green

גם יונדאי גם מעתיקים עם ה- i30 החדשה: http://cars.walla.co.il/item/2995393

המספר 100 קמ״ש הוא מספר אקראי, בארה״ב המספר הוא 97 קמ״ש (100 מייל). התאוצה אינה לינארית באותו קצב בכל רכב (הדבר תלוי במשתנים רבים ובין היתר יחסי העברה בגיר, אוירודינמיות, הנעה אחורית, קדמית, כפולה, משקל ועוד ועוד). כלומר התאוצה למספר 100 קמ״ש לא בהכרח משקפת תאוצה למהירות אחרות. ובייחוד כאשר קיימים הבדלי תאוצה קטנים בין רכבים, המספר 100 ממש לא אומר הרבה. לצורך הדוגמה- השוואה בין שני רכבים: רכב א׳ ורכב ב׳. בהאצה בין 0- 1 קמ״ש רכב א׳ מהיר יותר. בהאצה בין 0- 50 קמ״ש רכב ב׳ מהיר יותר. בהאצה בין 0 - 97 קמ״ש רכב א׳, מהיר יותר. בהאצה בין 0 - 100 קמ״ש רכב ב׳, מהיר יותר. בהאצה בין 0- 200 קמ״ש רכב א׳ מהיר יותר. איזה רכב מאיץ מהר יותר? והדוגמה הקלאסית היא טסלה, אין רכב שמאיץ מהר ממנה עד למהירות של 50 קמ״ש, יש מספר רכבים שמהירים ממנה בהאצה למהירות 100 קמ״ש. האם נכון להגיד שהטסלה מאיצה לאט יותר מהרכבים הנ״ל רק בגלל המספר 100? בנסיעה בעיר הטסלה תאיץ מהר יותר, בתאוצה למהירויות בינעירונית הרכבים האחרים יהיו מהירים יותר.

משווים רכבים במחירים דומים, ובהשוואה כזאת נפחי המנוע לא זהים, מנוע בנזין בעל נפח גדול ממנוע הטורבו ואז תגלה שהמשוואה אינה בעלת תוצאות אחידות. לדוגמה: תשווה מאזדה 3 מנוע 2 ליטר לאוקטביה מנוע 1.2 שעולה מחיר דומה והמנוע האטמוספרי ינצח. תשווה טויוטה קורולה מנוע 1.6 ליטר לאוקטביה 1.2 שעולה מחיר דומה והביצועים יהיו דומים. מקרה הפוך: גולף 1.4 תהיה מהירה יותר מהמאזדה והקורולה הנ״ל.

אתם לא מעדיפים את הטיגואן במחיר הזה?

בדיוק קראתי באתר ״כבישים״ שהאטקה מצויידת בגיר dsg7 עם מצמדים רטובים, כך רשום: ״... משודך לתיבה רובוטית כפולת מצמד עם 7 הילוכים (מצמד רטוב)...״ http://www.kvishim.co.il/cars/סיאט-אטקה/ אם זה נכון, נראה שבקונצרן פולקסווגן התבלבלו קצת בהיררכיית הדגמים ושכחו שסיאט נמצאת נמוך בהיררכיה זו, שכן הטיגואן כידוע מצויידת עם מנוע ה- 1.4 רק עם גיר dsg6 עם מצמדים רטובים ורק הגירסה עם מנוע ה- 2 ליטר מצויידת בגיר dsg7 עם מצמדים רטובים. כל שאר הדגמים של הקונצרן עם מנועי 1.4 מצויידים בגיר dsg7 אבל עם מצמדים יבשים לרבות דגמים שממוצבים גבוה ויקר יותר מהאטקה כדוגמת הפאסאט והסופרב.

לצריכת הדלק צריך להוסיף את עלות ההטענה, לפחות לגבי הפריוס פלאג אין למיטב זכרוני עלות ההטענה היתה בישראל שוות ערך לצריכת דלק של בערך 40 ק״מ לליטר. כמו כן ברכב פלאג אין ישנה משמעות גדולה לאופי הנסיעה, כלומר ככל שנוסעים בעיקר בעיר בנסיעות עד מספר הקילומטרים שמספקת הטעינה החשמלית, הדבר ממקסם את החסכון וההיפך ככל שנוסעים נסיעות ארוכות יותר. לכן יכולה להיות שונות גדולה מאד בעלויות. בנסיעה של 30 ק״מ ליום צריכת דלק של 23 ק״מ לליטר לא מרשימה, זה אומר שהטווח החשמלי קצר ומנוע הבנזין נאלץ לפעול. מה הטווח בפועל של הנסיעה על חשמל בלבד אצלך?

כדי להמחיש את הגבוליות שיש בגודל תא המטען ולא פחות מכך בגודל פתח תא המטען, רצ"ב תמונות מהמאזדה 6 סטיישן שציינתי מהטיול באוסטריה, המועמסת עד עייפה ב- 4 טרולי וקצת ציוד נלווה ליום טיולים, כאשר עקב חוסר מקום בתא המטען חלק מהציוד הנלווה כגון תיק גב נוסף, ביגוד, אוכל וכיוצ"ב נאלצנו להכניס גם לתוך הרכב. בנוסף גם את כיסוי הגלילה של תא המטען ועוד מתקן עם רשת למניעת נפילת חפצים מתא המטען לתוך פנים הרכב נאלצנו להוריד עקב חוסר מקום ולאכסן גם בתא המטען, דבר שתפס גם מקום יקר. בסה"כ המאזדה 6 סטיישן מילאה בקושי את ייעודה, ברכבים אחרים זה עלול לא להספיק ובוודאי שאם יש מזוודות יותר גדולות או מזוודה נוספת חמישית במספר. בסופרב או פאסאט סטיישן, ייתכן שניתן יהיה להעמיס מזוודה חמישית ברווח בין המזוודות האחרות לדלת תא המטען. ובמרווח מעל המזוודות אולי להעמיס יותר דברים מהמאזדה 6.

אצל פותחת השרשור מדובר במזוודה גדולה אחת + 4 טרולי או 2 מזוודות גדולות + 2 טרולי ולדעתי תיתכן בעייתיות גדולה במרבית הרכבים להעמיס את כל המזוודות. וואן באמת הכי מתאים (אני מתכוון לוואן של 7 מושבים ולא המיני וואנים הקצרים של 5 מושבים), אבל מדובר בקפיצת מחיר משמעותית מאד מעבר לרכבי המנהלים. רכבי מנהלים הצלחנו למצוא בפער לא גדול מרכבים משפחתיים (לעיתים אפילו המחיר זהה באופן מוזר). אולי רק פאסאט סטיישן או סופרב סטיישן גם יתאימו (בסופרב סטיישן החדשה יש חלון אחורי משופע שאולי יפגום באפשרות להעמיס מזוודות לגובה). ואולם אפילו אם תזמיני את הרכבים הנ"ל, חברת ההשכרה יכולה לתת לך רכבי מנהלים אחרים מאותה קטגורייה והם כבר לא יתאימו. לגבי רכבים אחרים ובוודאי הרכבים שציינת, לא הייתי לוקח את הסיכון (לסקודה ייטי תא מטען פצפון, סקודה ראפיד תא מטען גדול אבל צר והיא לא מגיעה בתצורת סטיישן למיטב ידיעתי ולכן לא ניתן להערים מזוודות לגובה).

מינימום סקודה אוקטביה סטיישן לא פחות מכך, אבל זה לא רק גודל תא המטען אלא צריך שפתח תא המטען יהיה גדול מספיק. מניסיון שלי בקיץ האחרון בנסיעה לאוסטריה, אפילו באופל אינסנגיה סטיישן, רכב מנהלים מגודל, תא מטען של 540 ליטר, 4 טרולי בינוניות פשוט לא נכנסו בפתח תא המטען (2 טרולי תחתונות נכנסו בשכיבה ואולם 2 טרולי מעליהם פשוט לא נכנסו בפתח לא משנה איזה להטוטים ביצענו, הפתח פשוט היה צר מדי. בעמידה נכנסו רק 3 טרולי). אחרי וויכוח, חוסר אמון של הנציג כי הטרולי לא נכנסות, המתנה, סחיבת הטרולי הלוך ושוב, הרכב היחיד שהיה זמין במקום היה מאזדה 6 סטיישן. בהתחלה לא הסכמתי כי זכרתי שנפח תא המטען הוא רק 450 ליטר אבל מצד שני במאזדה cx5 הפרטית שלי שנפח תא המטען שלה הוא רק 403 ליטר על הנייר הטרולי כן נכנסו בקלות כי הפתח רחב והרוחב בין בתי הגלגלים מספיק רחב. אז הלכתי לבדוק והפלא ופלא אכן כל הטרולי נכנסו גם במאזדה 6. (דרך אגב המונית שלקחה אותנו לרכבת בישראל היתה מסוג אוקטביה הישנה יותר- לפני הדגם הנוכחי ולא סטיישן. ושם למרות נפתח תא המטען הגדול רק 3 טרולי נכנסו אחת ליד השניה בעמידה ולא בשכיבה וטרולי רביעי לקחנו איתנו בתוך הרכב. פשוט תא המטען היה צר מדי ולא ניתן היה להניח 2 טרולי אחת ליד השניה בשכיבה ו- 2 מעליהן) כלומר יש חשיבות גם למבנה תא המטען. ונכון שצריך לקחת בחשבון שיש עוד חפצים מחוץ למזוודות שהצלחנו לדחוק בקושי ברווח שנותר בין המזוודות לדלת תא המטען, לכן עדיף רכב עם פתח תא מטען גדול ורחב וגם תא מטען גדול רחב וארוך ככל שניתן ואת זה אפשר לקבל בדרך כלל ברכבי מנהלים סטיישנים. לאוקטביה תא מטען ענק אבל השאלה מה הגודל של פתח תא המטען ומה הצורה של תא המטען והאם הוא מספיק רחב. מעבר לכך שגם יש חשיבות למרווח הפנימי, נוסעים הרבה שעות ברכב ולילדים מאחורה יהיה נעים יותר כאשר המושבים הקדמיים רחוקים יותר ולא דבוקים לפנים שלהם. עוד דבר, אני לקחתי רכב עם גיר ידני, פעם אחרונה שאני עושה את זה, לא שווה את החסכון, פשוט שכחתי כמה חוסר נוחות הגיר הזה מסב ועוד מדובר בהרבה שעות נהיגה (ושיסלחו לי קומץ מכורי הגיר הידני). לטיול בקיץ הקרוב לסלובניה קרואטיה כבר לא התפשרתי, הזמנו פאסאט סטיישן אוטומטית (אני מקווה שנקבל את הפאסאט ולא רכב אחר בקטגורייה- רק לא אינסגניה )

יש מבצעים על כל הדגמים, גם חדשים לגמרי וגם וותיקים יותר. (בחלק מהמקרים ההנחות במבצעים על רכבים חדשים לגמרי קצת יותר נמוכות מהמבצעים בשנים לאחר מכן). חבר מקבל את ההנחות הגדולות ביותר, הוט אחר כך ואשמורת אחר כך (באשמורת יש מעט מבצעים על רכבים חדשים, יש יותר מבצעים על רכבים מטרייד אין וכיוצ״ב). במסגרת המבצעים בחבר לא ניתן לבצע טרייד אין במחיר מחירון. לכן בתור לקוח פרטי אם אתה מקבל טרייד אין במחיר מחירון, בחלק מהמקרים זה שקול להנחה שעמיתי חבר יקבלו, מאחר ובשוק החופשי קשה לקבל מחיר מחירון וגם יש את הנוחות של הטריד אין. עריכה: לקיה יש הנחות בחבר בחודש מאי בדרך כלל.

בינתיים מבצע אחד כבר היה: http://www.gear.co.il/כתבות_רכב/2016-12-29-N01-מבצע-סיאט-אטקה

+1 אכן התכוונתי לסטייל פלוס, כלומר שהחל מגירסת האקסלנס שעולה כ- 166 אלף ₪, יש את הטיגואן שעולה אותו מחיר (לא זוכר את המפרטים המדוייקים אבל למיטב זכרוני האקסלנס אולי קצת יותר מאובזר מהטיגואן הבסיסי, או שבטיגואן יש אבזור שלא קיים באטקה ולהיפך והטיגוואן כבר רמה או שתיים מעל מבחינת איכויות הפנים וההרגשה לפחות לפי התמונות. החיסרון של הטיגוואן שהוא קצת פחות מהיר).

אין טעם לשדרג לגירסאות מאובזרות יותר מהאקסלנס פלוס, שכן אז מגיעים לטריטוריה של הפולקסווגן טיגואן (כמדומני שהטיגואן גם מאובזר באופן דומה כבר בגירסת הבסיס לגרסאות הבכירות של האטקה). למעש הטיגואן ייתר לחלוטין את הגרסאות הבכירות של האטקה. לגבי השואה לאוקטביה, אוקטביה 1.4 עולה כבר כמו האטקה 1.4 ולא זולה יותר (ה- 1.2 זולה יותר). רכבים משפחתיים כבר לא רלבנטיים, לא עושים חשק ונמכרים בעיקר למוסדיים. על רכבי סדאן אין בכלל מה לדבר, תצורה מיושנת ולא שימושית. הסטיישנים בתמונה מבחינת שימושיות אבל גורמים לפיהוק. האטקה מרווח יותר מכל רכב משפחתי, צריך לשבת כדי להאמין. בנוסף הוא מהיר ויחסית חסכוני. החיסרון העיקרי- התחושה באמת אפרורית הן חיצונית והן פנימית, למרות שהחומרים בפנים טובים וגם העיצוב טוב, אבל זה רק התחושה.... אני אהבתי.

המחירונים של יצחק לוי ויד 2 צריכים להפסיק לציין את שנת הרכב ותאריך עלייתו לכביש, אלא רק את מספר החודשים שמאז עלייתו לכביש. לצורך הדוגמה כך יראה מחירון של רכב מסוים: חדש: 100,000 ₪ 1 עד 3 חודשים: 95,000 ₪ 4 עד 7 חודשים: 92,000 ₪ 8 עד 11 חודשים: 89,000 ₪ 12 עד 15 חודשים: 86,000 ₪ 16 עד 19 חודשים: 83,000 ₪ 20 עד 23 חודשים: 80,000 ₪ 24 עד 27 חודשים: 77,000 ₪ 28 עד 31 חודשם: 74,000 ₪ 32 עד 35 חודשים: 71,000 ₪ 36 עד 39 חודשים: 68,000 ₪ ציינתי תקופה גדולה משלוש שנים, אבל אין משמעות למעברי השנים והאם הרכב נרכש דווקא בחודש ינואר של כל שנה או בחודשים אחרים של השנה.

תודה על הנתונים. קיה נירו- 431 רכבים קיה ספורטאג׳ 1,936 רכבים (1,229 מתוכם עם מנוע ה- 1.6 האטמוספרי) היונדאי איוניק- 533 רכבים. היונדאי טוסון 2,094 רכבים (1,706 מתוכם עם מנוע 2 ליטר) חשבתי שהנירו יגרום לקניבליזציה במכירות של הספורטג׳, בינתיים זה לא קורה. גם הנירו וגם האיוניק בינתיים מאכזבים. נראה שהדבר נובע מכך שמדובר ברכבים חדשים ולכן לא הצטברו הזמנות שלהם בסוף שנת 2016. בחודשים הבאים יהיה בוודאי גידול דרמטי במכירות.

שי הגרנד פיקאסו מהווה תחליף מצויין בשבילכם למרות שעם כ- 40,000 ק״מ ב- smax אין באמת סיבה להחליף. למי שיש 3 ילדים רק מיניוואן עם 3 כסאות נפרדים יתאים לו בצורה המיטבית, לא ג׳יפון ולא נעליים (בעצם מגפיים לבוץ בו נוסע הג׳יפון ) למי שלא צריך 7 מקומות ועדיין יש לו 3 ילדים, עדיף לרכוש את הפיקאסו (ולא גרנד פיקאסו), הרבה יותר זול, אותו מרווח פנימי וגם לו יש מטען גדול מאד ושימושי. האאוטלנדר הוא בדיחה עצובה כתחליף למיניוואן. למי שיש רק 2 ילדים אני ממליץ בכל זאת על ג׳יפון, יש מספיק מקום לשני ילדים והם יושבים יותר במרכז הרכב מאשר במיני וואן בעל 3 מושבים נפרדים, כך שהבטיחות בתאונות צד תהיה עדיפה.

+ 1 מבדיקה נוספת של מפרט האטקה 1.4 באנגליה אכן מתברר שהיא שוקלת 1,375 ק״ג. דהיינו כמעט כמו הטיגואן אבל מאיצה כאמור מהר יותר משמעותית (לדעתי בגלל הבדלי הגירים). https://web1.seat.co.uk/sites/default/files/ateca-product-january2016.pdf

שלושת הדגמים הבאים הם עם מנועי 1.4 ליטר זהים לטיגואן אבל עם גיר DSG7 עם מצמדים יבשים: פאסאט שוקלת 1,441 ק״ג ומאיצה ב- 8.4 שניות סופרב שוקלת 1,418 ק״ג ומאיצה ב- 8.8 שניות אוקטביה שוקלת 1,270 ק״ג מאיצה ב- 8.2 שניות נתונים על האטקה והטיגואן החדשים לא מפורסמים באתרי האינטרנט בישראל, מנתונים בחו״ל שלא בהכרח זהים לאלו בישראל אבל קרובים אליהם לפחות עולה כדלקמן: אטקה שוקל 1,270 ק״ג ומאיץ כאמור לפי הפירסומים ששוחררו לפרסום בישראל ב- 8.6 שניות. הטיגואן שוקל 1,415 ק״ג ומאיץ כאמור לפי הפירסומים ששוחררו לפרסום בישראל ב- 9.2. אין קורלציה מדוייקת בין המשקל לתאוצה, הסופרב שוקלת פחות מהפאסאט אבל מאיצה לאט יותר, האוקטביה שוקלת כמו האטקה אבל מאיצה מהר יותר (במהירויות האצה עד 100 קמ״ש אין השפעה גדולה לאוירודינמיות הפחות טובה של האטקה), הפאסאט שוקלת יותר מהאטקה אבל מאיצה מהר יותר. מקור ההבדלים כנראה הוא בכיול שונה של הגיר (אולי יחסי העברה שונים- ניתן לבדוק זאת במפרטים). כאמור הטיגואן שוקלת כמו הפאסאט והסופרב בערך אבל מאיצה לאט יותר משתיהן. לי נראה שהדבר נובע מהבדלי הגירים וחסרונו של הילוך אחד ואולם ייתכן גם שהדבר נובע מהבדלי כיול של הגיר. לכאורה עם גיר DSG7 הטיגואן היתה מאיצה לכל הפחות כמו הסופרב ותיאורטית היא יכלה להאיץ גם כמו הפאסאט ומהיר יותר אפילו מהאטקה הקלה יותר. בגולף gti הבאה ניתן להניח שישימו את גיר ה- DSG7 החדש עם המצמדים הרטובים, אבל ייתכן גם שהוא גיר כבד יותר, פחות עמיד ללחצים ועוד סיבות ולא ישתמשו בו. בשורה התחתונה הוספת הילוך מאפשרת יחסי העברה קצרים יותר ולכן תאוצה חזקה יותר.

לא חידשתי דבר- הוספת הילוכים משפרת הן את הביצועים והן את צריכת הדלק.

ל- DSG6 יש חסרון בדמת האצה חלשה יותר לעומת ה- DSG7 עם המצמדים היבשים, עם אותו מנוע 1.4 ליטר, הטיגואן מאיץ ב- 9.2 שניות ואילו האטקה מאיצה ב-8.6 שניות (כאשר נראה שהמשקל של שניהם דומה והוא לא מהווה את ההסבר להבדלים). הילוך נוסף מאפשר גם נסיעה בסל"ד נמוך יותר בנסיעה בינעירונית וכנראה גם צריכת דלק נמוכה יותר. כך שבתכלס הטיגואן נחות מהאטקה בפרמטרים אלו. היו צריכים לשים גם בגירסת הבסיס את גיר ה- DSG7 שיש בגירסה הבכירה.

הפכו את הסדר, בדרך כלל גיר ה- DSG7 הולך עם מנועי 1.4 וגיר ה- DSG6 עם מנועי 2 ליטר. אני זוכר שקראתי שגיר ה- DSG7 הוא חדש עם מצמדים רטובים? האם ה- DSG6 הוא הגיר הישן עם המצמדים רטובים? (ולמה שמו אותו כאשר המומנט נמוך במנוע ה- 1.4 ובאטקה שמו לאותו מנוע את גיר ה- DSG7 עם מצמדים יבשים, האם זו הודאה בכשלונו של גיר ה- DSG7 עם המלמדים היבשים? ומה יחשבו רוכשי האטקה?)

+ 1 לגבי הדמיון ל-q7, הסגנון העיצובי דומה ובעיקר היציבה הנמוכה ובתי הגלגלים הקטנים, אבל אני ממש לא אוהב את הסגנון הזה, שניהם לא נראים כמו ג׳יפונים אלא כמו מיניוואנים/ סטיישנים קרסתניים (ואני ראיתי את הטיגואן החדש גם במציאות באוסטריה כבר בחודש 08/2016). להבדיל עיצוב מוצלח בהרבה הוא של הסקודה קודיאק החדש, בו בתי הגלגלים גדולים מאד והיציבה גבוהה והמראה ג׳יפוני בהרבה.

http://www.auto.co.il/כתבה-34391-אלפא-רומיאו-ג-וליה-מבחן-דרכים.aspx

מבחן שפורסם באתר ״אוטו״ הישראלי. והמסקנה ״היא מכונית טובה אך לא מספיק שלמה״. ואני אומר שאם הג׳ולייה הייתה מספיק ״שלמה״ היו רוכשים במקומה במוו. באופן מוזר לא ניתן להדביק את הקישור לאתר ללא שהוא מוחק את ההודעה שלי אז אצרף אותו בהודעה נפרדת.

החישוב לא נכון, ההפרש במחירים של 20,000 ₪ לא נמחק אלא הוא גורם אך ורק להוצאה נוספת של ירידת ערך של הקשקאי מול הספורטאז׳. לכן דרך החישוב צריכה להיות של השוואת תזרימי מזומנים, דהיינו כמה החסכון בדלק בתקופת החזקת הרכבים לעומת שיעור ירידת הערך. לצורך הדוגמה נניח ששיעור ירידת הערך השנתית של שני הרכבים הנ״ל זהה, 10% לשנה ונניח תקופת החזקה של 4 שנים. זה אומר שהסך של 20,000 ₪ הנוספים שעולה הקשקאי ייגרמו להפסד ערך נוסף שלו יחסית לספורטאג׳ כדלקמן: שנה ראשונה 2000 ₪ יותר. שנה שניה 1,800 ₪ יותר. שנה שלישית 1,620 ₪ יותר. שנה רביעית 1,458 ₪ יותר. סה״כ הפסד עודף: 6,878 ₪ בלבד ולא 20,000 ₪ כמובן. מצד שני הקשקאי יחסוך יותר דלק ולפי הנתונים בדוגמה שלך של הפרש של 12 ₪ לכל 100 ק״מ, כבר לאחר 57,316 ק״מ הקשקאי יביא לחסכון בדלק השווה לעלות ירידת הערך העודפת ומכאן יתחיל לחסוך יותר ויותר. אבל למעשה מאחר ומדובר בתזרימי מזומנים, לא צריך לנסוע דווקא 57,316 ק״מ עם הקשקאי כדי להביא לאיזון בהוצאות בינו לבין הספורטאג׳ וניתן לעשות חישוב לפי כל תקופה שנרצה. אם נעשה חישוב לפי שנים כפי שעשיתי לגבי ירידת הערך נראה שבכל שנה, נסיעה מעל קילומטרז מסוים יביא לחסכון בדלק עודף של הקשקאי לעומת הספורטאז׳ כדלקמן: בשנה הראשונה נסיעה של 16,666 ק״מ בקשקאי תביא לחסכון בדלק של 2,000 ₪ יותר יחסית לספורטאז׳, בדיוק כמו שיעור ירידת הערך העודפת שלו לעומת הספורטאז׳ באותה השנה. נסיעה מעל קילומטרז זה כבר תביא לחסכון בדלק שיהיה גדול יותר מירידת הערך העודפת מול הספורטג. בשנה השניה נסיעה של 15,000 ק״מ בקשקאי תביא לחסכון בדלק של 1,800 ₪ יותר יחסית לספורטאז׳, בדיוק כמו שיעור ירידת הערך העודפת שלו לעומת הספורטאג׳ באותה השנה. נסיעה מעל קילומטרז זה כבר תביא לחסכון בדלק שיהיה גדול יותר מירידת הערך העודפת מול הספורטג. בשנה השלישית נסיעה של 13,500 ק״מ בקשקאי תביא לחסכון בדלק של 1,620 יותר יחסית לספורטאז׳, בדיוק כמו שיעור ירידת הערך העודפת שלו לעומת הספורטאז׳ באותה השנה. נסיעה מעל קילומטרז זה כבר תביא לחסכון בדלק שיהיה גדול יותר מירידת הערך העודפת מול הספורטג. בשנה הרביעית נסיעה של 12,150 ק״מ בקשקאי תביא לחסכון בדלק של 1,458 ₪ יותר יחסית לספורטאז׳ , בדיוק כמו שיעור ירידת הערך העודפת שלו לעומת הספורטאז׳ באותה השנה. נסיעה מעל קילומטרז זה כבר תביא לחסכון בדלק שיהיה גדול יותר מירידת הערך העודפת מול הספורטאז׳. כלומר אין צורך ״לחכות״ ולצבור קילומטרים, אדם שירכוש את הקשקאי ובשנה הראשונה ייסע יותר מקילומטרז׳ של 16,666 ק״מ וימכור את הרכב כבר לאחר אותה שנה, כבר חסך יותר כסף מאשר אילו היה רוכש את הספורטז ולהיפך. בשנים לאחר מכן נקודת האיזון כבר נמוכה יותר. למעשה זה אומר שרכישת הקשקאי תביא למעשה לחסכון עודף מול הספורטאז׳ גם בנסועה ממוצעת שנתית של קילומטרז׳ ובוודאי שלא רק אחרי כ- 166,000 קילומטרים. ומה עוד שנראה שצריכת הדלק של הקשקאי דיזל טובה יותר ממה שציינת ולכן נקודת האיזון נמוכה עוד יותר. מצד שני ייתכן שלספורטאז׳ שמירת ערך טובה יותר במקצת מהקשקאי ואולם לפרמטר זה יהיה הבדל קטן יותר גם לאור ההבדל הקטן בשיעור ירידת הערך וגם לאור כך שלאורך השנים הוא הולך ויורד כספית בשקלים ואילו היתרון בצריכת הדלק נשאר קבוע, כפי שהראיתי בדוגמאות.