאות כלכליות והשגחה וכו', או מי "סתם" אמור לממן את כל ההוצאות של משפחה שחיה מתחת לקו העוני, אבל יש בה 5 או 6 או 10 ילדים? אז כן, אין באמת שום דבר מזעזע בזה שהמדינה מחנכת לתכנון משפחה ומחנכת אנשים לקבל החלטות הגיוניות ורציונאליות (ולא "אלוקים יכעס אם נעשה הפלה, והילד שיסתדר אחר כך, מה זה כבר משנה?") ואין שום דבר כל כך מזעזע בזה שהמדינה שלנו גם תפעל לחינוך בנושא הזה, כמו בנושאים אחרים. בטח כשהדיון עוסק באוכלוסיה שהיא ענייה בממוצע ביחס למדינה. 'צטער.

ברור שאתה לא עונה. אבל זה לא קשור לשאלות. זה קשור רק אליך. אתה בא ומטיף כאן מוסר, בחסות האנונימיות היחסית שיש בפורום. לא מכיר אותך, לא יודע עליך כלום. בכל זאת, מסקרן לדעת מה הדעות הכלליות של מישהו שמתנסח כאן כאילו כבר יש לו הילה של מלאך מעל לראש. נניח, האקדמיה הצרפתית זה רע, כי פול פוט. זה אנחנו כבר יודעים. מה עם הפלות? הפלות זה רצח? מה עם הפליטים? אלו הן לא "שאלות לא נכונות". אלו הן שאלות טריוויאליות למדי, שבאות לבחון את תפיסת העולם של מי שכותב עם הכי הרבה פאתוס שראיתי בפורום הזה אי פעם, ומדבר אלי ולאחרים כאילו הוא ישו על הצלב.

מה קרה? נגמר הניים דרופינג? אין איזה שם של סופר לזרוק לי? זה נהדר שאתה מכיר משפחות מקסימות (אגב, הוספת את זה. לא רק "היית אמור"). מחמם לי את הלב. אני כמובן בטוח שזה מעיד על הכלל. בדיוק כמו שפול פוט מעיד על האקדמיה הצרפתית ויגאל עמיר מעיד על בר אילן. רק חבל שעל שתי שאלות פשוטות שהפנתי אליך, לא הצלחת לענות. צר לי לאכזב אותך. אתה לא מגדלור של מוסר בים של חברים בתנועת הנוער של אני-יודע-מי, שאתה חושב שאתה. אם יש לך משהו ענייני לכתוב - אשמח להגיב. אם המטרה שלך היא לגרום לעצמך להרגיש עוד קצת יותר טוב עם האדם הנפלא שאתה - לא חבל על הביטים המתבזבזים בשרת?

(רק לשם הדיון התאורטי) אבל אתה הופך את סדר הדברים ואת הדוגמאות. לשיטתך, האם צריך להוציא הפלות מהחוק בכלל, בכל מקרה שהוא? הרי גם כשאם מחליטה לבצע הפלה, היא קובעת שחיי הילד כשלעצמם, הם פחות חשובים מהסיבות שדוחפות אותה להפלה. ואני לא מכיר אף אדם שרואה עצמו כליברל ומתנגד להפלות. מאידך, תנועות דת ושמרנים דווקא כן. ולמעשה, המאבק על הזכות להפיל לפחות בעייני מזוהה עם ליברליזם ולא עם היטלר. עכשיו, אני בא ואומר: האם יודעת שהילד יוולד עם נכות. היא יודעת שמכל בחינה אפשרית היא גוזרת עליו לכל הפחות נקודת פתיחה מאוד גרועה. אז למה כן ללדת? אתה יכול למצוא לזה רציונאל אצל האם, שהוא לא דתי או אגויסטי להחריד? אני לא. ועכשיו אנחנו פה בשרשור נמצאים עוד שלב אחד לפני. אין הריון בכלל. אתה שופט את כל החברה בסטנדרטים הומניסטים וליברליים אלו ואחרים, אבל הקבוצה המדוברת לא משחקת בכלל לפי החוקים האלו; לא סופרת את הערכים שאתה מאמין בהם, ויותר מזה - תפיסת המדינה של הקבוצה הזו, היא לא תפיסת המדינה שלך או שלי.

המדינה כבר עכשיו קובעת מה הם חיים ראויים. לדעתי אסור להעביד ילד בן 10 במפעל, או שאני טועה? אבל רעיון הזה, שאולי זה לא באמת חכם שכל אחד יהיה הורה, הוא לא חדש. ואני לא מבין מה כל כך מזעזע בו. הספרות עוסקת בו, הקולנוע (זוכר את הסצנה של קיאנו ריבס, בה הוא תוהה איך זה שלא צריך רישיון להיות הורה?). הוא נמצא בכל מקום. בעייני, מי שמביא ילד לעולם בידיעה שהילד יהיה נכה, הוא חרא של בן אדם. אתה חושב אחרת? זכותך. זה לא הופך אותי לסטלין, לחשוב שאדם נכה שמביא עשרה ילדים לעולם או אדם שסתם מביא ילד לעולם, בידיעה שהילד לא יהיה עצמאי ולא יתפקד עצמאית אף פעם, הוא חרא של בן אדם. בבסיסה של מדינת לאום אתנית מודרנית עומד הרעיון שהנדסה חברתית עובדת. אבל לא רק שם. גם בחוק חינוך חובה, איפה שקיים, חינוך ההמונים שצריך לצחצח שיניים ועוד. זה לא עניין של "לא הרוויח חלק בעוגה". אי אפשר לפתור כל בעיה בעולם ב-design patterns, ומפליא שאתה מפספס את הנקודה הזו.

זו דעתך. אני רוצה לדעת מה חושב זה שמסיק מפול פוט על האקדמיה הצרפתית. אגב, גם ד"ר רונן שובל, המייסד של "אם תרצו" עשה את הדוקטורט שלו בצרפת. אז לפעמים הדוגמאות הדמגוגיות לא עובדות.

למה לא ליגאל עמיר ובר אילן? נו, אני כבר שלושה ימים מתחנן לתשובה. לפתוח את הגבול לסורים?

על זה שחקיקת חוק, המגביל את זכותה של משפחה להביא יותר מX ילדים לעולם, זה לא יותר "רצח עם" מחקיקת חוק שיש גבול למדינה ולא כל אחד יכול להיות אזרח. רק בשביל הכיף שבויכוח פלצני: למה ישראל לא מעניקה אזרחות לאלפי אפריקאים? לא פותחת את הגבול עם סוריה לפליטים? הרי גם אז יהיו לך עוד מאות אלפי אזרחים - משלמי מיסים, שיקחו חלק במפעל, לא? אלו הן שאלות רטוריות. זה משנה למה הם חלק מהמדינה הזו, מכיוון שבמדינה הזו לא כל אחד יכול לבוא מבחוץ ולקבל אזרחות. הם כן. וראוי לשאול למה. אם התשובה היא שהם יעבדו וישלמו מיסים, אזי אתה צריך לתמוך בפתיחת שערי המדינה לכל העולם. אם התשובה היא שהם חלק מקבות הלאום שלשמה נוסדה ובשמה פועלת המדינה הזו, אז בעייני הם רחוקים מזה כמעט כמו האפריקנים שמסתובבים בנווה שאנן. אבל זו בדיוק הנקודה. יש מי שיגיד שלא סמפטתי זה לא להכיר אף פעם באף אחד כפליט. ויש מי שיגיד שלא סמפטי זה להתערב בענייני ילודה. ויש מי שיגיד את שניהם. אני סתם תוהה איך אפשר להזדעזע כל כך מגישה מדינית אחת ולהיות אדיש לחלוטין לאחרת. אם, שוב, אתה חושב שהתשובה היא "הם אזרחים" - כבר כתבתי מעל ומעבר מה אני חושב על זה.

סלואורייד, אנחנו הולכים במעגלים, ואתה לא לגמרי בכלל מתייחס למה שאני טוען. העובדה שהחברים האלו הם אזרחים באותה המדינה איתנו היא לא תוצר חוק טבע דטרמיניסטי בלתי ניתן לערעור. זו תוצאה של תהליכים והחלטות של בני אדם. אתה מתייחס לאזרחות כערובה או פקטור כלשהו שאמור להשפיע על יחס או החלטות שהן מוסריות נטו. אין לזה סיבה, מלבד החלטה אישית מוסרית שלך. לי האנשים האלו זרים בדיוק כמו הסורים או הפקיסטנים או הסודנים. יותר מזה, בעייני הם איום הרבה יותר רציני על לאומיות יהודית מודרנית. אז בעייני מופרך להתנגד לפעילות אקטיבית לצמצום הילודה במגזר שלהם, לפחות על ידי ביטול קיצבאות, בדיוק כמו שזה מופרך לבקש לאזרח את כל עשרות אחפי הארתריאים שיש כאן. ושים לב שוב שזה ויכוח מוסרי תאורטי נטו, ואני מקבל גם לחלוטין את הטענה שאתה מעדיף שהמדינה לא תתערב כלל. רק שים גם לב שהגבתי למי שראה בצעדים אפשריים שהעלו כאן רצח עם, נוסח משטרי שמאל אפלים.

האוכלוסיה המדוברת משלמת הרבה פחות מיסים ממני, בשלב הזה. יש לי אליהם את אותה רמת הקשר שיש לי לפליטים הסורים, שגם הם, כנראה, ישלמו מיסים אם יתנו להם לחיות כאן ולעבוד. אולי אפילו יותר מאותה האוכלוסיה המדוברת. אולי אפילו יתחברו אלינו יותר. זו בדיוק המהות שאני לא מצליח להבהיר. הבעיה המוסרית הראשונה שיש במדינה הזו היא, שכדי להחשב לבן אדם, אתה צריך להיות בן הלאום היהודי. עכשיו, זה לגיטימי לחלוטין, באמת. אבל ישראל, למשל, באופן די עקבי לא קולטת פליטים ומנפנפת את כל מי שמגיע לכאן כ"מהגרי עבודה". כשמישהו מהשמאל זרק באוויר את הרעיון של להכניס לכאן סורים, הגחיכו אותו כאילו היה חולה נפש. וכל זה הן החלטות מוסריות, לא שונות כל כך מהותית מההחלטה למסות ילודה, כדי לצמצם אותה אצל אוכלוסיה, שעפ"י רציונאל דתי שרירותי נחשבת ל"קשורה" אלינו, למרות שמעשית רובנו מחוברים אליהם בערך כמו שאנחנו מחוברים לתושבי הונולולו. בסוף, הרי, המטרה היא לשמר את מדינת הלאום, לא? לאום זה מושג מאוד נזיל. אני לא מרגיש שהשינוי הדמוגרפי כאן עוזר בשימור מדינת הלאום היהודי, כפי שאני תופס אותה, יותר ממה שכניסה של מאות אלפי סורים תעזור בשימור שלה. ואגב, יכול להיות שביטול מלא של סובסידיות זה מספיק. לא יודע. זה גם לא כזה משנה. סתם, אני פשוט מופתע מזה שאנשים מפספסים את זה שאנחנו לא בנקודת האפס, כפי שכבר כתבתי. וכחברה ומדינה, מעצם ההגדרה העצמית שלנו, קיבלנו ואנחנו ממשיכים לקבל מגוון החלטות מוסריות, שחלקן שנויות במחלוקת, ואת חלקן אפשר להסביר בדיוק כמו שהסברתי את הרציונאל מאחורי השאיפה לצמצם ילודה בקרב אוכלוסיות מסוימות כאן.

השתמשת בתואר 'עוינת'. זה חלק גדול מהעניין. איך אתה מגדיר 'עוין', לא? ואז מגיעים לגבולות. לחוקק חוק שמטתרו למנוע מהפכה דמוגרפית והשתלטות סופית על המדינה של אוכלוסיה שנתפסת כעוינת לפחות על ידי חלקנו, זה רצח עם. ולא לסמוך על פליטים ממדינה שכנה שמדממת כבר איזה עשור? זה משהו אחר לגמרי. גבולות ופרספקטיבה צרה. אני לא בעד פתיחה של הגבול הסורי ולא בעד ביטול מדינת הלאום כקונספט. מניח שזו נקודת השקה סבירה לדעןת של רוב האנשים כאן. אז מה ככ מזעזע בהצעה הזו דווקא, שהמטרה שלה היא בדיוק אותה המטרה של שמירה על גבול סגור בגולן?

אני חושב גם כן. ואני עדיין לא מבין את ההתנשאות הזו. אנחנו לא נמצאים במצב התחלה, איזון מושלם וטהור. אנחנו במדינה שהייתה לה מדיניות מסוימת, היא הביאה לתוצאות. לבוא ולהתמם מול זה, או להציג כל מי שממורמר מהתוצאות כאילו הוא מינימום סטלין ותכף שולח אנשים לגולאג?! הרי זו בדיוק אבל בדיוק ההקצנה שיוצאים נגדה בשרשור השכן על טראמפ. ואתה יודע מה? גם זה לגטימי. כשזה מגובה במעשים כלשהם, המעידים על אלטרואיזם קיצוני. אז אני שואל: להגביל ילודה זה רצח עם. ולא לפתוח את הגבול לסוריה - מה זה?

לא לעשות ילדים זה רצח עם?! מאיפה מגיעה ההתנשאות הקיצונית הזו? אתה פעיל בארגונים למען ביטול גבולות בין מדינות? מפגין בכל ערב כדי לאפשר למיליוני פליטים סורים להכנס לישראל? מבקש לאזרח את כל האפריקנים מנווה שאנן? אם כן, אז אני מתנצל מראש על התגובה, אם כי גם על זה יש מה להגיד. ואם לא, אז כל אחד רוצה להרגיש טוב עם עצמו, זה ברור. אבל במקום לשפוך נהרות של פאתוס ורגשות אשם על אחרים, אפשר גם להזכר במה שכבר נכתב כאן: ישראל מעודדת או עודדה ילודה מוגברת. בדיוק כמו ברהמ. כבר חטאנו בחטא הזה שאתם ככ סולדים ממנו. עכשיו, אפשר לעצור. אם לך בא לתרום את כל המשכורת שלך למטרות צדקה, שיהיה בכיף. לי לא. ואגב, לא מבין גם את כל הויכוחים החוזרים על שיוויון זכויות, בטח בין נשים וגברים. רוב העולם לא נמצא במקום שבו השוויון הזה קיים. גם לא ישראל. וזה מופרך בכלל לעסוק בזה בשרשור העוסק בדמוגרפיה ואוכלוסיות שבהן לא עושים לפעמים אפילו את הדבר הבסיסי: לשאול את האישה אם היא רוצה להתחתן ולהביא לעולם ילדים עם הגבר שנכפה עליה. אבל מה זה משנה. אני מצביע על זה רק כי אני ליברל בכאילו, ולא מבין שכולם בעולם מאושרים ובדיוק איפה שהם יכולים וצריכים להיות.

זה לא עניין של כבוד או זלזול. זה לא פשוט לחיות עם רכב הארדקור בן 30, שלא עונה לשום סטנדרט של דיילי מודרנית יותר. אני הייתי מת לראלי (ולעוד כמה מכוניות מהימים ההם), אבל לא אקנה אחת בחיים, אלא אם אהייה מיליונר בנס, כי זה יותר מדי פשרות. וגם במכוניות חדשות, אם רכב א' מציע משהו דומה לב' מבחינת חווית נהיגה, עולה רק 10,000 יותר אבל הרבה יותר נח או מאובזר, הרוב יעדיפו את הזה שעולה יותר. מה שכן, במקרה הפרטני הזה, אני כ"כ לא אהבתי את ה-208, שזה בכלל לא יהיה רלוונטי עבורי כמה הסוויפט תעלה ביחס אליה.

falou, אם אתה קורא את זה, שים לב לאירוניה. בשרשור אחר יצאת נגד תרבות ה-pc וחלוקת העולם לפריבילגים וקורבנות. והנה, אני חוטף את זה בחזרה כמו בומרנג. מסתבר שאני הזה עם הפריבילגיות, עם "חושך ושנאה". האנס, אני שמח שאתה נפעם ממשהו. אני לא מבין את כל הפאתוס הזה, והוא גם לא מרשים. אני לא מדרדר את עצמי לרמה של ג'וק. אני גם לא "שונא". כפי שכתבתי לפאלו, להיות ליברל לא אומר להיות חסר עמוד שדרה. אתה גר בבני ברק? באלעד? אתה רוצה לחיות במדינה מערבית או בנמיביה? אני יודע אם התשובות לגבי עצמי. ועושה את הבחירות בהתאם. אתה יכול גם ללכת להלחם נגד חלוקת קונדומים באפריקה, כי זו כזו חוצפה שמונעים מאנשים להנות מעצמם בגלל קצת אידס. רק אולי קודם כדאי להבין מה זה "נטיית השמדה עצמית". או בכלל להגדיר מה זה "עצמי". אתה כמובן יכול לחלוק עליי, אבל אין שום "נטייה להשמדה עצמית" ברצון די טרוויאלי להבטיח שהחברה שאתה חי בה תשגשג. וההפוך על הפוך הזה לא כ"כ מתחבר. וקפקא רלוונטי פה בערך כמו ג'פרי צ'וסר. ניים דרופינג לא מוצלח. אגב, ביקשו אומנם לא לדבר כאן על אוכלוסיות נגד אוכלוסיות, ובכל זאת, עכשיו הייתה כתבה על המאבק בערד; על תושבים שעכשיו כל יום שישי צריכים לשמוע 20 דק' של "שבת נכנסת"; על אישה שירקו עליה כי הלכה עם גופייה. וזה אפילו לא העניין, אלא העניין הוא שמעט החרדים שרואינו שם, הוצגו ודיברו כמי שממלא פקודות. אז בוא, בוא נחסוך על המילים היפות על "בחירה" ו"חופש". אין את זה אוטומטית לכל אדם רק כי הוא אדם. זה די טרוויאלי להבין את זה.

ליברלים וחסרי עמוד שידרה זה דברים שונים. הרחם שלה הוא לא רכוש ציבורי, אבל להחלטה להביא עוד ילד לעולם או לא יש השפעה כל הציבור. אני לא רואה איך ההבנה של זה נוגדת ליברליזם, מצטער. למדינה יש משמעות ותפקיד. זה לגיטימי לחלוטין לטעון שאתה חושב שהמדינה לא צריכה להתערב בשום דבר, אבל זה כבר לא להיות ליברל, אלא ליברטריאני או כל דבר אחר. אני לא חושב שההנחה שכל מקרה של ילודה בכל מגזר הוא עניין של "בחירה". אני כן חושב שדווקא הפלות זה משהו שלמושג "בחירה" כן יש הרבה יותר משמעות לגביו. אני לא לגמרי בטוח שלהגביל ילודה זה "להכנס לרחם", וזה הולך מאוד מאוד רחוק אל תוך ויכוח פילוסופי על "בחירה חופשית" ומהותה. אם אתה חושבת שהיא קיימת בכל מגזר - זכותך. אבל אפילו ברמה השטחית ביותר - תפקידים שאישה יכולה למלא - אתה יכול לראות די טוב שזה לא המצב. לא זלזול. לוגיקה. אמהות כעיסוק בחיים לא אומר בהכרח שזה משהו שמגיע מבחירה. אתה קצת גורם לזה להשמע כאילו שאתה חושב שכל אדם נמצא בעולם בדיוק איפה שהוא בוחר ויכול להיות. ברור שזה לא המצב, לא?

בשבילך, בשמחה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדרגת את הישובים בארץ לפי מדד, המבוסס על יותר מעשרה פרמטרים שונים, בתוכם מאפייני תעסוקה ואבטלה, חינוך ועוד ועוד. הרשימה האחרונה שפורסמה מתייחסת לנתונים משנת 2013. תל אביב דורגה במקום ה-33 ברשימה. חיפה במקום ה-68, באר שבע ב-120 וירושלים במקום ה-195. מצבה של חיפה הכי טוב מבין שלושתן (היא גם באשכול 7 מתוך 10). ובכל זאת, הטבלה לא משקרת. מחקר אחר לא של הלמס, אגב, הראה שיש גם קורלציה בין הדירוג לבין משתנה אחד בודד - השכר הממוצע בישוב.

אני לא אשם. זו הסטטיסטיקה. ואני מאוד אוהב גם את ירושלים וגם את חיפה, באופן כללי.

חישובי הזמן שלך לא מדויקים. הפקקים של המרכז לא נעלמים כי אתה בא מחיפה. כביש שש לא מגיע עד לרחוב הברזל ברמת החייל או הבורסה ברמת גן. יש לי גם חברים לעבודה שבאים בכל בוקר מבאר שבע. ביום רגיל הם צריכים לקום שעה וחצי לפניי, כדי שנגיע למשרד באזור 9 - 9:30. לחיות בלוד או רחובות זה הרבה יותר זול מתל אביב והפרוורים היותר עשירים שלה. אני לא חושב שהטענה היא שמה שנמצא מחוץ לגדרה חדרה לא ראוי למגורים. וגם בתוך התחום הזה יש לא מעט מקומות שהם חרא ולא נגישים כ"כ מבחינת תחבורה ציבורית. הטענה היא שבאופן כללי, בערים גדולות יש יותר הזדמנויות להכל. ובהנחה שאתה בעל מקצוע גנרי כלשהו (כל דבר ממתכנת ועד לרופא) - עדיף לך לחיות במקום בו יש יותר ביקוש למקצוע שלך ויש לך סיכוי טוב יותר למצוא עבודה ואולי גם להרוויח יותר. שוב, ערים גדולות מושכות אנשים בכל העולם והן גדלות בדיוק מהסיבות שתארתי. בארץ יש לך בערך 3 ערים גדולות מחוץ לאזור המיידי של ת"א יפו. ושלושתן, בגדול, הן פח זבל מבחינה סוציו אקונומית. זה לא אומר שאי אפשר לחיות בהן, זה לא אומר שכל מי שחי שם מסכן וכל מי שחי בסביבה המיידית שלהן ממורמר. אבל ככלל אצבע, הן מציעות פחות ממה שמציעה תל אביב. כמו שברוסיה מוסקבה מציעה כנראה קצת יותר מהרבה ערים גדולות אחרות.

אישית, אני בטוח שעדיף שני ילדים וחופשה בחול מאשר שישה ילדים. זה לא רק חופשה בחול. זה מה אתה יכול לתת לילד, ממכלול הדברים שהוא צריך ועולים כסף. ובכלל, רוב האנשים שאני מכיר, רוצים להמשיך לחיות גם בתור הורים. אני רואה איך נראים החיים של אנשים בגילי, שיש להם שניים - שלושה ילדים. "זמן לעצמי" זה לא מושג שקיים בעולם שלהם.

אני לא חושב שאפשר להתווכח על זה שתל אביב והסביבה זה המרכז העסקי והכלכלי של ישראל. מן הסתם, זה לא אומר שאפשר לחיות ולהתפרנס רק כאן. אבל הנטייה הכללית של בני אדם לרצות לחיות ליד מרכזים כלכליים היא לא המצאה ישראלית. זכותך לחשוב שמי שעושה את זה דופק את עצמו, אבל בכל זאת, יש כנראה סיבות גם הגיונית לכך שזו תופעה כ"כ גלובלית, וגם במדינות כמו יפן - בהן התחבורה הציבורית מתפקדת ושטח לא חסר - מיליונים על גבי מיליונים עדיין בוחרים להצטופף במרכז ערים כמו טוקיו וכו'.

אני חושב שזה בדיוק העניין, לא? כבר היום רואים מאבקים בעוד מקומות. מה עושים? לא יודע. מניח שהתהליך הטבעי יהיה המשך של מה שרואים כבר עכשיו: כל מי שיכול מוציא דרכון זר.