Jack_R1

לא אתייחס לשארית ההודעה הזאת ולשאר השרשור ההזוי - התייחסתי אליו עוד בתחילתו ולא ממש בא לי להתייחס אליו עוד פעם - אבל הכתוב לעיל מעניין, כי את המידע הטכני הזה שאלתי בתחילת השרשור שהתפתח לניסיונות הטפה מפגרים על סגנון נהיגה (עזבו את הבנאדם בשקט או תעזרו לבנות מסלול בארץ, במקום לקשקש - ישראלים מצויים שבגללם אין בארץ הזו ספורט מוטורי ולא תרבות מוטורית - אפשר לנהוג באדיבות ובזהירות ולבלות על המנתק לעתים תכופות, ואפשר לנהוג כמו סבתא מצויה ולייצר מצבי תאונה ולהרגיז את כל הנהגים מסביב כל 5 שניות, כמו סבתא מצויה). יש נורת חוסר לחץ שמן. אם היא לא נדלקת כשלחץ השמן יורד מהלחץ המינימלי המותר בתנאי קיצון - זה נקרא כשל מכוון בתכנון המוצר. כן, מזדה יודעים שמכמות הנהגים שיקנו את הרכב, 99.9% לא יהיו קרובים לתנאים האלה, אז הם לא מתייחסים ל-0.1% שישפוך מנועים בקצב - להיפך, שמחים לזה. עד כאן ההתייחסות לבדיקות מחמירות שעשו במזדה. אולי שרשור של מיאטה NC יכול לשפוך יותר אור על נושא אי עמידות המנוע הנ"ל בתנאים קשים יחסית. ב-AX שהיה לי, הנורה היתה נדלקת באמינות רבה בכל סיבוב מעבר לתאוצת צד מסויימת. ב-ZX שיש לי היום, היא לא נדלקת, והמנוע תקין למרות תאוצות צד על סל"ד גבוה - ולעומת כותב ההודעה שאני מגיב אליה, אני עושה את זה במתכונת יומית עד שבועית, והמנוע למטה כבר מחכה לטיפול 10K, ועדיין לא צורך שמן ולא משמיע רעשים של טרקטור. אולי זה בגלל שיש לי מחיצת שמן בקרטר, בדיוק למקרים האלה. אז שני הרכבים הנ"ל ידעו להגיב לתנאי סביבה לא תקינים ולהוציא אזהרה. מזדה לא יודעת לבנות מנגנוני אזהרה כאלה? אולי היא פשוט לא מעוניינת, כי מראש התכנון של המנוע לא כולל אפשרות להעמדתו במאמצים של נהיגה ספורטיבית, ומיועד לקרוס תחת עומס גבוה.

הכוונה בשתיקה הזאת, כנראה, לגרום לך להתשמש במנוע החיפוש של הפורום לשאלות נפוצות שכמעט בוודאות עלו בעבר. חיפוש של דקה היה מביא אותך לזה: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=142232

מנועים חדשים, כל תעלות השמן הינם פנימיות - אין קשר ממנוע אחד לשני ומאוד לא סביר שקרה מנזילה שהתפתחה במנועים שונים.

כשעוזבים את ההגה, הרכב ממשיך לנסוע ישר ויציב. המשיכה היא רק בבלימה, אבל במשיכה הזאת ההגה נוטה ימינה גם כן. תודה, זה גם הכיוון שאני חשבתי. חופש בבוקסות משולשים יכול ליצור את התופעה? איך לבדוק?

דפי זהב, "רדיאטורים", עושה טלפון ל-3-4 עסקים, ומוודא את המחירים.

שלום לחברי פורום, בעיה שלא ממש מטרידה אותי (היקפים זניחים), אבל הסיבה שלה מעניינת אותי מבחינת הבנה. כשקניתי את ה-ZX, היו בו צרות מעל ומעבר, אחת מהן היתה שהרכב נוסע ישר ומחזיק כביש טוב, אבל ההגה במצב הזה מופנה קצת שמאלה (באופן טבעי). עקב כל שאר הצרות, החלטתי לעקב את כיוון הפרונט עד להחלטה שהצרות הסתיימו. הן הסתיימו, כנראה, לפני 10K ק"מ, וכנראה אלך לעשות כיוון פרונט בקרוב. שאלה כזאת, לפני שאני הולך לעשות כיוון פרונט - חשבתי שיש סיכוי טוב שהפרונט אכן מכוון ורק ההגה מורכב בהיסט, עד שגיליתי תופעה מעניינת - כשאני בולם ממהירות גבוהה, ההגה נוטה להתיישר - וזה גורם לתזוזה ימינה של המכונית. מה יכולה להיות הבעיה בפרונט שיוצרת תופעה כזאת (מבחינת קסטור\קמבר\התכנסות\בעיות מכאניות אפשריות)? אולי תפוח ימין משוחרר, או משהו כזה? או שמא זאת לא יכולה להיות בעיית פרונט, אלא אני רואה תופעות של שלדה מעוותת? נא לא לשלוח אותי לעשות כיוון פרונט, אני באתי בשביל מידע, לא בשביל עצות - כיוון פרונט אני גם ככה אעשה בימים הקרובים, אבל אני רוצה להבין את הבעיה, לא רק לתת למישהו לפתור אותה. לעומת זאת, אם מישהו חושב בבעיה מכאנית - אשמח לשמוע השארות ודרכים לאבחן. תודה.

אם הרשת פגועה במקום ספציפי באחד מהצינורות שלה - ההלחמה עולה 100 ש"ח + עבודה של פירוק והרכבה (בטח עוד 100). אם דודי הצד פגועים, או חיבורים בין רשת לדודי הצד - אז מחליפים את הרדיאטור. אם יש לך 205 עם מנוע 1.4 או קטן מזה, סדר גודל העלות יהיה כנראה 450-700 ש"ח לחדש, תלוי כמה תתאמץ לחפש.

האם מישהו אי פעם בדק או החליף חיישן לחץ שמן? כמה חזק אתה לוקח את הסיבובים? להניח שעם צמיגי ליסינג זה לא ממש יוצא, או שאתה נמצא בתאוצות צד רציניות מדי פעם? מישהו ממומחי מזדה - יש לה מחיצה באגן שמן? מנוע שלא נמצא על המנתק באופן קבוע, צריך לעבוד. יש לי מנוע צרפתי ישן שיודע לעשות את זה יופי, אין שום סיבה שמנוע יפני חדש לא יעשה את זה.

המתח צריך להיות 12V או קרוב לזה בין 2 המגעים שיש על המאוורר. תבדוק על שני המאווררים. הוא לא צריך להופיע שם, אם אתה מנתק את ראש המגעים של היוניט. הוא צריך להופיע שם כשאתה מקצר את החוטים. אם יש לך 2 מאווררים - אז יש לך גם ריליי מאווררים שנמצאים בקופסה בתושבת שלהם, בינהם. לבדוק מגעים שם. כמו שהציעו לך, תחבר את המאוורר ישירות למצבר ותראה, אם הוא מסתובב.

בדקת על 2 המאווררים, יש על שניהם מתח (על הכניסות שלהם), ושניהם לא נדלקים?

השארות (רובן כבר נאמרו): פגיעה בחיישנים של מע' ההזרקה בד"כ מלווה בזיהוי כשל והדלקת נוריות אזהרה. אלא אם כן החיישן לא נדפק לגמרי. תערובת עשירה מדי היתה גורמת לכיבוי בסרק. תערובת עניה מדי היתה גורמת לחוסר סחיבה, אבל לא מפריעה לטיפוס הסל"ד בסרק. מכל האמור לעיל, הסבירות של חיישנים תקולים לא גבוהה. אפשר לזהות MAF תקול בכיבוי מנוע בסל"ד המקסימלי אליו הוא מגיע, ומבט בפלאגים (התערובת צריכה להיות ממש לא אופטימלית). יש סיכוי לחסימה חלקית של מעברי אויר - היא פוגעת גם במצב עבודה וגם בסרק, אך בסרק הפגיעה הרבה פחות משמעותית וזה מסתדר עם התאור שלך - מישהו כבר כתב את האופציה הזאת בתחילת השרשור. חסימה חלקית של דרכי פליטה (כתבת "ממיר", זה יכול לקרות בעוד מקומות) גם יכולה ליצור את האפקט. המנוע עובד ממש "עגול" בכל טווח הסל"ד שפשר להוציא ממנו, גם כשהוא לא סוחב? אם לא - יש סיכוי לקפיצת שן בטיימינג.

לא, לא מתבלבל, אבל זה כבר לא קשור לשרשור (רדיאטור חימום, פירוק דשבורד...).

+1 אם אתה לא ממש אוהב חורים שנוצרים במנוע, כדאי להקפיד מאוד על נוזלי קירור טובים בכל מנועי ה-PSA הישנים (TU ו-XU).

כן, מקס, זה נורמלי, ותלוי גם בעוצמת הלחיצה על הדוושה. תבדוק תזמון החלפת הילוכים לפי מד סל"ד שיש לך ברכב - בלחיצה בינונית הוא צריך להחליף קצת מעל אמצע טווח הסל"ד. דרך אגב, אבא שלך הסתדר עם תריס יניקת אויר?

אם הסכמה של חשמל הרכב שלך (לפי ה-manual שהורדתי) לא משקרת, אז אין לך ריליי מאוורר נפרד, והסוויץ' מדליק אותו ישירות - פעם דרך נגד למהירות נמוכה ופעם ישירות מהמצבר למהירות גבוהה. אם היוניט דפוק - תכין אחד להחלפה, תבריג אותו החוצה כשהמנוע קר, בסוף של ההברגה תכין את החדש להרכבה מהירה, תוציא את הישן ותכניס את החדש ותנסה לא לאבד הרבה נוזל קירור בתהליך, ותבריג את החדש.

לא יודע להעריך את המחיר, אבל תעשה סקר שוק (או סקר פורום, או שניהם), ולך תתקן. במקרה הטוב תיפתר מבעיה של אכילת שמן, במקרה הגרוע תדע בוודאות שמחכה לך הוצאה כספית גבוהה יותר.

קודם כל, הכוונה היא לטמפ' רתיחה ללא לחץ (טמפ' רתיחה בלחץ הינה גבוהה יותר, בערך ב-10 מעלות - וזה עדיין קרוב מדי לטווח המותר של מכוניות מודרניות, 120 מעלות בחלק מהן זה חימום יתר של 10 מעלות בלבד). אחרי זה, ל-Prestone 50:50 טמפ' רתיחה גבוהה משמעותית (117 מעלות). ודבר נוסף ואחרון, שצריך להיות ראשון - טמפ' רתיחה יורדת עם הוספת יותר מים, ולא עולה. קיבול חום עולה (ז"א, כמה חום ביחידת זמן נוזל הקירור יכול להעביר מהמנוע לרדיאטור), לעומת זאת, טמפ' רתיחה יורדת.

88 מעלות אופיר צודק . עכשיו הבנתי.. נתי, תקרא את ההודעות טוב לפני שאתה מגיב.

תרמוסטט נמצא על המנוע ולא על הרדיאטור - אם תעקוב אחרי הצינור העליון מהרדיאטור למנוע, הוא יגיע ישר לתוך בית התרמוסטט. הבעיה ככל הנראה במעגל של מאווררים. זה עם 3 מגעים, מתחת לצינור העליון של הרדיאטור - זה הסוויץ' שאתה צריך. תוציא את השקע, תקצר כל פעם בין 2 מגעים שונים מבין ה-3, ותראה את התוצאות. אחד מהמצבים לא צריך לתת כלום, שני מצבים אחרים - עבודה במהירות נמוכה ובמהירות מלאה. עובד - סימן שהיוניט דפוק. אם שום דבר לא עובד, תוציא את התקע של מאוורר הרדיאטור ותחבר אליו מד מתח, תעשה את הבדיקה הקודמת - אם אין מתח באף מצב, אז יש לך כנראה נתק של ה-"+" של המצבר שהולך לסוויץ' הנ"ל. אם יש מתח - מאוורר דפוק. אלה כל הבדיקות. אם אתה קצת מבין בחשמל - הורדתי ספר רכב לאוטו שלך (הוא ממש לא גדול), גם אתה יכול - תעשה חיפוש בגוגל על 205 service manual.

על מה ההודעה

אם אתה משתמש בעצה שמעליי - אל תדליק מזגן, מכיוון שמזגן מדליק וונטות באופן קבוע, אשר יגבילו את טמפ' נוזל הקירור לטמפ' פתיחת התרמוסטט, ולא יתנו לטמפ' לעלות למקסימום (שמתקבל בהפעלת וונטות מיוניט חום). מזגן לא יוצר שום "לחץ גבוה".

אני לא יודע לגבי פרפלו ספציפית, רוב הנוזלים מיועדים לעבוד בתערובות שונות - 33%, 50%, 25%. ההבדל הוא בטמפ' קיפאון ורתיחה (כמה שיש יותר מים ופחות תרכיז אנטיפריז - ככה הטמפ' קרובות יותר ל-0 ו-100, ז"א, טווח טמפ' העבודה של נוזל הקירור מצטמצם), אבל יש גם הבדל בקיבול חום (כמה שיש יותר מים ופחות תרכיז אנטיפריז - ככה קיבול החום גדול יותר, מה שמוסיף יעילות למערכת). כמו כן, כמה שיש פחות תרכיז, ככה ההשפעה של כל התוספים (מונעי חלודה \ משמנים \ וכו') פוחתת. אישית - מהבדיקה שלי, ההבדל בקיבול חום זניח ו"ספייר" קטן בטמפ' הרתיחה יותר חשוב, אבל ראיתי כבר על כמה תרכיזים שונים המלצה למהול באחוז פחות (יותר מים, פחות אנטיפריז) בארצות חמות יותר.

אם אתה לא מצליח לעבור את 3000 סל"ד בהילוך סרק, אז יש סיכוי טוב שהגיר לא קשור לעניין. אם אתה ממילא לא הולך לבדוק את זה לבד - לא אעלה השארות. רוב הסיכויים שניתן להגיע למוסך בנסיעה, אבל מכיוון שהתקלה לא מאובחנת, זה יכול להסתיים רע (למרות שלפי התאור שלך, אני לא רואה תקלה אפשרית שתגרום לזה) - אם אתה בוחר להגיע בנסיעה, אתה לוקח סיכון (עוד פעם, לדעתי - לא גדול). לשיקולך.

לא מסכים. קודם כל, למיטב ידיעתי הלחץ המקסימלי הוא לא 2 אטמ', אלא מצב תקין של לחץ מקסימלי המצוי על פקק הרדיאטור (לרוב, בין 0.9 ל-1.4 באר - אני לא מכיר את המערכת שלו, אבל סביר שזה יהיה 1.1 באר), ואין קשר לסוג נוזל הקירור (חוץ מקורוזיה אפשרית בגלל שימוש במים). ואם המערכת שלו לא מסוגלת להתמודד עם הלחץ הזה, אז לא כדאי לו לנסוע על הרכב בכל מקרה. אז ניתן לעשות את הבדיקה בצורתה המלאה.